חגי ברנר / צילום: יוסי זמיר
החילופים הצפויים נוכח פרישתו הקרובה של נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, יתרחשו בעיצומה של תקופה שבה צופה הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לשעבר: הכנ"ר) עו"ד סיגל יעקבי, "צונאמי של הליכי חדלות פירעון".
חילופים אלה טומנים בחובם מספר בשורות משמעותיות לעסקים הקורסים ולעורכי דינם, וגם למשק כולו המתמודד עם "הקורונה הכלכלית".
לפי כל ההערכות, מי שיקבל לידיו את הובלת מחלקת חדלות הפירעון בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, במקום הנשיא הפורש הוא סגנו, השופט חגי ברנר (56). "במקרה של השופטים אורנשטיין וברנר, ברור שהתפוח נפל ממש רחוק מהעץ. אולי הוא בכלל גדל על עץ אחר לחלוטין", אמר ל"גלובס" אחד מעורכי הדין הבולטים והיותר עמוסים בתחום הפירוקים וחדלות פירעון, כמענה לשאלה כיצד צפויה להתנהל מחלקת חדלות הפירעון בביהמ"ש תחת שרביטו של ברנר.
אותה מסקנה עוברת כחוט השני גם בשיחות נוספות שקיים לאחרונה "גלובס" עם גורמים במערכת המשפט בקשר לעידן שאחרי אורנשטיין: העידן הזה ייראה ויתנהל אחרת מכפי שהכרנו. כל זאת, דווקא בעיצומה של תקופה שבה מעריכה הממונה כי "מספר העסקים שיידרשו להליכי חדלות פירעון יכול להאמיר אף ל-60 אלף - גידול של 6,000 אחוז בהשוואה לשנה ממוצעת", כפי שאמרה בראיון ל"גלובס" לאחרונה.
בכתבה שלפניכם ביקשנו למפות באמצעות שחקני מפתח מהתחום (שמטבע הדברים ביקשו להישאר בעילום שם) את ההבדלים בין השופטים, ולאמוד את ההשפעה של החילופים על החברות שנקלעו ויקלעו לקשיים, ודרכם להשפיע על כלל המשק.
פרולוג: היורש שבדרך
בעוד כארבעה חודשים יפרוש מתפקידו כנשיא בית המשפט בתל אביב השופט איתן אורנשטיין. הרבה לפני מינויו לנשיא ב-2016, וביתר שאת לאחר פרישתה של סגנית הנשיא השופטת בדימוס ורדה אלשיך לפני כשבע שנים, נטל על עצמו אורנשטיין את הובלת תחום חדלות הפירעון בבית המשפט.
הסיבה הרשמית לפרישתו של אורנשטיין, מהודעת הדוברות, היא "תקופת כהונה מאומצת הכוללת ניהול של בית המשפט המחוזי בתל אביב וניהול תיקי מגה בתחום הכלכלי". עם זאת, לא ניתן להתעלם מסמיכות הזמנים בין הסערה התקשורתית שעוררה ההתכתבות בין הנשיא הפורש לאפי נוה יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר, במסגרתה ביקש אורנשטיין מנוה "תשמור עלי", כשהוא מכוון לכאורה להופעתו הצפויה של נוה בפני ועדת האיתור שהתכנסה לבחירת נשיא המחוזי בתל אביב.
זאת ועוד, הודעת הפרישה של אורנשטיין שוגרה ימים ספורים בלבד לפני שפרסם נציב התלונות על השופטים, שופט העליון בדימוס אורי שהם, את חוות דעתו על הפרשה לפיה אומנם אין היבטים פליליים בהתכתבות, אך כי יש טעם לפגם בשיח כזה בין עורך-דין לשופט.
אורנשטיין בלט בעיקר על רקע הטיפול בתיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה ובכל הליכי הסדרי החוב הגדולים של העשור האחרון, כמו זה של איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, שחובותיו הנטענים הגיעו לכ-3 מיליארד שקל; הליכי הפירוק לחברות שבעבר היו בשליטת היזמת ענבל אור; וכן הליכי הסדרי החוב בענייניהם של מוטי זיסר ז"ל, אי.די.בי שהייתה בשליטת נוחי דנקנר, אפריקה פיתוח שנמכרה ללב לבייב, קבוצות אורתם סהר, אלביט הדמיה, אלי רייפמן, אמיר ברמלי, קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב ועוד.
