גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוגווינד מתנפחת: האם החזון המרשים של החברה מצדיק את התמחור?

חברת אגירת האנרגיה כבר שווה בת"א כ-2.6 מיליארד שקל, וגייסה לאחרונה הון בהצלחה מרשימה, למרות הכנסות פושרות והפסד ב-2019, כשאין לה צבר הזמנות מבטיח או מכירות בחו"ל ● האם החזון המרשים של החברה, המתבסס על טכנולוגיה מבטיחה, מצדיק את החיבוק של שוק ההון המקומי?

חברת אוגווינד / צילום: מצגת החברה
חברת אוגווינד / צילום: מצגת החברה

חברת אוגווינד  שמוזגה אשתקד לשלד בורסאי גייסה לאחרונה כ-165 מיליון שקל משורה של גופים מוסדיים בתמורה לכ-8.1% ממניותיה בדילול מלא. גיוס ההון בצוותא עם חותמת האיכות שניתנה לאוגווינד על ידי המוסדיים, הזניקו את שווי החברה ל-2.6 מיליארד שקל, נכון להיום (אחרי טיסה של 1215% במנייתה מתחילת השנה).

תחום פעילותה של החברה הוא אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס, והוא מתכתב עם מגמות טרנדיות של השקעות מוגברות באנרגיות מתחדשות, לצד עלייה במודעות לתרומה לאיכות הסביבה. גם אלו תמכו בגיוס המוצלח.

גיוס ההון המרשים של אוגווינד מהווה אינדיקציה נוספת לכך שגופים מוסדיים אינם מדירים רגליהם מהשקעה בחברות טכנולוגיה צעירות, ואפילו מוכנים לשלם מחיר נדיב מאוד שלא על בסיס תוצאות כספיות בעתיד הנראה לעין.

אין ספק כי לדיסקאונט של כ-30% שגילמה ההנפקה ביחס למחיר השוק הנוכחי של המניה הייתה תרומה לא מבוטלת להצלחת הגיוס. אך תג המחיר "המוזל" שגולם בהנפקה עדיין נדיב בלשון המעטה - הן ביחס לביצועיה הפיננסיים של אוגווינד, הן ביחס למחיר המניה "ההיסטורי" בשנה האחרונה והן ביחס לתמחור המקובל בשוק המניות המקומי.

על מנת להבין עד כמה מאתגר לנסות ולתמחר חברה מסוג זה, נאמר כי אוגווינד הציגה אשתקד הכנסות של 7 מיליון שקל והפסידה כ-1.5 מיליון שקל, אין לה צבר הזמנות מבטיח, אין לה מכירות בחו"ל והיא מעסיקה 15 עובדים בלבד. ואולם מנגד יש לה חזון מרשים וכנראה גם טכנולוגיה מבטיחה, ולכל זה צריך לנסות ולתת תג מחיר מושכל, בלי לפספס הזדמנות גדולה מחד או להתבזות מקצועית מאידך.

המוצר המסחרי של אוגווינד, הקרוי Airsmart, מיועד להביא לחיסכון בחשבון החשמל של הלקוחות בהיקף 25%-40% מעלות החשמל הנצרכת על ידי מערכת המדחסים, אשר אחראית לבין 15%-20% מהוצאות החשמל המפעליות בקרב מפעלי המטרה. על פי החברה, ההחזר על המערכת לרוכש הוא מהיר ועומד על 3 שנים.

החברה סימנה את השוק האמריקאי והגרמני כשוקי יעד, ואולם לפי הדוחות הכספיים טרם מכרה בדולר או אירו בודד. השוק המקומי להמרת אוויר דחוס לאנרגיה, גם לפי ההערכות האופטימיות מאוד של החברה, הוא שוק לא גדול: פוטנציאל החיסכון בחשמל בו בנתח שוק של 50% עומד על 100 מיליון שקל בשנה. לכן, בלי חדירה לחו"ל הפוטנציאל הכלכלי מוגבל.

תחום פעילות מרכזי נוסף אליו מכוונת אוגווינד הוא אגירת אנרגיה לשוק האנרגיות המתחדשות, ונראה כי תחום זה הוא שמייצר את הבאזז הגדול סביב החברה. מדובר בשוק עולמי גדול אשר צומח בקצב מהיר, והוא משנה מקצה לקצה את המודל הכלכלי של שוק האנרגיות המתחדשות.

יחד עם זאת מדובר בשוק בהתהוות, שבו פעילות מספר טכנולוגיות חלופיות ומגוון יצרנים, ולפיכך לא ברור מי יזכה ב"גביע הקדוש" בתחום. בימים אלו מבצעת אוגווינד פיילוט בקיבוץ יהל שבערבה שנועד להוכיח יכולת אגירת אנרגיה של כ-1000 קילוואט שעה, באמצעות אוויר דחוס המכוון לשוק אגירת האנרגיה עבור משק החשמל.

עוד מדווחת החברה על מכירות שנתיות של כ-3 מיליון שקל של יישומי הטכנולוגיה של מערכת האגירה שלה לתעשייה הביטחונית, כקבלן משנה של ספק של מערכת הביטחון. אולם רב הנסתר על הגלוי בדוחות ביחס לאופק של פעילות זו, כך שלא ברור כיצד ניתן לתמחר אותה.

מחקר איכותי יסייע למוסדיים למצוא את שביל הזהב בין שמרנות לנועזות

אין לי כל יכולת להעריך אם הטכנולוגיה של אוגווינד המכונה AirBattery היא תחרותית ביחס לטכנולוגיות החלופיות הקיימות בשוק, אשר לצד חברות ענק כמו טסלה פועלות בו גם חברות סטארט-אפ לא מעטות.

כולי תקווה כי בידי הגופים המוסדיים שהשקיעו בחברה היכולות להעריך בצורה טובה את המענה הטכנולוגי שמנסה לנפק אוגווינד לאתגר אגירת האנרגיה לרשת החשמל, מאחר שחלק גדול מהשווי שלה בשוק ההון הוא נגזרת של שווי האופציה להחזיק מניות בחברה, שפתרונות האגירה שלה עשויים להפוך לנדבך משמעותי בעולם אגירת החשמל לרשת החשמל.

בהקשר זה, טוב יעשו המוסדיים אם ינצלו את התוכנית של מדינת ישראל לעידוד מחקר טכנולוגי, במסגרתו רשות החדשנות מציעה לממן עבור הגופים המוסדיים חלק מעלויות המחקר הטכנולוגי הפנימי, על מנת לעודד אותם לבנות יכולות משמעותיות בתחום זה.

הגופים המוסדיים מצויים בין הפטיש לסדן בכל האמור בהשקעות ישירות בחברות טכנולוגיה צעירות. מחד, כאשר הם לא משקיעים מספיק בחברות צעירות נמתחת עליהם ביקורת קשה, בטענה שכפועל יוצא מכך ציבור החוסכים בישראל אינו נהנה דיו משלל האקזיטים בענף בגלל שמרנות יתר. מאידך, כאשר הם מבצעים השקעות מסוג זה בהיקפים משמעותיים, הם חשופים לטענות בדבר חוסר אחריות והרפתקנות. רק מחקר איכותי ומעובה, לצד שיתופי פעולה עם קרנות השקעה, יכולים לסייע לגופים המוסדיים למצוא את שביל הזהב בין השמרנות לנועזות, ולשרת את עמיתיהם - ציבור החוסכים לפנסיה,  בצורה טובה. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב