גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צו השעה: הפחתת עלויות העסקה, לטובת החלשים ביותר

ניתוח מפוקח של ההצעות השונות להתמודדות עם האבטלה הנוראית השוררת כיום במשק והבחירה בחלופה הטובה ביותר הם הבסיס למדיניות כלכלית-חברתית ראויה ואמפטית

תלוש משכורת / צילום: תמר מצפי
תלוש משכורת / צילום: תמר מצפי

אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפתחנו הוא שיעור האבטלה, שנשאר גבוה למרות שהמגבלות על הכלכלה הוסרו באופן חלקי. אבטלה מזיקה בראש ובראשונה לאנשים, היא גוררת משברים חברתיים, נפשיים ופסיכולוגיים רבים. שיעור אבטלה גבוה הוא גם צרה צרורה למשק ומלווה בירידה בייצור ובהכנסה הלאומית. שיעור אבטלה גבוה שאינו מטופל בזמן עשוי להתפתח לאבטלה ממושכת וכרונית. אנשים שנמצאים מחוץ למעגל התעסוקה מאבדים חלק מכישוריהם והאטרקטיביות שלהם בעיני מעסיקים פוטנציאליים נשחקת. ככל שעובר הזמן הטיפול באבטלה הופך לקשה ומורכב יותר.

אחת הדרכים בהן ניסתה הממשלה לטפל באבטלה עד היום היא באמצעות מענקים מיוחדים לעסקים שיקלטו עובדים. גישה זאת, מלבד עלותה הגבוהה, גם נועדה לכישלון, מפני שמענק כספי חד פעמי לעולם לא יוכל לפצות על הנזק הנגרם לאורך זמן למעסיק מהעסקת עובד לא רווחי. במקרים רבים מעסיקים מחזירים עובדים כדי לקבל את המענק, כאשר אין הצדקה כלכלית להשבתם, אך מיד כשתסתיים התקופה המינימלית הנדרשת להעסקה על פי תנאי המענק, עובדים אלה יפוטרו בשנית. בכך למעשה מדובר בדחיית הבעיה ולא בפתרונה. בנוסף, הבעיה היותר גדולה עם המענק להשבת עובדים הוא הפרס שהוא מעניק למעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת והחזירו אותם לאחר מכן, פרס שנמנע ממעסיקים שהתאמצו לשמור על מקומות העבודה לעובדיהם, ולכן אינם זכאים כעת לקבלו. תמריץ שלילי זה עלול להשפיע בצורה הרסנית על התנהגות המעסיקים בגלים נוספים של הסגר.

דרך נוספת בה נקטה הממשלה היא הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה והגמשת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה. גישה זו מעמיסה עלויות כבדות מאד על כתפי הציבור, שיצטרך בסופו של דבר לשלם את מיליארדי השקלים הנדרשים למימון דמי האבטלה. בנוסף, היא מייצרת תמריצים מאד שליליים מצד המובטלים הזכאים לדמי אבטלה. יש בשוק העבודה הישראלי ענפים עם פוטנציאל תעסוקה משמעותי, בין היתר בעבודות ניקיון ותחזוקה בבתי מלון, בענף הבנייה, בסיעוד, ובשליחויות של מסעדות ורשתות מזון. אולם עבודות אלה לא תמיד נעימות, השכר בהן לא גבוה, הן כרוכות במאמץ פיזי ובהוצאות נסיעה ואחרות לצורך יציאה לעבודה, והן לא אטרקטיביות בעיני הזכאים לדמי אבטלה. כתוצאה מכך, המעסיקים בענפים אלה לא מצליחים למצוא מספיק עובדים ישראלים המעוניינים לאייש משרות אלה, למרות שרבים מהמובטלים הם צעירים ובעלי השכלה נמוכה מהממוצע.

אנו סבורים כי הפתרון היעיל ביותר לבעיית האבטלה הוא הגמשת עלות ההעסקה כלפי מטה. ההיגיון העומד בבסיס פתרון זה הוא שהורדת תשלומי שכר והוצאות אחרות של המעסיקים תביא לכך שהעסקת עובדים תהיה יותר משתלמת, וכך משרות חדשות ייווצרו, אחוז האבטלה ירד, והביטחון התעסוקתי של העובדים יעלה. יש ענפים בהם כבר עכשיו קיימת גמישות כזו. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעל 30% מהעובדים בהייטק הסכימו להפחתה בשכרם, וזאת אחת הסיבות לשיעור האבטלה והיציאה לחל"ת הנמוך מקרב העובדים בענף זה.

במקרה של עובדים בשכר נמוך, דרך אחת להגמיש כלפי מטה את השכר היא על ידי הפחתת שכר המינימום. כיום שכר המינימום מהווה חסם להעסקת עובדים בעלי תפוקה נמוכה, ובמיוחד כאלו שהשתחררו מהצבא או סיימו לימודים, ויצאו לשוק העבודה לאחרונה. הם אינם זכאים לדמי אבטלה, ומתקשים למצוא עבודה בתנאים הנוכחיים. חוק שכר המינימום הנוכחי למעשה מונע מהם להציע את עצמם לעבודה בשכר נמוך יותר, ובכך לצבור ניסיון תעסוקתי שיעלה את תפוקתם, ובהתאם גם את שכרם, בעתיד. בנוסף לעובדים חדשים, הפחתת שכר המינימום עשויה למנוע פיטורין של העובדים החלשים ביותר, ואף להגדיל את היצע המשרות המתאים עבורם. היא תסייע לעסקים להקטין עלויות ולצמצם הפסדים ותמנע פגיעה משמעותית בייצור. הפחתת שכר המינימום תסייע במיוחד להישרדותם של עסקים קטנים ושל עצמאים המעסיקים מספר קטן של שכירים, בשכר נמוך יחסית.

