גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר TGI: רשת ב׳ עוקפת את גל"צ, ירידה בחשיפה לעיתונות המודפסת

לפי הסקר החצי שנתי הבודק את שיעור החשיפה לעיתונים ולרדיו, הפער בין ישראל היום לידיעות אחרונות מצטמצם, כשבסוף השבוע ידיעות מוביל ● תאגיד השידור מתחזק - בעיקר הודות לכאן רשת ב' ● בתחנות גל"צ נמשכת מגמת הירידה

עיתונים / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
עיתונים / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות הקורונה שהכניסה מיליוני ישראלים לסגר בבתים, החשיפה לעיתונות המודפסת ירדה בחצי השנה האחרונה, בהשוואה לחצי שנה שלפניה. נראה כי השהייה בבית שלחה את הישראלים לצרוך יותר מדיה דיגיטלית או טלוויזיונית מה שבא לידי ביטוי בדפוסי צריכת כל המדיות האחרות - בעיקר במהלך השבוע.

בהסתכלות של שנה מול שנה יש ירידה בחשיפה לעיתונות היומית ועליה מסוימת לחשיפה לעיתונות בסופי שבוע, ועליה משמעותית יותר לעיתונות הכלכלית. עם זאת, העליות השנתיות מיוחסות לחצי השנה הראשונה ולא לחציון האחרון.

בחצי השנה הראשונה של השנה (ינואר-יוני) יש ירידה גדולה של העיתונים המובילים לעומת החצי שנה הקודמת (יולי-דצמבר 2019 ) גם בחשיפה לעיתונות היומית, גם בסופי השבוע וגם של העיתונים הכלכליים. הירידה בחשיפה עומדת בממוצע על 15%-18%.

למרות המשאבים הגדולים העומדים לרשות "ישראל היום", ולמרות שהוא עדיין העיתון בעל החשיפה הגבוה ביותר, הפער בינו לבין "ידיעות אחרונות" מצטמצם, ובסוף השבוע "ידיעות אחרונות" אפילו עוקף את "ישראל היום" במונחים של חשיפה.

שיעור החשיפה החציוני 2020

ברמה השנתית, העיתון "ישראל היום" ממשיך להוביל עם 27.9% חשיפה יומית ביום חול במהלך יולי 2019 - יוני 2020 לעומת 29.4% ביולי 2018 - יוני 2019. מדובר בירידה של כ- 5%.

גם החשיפה היומית ל"ידיעות אחרונות" ירדה, אך היא מתונה יותר בשיעור של כ-2% מ-24.8%, ביום חול ממוצע במהלך יולי 2019 - יוני 2020 ל-25.3% ביולי 2018 - יוני 2019.

בסופ"ש: ידיעות עולה, ישראל היום יורד

בהסתכלות שנתית על עיתוני סוף השבוע, ל"ידיעות אחרונות" עולה החשיפה בכ- 7.7% ולעומתו "ישראל היום" יורד בכ-5%. החשיפה השנתית ל"ידיעות אחרונות" עומדת על 30.6% לעומת 28.4% בתקופה הקודמת, ו"ישראל היום" יורד ל 28.6% מ-30.1% בתקופה קודמת.

בהסתכלות חצי שנתית שני העיתונים רושמים ירידה כמעט זהה באחוזי החשיפה: "ישראל היום" רושם ירידה של 18% ו"ידיעות אחרונות" ירידה של 17%.

בניתוח חצי שנתי, "ידיעות אחרונות" מוביל אך רשם ירידה מובהקת של 11% מ-32.4% ל-28.9%. ב"ישראל היום" נרשמה ירידה מעט יותר גדולה של 13.5% - מ- 30.7% ל-26.6%.

"הארץ" רושם עלייה של 44% בחשיפה השנתית מ- 4.1% ל-5.9%. העלייה יש להניח נובעת בעיקר מכך שמחצית השנה הראשונה אופיינה כשנה פוליטית מאוד ואילו החצי השני שלה היה צבוע בצבעי קורונה שבו ל"הארץ" יש פחות בידול מהמתחרים.

