קודאק עוברת לייצור תרופות / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
זוכרים את חברת הצילום קודאק? זו ששלטה כל כך חזק בשוק הצילום האמריקאי, עד שאנשים החלו לכנות את הרעים המשמעותיים בחיים שלהם "Kodak Moment" - כלומר רגע שצריך להנציח בתצלום?
השבוע הודיעה ממשלת ארה"ב כי תעניק לחברת קודאק הלוואה של 765 מיליון דולר כדי שהיא תתחיל לייצר חומרי גלם לתרופות במפעלים שלה בניו יורק ומינסוטה. חלק מן החומרים הללו הם רכיבים בתרופות לטיפול במחלת הקורונה (Covid-19). התוצאה: מניית החברה זינקה ב-1,100% ביומיים, לאחר שנים של קיפאון במניה.
זוהי עדות למצב שבו הייתה קודאק בעשורים האחרונים, בעקבות קריסת שוק סרטי הצילום ולצורך שלה להמציא את עצמה מחדש. כעת אחרי העליות, החברה נסחרת לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר. במסחר שלפני הפתיחה ביום ה' ממשיכה המניה לעלות.
בחודש מאי השנה הורה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ל-DFC, הרשות הממשלתית למימון הפיתוח, ליצור תוכנית הלוואות שתעזור לחברות אמריקאיות ליצר תרופות גנריות, כדי למנוע מצב של מחסור בגלל מגפת הקורונה.
המטרה הייתה להביא לכך שכ-25% מחומרי הגלם לתרופות הגנריות הקלאסיות (לא תרופות ביולוגיות ולא אנטיביוטיקות) ייוצרו בארה"ב. כיום רוב המוצרים הללו מיוצרים בהודו, סין וגם במפעליה של טבע ברחבי העולם ובישראל. על פי ההערכות, ההסכם עם קודאק ייתן לארה"ב את רוב ה-25% הללו. זה לא יקרה מייד. מדובר בתהליך שיקח לדברי החברה, כשלוש שנים. אחרי השלמתו, פעילות ייצור חומרי הגלם תהווה 30%-40% מפעילותה של קודאק.
שליטה בשוק הצילום האמריקאי
כדי להביא איך הגיעה קודאק לנקודה זו, נחזור רגע להיסטוריה. חברת איסטמן קודאק נוסדה ב-1888. למרות השם שלה, שמרמז על מקורות יפניים, קודאק היא חברה אמריקאית לגמרי והשם נבחר באקראי.
במהלך רוב המאה ה-20 הייתה החברה דומיננטית בתחום המצלמות וסרטי הצילום. המודל העסקי שלה כלל מכירה של מצלמות בזול, וסרטי צילום וכימיקלים לפיתוח במחיר יקר, שפיצה על ההפסד הראשוני מהמצלמות.
לקראת סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, עם התפתחות המצלמה הדיגיטלית ואחר כך המצלמה הסלולרית, נפגעו עסקי החברה אנושות. וזאת, למרות שהיא עצמה נחשבת לחברה שפיתחה את המצלמה הדיגיטלית הראשונה.
מן המודל העסקי המובסס על סרטי הצילום היה לה יותר קשה להיגמל, ויש האומרים כי בכירי החברה לא האמינו כי המצלמות הדיגיטליות יוכלו להשתלט על העולם. אחרי שגילו בדרך הקשה שזה אפשרי, התמקדה החברה בפיתוח מצלמות דיגיטליות, אך השוק הפך לשוק של מחיר ותחרות עזה. לבסוף גם שוק זה נפגע קשות על ידי הצילום הסלולרי.
קודאק נשארה בתחום ההדפסות המיוחדות, צבעים למדפסת ופתרונות תוכנה להדפסה. למרות שפעלה להמציא את עצמה מחדש, לא יכלה לפצות על אבדן השוק העיקרי שבו הייתה כה דומיננטית, והיא פשטה רגל ב-2012, ומכרה את רוב נכסיה בתחום הצילום הקלאסי והדיגיטלי.
בזכות מכירת הנכסים הצליחה להתאושש, ונותרה פעילה בתחום ההדפסה לשוק המקצועי והצרכני. ב-2018 ניסתה להתחדש על ידי הצעת מטבע דיגיטלי, ה-KodakCoin, מטבע ייעודי לצלמים לתשלום עבור זכויות צילום. על הרקע הזה עלתה מניית החברה לרגע, אך שבה וצנחה.