לדעת כל העוסקים בתחום, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, השופט חגי ברנר (56), הוא מי שצפוי להיכנס לנעליו הגדולות של הנשיא הפורש, ולעמוד בראש מחלקת חדלות הפירעון בביהמ"ש. הוא גם זה שצפוי לקבל לידיו את מרבית התיקים "התקשורתיים" של אורנשטיין. שתי השופטות האחרות במחלקה, איריס לושי-עבודי וחנה פלינר, צפויות, כפי שהגדיר זאת אחד מעורכי הדין המופיע בפני השלושה כמעט מידי יום, "לקבל פירורים".
האופי: התקשורתי מול השקט
דמותו ואופיו של אורנשטיין הפורש עוררו מחלוקות בקרב עורכי הדין שהופיעו בפניו. כך למשל, אמר לנו אחד מעורכי הדין הבולטים בתחום שהקפיד לתאר אותו כשופט "שופע כריזמה ובעל נוכחות בולטת": "אורנשטיין זה אורנשטיין. שופט משכמו ומעלה. דעתן עם רגליים על הקרקע, פריק קונטרול, אחד שבא מוכן לכל דיון, ויודע בדיוק מה הוא רוצה. פדנט ברמות מטורפות, מה שלפעמים מאוד הקשה עלינו".
חלק מהגורמים עמם שוחחנו הזכירו כי אורנשטיין היה מקפיד להגיע לכל כנסי לשכת עוה"ד באילת, לשוחח עם עורכי הדין השונים, להרצות, ולהקפיד על "מינגלינג וסמול-טוקס. הוא אלוף בזה".
אחדים מאלו שדיברנו עמם מציגים התנהלות זו בנימת ביקורת. כך למשל, ציין בפנינו עורך דין מנוסה שניהל מספר תיקים גדולים בפני אורנשטיין: "אורנשטיין אוהב כוח ורודף שררה. כשהוא נכנס לאולם וכותבים עליו בעיתונים, הוא עף על עצמו ברמות קשות. הוא מאוד נהנה מהכוח הזה". אחרים ששוחחו עמנו אף זיכו את אורנשטיין בתיאורים הבאים: "שופט מתנשא שלא רואה אף אחד ממטר, וסובל מיהירות שבסוף הפילה אותו".
דמותו ואופיו של ברנר כפי שעולה מהשיחות שקיימנו שונה ב-180 מעלות. "ברנר שונה לחלוטין מאורנשטיין שרצה ‘להסתחבק', לקבל את האהבה של התקשורת, ולהיות הכוכב בכנסים של הלשכה שבהם הופיע. לברנר אין את הצורך להיות במרכז", אומר עורך דין שמכיר היטב את השניים.
"אורנשטיין הוא שופט דומיננטי, מאלה שמחזיקים את האולם קצר", אומר עורך דין אחר. "הוא היה מעיר לעורכי דין שנשארו עם משקפי שמש על הראש, ובכלל מאוד הקפיד על משמעת", הוסיף.
"באולם של אורנשטיין אי אפשר היה לעשות קרקס. לפעמים הוא היה צועק, אבל לרוב זה לא הגיע לזה. זה מתקשר לזה שגם אי אפשר היה להימנע מלשמוע את העמדה של אורנשטיין על התיק, שבדרך כלל הובעה כבר בשלב מוקדם של הדיון", סיפר לנו עורך דין ששימש בשנים האחרונות כבעל תפקיד בתיקי פירוק רבים. "זה לא היה מפחיד להופיע בפניו כמו שהיה בתקופת ורדה אלשייך, אבל שניהם מאותה אסכולה", הוסיף.