דרך נוספת להפחית עלויות העסקה של העובדים היא על ידי השתת מלוא תשלומי הביטוח הלאומי על העובד. כיום התשלום לביטוח לאומי משולם בחלקו על ידי העובד בחלקו על ידי המעסיק. תשלום מלוא ההפרשה לביטוח לאומי על ידי העובד מאפשרת הפחתת שכר דה-פקטו של בין 4% (במשכורות הנמוכות) ל-7% (במשכורות הגבוהות). היתרון העיקרי של שיטה זו, מעבר לצמצום האבטלה, הוא חסכון בהוצאות הממשלה על העסקת העובדים במגזר הציבורי. הממשלה היא המעסיק הגדול ביותר במשק, וביטול תשלומי המעסיק לביטוח לאומי צפוי לחסוך כ-8 מיליארד שקל בשנה מתקציב הממשלה. זהו צעד מתבקש מכיוון שבעוד במגזר העסקי שכירים ועצמאים רבים איבדו את מטה לחמם, עובדי המגזר הציבורי כמעט ולא נפגעו. פגיעה של אחוזים בודדים בשכרם של עובדים הנהנים מביטחון תעסוקתי ומהטבות רבות נוספות היא סבירה בהחלט. הפחתת שכר כזו יכולה להחזיר לקופת המדינה מעט מהמשאבים שהיא זקוקה להם להמשך המלחמה בנגיף, וגם תקטין את הצורך בהעלאות מסים וקיצוצים בשירותים החברתיים. חיסכון נוסף בהוצאות הממשלה יושג בהפחתת תשלום דמי אבטלה, מכיוון שהמהלך יפחית את שיעור האבטלה במשק.

צעד נוסף אותו ניתן לאמץ על מנת להפחית עלויות העסקה הוא ביטול זמני של חובת המעסיק להפריש דמי תגמולים ופיצויים לפנסיה של העובד. כאן התוצאה תהיה פגיעה מתונה בחסכון הפנסיוני של העובדים ובגובה קצבת הפנסיה שלהם בעוד שנים רבות (ואף עשורים), מתוך מטרה למנוע אבטלה שמהווה פגיעה קשה הרבה יותר, הן בחיסכון הפנסיוני והן בקיום החיים השוטף. חשוב לזכור, בהקשר זה, שההפרשות לפנסיה מצד המעסיקים, כשיעור מהשכר, גבוהים בישראל בהשוואה למדינות אחרות, ושיעורי החיסכון הפנסיוני גבוהים במיוחד במקרה של עובדים ברמות שכר נמוכות. זאת, כמובן, בעיקר על חשבון ההכנסה השוטפת של עובדים אלה.

הפחתת עלויות שכר היא צעד עם יחסי ציבור גרועים, ולא בכדי. בפרט, הפחתת שכר מינימום נחשב לצעד שפוגע במטה לחמם של החלשים בחברה ומונע מהם את צרכי הקיום הבסיסיים ביותר. אולם, כשבאים לבחון את הצעד הזה חייבים להתייחס גם לשאלת האלטרנטיבה. כיום, האיסור בחוק להעסיק עובדים בשכר הנמוך משכר המינימום גורם לעובדים רבים להיפלט מחוץ למעגל התעסוקה. כך, במקרה הטוב הם מתקיימים מחסדי קצבאות האבטלה, שנמוכות משכר המינימום, ובמקרה הרע הם אינם זכאים לדבר. בתקופות של אבטלה נמוכה מאד, כפי שהיה לפני משבר הקורונה, יתכן שחוק שכר המינימום מסייע לעובדים החלשים ביותר, אך בתקופות בהן האבטלה גבוהה, כמו היום, הוא פוגע בהם. לא בכדי גם מי שמתנגדים להורדת שכר המינימום בעת הנוכחית, לא מעיזים להציע להעלות אותו - גם הם מבינים את השפעתו הקשה בעת משבר.

חלק מהפוליטיקאים, מארגוני העובדים ומהעיתונאים מזדעקים כנגד ההצעות להפחתה של שכר המינימום ושל עלויות העסקה אחרות, מציגים את עצמם כמגיני החלשים ומאשימים את הכלכלנים המציעים צעדים כאלה כחסרי לב. הכרת העובדות והניתוח הכלכלי והבחירה בחלופה הטובה ביותר להתמודדות עם האבטלה הנוראית השוררת כיום במשק הן הבסיס למדיניות כלכלית-חברתית ראויה ואמפטית. המתנגדים באופן גורף ואוטומטי לכל ההצעות האלה מתאפיינים ככל הנראה בקשיחות אידיאולוגית ומנותקים מהמציאות הקשה של המשבר הנוכחי. 

ד"ר מיכאל שראל הוא ראש פורום קהלת לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר

ד"ר הודיה למפרט היא כלכלנית וחוקרת בטכניון

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"