מי בכל זאת הרוויח מהקורונה? 

העיתונות הכלכלית היא היחידה שמרוויחה משנת הבחירות והקורונה, וכל העיתונים בתחום זה רושמים עלייה מסוימת בהסתכלות השנתית. עם זאת בחצי שנה האחרונה לא היטיבה גם עם העיתונות בה כולם רושמים ירידה.

במונחים שנתיים "גלובס" רושם עליה של כ-5% בחשיפה לעיתוני אמצע השבוע ושל 8% בחשיפה למהדורת סוף השבוע. "דה מרקר" רושם עליה של 10% בחשיפה השנתית מ-4.7% ל-5.2% ובחצי השנה האחרונה ירידה של 5.5% יחסית למחצית השנה הראשונה. "כלכליסט" עלה בחשיפה השנתית בכ-7.1% מ- 9.8% ל-10.5% אך רשם ירידה של כ- 20% בהשוואה של המחצית השנייה של השנה לראשונה.

ברדיו: ב׳ עלתה, גל"צ ירדה ו-103 שומרת

שיעור ההאזנה השנתיים לרדיו אינם חושפים את הדרמה שהתחוללה במחצית השנייה של השנה בתקופת משבר הקורונה - כשאנשים היו סגורים בבתים בחלק מהזמן. מאחר וחלק מההאזנה לרדיו נעשה ברכב תקופה זאת פגעה בהאזנה לרדיו - אך מתברר שפחות בשידורי האקטואליה.

הממוצע השנתי לרדיו נותר יציב יחסית בהשוואה לתקופה קודמת - ביום חול ממוצע (יולי 2019 -יוני 2020) 65.7% לעומת 65.8% בתקופה הקודמת (יולי 2018 -יוני 2019).

במונחים שנתיים תחנות הרדיו של כאן מתחזקות על חשבון ההאזנה לתחנות הרדיו האזורי וגלי צה"ל. אם במחצית השנה הקודמת היה שיעור ההאזנה לתחנות כאן נמוך משיעור ההאזנה לגל"צ הרי שבמחצית השנה השנייה הם עברו את המתחרים האחרים - תחנות הרדיו האזוריות וגל"צ.

תחנות כאן רשמו במונחים שנתיים עלייה של כ- 7.5% בשיעור האזנה הכולל מ- 36.2% ל-38.9%. הרדיו האזורי רשם ירידה של כ-9% מ- 33.3% ל-30.4%.

גם תחנות גל"צ רשמו ירידה, אם כי מתונה יותר של כ- 5.2% מ- 41.8% ל-39.6% בתקופה זו בהשוואה ל-41.8% בתקופה קודמת.

גם במונחים חצי שנתיים ניכרת עלייה בשיעור ההאזנה לתחנות כאן כאשר שיעור האזנה של הקבוצה עומד על 39.6% בין ינואר-יוני 2020 בהשוואה ל-38.1% במחצית השנייה לשנת 2019. את עיקר העלייה ניתן לזקוף לזכות זינוק בהאזנה לתחנת הרדיו כאן רשת ב ששיעורי ההאזנה לה קפצו בכ-15% מ-21.4% ל-24.7%.

תחנות אחרות שאינן מזוהות עם אקטואליה ירדו ברובן בהסכלות שנתית אך אחרות כמו מורשת וקול המוסיקה עלו בחצי השנה האחרונה ביחס לשנה הקודמת.