ברנר, כפי שעולה מהשיחות שערכנו, שומר לרוב על רוגע ושקט בדיונים, ואינו ממהר לחוות את דעתו. "בעוד אורנשטיין בא לדיונים ‘מבושל', ברנר באמת בא בפתיחות ועם רצון לשמוע את הצדדים, ולאו דווקא רק להשמיע. הוא בא להקשיב ולהקשות על הטיעונים בכתב, לא כמו אורנשטיין שבדרך כלל כבר יודע לאיזה כיוון הוא מתכוון לקחת את המקרה, ולא תמיד מקשיב באמת למי שמופיע מולו", מסר לנו גורם אחר.
הגישה המשפטית: הליברל מול השמרן
"אפשר לומר שהליברל עוזב, והמושכות עכשיו עוברות לשמרן", סיכם עבורנו גורם משפטי בכיר מאוד את ההבדל בין הגישות השיפוטיות של ברנר ואורנשטיין.
ואכן, גם במובן המהותי, הגישה המשפטית שלהם כמעט הפוכה. כדי להבין את ההבדלים המהותיים בין הגישות השיפוטיות של השניים, אפשר להביט במספר פסיקות שלהם מהשנים האחרונות שעסקו בסוגיות דומות אך הובילו לתוצאות הפוכות. כך למשל, שני השופטים נדרשו לאחרונה להכריע בשאלה האם ניתן להמחות חלק מהזכויות של צדדים שלישיים כלפי חברות שנקלעו לקשיים, על מנת להצילן מהגעה לפירוק.
"אורנשטיין הבין שאין פתרון אחר, למרות שהחוק לא תמך באפשרות הזו. הוא ממש השתולל על מי שהתנגד לפתרון הזה, הזהיר שזה יפיל את כל התוכנית להצלת החברה, עד שבסוף הם הסכימו לפתרון", סיפר לנו עורך דין הבקיא בפרטים.
"ברנר, לעומת זאת, לא הרגיש בנוח לכפות במקרה דומה פתרון שאינו מתיישב בדיוק עם החוק. הוא אמר לצדדים בלשון רפה ‘אולי תדברו', אבל זה לא היה ממש משכנע. בסוף הוא נאלץ לכתוב פסק דין שבו ציין כי ההתנגדות לפתרון שהוצע מהווה חוסר תום לב, אבל שהוא לא יכול לכפות עליהם פתרון שמנוגד לדין", הוסיף עורך הדין.
"זה הבדל מהותי של איך מתנהלים תיקים", סיכם בעבורנו עורך הדין את הנמשל משני המקרים. "הדומיננטיות של אורנשטיין בהליך היא לא כמו של ברנר. יש המון הסדרים שנכרתו בשנים האחרונות שאם לא היו מתנהלים באולם של אורנשטיין שהכריח להגיע לפתרונות, לא היו נכרתים", הסביר. "כזה הוא אורנשטיין במרבית התיקים: מביא בעצמו את הפתרון בתיק. זה כבר לא יקרה כנראה בתל אביב. ובכלל, נראה שהעידן של שופטי פירוקים אקטיביסטיים בדרך להיעלם", הוסיף.
גם עורכי-דין נוספים עמם שוחחנו סיפקו דוגמאות דומות. "אורנשטיין עושה הכל כדי להציל את החברה, ולא כל שופט היה נוהג כך. כשהיית בעל תפקיד אצל אורנשטיין, תמיד ידעת שאתה מקבל גב. זה לא אומר שמה שאתה מבקש תקבל. אבל ידעת שתהיה אוזן קשבת, שברירת המחדל שלו זה לסמוך עליך", אמר ל"גלובס" עורך דין ששימש כבעל תפקיד בתיקים מרכזיים.
"גם ברנר הפגין לא מעט אומץ בהרבה תיקים, ואפילו הצליח לעורר את ה'ביצה' עם כמה החלטות מפתיעות ואמיצות שקיבל לאחרונה", מספר לנו עורך דין אחר, "אבל הוא עדיין לא עשה את זה במגה-תיקים כמו אורנשטיין".
