חנויות ריקות ברחוב ביאליק ברמת גן / צילום: גיא ליברמן, גלובס
באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il
"הדבר הראשון שצריך הוא פשוט להזרים כסף. זה לא הזמן לפנקסנות"
ד"ר דייבי דישטניק, הפקולטה לניהול באונ' ת"א ובעלים של קרן השקעות
1. תוכנית כלכלית מסודרת
"משרד האוצר התנהל בצורה לא טובה בתחילת המשבר. הם עסקו יותר מדי בפנקסנות ובתחשיבים במקום להזרים כסף. זה מה שצריך לעשות במשבר: קודם כל תזרים, אחר כך תחשוב איך לממן. זה גרר אותנו מבחינת התגובה, ובסופו של דבר המודלים שנבחרו היו לא נכונים. מודל החל"ת, למשל, נותן תמריץ למעסיקים לא להחזיר עובדים לעבודה, ומנתק את הקשר בין השניים, וכדי להילחם בתמריץ הזה הממשלה נאלצה לשלם מענקים גבוהים יחסית למי שמחזיר עובדים".
2. עזרה למי שנפגע
"הדבר הראשון שצריך הוא פשוט להזרים כסף. זה לא הזמן לפנקסנות, זה יוביל לכך שבעתיד יצטרכו להזרים יותר. אם לא היה פיאסקו בעניין המענקים לפני חודשיים, תוכנית המענק לכל אזרח לא הייתה על הפרק היום. צריך לבצע הזרמות פשוטות למי שנפגע. במקום מודל החל"תים, אפשר היה לאמץ את המודל הגרמני - שהרעיון שלו הוא לפטר כמה שפחות. המעביד יכול לקצץ באחוז המשרה של העובד, ואת יתר הסכום על המשרה משלמת הממשלה. נניח אם העובד יורד ל- 50% משרה, הוא מקבל 50% דמי אבטלה ועוד 50% שכר. המדינה משלמת פחות, והמעביד מקבל תפוקה מהעובד. למה לא יישמו את המודל הזה? פחדו מרמאויות של המעסיקים. אי אפשר לנהל לפי זה מדיניות, סיכון רמאויות יש בכל מודל".
3. משבר כהזדמנות להסבה
"זה הזמן להשקיע כסף בדברים שיאפשרו לנו לחזור לפסים של צמיחה, ובכך לממן את תוכניות התמיכה. הדבר הראשון הוא השקעה בהון האנושי: במערכת החינוך, במערכות מקצועיות. אפשר ללמוד מסקנדינביה. קל יחסית לפטר, מפני שמפוטר יכול לבצע הסבה מקצועית בקלות. ברור שענפי התיירות והתעופה ישתנו בשל הקורונה. מערכות רציניות של הסבה מקצועיות היו מאפשרות להעביר אנשים מתחום אחד לאחר. אנחנו מדינה שאיננה עשירה באוצרות טבע, אנחנו צריכים להשקיע בהון האנושי.
"תחום נוסף הוא דיגיטציה. אנחנו מפגרים בתחום הזה. המערכות צריכות לדבר, וזו הזדמנות להיכנס למאה ה-21 בכל הנוגע לדאטה ולהשקיע בתחום. לא מצליחים לעשות כאן חקירות אפידמיולוגיות, וזה חלק מזה".
4. ניו דיל תשתיתי ירוק
"הקורונה צריכה להעיר את כולנו ליחס שלנו לכוכב שאנחנו חיים עליו. זה הזמן להשקיע באנרגיות מתחדשות וידידותיות לסביבה, ולנצל את זה שישראל היא מדינה שטופת שמש. צריך להכניס מעורבות ממשלתית חזקה בתחום הזה. בזמן שאנחנו מבינים שמחלות רבות קשורות לזיהומים סביבתיים, לישראל יש יתרון מפני שהיא שטופת שמש. זה נכון ללכת לתחום הזה בטווח הארוך, גם אם בטווח הקצר מחירי האנרגיה המזהמת צנחו. אסור לתעדף שיקולים של טווח קצר. אנחנו סטארט-אפ ניישן, ויכולים להפוך את התחום הזה למנוע צמיחה. אנחנו רואים גם אותות לזה בשוק ההון. מתחילת השנה התחום הזה זוכה לפריחה. המניות של חברות האנרגיה המתחדשת. זו השקעה בעתיד, וזה יוביל לכך שגם התשואות בחיסכון הפנסיוני יהיו גבוהות יותר".