בחודשים האחרונים התחולל ויכוח תקשורתי נרחב סביב הפוליטיזציה שעוברת גלי צה"ל. הנהלת התחנה זכתה לביקורת קשה בעיקר סביב שילובו של הפרשן יעקב ברדוגו שמוביל קו המזוהה מאוד עם תמיכה בראש הממשלה. במבחן התוצאה נראה כי המאזין הישראלי פחות אהב את הטריק: כאן רשת ב' עם תוכניות מאוזנות השומרות על קו עיתונאי "מסורתי" מנצחת את המתחרים בגלי צה"ל כמעט על פני כל היום: הבוקר הזה עם אריה גולן רושם עליה של 24% מול הגל הקודם, קלמו וליברמן רושמים עליה של 21% וסדר יום עם קרן נויבך מזנקים בשיעורי ההאזנה ב-48%. שלי וגואטה מנצחים את וילנסקי וברדוגו בתכנית המשודרת בין חמש לשש.

בתחנות הרדיו האזורי המשווקות ע"י שפ"א נרשמה ירידה של כ- 5.5% בשיעור ההאזנה שעומד בחצי שנה זאת על-29.5% לעומת 31.2% במחצית השנייה לשנת 2019 . במונחים אבסולוטיים של חשיפה שנתית תחנת הרדיו שזוכה לחשיפה הגבוהה ביותר היא אקו 99 שקטנה בחשיפה השנתית בכ-8% אולם פחות מ-103 שהייתה התחנה בעלת החשיפה הגבוה ביותר בשנה שעברה מבין התחנות האזוריות.

103 שמרה על כוחה לעומת החציון הקודם עם חשיפה של כ-8.2%, אך ירדה בכ-18.8% במונחים שנתיים. לעומת גל"צ, בה היא מתחרה בעיקר בגזרת הבוקר, מדובר בחדשות לא רעות בכלל.

** גילוי מלא: עורך מדור "נתח שוק" דוד ורטהיים משדר ברדיו 103.

עוד כתבות

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

הותר לפרסום: 4 לוחמים נהרגו בקרב בדרום רצועת עזה, לוחם נוסף במצב קשה

באירוע שבו נפלו ארבעת הלוחמים נפצע באורח קשה צוער בגדוד דקל, בבית הספר לקצינים ● כטב"ם נפל בחצר מלון באילת: נזק נגרם למבנה ● צה"ל החל בגל תקיפות לעבר מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● גורם ביטחוני: המחבל הוא אזרח ירדני אשר צבא ירדן שכר לטובת שינוע משאית הסיוע מירדן לרצועת עזה ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

בחזית המדע. מלחמה או שלום? / צילום: Shutterstock

מלחמה או שלום? חוקר המוח שמנסה להיכנס לראש של מנהיגים ומייעץ לממשלות

ד"ר ניקולס רייט, חוקר מוח שמייעץ לפנטגון ולממשלת בריטניה בסוגיות ביטחון, משתמש בידע שנצבר על המוח האנושי כדי לפתח אסטרטגיות לדיפלומטיה ולמלחמה ● בראיון לגלובס, הוא אומר שאנחנו מחווטים לקונפליקטים, אבל אופטימי לגבי האפשרות לסיים אותם, או לפחות לשפר עמדות

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט שוברת שיאים; מניית אינטל מזנקת ב-28%

בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אנבידיה תרכוש מניות אינטל בשווי 5 מיליארד דולר - המפסידים והמרוויחים מהעסקה ● רוש רוכשת את 89bio בעסקה של עד 3.5 מיליארד דולר, הנרכשת מזנקת ב-90% ● מספר תביעות האבטלה הראשונות ירד בשבוע שעבר ל-231 אלף, לעומת 264 אלף בשבוע שעבר ● הדולר מזנק בשוק המט"ח בעקבות סגירה של פוזיציות שורט על המטבע האמריקאי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בעלת המניות הגדולה בבורסה מחסלת את ההחזקות. והתשואה פנומנלית

מניקיי שרכשה את מניות הבורסה ב-2018 מכרה את יתרת מניותיה, 5.6%, לגופים מוסדיים בארץ ובחו"ל ● לפני כמה חודשים מכרה הקרן 4.8% ממניותיה לבורסה לניירות ערך עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, במהלך שגרר ביקורת ציבורית

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף, ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבן מירן, המינוי של טראמפ לפד הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי מורגן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה