1. תחשבו שאתם עובדים כבר כמה שנים בחברה ומרוויחים שכר יפה. בשלב מסוים, בעקבות הקורונה, המעסיק מודיע לכם שיש לכם שתי אפשרויות: הראשונה, לעבור לעיר אחרת מרוחקת מספר שעות טיסה מהבית, לעזוב את בן או בת הזוג ואת שלושת הילדים הקטנים, את האמא החולה שלכם שאתם נוהגים לבקר מדי יום, ולגור שם במשך כ-80 יום בתנאי בידוד עם שאר העובדים ולעבוד משם; תשכחו מביקורים משפחתיים או יציאה אל מחוץ למתחם. וגם תידרשו לעבור בדיקת קורונה מדי יום.
האופציה השנייה: אתם יכולים להישאר בבית ולא לקבל את ההצעה של המעסיק אבל במשך שלושה חודשים לא תהיו זכאים לשכר.
זה הפיתרון שהניחה ליגת ה-NBA בפני השחקנים שלה. הניסוי החברתי-ארגוני הגדול יוצא בסוף השבוע הקרוב לדרך עם פתיחת המשחקים ב"עיר הבועה" - 22 קבוצות וכ-300 שחקנים שנכנסו לבידוד מרצון באורלנדו, פלורידה, כדי להשלים את עונת המשחקים 2020/21. שחקני הקבוצות שיתקדמו בשלבי הפלייאוף ויתמודדו על האליפות יחזרו הביתה רק בתחילת אוקטובר.
גם אם יש ביקורת בארה"ב על ההחלטה שלקחה ה-NBA, היא הופכת ללא רלוונטית לאור הצורך של שני הצדדים - בעלי הקבוצות והשחקנים - להמשיך ולקיים ליגה שמגלגלת כמעט 9 מיליארד דולר. עבור הבעלים מדובר באפשרות להקטנת ההפסדים שאמורים להיגרם להם השנה כתוצאה מהמשבר.
אצל השחקנים, בעיקר הכוכבים שמרוויחים שכר שנתי של 30 או 40 מיליון דולר ומעלה בעונה, מדובר בעיקר בהחלטה שיש בה הפגנת סולידריות כלפי לא מעט חברים לקבוצה שמרוויחים שכר מינימום והיו מוכנים לשחק גם על הירח, העיקר לשחק, כדי לקבל את אותם 100-150 אלף דולר שנותרו להם בחוזה השנתי.
2. השימוש בבועה נראה בתחילה כהצעה מרחיקת לכת ולא ישימה. אבל ברגע שהחלו לדון בה ברצינות והציגו תוכנית שנראתה בטוחה מבחינה בריאותית, יותר ויותר ליגות קפצו על הרעיון. זו נראתה הדרך היחידה של ליגות ושחקנים לקיים באופן בטוח את המשחקים מבחינת הנגיף ובמקביל להמשיך ולקבל את כספי הטלוויזיה שהפכו למרכיב ההכנסה העיקרי בתעשייה. ברגע שהטלוויזיה משדרת נוצר כדור שלג חיובי: החשיפה הטלוויזיונית מאפשרת חשיפה לספונסרים ומבטיחה גם את המימוש של ההסכמים הפרסומיים. ב-NBA השקיעו כ-150 מיליון דולר, לפי דיווח ב-ESPN, ביצירת "הבועה" באורלנדו. בין היתר מוצמדים השחקנים כל הזמן לאמצעים שמנטרים את מצב גופם ומזהים כל שינוי במדדים הגופניים, שיכולים להעיד על תחלואה.
על פי ההסכם בין ארגון השחקנים לליגה, רק שחקנים שהוכיחו מעל כל ספק כי הם בקבוצת סיכון הורשו להישאר בבית ולקבל את מלוא שכרם. בפני יתר השחקנים הועמדו מספר תנאים בודדים ויוצאי דופן שמאפשרים להם לעזוב את הבועה: מצב חירום במשפחה, מוות במשפחה, אירוע משפחתי משמעותי של קרוב מדרגה ראשונה (חתונה) שנקבע לפני חתימת ההסכם וכו'.
כך הלכו ונוצרו עוד ועוד בועות. ליגת ההוקי קרח (NHL) שמגלגלת כ-5 מיליארד דולר בשנה מיהרה גם היא להכריז על קיום משחקים בשיטה דומה אבל חילקה את הפורמט לשתי בועות בשתי ערים בקנדה - 24 הקבוצות שעוד נותר להן סיכוי לזכות באליפות חולקו באופן שווה - אלו שמשויכות לאזור המערבי הונחתו לתקופת סגר ומשחקים באדמונטון, בעוד שקבוצות האזור המזרחי הונחתו בבועה שיוצרה עבורן בטורונטו. במקרה הזה הבידוד של השחקנים יהיה קצר יותר ויימשך לכל היותר כ-70 יום. גם כאן - ללא משפחות, ללא אפשרות לצאת החוצה לבלות. החיים יתנהלו בתוך מתחם ענק שכולל בתי מלון, מסעדות, בין אולמות המשחקים והאימונים. העיקר שהטלוויזיה תוכל לשדר משחקים והסכמי השידורים ימומשו.
בליגת הכדורגל האמריקאית (MLS) בחרו בפלורידה כעיר בועה לטובת טורניר שנמשך כמעט 40 יום. במקרה הזה לפחות התברר במפגש בין הכסף לתחלואה כי עדיין שיקולי הנגיף נחשבים וחשובים יותר: שתי קבוצות הורחקו מהבועה (דאלאס ונאשוויל) עוד לפני שעלו על כר הדשא אחרי שהתגלו אצלן מספר גבוה של שחקנים חולים בקורונה.
3. מה לגבי המוסריות של הנחתת שחקנים הרחק מהבית ו"כליאתם" במקום מסוים למשך חודשים? הביקורת הזאת, גם אם קיימת, היא לא באמת רלוונטית. לשחקנים ניתנה הזכות לבחור אם הם מעוניינים להיות חלק מהסגר הארוך הזה, ובהסכמים בין הצדדים ב-NBA נקבע כי בכל מקרה "עובד" (שחקן) שיחליט שמסיבה כלשהי הוא לא מוכן להגיע הרי שחוזהו העתידי בקבוצה לא ייפגע.
מעבר לכך, חלקים גדולים מהציבור האמריקאי הזכירו לספורטאים כי יש להם תפקיד מרכזי בנורמליזציה של המשק. בין היתר הזכירו לספורטאים "המסכנים" שיושבים במתחמים מפנקים במיוחד וזוכים לשכר חלומי, שמצבם כנראה הרבה יותר טוב מזה של החיילים בעיראק ובאפגניסטן.
השאלה המרכזית היא איך ישפיעו ניסויי הבועה הללו על העתיד הקרוב של עולם הספורט.
מה יקרה אם הניסוי הגדול בעולם הספורט יצליח? האם ליגות אחרות ינסו לחקות את ה-NBA? בעוד שנה אמורים להיפתח המשחקים האולימפיים בטוקיו אחרי שנדחו בשנה בגלל הנגיף. הרעיון של קיום משחקים אולימפיים ללא קהל, כאשר 11,000 ספורטאים נמצאים סגורים בתוך בועות ומתחמים ברחבי טוקיו, עשוי להיראות כפתרון הטוב ביותר כרגע כדי למנוע ירידה לטמיון של השקעה שנאמדת ב-15 מיליארד דולר של המקומיים מאז זכו באירוח בשנת 2013.
אם הניסוי הגדול של ה-NBA וה-NHL יצליח הוא עשוי לפחות בשנה הקרובה, עד שיימצא חיסון, לגרור עוד ענפים וליגות לתוך בועות. בחלק מהמקרים זה נראה כמעט מתבקש. מה מונע, למשל, מטורנירי הטניס הגדולים (ווימבלדון, אליפות ארה"ב, רולאן גארוס או אליפות אוסטרליה) שנערכים גם ככה תחת סוג של בידוד במתחם אחד לחזור לפעילות בתוך בועה.
ככל שהזמן יעבור והצורך של ספורטאים לכסף ותהילה יהפוך לנואש - כל רעיון יצירתי יתקבל בברכה.
כמה הקהל שווה לקבוצות הכדורגל?
קבוצות הכדורגל בישראל קיבלו רשת ביטחון של 75 מיליון דולר לעונת 2020/21, שנועדה לכסות פוטנציאל של אובדן הכנסות מקהל. עד כמה משמעותי הקהל עבור קבוצות גדולות בעולם, כעת כשהן נאלצות לשחק מול יציעים ריקים בעקבות משבר הקורונה?
בפרמיירליג האנגלית מצאו כי הנזק האמיתי לקבוצות בגין החלק האחרון של העונה ששוחק ללא קהל היה לא קטן בכלל, והוא משתנה מאוד בין הקבוצות השונות.
הקבוצה שניזוקה באופן הכבד ביותר הייתה מנצ'סטר סיטי שסבלה מאובדן הכנסה של 23.9 מיליון לירות שטרלינג בגין שישה משחקים שאירחה ללא קהל. במילים אחרות, כל משחק שאירחה הקבוצה באצטדיון "איתיחאד" מנע ממנה הכנסה של כ-4 מיליון לירות שטרלינג.
מנצ'סטר יונייטד סבלה אובדן הכנסה של 17.7 מיליון לירות שטרלינג. הסכום הולך ויורד עד לבורנמות' הקטנה שאיבדה 2.3 מיליון לירות שטרלינג בשל אירוח באצטדיון ריק.
בסך הכול הסתכם אובדן ההכנסה של 92 הקבוצות בארבע הליגות הבכירות באנגליה ב-305 מיליון לירות שטרלינג בשל היעדר קהל במגרשים. על תרחיש שבו כל העונה הבאה תתקיים ללא קהל אף אחד לא רוצה לחשוב - לפחות עבור הקבוצות הגדולות כבר ברור כי הנזק יעמוד על יותר מ-100 מיליון לירות שטרלינג לקבוצה.
המפרסמים עוברים לספורט הווירטואלי
אם בעבר החשש של ליגות וקבוצות ספורט בכל הקשור להגדלת ההכנסות מנותני חסות התמקד ברגולציה מחמירה - איסור על פרסום של חברות אלכוהול, טבק והימורים - ככל שעובר הזמן נמצא יריב חדש ומטריד יותר: מפרסמים מקטינים את הנוכחות שלהם בספורט "האמיתי" ועוברים לתעשיית הגיימינג הספורטיבית (esport). מחקר שנעשה על ידי חברת הייעוץ והשיווק WARC מצא שההוצאה של מפרסמים על משחקי ספורט וירטואליים תעמוד בשנת 2020 על 844 מיליון דולר - עלייה של 9.9% בתוך שנה אחת. לפי המחקר, בשנת 2022 כבר יחצה הפרסום בתעשיית ה-esport רף של מיליארד דולר.
456 אלף דולר
הסכום שמקבל לברון ג'יימס עבור כל משחק שלו בלוס אנג'לס לייקרס (בהנחה שהליגה פועלת)
