אדם נוימן / צילום: Eduardo Munoz, רויטרס
למרות שאדם נוימן, מייסד ענקית חללי העבודה WeWork, הודח בבושת פנים מניהול החברה שהקים, עדיין כל מהלך שלו - עסקי או אישי - זוכה לפרופיל תקשורתי גבוה. דוגמה לכך ניתן היה לקבל לאחרונה כשכלי התקשורת בישראל ובחו"ל דיווחו בהרחבה על העסקה האחרונה שביצע: כניסה לשותפות בחברת התחבורה השיתופית גוטו גלובאל מוביליטי, המחזיקה במותגים קאר טוגו ואוטותל.
ואכן, קשה שלא להתלהב מהסמליות שבדבר: הוגה רעיון חללי העבודה המשותפים, ולאחר מכן מתחמי המגורים המשותפים, WeLive, משלים כעת את הפאזל עם תחבורה שיתופית.
את שהותו בישראל באחרונה, למשך כחמישה חודשים, יחד עם משפחתו - אשתו רבקה, חמשת הילדים, ופמליה של עוזרים, מטפלות וסוכנת בית - הקדיש נוימן בין היתר לפגישות עסקיות עם סטארט-אפים וחברות בתחומים שונים. "הוא מעורב כיום בלא פחות מ-15 סטארט-אפים", אומר אחד ממקורביו.
לא רק מיזמי כלכלה שיתופית מושכים את נוימן. בעבר השקיע בחברה המייצרת גלים מלאכותיים, לצורך תרגול גלישת גלים, הספורט החביב עליו, וב-EquityBee, שפיתחה פלטפורמה לחיבור בין עובדים בעלי אופציות בסטארט־אפים לבין משקיעים. בראשית השנה, השקיע בחברת הגיימינג מון אקטיב, מפעילת המשחק הפופולרי קוין מאסטר, שבה מושקעים גם אנג’לים בולטים כמו גיגי לוי וגיא גמזו. לנוימן, בניגוד אליהם יש גם קשר משפחתי לעסקה: המייסד, שמואל אלבין, בנה של גליה אלבין, הוא במקרה בן דודו.
לפי דיווחים בארה"ב, בין השקעה להשקעה נוימן גם סייע לחברו, ג’ארד קושנר, חתנו של נשיא ארה"ב, להפיק סרטון המדגים את השינוי הכלכלי האפשרי בעזה ובגדה המערבית, כחלק מהצגת תוכנית המאה בוועידת בחריין בשנה שעברה. המעורבות הזאת בעניינים שברומו של עולם לא מנעה ממנו לעסוק גם בקבוצת הכדורגל של הפועל פתח תקוה. "אדם הוא אחד הספונסרים של הקבוצה", אומר גורם מקורב לנושא. "יש כוונה להצעיד אותה בדרך אחרת, והוא מסייע בזה". הקשר של נוימן לקבוצה הוא מי שמונה לאחרונה למנהל שלה, כדורגלן העבר אבי יחיאל, שנשוי לאחותו של אדם, הדוגמנית עדי נוימן. עד לא מזמן, כשבני הזוג התגוררו בניו יורק, יחיאל עבד ב-WeWork.
בימים אלה נוימן עסוק גם בתביעה שהגיש באפריל האחרון נגד סופטבנק, המשקיעה העיקרית של WeWork, על נסיגתה מתוכנית החילוץ של החברה. סופטבנק התכוונה ליטול את השליטה בחברה ולתת הצעת רכש בהיקף 3 מיליארד דולר לבעלי המניות הקיימים, אך חזרה בה. נוימן היה אמור למכור את מניותיו במסגרת ההצעה בהיקף של 970 מיליון דולר, ובסך הכול ליהנות מפיצוי שמן בהיקף של 1.7 מיליארד דולר.
עניינים תמוהים במישור הרוחני
עד לפני כשנה נחשב נוימן לפלא מהלך על שתיים. WeWork, שאותה הקים ב-2010, עמדה אז לצאת להנפקה לפי שווי עצום של 47 מיליארד דולר. אלא שאז נחשפו דוחות החברה, שהצביעו על כך שבצד התרחבותה הגלובלית והכפלת הכנסותיה, הלכו וגדלו גם ההפסדים: ההפסד התפעולי של החברה הסתכם בינואר-יוני 2019 ב-1.3 מיליארד דולר, פי 2 מאשר בתקופה המקבילה ב-2018.
מלבד זאת, נחשפה ההתנהלות הבעייתית של המייסד והמנכ"ל, נוימן, שהחברה סבבה סביבו באופן חורג מהרגיל: לנוימן היו מניות עם זכויות עודפות, והוא נהנה מעסקאות בעלי עניין. כך, למשל, החברה שכרה ממנו ארבעה נכסים (מתוך 528 נכסים שהיא מפעילה) וב-2018 לבדה הוא קיבל 1.61 מיליון דולר עבור שכירות; הזכויות על המיתוג מחדש (החברה שינתה את שמה ל-We), נרכשו מחברה בשליטת נוימן, תמורת 5.9 מיליון דולר (לאחר שנמתחה על כך ביקורת, נוימן החזיר את הסכום); והוא נטל הלוואות ואשראי מהחברה בהיקף של מאות מיליוני דולרים.
זה באשר למישור הפיננסי. היו גם כמה עניינים תמוהים הנוגעים למישור הרוחני. תשקיף ההנפקה, למשל, נפתח בהצהרה מוזרה: "אנו מקדישים את התשקיף לאנרגיה של החברה - גדולה מכל אחד מאיתנו אך בתוך כל אחד מאיתנו". סעיף חריג אחר קשר בין זכויות ההצבעה העודפות של נוימן, לבין התחייבותו לתרום מיליארד דולר לצדקה במשך עשור. לכאורה מהלך ראוי, אלא שמי שנכנס לעובי הקורה, גילה במהרה כי הזכויות העודפות שלו שוות יותר מכך.
למעשה, זה לא כל-כך מפתיע, אם חושבים על המקום שתופס האלמנט הרוחני בחייו של נוימן. כחלק מהחיפוש הרוחני שלו, הוא התגלגל בזמנו, עוד לפני הקמת WeWork, לתורת הקבלה, שם גם הכיר את רבקה, אשתו. "בפעם הראשונה שראיתי אותו מניח תפילין, נשכבתי על הרצפה, והוא נורא נעלב, אבל אני מכבדת את החיבור שלו לדת", אמרה אמו, ד"ר אביבית נוימן-אורבך, לאיילה חסון, בראיון שנערך באוקטובר האחרון ברדיו 103FM.
אם זה לא מספיק, תחקיר של הוול סטריט ג’ורנל, שפורסם בספטמבר האחרון, חשף התנהלות של מסיבות בחברה, שתודלקו בטקילה, האלכוהול החביב על נוימן, ועישון קנביס בטיסות של נוימן עם חברים, במטוס הפרטי שרכשה החברה. "הייתה סוג של תרבות ‘מאגניבה’ בחברה", מודה אחד ממקורביו. "ולכן היו השתייה וכל השאר. יכול להיות שזה היה משהו שיצא משליטה. אבל בצד זה, תמיד המשפחתיות והזוגיות היו עבורו משהו מאוד חשוב".
מעל לכל אלה, הבור שנפער בהפסד התפעולי הזכיר לכולם שאף ש-WeWork מיתגה עצמה כחברת טכנולוגיה, בפועל היא חברת נדל"ן, ששוכרת חללים ומשכירה אותם, כשכל המודל העסקי מבוסס על הפער ("הדלתא") בשכירויות. אך נוימן, בגאונותו העסקית, ידע למתג את אוכלוסיית המשתמשים כ"קהילה", ואת המשתמשים עצמם - למעלה מ-500 אלף בלמעלה מ-100 ערים ברחבי העולם - כ"חברי הקהילה", מה שהקנה ל-WeWork את ההילה וגם את השווי.
עם חשיפת הדוחות, השווי של WeWork הלך וירד לקראת ההנפקה הצפויה. כשהמספר התדרדר ל-8 מיליארד עצרו את הכול וההנפקה בוטלה. סופטבנק, המשקיעה העיקרית בחברה, דחקה את רגליו של נוימן והדיחה אותו מהניהול, ואם בתחילה היה נדמה כי הוא לפחות יזכה ממנה בתמורה לפיצויי ענק, כעת, כפי שכבר הזכרנו, כל העניין יצטרך להמתין להכרעה משפטית.
אבל מעבר לפיצוי שהתפוגג, ולו זמנית, תדמיתו של נוימן, עד אז כוכב עולה, התרסקה. "כל עוד הכול היה בסדר, אדם היה סלב קטן", סיפרה אימו, בראיון לכלכליסט במרץ האחרון. "כשהוא ‘נפל’ הוא נהפך לסלב גדול. הוא היה באירוע ונשות מיליארדרים פתאום רצו לעשות איתו סלפי. הוא אמר לי, ‘אף אחד לא אהב אותי כמו כשנפלתי’".
בנובמבר 2019, כשלושה חודשים לאחר האירועים, נוימן עזב את ניו יורק עם משפחתו: אשתו (בת דודתה של השחקנית האמריקאית גווינת פלאטרו), וחמשת הילדים. הרעיה, רבקה, שהיא שותפה לחזון של בעלה ונושאת אף היא בטייטל של מייסדת WeWork, הקימה את WeGrow - מיזם של בתי ספר ליזמות, ועוד מותג מבית היוצר של We.
חודש לאחר מכן, בכתבה בניו יורק פוסט, כבר דווח כי נוימן "נמלט" מניו יורק, מתוך רצון להתרחק מ"האנרגיות השליליות". על-פי דיווחי כלי התקשורת, הוא ורעייתו הוציאו את הילדים מבתי הספר, ועזבו. "הוא הרגיש שהתקשורת ‘עליו’ בניו יורק", אומר אחד מחבריו, "והוא רצה להרחיק את עצמו והמשפחה מכל העניין, לתת לרעש לשקוע".
תחילה טסו בני המשפחה לקוסטה ריקה, שם, על-פי הדיווחים, נוימן עסק בגלישה. מאוחר יותר הגיעו לישראל. באותו ראיון עם אמו של נוימן היא אמרה כי בנה הגיע לישראל רק לצורך הפוגה זמנית. "לחזור למקום שבו גדלת, בתור טיים־אאוט, זה דבר נכון", אמרה, "אנשים מחבקים אותו פה ועושים לו טוב. אני בוודאי שמחה שהנכדים קרובים ואני נוסעת לשחק איתם... ".
עם הגעתם התיישבה משפחת נוימן בבית ברחוב שלוש בנוה צדק. את הבית שכר נוימן תחת שמה של חברה ולא תחת שמו. הוא נשכר לכמה חודשים, ובמקביל הוא בדק הזדמנויות לרכישת נכס בשכונה. במהלך שעות היום הוא נהג לקיים פגישות עם גורמים עסקיים במשרד ששכר ברוטשילד - לא באחד ממתחמי WeWork ישראל - וגם עם נציגי עמותות שונות שחיפשו את עזרתו ואת תרומתו.
אלא שבמהרה התברר כי אף שמדובר בבית של 250 מ"ר, כשמדובר במשפחה עם חמישה ילדים, ופמליה שלמה, המקום צר מלהכיל. "לילדים לא היה טוב שם", מספר אחד החברים. "הוא היה עסוק, ולהם היה קשה בתל אביב".
בשלב הזה עברה המשפחה להתגורר בארסוף, בנכס הרבה יותר מרווח: פנטהאוז של 500 מ"ר, בבניין דירות ייחודי - הבנוי על מצוק שמרוחק כ-100 מטר מהים - שתכנן האדריכל אסף גוטסמן. הקרקע, שהייתה מיועדת בעבר לבניית מלון, נרכשה בזמנו על-ידי קבוצת רוכשים שפעלו לשנות את ייעודה למגורים. במקור, הבניין כולל 12 דירות, אך חלקן אוחדו, כך שכיום יש שם 7 דירות בלבד. זו ששכר נוימן היא בבעלות חמי רפאל, מבעלי קניר השקעות - בעלת השליטה, יחד עם שלמה נחמה, באלומיי קפיטל, השותפה בתחנת הכוח לייצור חשמל, דוראד, ועוסקת בייצור אנרגיה סולארית באירופה.
הים נשקף מכל כיוון בדירה ולדברי מקורבים היא "מיוחדת במינה". נוימן כל-כך התלהב ממנה, שאף שקל לרכוש אותה. לו היה עושה כן, הדירה הייתה מצטרפת לרשימה ארוכה של בתים שמחזיק נוימן ברחבי ארה"ב: במנהטן, במחוז ווסטצ’סטר שבמדינת ניו יורק, בהמפטונס ובקליפורניה.
על השכירות במקום שילם נוימן כ-100 אלף שקל לחודש, ועזב קצת לפני תום מועד הסיום שלה. גורם מקורב לנושא מספר שלבעלי הדירה נודע על העזיבה של משפחת נוימן רק בדיעבד, לאחר שהשכנים סיפרו להם. "הם נקלעו פה לסיטואציה לא פשוטה", מסביר המקורב. "בגלל הקורונה הם היו צריכים להסתגר בבית עם ילדים קטנים ועם צוות שלם, אשתו הייתה מנותקת מהמשפחה, והיה להם קשה". אחרים אומרים כי נוימן עזב מעט לפני תום החוזה בשל התביעה נגד סופטבנק, שהחלה להתנהל. מקורביו מתעקשים כי נוימן הגיע מראש לפרק זמן מוגבל והתעתד לעזוב באפריל.
כך או כך, כשמשפחתו העבירה את זמנה בדירה המדהימה הנושקת לים, נוימן עצמו התעניין באפשרויות השקעה. "מה שמעניין אותו", אומר מכר, "זה לעשות דברים שיש להם אימפקט, שיש בהם משמעות חברתית. הוא מאוד מאמין בכך שיהיו שינויים עמוקים בהרגלים החברתיים שידרשו צרכים נוספים. בתחום הזה הוא מרגיש שיש לו יתרון על פני אחרים כי הוא מאוד מכיר את הנושא, בגלל הפיזור הגיאוגרפי של WeWork ובגלל קהל היעד שלה. הוא מאמין שיש לו הרבה מה לתרום לעידן הכלכלי החדש שמגיע. הפער החברתי זה נושא שמאוד הטריד אותו תמיד, והוא מתמקד בכל העניין של הלמידה מרחוק ועולם המגורים העתידיים".
בהקשר הזה מקורביו יודעים למשל לספר כי כיום הוא חושב שעשה טעות עם WeLive. באיזה מובן? "הוא רצה להביא את הקיבוץ לעיר", מספר אחד ממכריו. נוימן, שגדל בקיבוץ, חושב שיש במודל הזה הרבה דברים טובים, שאותם ניסה להעתיק. אז המודל שלו כלל שיתופיות במגורים במובן זה שהדיירים הסתפקו בחללים קטנים בלבד לצורך מגוריהם, בעוד החללים הציבוריים בדירות משותפים לכולם. בדיעבד, הוא גילה כי הצעירים פחות רוצים את הקיבוץ בעיר, ומוכנים ממש ללכת למודל המקורי - כלומר, לחיות בטבע, במרחבים. בעידן הקורונה, זה הפך לבולט אף יותר. "אנשים רוצים לגור במקום עם איכות חיים, שיש בו חינוך טוב לילדים שלהם".
"הדיו דיליג'נס היה בזום"
כחלק מאותם עקרונות של כלכלה שיתופית, נכנס נוימן גם להשקעה האחרונה שלו ב-GoToGlobal, חברה בת של שגריר שירותי דרך, הפועלת כיום ב-12 ערים בישראל ובאירופה, ומספקת שירותי תחבורה שיתופית כמו אופניים, אופנועים, קורקינטים ומכוניות לטווח קצר וארוך - הכל תחת אפליקציה אחת.