בכל הנוגע לפסיקת שכר הטרחה לבעלי תפקיד, נושא המעורר מחלוקות עזות בתיקי פירוקים רבים, לא נראה שצפוי שינוי משמעותי בתקופתו של ברנר. אומנם היו מקרים בעבר שברנר דחה בקשות מופרזות לתשלום שכר טרחה, כמו במקרה של דרישות מפרקי חברת אקסיום אותן קיצץ סגן הנשיא בכ-90% - אך ככלל גם ברנר, כמו יתר שופטי הפירוקים במחוזי בתל אביב, לא נוקט קו שונה באופן מהותי מזה של אורנשטיין בהקשר זה.
הצד השני: בלשכת הממונה לא בכו
לקראת סוף 2019 נכנס לתוקפו "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", שהחליף את מרבית ההסדרים החוקיים בתחום הפירוקים וחדלות הפירעון שהיו בתוקף עד אז, חלקם מימי המנדט. אחד ממתנגדיו הבולטים של החוק היה לא אחר מאורנשטיין, שהשמיע את דעתו המסתייגת מהחוק המהפכני. עיקר החשש של אורנשטיין היה שהחוק "יהפוך את ישראל לגן עדן של חייבים", והוא אף נרתע מהסמכויות שנלקחו מבתי המשפט המחוזיים בהתאם לחוק, ושעברו לממונה (לשעבר: "הכנ"ר") ולבתי משפט השלום.
בניגוד לאורנשטיין, מספר לנו גורם המכיר את השקפתו המשפטית של מחליפו, "ברנר חי בסדר גמור עם החוק החדש. הוא גם לא יצא בפומבי נגד הכנ"ר שהוביל את החוק".
"החוק החדש לא מצריך שופטים אקטיביסטיים כמו אורנשטיין. וברנר, בהיותו שופט יותר פורמליסט, מצליח לאמץ היטב את החוק החדש", אומר לנו עורך דין מהתחום. "השופט ברנר לא מפחד לחבוט במדינה כשצריך, ורואים את זה בעתירות מנהליות סבוכות שבהן הוא מטפל בנוסף להיותו שופט פירוקים", אומר עורך דין אחר. "ובכל זאת, ברור שלממונה על חדלות הפירעון ברנר עדיף לאין שיעור על אורנשטיין".
עורך דין שהופיע פעמים רבות באולמו של אורנשטיין, אומר בהקשר זה, כי "אורנשטיין מעולם לא ספר את הממונה. זה בא לידי ביטוי לא רק ביחס לחוק החדש, אלא גם בדיונים שהתנהלו בפניו, ולא פעם זה היה מאוד מביך". עורך דין אחר הוסיף: "ברנר לא יכנס עם הממונה לעימותים, אבל גם לא יאמץ באופן אוטומטי את עמדתו כמו שופטים אחרים".
אפילוג: החילופים בצל הקורונה
נקודת הסיום של מסע ההשוואה שלנו מחזירה אותנו לנקודה ממנה הוזנק - התקופה המאתגרת הצפויה למחלקת חדלות הפירעון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בצל משבר הקורונה.
בהקשר זה, כל מי שדיברנו איתם היו תמימי דעים כי החלפתו של אורנשטיין בברנר אינה סיבה לחשוש מאיכות הטיפול במבול התיקים שיומטרו על המחלקה בקרוב. הדאגה היחידה שהביעו חלק מעורכי הדין עמם שוחחנו נגעה למספר השופטים שיישארו כעת במחלקה - שלושה בלבד.
"אנחנו הולכים לתקופה מאוד מאתגרת, אבל ביהמ"ש נמצא בידיים טובות, ותהיה המשכיות. יכול להיות שיחזקו את המחלקה בשופט נוסף, אבל צריך לזכור גם שהחוק החדש העביר את הטיפול בפושטי רגל יחידים לבית המשפט השלום, אז לא בטוח שבאמת יש צורך", אמר לנו גורם משפטי בכיר.
לדעת מרבית הגורמים עמם שוחחנו, כאמור, נחשב ברנר לשופט פורמליסט הנצמד לחוק, בעוד שאורנשטיין רואה קודם את הפיתרון שלדעתו יש ליישם, ורק אחר-כך מחשב את המסלול בדרך אליו. "בתקופה שבה בתי המשפט של פירוק נדרשים למצוא פתרונות יצירתיים ולנסות ‘לרבע את המעגל' שנכנסו אליו בגלל הקורונה, יש לכך חשיבות עצומה", אמר משפטן ל"גלובס".