"לבנות מערכי הכשרה פנים ארגוניים כדי שהמשימות יוכל להתבצע בצורה מקצועיות"
מיכל דן הראל, מנכ"לית מנפאואר ישראל
1. מטלות נוספות לעובדים
"ארגונים מגייסים עכשיו מעט כוח אדם ובעיקר מטילים משימות נוספות של עובדים קיימים. זו מגמה חיובית שמאפשרת גמישות רבה יותר לארגון, אבל ארגונים צריכים לדעת שהם צריכים להשקיע יותר בעובדים הקיימים אם הם רוצים שהמשימות יבוצעו באותה רמת מקצועיות. לא צריך להניח שמי שעובד הרבה שנים בחברה ומילא בהצלחה תפקיד מסוים בהכרח יודע למלא גם תפקיד אחר. צריך לעשות את זה בתבונה: לבנות מערכי הכשרה פנים ארגוניים ותמיכה כדי שהמשימות יוכל להתבצע בצורה מקצועיות וטובה".
2. ללמוד לעשות מיון מרחוק
"יש להתאים חלק מהתהליכים הפנים הארגוניים למציאות החדשה. אחד הדברים שנצטרך לחיות איתם הוא הצורך בריחוק חברתי. אחת ההשפעות היא לגבי קליטת העובדים בחברה: איך עושים מיון מרחוק, ראיונות בזום מבדקים ומבחני מיון. כיום מכוני המיון מוגבלים ביכולת הקיבולת שלהם ואופי הפעילות שלהם וגם מועמדים נרתעים מלהגיע. נדרשת חשיבה מחודשת: האם מראיינים פרונטלית, איך מצליחים לשנות את הקריטריונים והסטנדרטים לגיוס. חלק מההתרשמות מהמועמדים היא משפת הגוף, מההגעה למקום, מההמתנה לראיון. מצד שני לפעמים בזום אתה רואה את המועמד בסביבה הטבעית שלו ומקבל עליו עוד מידע שלא היית מקבל בראיון אישי. אנשי המיון צריכים להתמקצע בכל הנשוא של המיון והגיוס במגבלות הנוכחיות".
3. הכשרות בתחומים מבוקשים
"כדי שמערכי הכשרות יהיו אפקטיביים יש לתאם אותם עם צורכי המשק. יש היום מעט מאוד תחומים שבהם יש ביקושים גבוהים לעובדים. כך למשל, במוקדי השירות שהיו בהם ביקושים גבוהים, תחלופה גבוהה ואף פעם לא הצליחו לאייש את כל התקנים, אין ביקושים עכשיו. אנשים פשוט לא עוזבים את מקום העבודה. השוק מאוד השתנה ואי אפשר לקחת את תוכניות ההכשרה שהיו קודם ולשים בהן כסף. צריך לעשות בחינה מעמיקה בשטח מול המעסיקיכם, לא בחינה אקדמית, ולעשות הכשרות רק לתחומים שבהם יש ביקושים. אחרת ייווצר מצב שאנשים שיעברו הכשרה יהיו מסודרים כל תקופת ההכשרה וקבלת דמי האבטלה וכשהיא תסתיים הם ימצאו את עצמם מול שוקת שבורה.
"מקצועות שדרושים עכשיו הם כל מה שקשור לבריאות ורפואה, עובדי מעבדות, עולם הסיעוד, עובדים סוציאלים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק. עוד לפני הקורונה העולם הלך לתחום הזה בגלל הגידול באוכלוסייה וההזדקנות שלה, וכל מה שקורה הקורונה רק הולך ומגביר את זה".
4. עידוד תעסוקה בסיעוד ובנייה
"יש עדיין תפקידים שיש בהם ביקושים גדולים ולאנשים בארץ יש רתיעה מלעסוק בהם וחייבים לתת בהם תמריצים. שני תחומים כאלה הם התחום של הבנייה והסיעוד - הטיפול בקשישים. כל הזמן חסרים עובדים והרבה קשישים נשארים ללא טיפול. אם היה ניתן לספק את הביקושים על ידי כוח העבודה ישראלי ולא מהגרי עבודה זה היה פותר לנו בעיה. יש צורך במעורבות ממשלתית כדי לעזור לאנשים להתגבר על הרתיעה הראשונית, כי המקצוע הזה יכול לספק תמורה לאנשים גם ברמה של פרנסה וגם סיפוק".