החברה, שהוקמה ב-2008 ומעסיקה 160 עובדים, סיימה את 2019 עם הכנסות של 47 מיליון שקל והפסד של יותר מ-9 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של 39 מיליון שקל והפסד של 11 מיליון שקל ב־2018. היא פועלת כיום בשלוש מדינות - ישראל, ספרד ומלטה, ומבקשת להתרחב.
נוימן ישקיע 10 מיליון דולר בחברה, ויקבל 33% מהמניות. המו"מ החל כשהוא עדיין היה בישראל, והתנהל בעיקר מול נציגיו מפאמילי אופיס בשם Nazare. את החברה ייצגה עו"ד נתלי נוי, מנהלת מחלקת הייטק וטכנולוגיה בפירמת עוה"ד ERM, ונוימן יוצג בידי עו"ד רון בן-מנחם, מהרצוג פוקס נאמן. העסקה נחתמה לפני כשבועיים, באמצעות המייל, כשנוימן כבר היה בניו יורק.
"אדם התאהב ב-DNA של החברה", אומר גורם מקורב לנושא. "גם גוטו גלובאל (כמו WeWork) היא חברה שבאה ליצור ‘דיסראפשן’ (שינוי, שיבוש) בדרך שבה אנשים מתנהלים, לייצר ערך מוסף בחברה האנושית, ויחד עם זה למנף את זה לרווח".
מי שעניין את נוימן בהשקעה הזו הוא יוסי בן-שלום, יו"ר שגריר. ההיכרות בין השניים נולדה בעמותת רעים, המסייעת לאנשים עם בעיות תקשורת, שבן שלום משמש כיו"ר שלה. "אדם מלווה את העמותה כבר כמה שנים", אומר בן שלום ל-G, "והוא אחד הבודדים מבין התורמים שהיה מוכן להתחייב לתרומה רב שנתית. כשחשבתי על משקיע לגוטו גלובאל חשבתי עליו, כי זה קשור לכלכלה שיתופית, ויש כאן נושא של מיתוג ושל שיווק שהוא מבין בו. יש לו פאמילי אופיס שכולל צוות מקצועי, ומולו התנהלנו. ניהלנו מו"מ ענייני ומהיר יחסית, ולשמחתי הם החליטו להשקיע ולהיות בעלי מניות משמעותיים".
איזה ערך מוסף אדם נוימן מביא לחברה שלכם?
"יש לזה כמה צירים: ראשית, הניסיון שיש לו ברמות משמעותיות הרבה יותר מאיתנו בנושא שיתופיות. הוא הקים חברה ששינתה את העולם שהיא נמצאת בו, ואנחנו עושים משהו קטן יותר. שנית, הוא מביא איתו את הברנדינג ואת המרקטינג, הנוכחות בארה"ב והקשרים שיש לו - זה נכס. והדבר השלישי הוא שבסוף אנו עוסקים בצריכה וחשוב לנו לעשות רעש, והשם שלו עושה רעש.
"יש את האמרה הזו שאין פרסום רע? אז אנחנו רוצים להיכנס עכשיו למדריד ואני רוצה להאמין שזה יקבל יותר פרסום בזכות העובדה שאדם הוא בעל מניות. אין לי ספק שזה יעשה אפקט. מעבר לזה, כבעל מניות נוכל להתייעץ איתו, וכמי שעשה משהו בחיים הוא בהחלט יכול לעזור לנו לקבל החלטות נכונות. השם של אדם יעזור לנו לפרוץ קדימה".
ולא הרתיע אתכם מה שקרה איתו ב־WeWork?
"קראתי על זה בעיתון. לא התעלמנו ממה שהיה כתוב וגם שוחחנו על זה בינינו. אבל זה לא שאני מכיר אותו מהעיתון. אנחנו לא WeWork, ואני מרגיש מאוד נוח ופתוח, לא מוטרד".
