דירות להשכרה / צילום: פאול אורלייב
שוק השכירות חוזר להיקפיו הקודמים אבל השוכרים השתנו. השוכרים הצעירים והרווקים שמתגוררים בשותפות פחות פוקדים אותו, ואת מקומם תופסות משפחות שמצליחות טוב יותר לשרוד את משבר הקורונה. כך עולה מנתוני חברת WeCheck, שמספקת לבעלי נכסים דו"ח ניהול סיכונים פיננסיים על שוכרי דירות. בעיה נוספת שמתגלית בימים האלה היא קשיים של השוכרים להמציא לבעלי הדירות ערבויות.
מדוח שהוציאה החברה לבקשת "גלובס" עולה, כי על פניו שוק שכירת הדירות כמעט ולא נפגע, בשונה משוק רכישת הדירות שרשם ירידות, לפחות עד לחודש יוני. "היצע הדירות בשוק ממשיך לגדול כפי שהיה ניתן לצפות בתקופת האביב והקיץ וגם מחירי הדירות שומרים על יציבות יחסית למרות שהתנודה במחירים לא גבוהה, יכולת המיקוח של הדיירים מול בעלי נכסים גדל", נכתב בדוח. הסיבה: שוכרי הדירות הצעירים שהתבססו על תעסוקה בענפי המלונאות, ההסעדה, הבידור וענפים כלכליים נוספים שנפגעו על ידי הקורונה - ממעטים לפקוד את השוק הזה, ובמיוחד את תל אביב.
בנוסף, מספר מנכ"ל החברה רמי רונן, כי גם בעלי הדירות לא רוצים לקבל אליהם שוכרים שאין להם בסיס תעסוקתי יציב. "משיחות שקיימתי עם גופים שמחזיקים במלאי גדול של דירות להשכרה עלה, שהם מגלים קושי אצל השוכרים להמציא ערבויות. הדבר בולט במיוחד בתל אביב, שבה מחירי השכירות נעים סביב הממוצע של 6,500-7,000 שקל בחודש, וצ'ק ערבות יכול להגיע ל-20 אלף שקל ויותר".
התוצאה של הדרת סקטור השוכרים הרווקים-צעירים בה מבחינה WeCheck היא ירידה קלה במחירי השכירות, מה שמהווה דרמה, שכן בחודשים מאי-יולי המחירים נוטים לעלות. ואולם הקורונה בלמה את העליות, מה שבא לידי ביטוי גם במדד שירותי דיור של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), שהראה ירידה של מחירי השכירות ברמה של 0.7% ברבעון השני של השנה.
"קצב הוצאת נכסים חדשים שמוצעים להשכרה בישראל מגיע לכ-7,000 בשבוע. בשיא המשבר בחודש מרץ, ההיצע ירד ל-2,200, ונראה שמי מבעלי הדירות שנשאר בשוק היה חייב להתפשר, כי גם מספר הביקושים לשכירות ירד מאוד. לכן ראינו אז ירידות מחירים בשוק של 5% בממוצע, לתקופה מאוד קצרה. מרגע שהשוק נפתח, ההיצע גדל, וגם הביקושים המחירים שבו לקדמותם, אבל לא עלו מעבר לרמה של שנה שעברה - 4,000-4,100 שקל בחודש שכר דירה ממוצע בישראל", אומר רונן.
תל אביב, אזור הביקוש מספר אחד במדינה, התאושש מתקופת הסגר, על אף המשבר העסקי הגדול שפקד את העיר. כאמור, את מקום חלק מהשוכרים שלא יכלו לעמוד במחירי השכירות הגבוהים שלה, תפסו משפחות יציבות יחסית. "כשמדובר במשפחות, תאריך היעד שלהן הוא ה-1 בספטמבר, פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר, והן יעשו הכל כדי לשכור דירות, או לחדש את השכירויות בסמוך למוסדות החינוך של הילדים", מסביר רונן.
על פי נתוני החברה, יש גם פעילות ערה בערים הסובבות את תל אביב - ראשון לציון, נתניה, רמת גן, בת ים, ואף בערים מרוחקות יותר כמו אשקלון וחדרה, שבהן מספר שוכרי הדירות בתקופה האחרונה עלה באופן משמעותי, לעומת תקופת ההקלה בסגרים שהחלה במחצית השנייה של אפריל ונמשכה עד לאמצע מאי. יתכן שמדובר בהמשך המגמה שאובחנה בגל הראשון של הקורונה, שבו שוכרים בתל אביב העדיפו לסיים את חוזי השכירות שלהם, ולשוב לבתי ההורים, או לשכור דירות בערי סובב תל אביב הזולות יותר. בערים הללו במיוחד בראשון לציון ובפתח תקווה, שהיו אז בין ערי המקלט לשוכרים שעזבו את תל אביב, חלה ירידה גדולה במספר דירות שמוצעות להשכרה. בחיפה, בירושלים ובבאר שבע יש עלייה הן במספר הנכסים והן במספר השוכרים.
מה הלאה? המבחן הגדול של שוק השכירות בערים הגדולות, יגיע בסביבת ספטמבר, שמתאפיינת בביקושים מצד סטודנטים. מה יקרה אז? לא ברור כלל, והמון תלוי באופן הפעלת המוסדות להשכלה גבוהה. האם הלימודים ייערכו באמצעו "זום", או שיתקיימו במתכונת פרונטלית. נכון להיום הדבר לא ברור, ולא מן הנמנע שרק ברגע האחרון לפני תחילת השנה האקדמית יתקבלו החלטות, מה שעלול להכניס את שוק השכירות לבלבול גדול.