המעבר לפרמצבטיקה - לא כל כך חד
ג'ים קונטיננזה, מנכ"ל החברה, הסביר השבוע ל-"CNN" מדוע המעבר פחות חד מכפי שהוא נראה. "אנחנו בתחום הכימי כבר 100 שנה (החברה פיתחה כימיקלים הדרושים לפיתוח תמונות), וכבר לפני ההודעה הזו ייצרנו מעט חומרים פרמצבטיים עבור חברות גדולות אחרות. יש לנו מפעלים קיימים עם מערכת אנרגיה, תחבורה וניהול אשפה משלנו, כמו זו שדרושה לתעשייתה התרופות. שימוש במפעלים האלה, שנמצאים היום בתת ניצול, מוזיל את עלויות ההסבה משמעותית".
טראמפ רואה את הפעילות הזו כחלק מתוכנית ה"עצמאות" ארוכת הטווח של שוק הפרמצבטיקה האמריקאי. חברות התרופות האמריקאיות הקלאסיות היססו לשתף פעולה ולהציע את עצמן כיצרניות לתוכנית, אולי מתוך חשש לערער את יחסיהן עם יצרניות חומרי הגלם בעולם, דווקא בתקופה בה חומר גלם אכן עלול להיות במחסור.
בתחילת יוני אמר ארגון חברות הפארמה של ארה"ב, כי "שינוי דרמטי בשרשרת הייצור של כל התעשייה הוא לא פרקטי וכנראה בלתי ניתן לביצוע. קובעי מדיניות צריכים לנקוט הסתכלות יותר הוליסטית וארוכת טווח על שרשראות הערך, לפני שהם קופצים להצעות נחפזות שיכולות לערער את אספקת התרופות לארה"ב".
אף שהדבר לא נאמר מפורשות, כמה גורמים, וביניהם העיתון "וול סטריט ג'ורנל", טענו כי טראמפ כנראה התנה את העסקה בכך שהחברה תייצר גם את התרופה החביבה עליו, הידרוקסיכלורוקווין, אשר רוב הקהילה המדעית השתכנעה שאינה יעילה לטיפול בקורונה.
טראמפ לא השתכנע מהראיות, ומקדם את התרופה ללא לאות, יחד עם שותפו לצרה ז'איר בולסונארו, נשיא ברזיל, שנמצא במקום השני אחרי ארה"ב במספר מקרי הקורונה בעולם.
חברות כמו טבע, נוברטיס ומיילן הציעו לממשלת ארה"ב לרכוש או אפילו לקבל מהן מנות של הידרוקסיכלורוקווין, אבל מערכות הבריאות בארה"ב לא מיהרו לקנות, אחרי שגורמי מחקר מובילים בעולם הודיעו כי לא מצאו הצדקה לערוך ניסויים נרחבים בהידרוקסיכלורוקווין, על רקע התוצאות הלא מרשימות שקיבלה התרופה עד כה.
המתחרה המיתולוגית כבר עשתה מהפך
המתחרה המובילה של קודאק לאורך השנים הייתה פוג'י, שלא באמת איימה על מעמדה של קודאק כמובילה בארה"ב, אבל הייתה גדולה מספיק כדי להטריד. כאשר נפלה על פוג'י אותה הצרה של צילום דיגיטלי, היא נכנסה לתחומים אחרים. זה היה תהליך מוצלח ומהיר יותר מזה של קודאק.
אחד ההבדלים היה שפוג'י התמחתה כבר בתקופת הפילם, בסרטי צילום ייעודיים לתעשיית ההדמיה, ועברה בהצלחה לתחום הצילום הדיגיטלי של העולם הזה. כבר ב-1980 החלו בכירי החברה להצהיר כי תחום סרטי הצילום נמצא לקראת שינוי רדיקלי, וכי יש להוציא ממנו כמה שיותר כסף בזמן שנשאר, כדי להשקיע בעסקים אחרים.
כך בנתה פוג'י יכולות בתחום מכונות הצילום, המדפסות, האופטיקה. פעילותה בתחום ההדמיה משכה אותה לעולם המכשור הרפואי, ומשם לעולם הביופארמה, אשר כפי שציין היום קונטיננזה, התאים לקודאק בשל יכולותיה בתחום הכימיה. חברות יפניות הן לעיתים קרובות תאגידים רב-תחומיים, ופוג'י אינה שונה.
חברה בת של פוג'י פיתחה את אחת התרופות שנחשבות למעניינות במלחמה בקורונה. מדובר בתרופה Favipiravir (שם מסחרי: Avigan), הנמכרת היום ביפן לטיפול בכמה מחלות ויראליות, בעיקר שפעת. התרופה כבר נמצאת בשימוש בסין ורוסיה לטיפול בקורונה, למרות שהניסויים שנערכו בה עד היום בתחום זה השיגו תוצאות מעורבות. ניסויים מקיפים יותר בתרופה נערכים בימים אלה וצפויים להסתיים עד סוף השנה.