אלי רייפמן / צילום: תמר מצפי, גלובס
האם איש העסקים השנוי במחלוקת אלי רייפמן עומד מאחורי חברת A-Labs, שמייעצת להנפקתה של ננוקס בנאסד"ק וצפויה לגזור ממנה קופון שמן של מיליוני דולרים?
רייפמן אינו קשור רשמית לחברת A-Labs. החברה נמצאת בבעלות דורון כהן, בעבר סגן נשיא חברת הטכנולוגיה אמבלייז (שאותה הוביל רייפמן), יחד עם רוני ליברמן, ששימש במשך זמן קצר סמנכ"ל מוצר באמבלייז.
כמו כן, אין לרייפמן מניות ב-A-Labs והוא אינו בעל תפקיד בה, אבל גורמים בשוק טוענים כי רייפמן הוא למעשה הכוח מאחורי A-Labs. רמזים לכך ניתן למצוא, למשל, בכך שריטה אלטר, מי שהוגדרה במסמך של בית המשפט כ"קרובתו של רייפמן" לעניין מתן ערבות עבורו, היא ראש תחום מדעי החיים בחברה.
רייפמן עצמו טען בראיון עמו בשנת 2018 כי הוא מייעץ לחברות הייטק, וכי הוא עדיין שואף להיות מיליארדר, אבל הפעם כדי להגשים רעיונות למען החברה.
כאמור, A-Labs נמצאת בבעלות שניים מבכירי אמבלייז לשעבר וגם סמנכ"ל התפעול בה, רביב פבלו, עבד בעבר באמבלייז. כמו כן, משרדי החברה נמצאים ביישוב קדימה, שבו מתגורר גם רייפמן. גורמים מקורבים לחברה מסרו כי רייפמן אינו קשור אליה, אבל ייתכן כי הוא מייעץ לה מעת לעת.
"מחפשים בפינצטה חברות עם עתיד"
בעבר הסבירו בכירי A-Labs ל"גלובס" כי "המודל העסקי שלנו הוא לקבל גם כתבי אופציה כדי ליהנות מהאפסייד. אנחנו מחפשים בפינצטה חברות עם עתיד. כסף זה נחמד, אבל אופציות יכולות להפוך מ-25 סנט ל-25 דולר".
הגישה הזו צפויה להשתלם בעסקה עם ננוקס. ב-2019-2020 החברה המנפיקה כעת הקצתה ל-A-Labs אופציות עבור שירותי הייעוץ שלהם בהנפקה. מחיר המימוש של האופציות הוא 16 דולר, ובסך הכל הוקצו 160,457 אופציות.
ההסכם בין ננוקס ל-A-Labs כולל תשלום ראשוני של 1 מיליון דולר בגין ההנפקה. במקרה של הנפקה, רכישה או השקעה משמעותית בחברה עד לסוף 2020, A-Labs תקבל 1.5% מהסכום שיגוייס. אם החברה תקבל יותר מ-150 מיליון דולר לפי שווי של 400 מיליון דולר לפחות "לפני הכסף", A-Labs תקבל 2.5% מהסכום (כמעט 4 מיליון דולר). ההסכם קובע ש-A-Labs לא תמכור מניות Nanox במשך שנה.
בין ההנפקות האחרונות בהן A-Labs היתה מעורבת, היו הנפקות של חברות ישראליות בקנדה: Zoomd, המספקת טכנולוגיה למנועי חיפוש באתרים, וחברת Else, שפיתחה תרכובת מזון טבעונית לתינוקות. באוגוסט 2019 הוגש תשקיף ראשון בעולם להנפקת מטבע דיגיטלי כנייר ערך על ידי חברת INX Limited של שי דתיקה, שבה A-Labs מעורבת ומושקעת.
רייפמן ישב בכלא כשלוש שנים
אלי רייפמן הוא מי שהקים את חברת הטכנולוגיה אמבלייז, שפיתחה טכנולוגיה בתחום הווידיאו הדיגיטלי. בעבר נחשב רייפמן ל"ילד פלא" בהייטק הישראלי, והחברה שהקים נסחרה בלונדון בשווי שיא של 8 מיליארד דולר. ואולם, הוא הסתבך בפלילים וצבר חובות בשוק האפור.
ב-2011 הורשע רייפמן בעבירות של זיוף ומרמה ונדון ל-4 שנות מאסר בפועל ותשלום פיצויים למתלוננים נגדו. לאחר ערעור שהגיש, בית המשפט העליון דחה את ערעורו והוא נכנס לכלא, שממנו שוחרר לבסוף שנה וחצי לפני תום ריצוי עונשו המלא.
רייפמן, שחגג באחרונה את יום הולדתו ה-50, הקים את אמבלייז ב-1994. החברה הונפקה בלונדון ב-1996, ושווייה האמיר מ-160 מיליון דולר בעת ההנפקה לכ-8 מיליארד דולר בשיא. רייפמן הספיק למכור מניות בחברה בשווי של עשרות מיליוני דולרים, ונהפך לאחד ממתעשרי ההייטק הבולטים במשק לפני התפוצצות בועת הדוט.קום.
לאחר התרסקות מניית אמבלייז במשבר הדוט.קום ביקש רייפמן להסב את החברה לפיתוח וייצור הטלפון הסלולרי הישראלי הראשון, אבל מאמצים אלה לא צלחו. על רקע תחילתו של מאבק שליטה באמבלייז, הגדיל רייפמן את החזקתו בחברה, אבל בעקבות זאת נכנס לחובות אישיים לבנקים, לחברים ולשוק האפור.
בסופו של דבר, דרשו נושיו דרך בית המשפט כי יפקיד את מניות אמבלייז שברשותו אצל מנהל מיוחד שמונה לכינוס נכסיו. כשלא הסכים לעשות זאת, נגזר על רייפמן מאסר בגין ביזוי בית המשפט. גם לאחר המאסר, ולאחר שפוטר מכל תפקידיו באמבלייז, המשיך לטעון כי הכונס טועה ואין לקחת ממנו את המניות.
ב-2011 הוכרז רייפמן כפושט רגל, ובמקביל הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזוייף. הפעם השלים תקופת מאסר של כשלוש שנים, שממנה השתחרר ב-2014.
מדורון כהן מחברת A-Labs נמסר בתגובה: "אלי רייפמן לא קשור לחברה, לא בעלים ולא עובד ולא מקבל תגמול. ריטה אלטר היא בנקאית אצלי, ואני לא מכיר את הקשר ביניהם. אלי הוא חבר שלי ואחד המומחים בתחום, ולכן אני בהחלט נעזר בו לעתים, אבל הוא לא חלק מהחברה".