מה לגבי סיפורי הטקילה והמריחואנה? אתה לא חושש שזה יביא איתו פרסום שלילי?
"כמה עיתונים זרים הזכירו את זה כשדיווחו על ההשקעה שלו אצלנו, אבל הרוב כתבו חיובי, ואני מאמין שיהיה בסדר. תראי, בגיוס הבא אני לא יודע אם נלך לסופטנבק", הוא מחייך, "אבל אני לא מוטרד מזה. אם נעשה חברה טובה - ועל זה אנחנו עובדים קשה מאוד, ועכשיו, עם הכסף של אדם, תהיה התקדמות - אני לא חושב שתהיה בעיה".
איך התנהל המו"מ? הוא נרתם לעניין מהר יחסית?
"הדיו דיליג’נס היה בזום, ואני חושב שהעובדה שקיימת היכרות קודמת מהפילנתרופיה עזרה. אגב, התמיכה שלו בעמותת רעים עוזרת לנו מאוד בתקופת הקורונה, כי יש לנו עכשיו ממש חור תקציבי, שמונע מאיתנו לספק שירותים בפריפריה".
"מישהו היה צריך להגיד לו עד כאן"
נוימן נולד בירוחם ולאחר שהוריו התגרשו הוא עבר עם אמו ואחותו לאינדיאנפוליס, שבמדינת אינדיאנה בארה"ב, שם עשתה אמו את תת ההתמחות שלה. כשהמשפחה חזרה לישראל היא התיישבה בקיבוץ ניר-עם הסמוך לרצועת עזה שבו חווה נוימן את שנות ההתבגרות. בצה"ל שירת בחיל הים ולאחר מכן חבר לאחותו ששהתה בניו יורק במסגרת קריירת הדוגמנות שלה. האחים, שיחסיהם קרובים מאוד, הקימו כמה עסקים משותפים. הם מכרו, למשל, מכנסי תינוקות עם מגנים לברכיים, הקימו עסק למשלוחים, ובהמשך היו שותפים במותג בגדי תינוקות.
המשרד ששכר שכן בשכונת דמבו (DUMBO) בברוקלין - כיום אחת השכונות הלוהטות ביותר (בין גשר מנהטן לגשר ברוקלין), אך באותם ימים אזור זנוח - שם פגש את האדריכל מיגל מקלבי. "חבר משותף הזמין אותי יום אחד לדירה שלו", סיפר מקלבי בראיון שהעניק לרשת הרדיו NPR בשנת 2018. "זה היה יום קיץ חם וכשנכנסנו לתוך הבניין נכנס עוד בחור שהיה בלי חולצה. להיכנס למעלית בניו יורק בלי חולצה זאת הצהרה". הבחור היה כמובן ניומן, ו"הקליק בינינו היה מיידי למרות שאנחנו מאוד שונים", הוסיף מקלבי באותו ראיון.
השניים גלגלו רעיון להקים משרדים קטנים, וייסדו את גרין דסק, המשכירה עמדות עבודה. כעבור זמן מה, הציעו לבעל הבניין, חרדי מברוקלין, לקנות מהם את המותג, נתנו לו בלעדיות בברוקלין, והמשיכו הלאה, לתוך מנהטן, שם הקימו את הסניף הראשון של WeWork ברחוב לפאייט ב-2010.
אלא שהמודל הפשוט לכאורה - עסקה נדל"נית להשכרת עמדות עבודה - נכרך בקונספט גדול בהרבה: "קהילת חברים". זה היה מה שבידל אותם מ"סתם" שוכרי משרדים אחרים. הקונספט הלך והתרחב במהלך השנים, ועוד ועוד חללי עבודה הוקמו ביותר ויותר ערים ומדינות. WeWork הפכה להיות אחד הסטארט-אפים בעלי השווי הגבוה ביותר בארה"ב.
