אחרי תקופה מאתגרת, חברת הפרויקטים וההנדסה ברן אג ב , שבשליטת היו"ר מאיר דור ושותפו אלכסנדר נסיס, מראה סימנים חיוביים. אלה הספיקו כדי לשלוח את מניית החברה לטיפוס של כ-40% מתחילת השנה, ולזינוק של כ-200% מרמת השפל שקבעה בחודש מרץ, בשיא המשבר בשווקים. מניית ברן נסחרת כעת ברמה שבה שהתה באחרונה לפני כשנתיים, ומחירה משקף לחברה שווי של מעל 100 מיליון שקל.
בפרספקטיבה נרחבת יותר, חמש שנים לאחור מניית ברן גילחה כמחצית משווייה, על רקע הידרדרות ניכרת במצב עסקיה ובמצבה הפיננסי, והיא רחוקה יותר מ-90% מרמת השיא שלה, שנקבעה בשנת 2007, ושיקפה אז לברן שווי שעלה על 800 מיליון שקל.
העדכון האחרון של ברן בקשר לפעילותה הגיע בתחילת השבוע, עם הודעת החברה על הסכם לשת"פ אסטרטגי "בתחום ניהול, ייזום, תכנון, הקמה ותפעול של אתרים לתקשורת אלחוטית המושכרים לחברות הסלולר".
במסגרת שיתוף הפעולה שברן מתכננת, היא חתמה על הסכם להעמדת שירותים לחברת תיבר, שבשליטה בה (85%) מחזיקה קרן התשתיות אלומה שמוביל אורי יוגב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות. לאחרונה רכשה אלומה את מניותיה בתיבר תמורת כ-50 מיליון שקל. במסגרת העסקה תשקיע ברן בתיבר 5 מיליון שקל ותקבל 9% ממניותיה.
לפי הודעתה של ברן, תיבר פועלת בהקמה ובהפעלה של אתרים לתקשורת אלחוטית המושכרים לחברות הסלולר ומחזיקה ב-65 אתרים, וברן מתכננת להעניק לה "שירותים בתחום עיסוקה".
בברן מעריכים, כי תחום תשתיות התקשורת בישראל צפוי "לצמוח מאוד בשנים הקרובות על רקע פער התשתיות המשמעותי בישראל ביחס לעולם ועליית הביקושים שיצרה מגפת הקורונה", ולפי כוונת השותפות, הן שואפות "להפוך לקבוצה המובילה בתחום".
אלומה היא קרן השקעות בתשתית שהוקמה על רקע מדיניות הממשלה לעידוד הקמת קרנות מסוג זה, מתוך כוונה להיות קרן סחירה מסוג ריט, ורכישת השליטה שביצעה בתיבר, הייתה, ככל הידוע, העסקה הראשונה של הקרן שמוביל יוגב.
דיבידנד פירוק ראשון מבטר פלייס
מלבד העסקה מול אלומה, בשבועות האחרונים הפתיעה ברן את המשקיעים כשעדכנה על קבלת סכום של כ-8 מיליון שקל (2.3 מיליון דולר) "כדיבידנד פירוק ביניים ראשון מחברת בטר פלייס", שבו היא צפויה להכיר כהכנסה וכרווח בדוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה.
סכום זה הוא נחמה פורתא עבור ברן, שספגה נזקים גדולים מפרויקט שביצעה למיזם הרכב החשמלי טרם קריסתו, אשר ייצר לה הפסדים של עשרות מיליוני שקלים, והיווה נדבך בהידרדרות מצבה בשנים האחרונות.
בשנת 2011 ביצעה ברן עבור בטר פלייס, שבה החזיקו החברה לישראל והיזם שי אגסי, פרויקט להקמת כמה עשרות תחנות החלפה של סוללות רכבי בטר פלייס.
כחלק מההסכמים בין הצדדים נקבע כי 54 מיליון שקל, סכום שהיווה כ-30% מעלויות פרויקט הקמת התחנות, ימומן על-ידי ברן ויוחזר לה על-ידי בטר פלייס כעבור כארבע שנים.
ואולם, בעקבות קריסת פעילותה של בטר פלייס ומינוי מפרק לחברה בחודש מאי 2013, נאלצה ברן להפחית את מלוא חובה של בטר פלייס כלפיה, מה שהוביל אותה לסכם את אותה שנה בהפסד של כ-66 מיליון שקל - מרביתו בהשפעת החוב שנמחק.
שת"פ אסטרטגי עם חברת מקורות
עיקר פעילותה של ברן מתרכז במתן שירותי הנדסה, ניהול פרויקטים ותשתיות לתקשורת בישראל ובחו"ל, ולמרות הסימנים המעודדים האחרונים, נתוניה הפיננסיים מעידים כי היא טרם השלימה את ההתאוששות.
את הרבעון הראשון של השנה סיכמה החברה עם צניחה של 20% בהכנסותיה, שהסתכמו ב-84 מיליון שקל, בעיקר בהשפעת פרויקט הולכת מים באפריקה, גם "בשל שלבי ההתקדמות בפרויקט שמתקרב לסופו", וגם בהשפעת "מגבלות וירוס הקורונה". זאת למרות שלפי ברן, פעילותה "אינה נמצאת במעגל הראשון של הענפים שנפגעו" מהקורונה.
רווחיה הרבעוניים נותרו מצומקים והסתכמו בקצת יותר מ-1 מיליון שקל (דומה לרבעון המקביל), אחרי שאת שנת 2019 כולה סיכמה ברווח נקי של פחות מ-4 מיליון שקל. כל זאת לצד קופת מזומנים של 27 מיליון שקל - קצת פחות מהיקף התחייבויות האג"ח השוטפות שלה, כשסך התחייבויותיה השוטפות מתקרב ל-150 מיליון שקל, והונה העצמי עומד על 114 מיליון שקל.
רואי החשבון של ברן ממשיכים להפנות בדוחות את תשומת לב המשקיעים להערכת הנהלת החברה "כי תוכל לפרוע את התחייבויותיה בשנתיים הקרובות, בהתבסס על התממשות ההנחות בתחזית תזרים המזומנים שלה".
עוד בתקופה האחרונה, ברן עדכנה על הסכם לשת"פ אסטרטגי "בתכנון וביצוע פרויקטים בתחום המים" עם חברת המים מקורות, "בכל טריטוריה מחוץ לישראל". כן עדכנה ברן בתקופה האחרונה על הפיכתו של בנק ההשקעות ווליו בייס לבעל עניין בחברה, אחרי שביצע השקעה של כ-3 מיליון שקל במניות ברן, לפי מחיר מניה של 3 שקלים - שטיפס מאז ביותר מ-70%.