בדרך ללשכת התעסוקה בת"א / צילום: כדיה לוי, גלובס
קצב התאוששות המשק איטי מהצפוי, המשק עשוי להתכווץ ב-7.2% השנה ולא ישוב למצבו לפני משבר הקורונה לפני 2022 - אלה התובנות החדשות העולות מסקירה מעודכנת של מצב המשק שמפרסם היום (א') אגף הכלכלנית הראשית באוצר.
מדובר בסקירה תלת-שנתית המצורפת בדרך כלל לתכנית התקציב הרב-שנתי (נומרטור), שהאוצר מחויב להציג לממשלה ב-1 ביוני. התכנית לא הוצגה השנה, למרות דרישת החוק, בין היתר לאור הקושי המובנה בהכנת תחזיות ההכנסות וההוצאות, על-רקע חוסר הוודאות שיצר משבר הקורונה.
באגף הכלכלנית הראשית מסתמכים עדיין על תרחיש הבסיס, המניח את המשך המגבלות פחות או יותר במתכונתן הנוכחית עד סוף השנה. התרחיש הזה צופה כי מגפת הקורונה תגרום למשק נזק השקול ל-8.9% תוצר ב-2020, מדובר בהחמרה לעומת תרחיש הבסיס הקודם (שצפה נזק של 8.5%). בנוסף, קצב ההתאוששות הונמך בצורה משמעותית: על-פי תרחיש הבסיס המשק יתכווץ ב-5.9% ב-2020 ויצמח ב-5.7% ב-2021. שתי ההחמרות נובעות מהתחדשות המגפה במועד מוקדם מכפי שצפו באוצר (על-סמך תחזיות משרד הבריאות).
לצד תרחיש הבסיס מציג האוצר תרחיש חמור יותר, שיתממש אם תהיה התפרצות נרחבת של הנגיף בחורף, שתחייב החמרה של צעדי ההסגר. התרחיש החמור יותר צופה התכווצות חזקה של המשק ב-2020 בשיעור של 7.2% אך עיקר הנזק יבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות בצורת קצב התאוששות נמוך יותר, שיחזיר את כלכלת ישראל למצבה לפני הקורונה רק ב-2023.
הפערים בין שני התרחישים באים לידי ביטוי חריף בתחזיות האבטלה. על-פי תרחיש הבסיס, תסתיים 2020 בשיעור אבטלה של 9.7% בעוד שב-2021 תירשם ירידה קלה בשיעור האבטלה ל-8%. לעומת זאת במקרה של החרפה, תזנק האבטלה ב-50% ותגיע ל-15% בסוף השנה ותרד ל-12.4% בסוף 2021. באגף הכלכלנית הראשית משתמשים לצורך הגדרת שיעור האבטלה בהגדרה הכוללת גם את מי שפוטר אך אינו מחפש עבודה באופן אקטיבי (בשונה מהגדרת האבטלה שבחר אגף התקציבים במסגרת חוק תכנית הסיוע לנפגעי הקורונה).