למידה מהבית / צילום: שאטרסטוק
בחודש מאי, לקראת מה שנראה אז בתמימות כדעיכתה לכאורה של המגפה, ערכה חברת BDO מחקר בקרב ארגונים בתחומים שונים הקשורים בעבודה מרחוק. "זה התחיל כשקיבלנו מלקוחות שאלות רבות על 'איך חוזרים', אומר ד"ר גיא יוגב, מנהל שותף ב-BDO Customer Management. "עבודה מהבית היא נושא שהיינו מצפים שכבר תהיה לו בשנת 2020 תורה סדורה. אבל לא היו כללים ולא נתונים. שאלו אותנו בעיקר על פרודוקטיביות. החשש היה לאבד את התפוקות. בדקנו את הידע הקיים, ותוך כדי דיברנו עם ארגונים ובדקנו מה היה אצלם, ומה הם מתכננים קדימה".
לדברי יוגב, הם גילו שישראל נמצאת בתחום הזה מאחור, ביחס לצפון אמריקה וצפון אירופה. "שם כ-20% מכוח העבודה משלב עבודה מהבית בשגרה, ויותר מ-50% מהארגונים כבר עוסקים בכך ויש להם תוכנית ואפילו בעלי תפקידים שממונים על הנושא. בארץ יש מעט מאוד ארגונים מסורתיים שנערכו לכך מבעוד מועד".
לגבי הפרודוקטיביות, יוגב אומר שהמחקר הראה גידול בשעות העבודה פר משרה - 1.4 יותר ימי עבודה בפועל בממוצע של עובדים מרוחקים. שני שליש מהמעסיקים דיווחו על עלייה בפריון, ו-79% מהעובדים עלו בתפוקות וביכולות הריכוז שלהם. העלייה הזאת נבעה ברובה (67%) משעות עבודה מרובות, צמצום נסיעות והפסקות עבודה קצרות, וגם מסביבת עבודה שקטה (33%).
המחקר גם העלה שעובדים מהבית נוטים לבלות יותר ברשתות החברתיות מעובדים אחרים - סך הכול שעתיים ביום בממוצע. אבל האם מדובר באיום על הפרודוקטיביות? כלל לא בטוח. כמו במקום העבודה, גם בבית יש הרבה הסחות דעת, ולא מדובר רק בילדים ובני משפחה שמפריעים.
"אנשים שחיים לבד מחפשים משהו לברוח אליו, כמו אנשים אחרים וקשר אישי, ומשום כך הם מגיעים לרשתות החברתיות", מסביר יוגב. "אני לא רואה בכך תופעה שלילית. במקום העבודה יש לנו כבר את האנשים 'בילט אין', ולא צריך להילחם בזה. נכון, יש את שאלת הניהול של הפרודוקטיביות בסביבה פחות מפוקחת, אבל בסופו של דבר העובד זקוק לזה".