תגובת הנשיא איתן אורנשטיין: "הנשיא מכבד את חוק חדלות הפירעון, מיישמו בפסיקותיו ומברך עליו. בניגוד לנטען, אין לו התנגדות לחוק. הנשיא אמנם הסתייג בעבר ממספר סעיפים בהצעת החוק כגון מכך שהגדרת חדלות פירעון תוגבל רק לפן התזרימי וסבר כי עליה לחול גם בפן המאזני והסתייגותו זו אף התקבלה. בניגוד לנטען, הנשיא אינו סולד חלילה מבעלי תפקיד המוצעים על ידי הממונה (הכנ"ר). הנשיא מכבד את עמדת הכנ"ר, ממנה ככלל את בעלי התפקיד המוצעים על ידו כקבוע בחוק וכעולה מההחלטות של מינוי בעלי תפקיד שניתנות על ידו. זאת למעט במקרים חריגים ומנימוקים שנרשמים, ובהתאם לסמכותו בחוק".
מדוברות בתי המשפט נמסר: "בניגוד למוצג בשאילתה, סגן הנשיא השופט חגי ברנר אחראי ומנהל את מחלקת חדלות הפירעון בבית המשפט המחוזי בתל אביב מאז מינויו כסגן נשיא בחודש ספטמבר 2017 וימשיך לעשות כן גם לאחר פרישתו של הנשיא איתן אורנשטיין. אשר לטענות לשוני באופיים של השופטים - מדובר בטענות אבסורדיות ובלתי מבוססות. נוסיף גם שגיוון ברשות השופטת הוא חשוב, מפרה ותורם לשיח המקצועי. כל שופט מביא עימו את סל התכונות, הערכים והכישורים הייחודיים לו, לרבות ניסיונו המקצועי העצמאי, אולם בסופו של יום שופטים פוסקים בהתאם לדין ולגופו של התיק המתנהל מולם באופן ענייני ומקצועי. לעניין השתתפות הנשיא אורנשטיין בכנסים של לשכת עורכי הדין, מערכת בתי המשפט רואה חשיבות רבה בהשתתפות שופטים בכנסים מקצועיים של לשכת עורכי הדין והכל בהתאם לכללים שגיבשה המערכת בנושא זה.
"כפי שבוודאי ידוע לכם תלוי ועומד בפני הנשיא אורנשטיין הליך הנוגע לעיתון ‘גלובס', לכן לא ראינו להוסיף מעבר לכך בעת הזו".
גילוי מלא: איתן אורנשטיין דן ועודנו דן בעניינים הקשורים לפשיטת הרגל של אליעזר פישמן, בעל השליטה הקודם של "גלובס". זאת, לרבות בתיק "השקעות כדאיות" שבו נדונה השבת חוב של פישמן לעיתון "גלובס". איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם ב"גלובס". פישמן ומשפחת בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות, מצויים בסכסוך מתמשך.
חדלות פירעון: לפני הקורונה
19,854 בקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל
1,207 בקשות פירוק לחברות
38.3 מיליארד שקל היקף תביעות החוב
מתוכן: 30.6 מיליארד שקל בהליכי פשיטת רגל
7.7 מיליארד בהליכי פירוק חברות
מקור נתונים: דו"ח הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשנת 2018
השופט חגי ברנר
בן 56, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שירת בצבא כקצין בתותחנים ● מונה לשופט שלום בת"א ב-2002, וב-2012 מונה לשופט מחוזי בת"א - שם הוא מכהן כסגן נשיא ביהמ"ש ● מוקדם יותר החודש קבע כי התפרצות מגפה עולמית לא נחשבת ככוח עליון, המאפשר ביטול חוזה בלא חיוב בפיצוי ● תיקי פירוק בולטים שניהל: חברת האופנה "הוניגמן"; החברה הקבלנית "מלרג"; מלון "מג'יק סאנרייז"; invest.com שבבעלות משה חוגג