זה נגמר, כידוע, בהתרסקות. "אכן הייתה שם בעיית ניהול", אמרה דודתו, גליה אלבין, בראיון לחדשות 12 בדצמבר. "אדם הוא בחור עם קצת הפרעת קשב, בחור יצירתי מאוד. ברגע שהחברה הגיעה לגדלים שהגיעה, מישהו היה צריך להגיד לו: עד כאן, והיה צריך קצת לשמור עליו, ולצערי זה לא מה שקרה. אני גם מכה על חטא, הייתי צריכה להגיד לו: עד כאן, אולי תיתן למישהו אחר לנהל את היומיום".
מי שהיו איתו בקשר לאחר הנפילה יודעים לספר שנוימן "לקח את החוויה של WeWork לכיוון של ביקורת עצמית ומקום מצמיח". באיזה מובן? "הוא לא מאשים אחרים", אומר אחד ממקורביו, "הוא לא לקח את זה למקום של דיכאון, וזה בולט בתוכניות שלו לגבי העתיד. הוא חושב הרבה על הכשלים האסטרטגיים שנעשו ב-WeWork ועל איך למנוע אותם בעתיד. הוא מאוד הפתיע אותי לטובה מהבחינה הזו".
חבריו משוכנעים שנוימן הפיק את הלקחים שלו מהפרשה, ולוקח איתו הלאה תובנות לעתיד. "הוא מאוד מאמין שלכל אחד יש תפקיד לממש בעולם, ושצריך למצוא את הכוחות האלה. מבחינתו, זאת משימת חיים - להפוך את העולם למשהו טוב יותר".
"בסופו של דבר", אומר אחד מחבריו, "אדם עשה דברים גדולים. הוא איש מאוד מוכשר. כמה אנשים את מכירה שהקימו חברות כאלה? הוא הקים חברה מדהימה עם חזון מדהים, קיבל רוח גבית, לקח איתו את טובי האנשים, אבל החברה התרסקה. הוא אדם צבעוני, וזה חלק מהאישיות של אנשים כאלה - כמו שי אגסי שהקים את בטר פלייס - אין מה לעשות".
הבתים של נוימן
גם אחרי שימכור את הדירה במנהטן (תג המחיר: 37.5 מיליון דולר), ואת זו בקליפורניה (27.5 מיליון דולר), לנוימן יישארו לא מעט נכסים בארה"ב
באחרונה נפלט לשוק הנדל"ן במנהטן נכס ייחודי: הטריפלקס של אדם נוימן במנהטן, לו הוצמד תג מחיר של 37.5 מיליון דולר. מדובר בדירה הסמוכה לגראמרסי פארק בדרום מנהטן, שאותה רכש נוימן ב-2017 תמורת 35 מיליון דולר. למעשה, זה חיבור של ארבע דירות: פנטהאוז, ושלוש הדירות בשתי הקומות שמתחתיו.
גם בית שנמצא בבעלות נוימן בקליפורניה עומד כעת למכירה. כאן מדובר בבית בקורטה מדרה, מצפון לסן פרנסיסקו, שנרכש ב-2018 תמורת 21.4 מיליון דולר. הבית כולל שבעה חדרי שינה, בריכה, אולם קולנוע ביתי, ומגלשת מים, ומשתרע על פני שטח של 44.5 דונם. הוא זכה לכינוי "בית הגיטרה" בשל הסלון המעוצב בצורת כלי הנגינה. המחיר המבוקש: 27.5 מיליון דולר.
בית נוסף של המשפחה נמצא בגריניץ’ וילאג’ שבמנהטן, והוא נרכש ב-2013 תמורת 10.5 מיליון דולר.
מלבד אלו, לנוימן יש גם בית במחוז ווסטצ’סטר במדינת ניו יורק ובית בהמפטונס (גם כן במדינת ניו יורק), שאליו המשפחה מרבה לנסוע. אמו של נוימן סיפרה בעבר כי נהגה להתלוות לבנה ומשפחתו לנסיעות הללו: "כשהם בארצות הברית ואני מגיעה אליהם", סיפרה, "בימי ראשון אנחנו בחווה שלו ליד הים, בהמפטונס, וכולם עושים הרבה בלגן".