גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  רכב ותחבורה

הגבלות על רכבים במגזר הציבורי? כנראה שלא בקרוב

הדוח החדש של הארגון מותח ביקורת על כשלים בני עשרות שנים בתחום זיהום האוויר מתחבורה בארץ ● בין ההמלצות לתיקון המצב: ביטול החזרים על מס הסולר, הטלת מס מבוסס נסועה וביטול הטבות הרכב במגזר הציבורי ● לאור ניסיון העבר, הסיכויים שבאוצר יתייחסו אליהן ברצינות הם קלושים

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר, גלובס
פקקים באיילון / צילום: איל יצהר, גלובס

ישראל נוטה להתייחס לחברותה בארגון ה-OECD כמו לחברות במועדון קלאב-מד: השתייכות לסמל סטטוס יוקרתי, שמעניק הזדמנות לבקר ביעדים אקזוטיים ברחבי העולם, לפגוש אנשים מעניינים ולקבל פרספקטיבה גלובלית. אבל בהחלט לא משהו שצריך להתייחס אליו ברצינות במישור האופרטיבי.

מעצבי המדיניות נוטים לפרסם ברצינות רבה את המחמאות שמרעיף הארגון מדי פעם על הישגי ישראל. אולם כאשר מופיעים דוחות ביקורתיים, שמציגים כשלים בתחומי החברה, החינוך, הכלכלה וסביבה, בליווי המלצות של הארגון לתיקון, הם נדחפים למגירה הממשלתית העמוקה והנידחת ביותר. למה מי הם שילמדו אותנו?

החודש פרסם ה-OECD דוח רחב ומעמיק בנושא המדיניות הסביבתית של ישראל ותרומתה למאבק בהתחממות הגלובלית, כולל הפחתת הזיהום בתחומים כמו ייצור וצריכת חשמל, דיור ותחבורה. כצפוי, הוא זכה להתייחסות רשמית מלאה בהעצמה עצמית.

וכך בישר המשרד להגנת הסביבה על קיומו של הדוח: "ארגון ה-OECD מלווה את המשרד בתהליך אסטרטגי ראשון מסוגו, שמטרתו להצעיד את הכלכלה הישראלית להתמודדות עם ההשלכות החברתיות, הסביבתיות והכלכליות של משבר האקלים, שנחשב גם בעיני הארגונים הכלכליים הבין-לאומיים המובילים כסיכון הגלובלי הראשון במעלה עבור האנושות".

"בימים אלו המשרד מוביל מהלך רב מגזרי ליצירת חזון, יעדים ומדדים למעבר ישראל לכלכלה דלה בפליטות פחמן ומשגשגת. במסגרת תהליך זה מגובשת גם תוכנית פעולה ארוכת טווח לצמצום פליטות גזי חממה, שבמסגרתה ייבחנו המלצות המדיניות המופיעות בדוח ה-OECD". וואו.

להודעה נלוו גם כמה דוגמאות כלליות בראשי פרקים, אבל כאשר יורדים לעומקם של 145 עמודי הדוח המקורי מגלים שם לא מעט ביקורת על כשלים מתמשכים של עשרות שנים בתחום התחבורה בליווי המלצות מנומקות, אמיצות ואובייקטיביות לתיקון.

לא מעט מההמלצות מתייחסות לנושאים שנמצאים באזור הנוחות של המשרדים הרלוונטיים, כמו מתן עדיפות לתחבורה ציבורית בנתיבים הראשיים והקמת רשויות תחבורה מטרופוליטניות. אבל אחרות, פחות נוחות ויותר טעונות, עתידות ללא ספק "להישאר על רצפת חדר העריכה". הנה כמה דוגמאות.

הצד הבעייתי של הסדר הסולר

בישראל מוטל בלו קבוע על סולר לכלל הצרכנים, אולם מאז 2005 מונהג הסדר שלפיו המדינה מחזירה חלק נכבד מגביית הבלו לגורמי תחבורה עסקיים - מפעילים וציים של אוטובוסים, מוניות, משאיות, ספינות דייג וכלים חקלאיים - בהתאם לדיווחיהם על הצריכה בפועל. על פי דוח ה-OECD, הוצאות המדינה על החזר הסולר (מה שמכונה רשמית "הישבון סולר") הסתכמו ב-2018 בכ-3.6 מיליארד שקל, או 0.28% מהתוצר.

ה-OECD מותח ביקורת נוקבת על ההסדר הזה, וטוען שמדובר בעידוד ישיר של המדינה לצריכה מוגברת של אחד הדלקים המזהמים ביותר. הדוח קובע כי "ביטול תמיכה כזו יפחית את התמריץ לצריכה בזבזנית של דיזל, ומנגד יעניק תמריץ חיובי לחידוש ציי רכב ולאימוץ טכנולוגיות הנעה נקיות יותר (למשל הנעה חשמלית וגז טבעי), שכיום תופסות אחוז זעיר משוק הרכב העסקי בישראל". אמנם הדוח מציין כי צעד כזה עלול לפגוע באוכלוסיות מסוימות בשל העלייה בתעריפי התחבורה הציבורית, אולם הארגון ממליץ שהמדינה תטפל בנושא נקודתית.

ההמלצה הזו מתפרצת לדלת פתוחה בדרג המקצועי של האוצר. ברשות המסים מודעים היטב לבעייתיות של אותו הסדר סולר, הן מבחינת העידוד להגברת זיהום האוויר ולאימוץ איטי של הנעה חלופית, והן מבחינת ניצולו לצורך תרגילי מס שונים ומשונים - נושא שאליו התייחסה הרשות בעבר בגלוי.

ב-2016 פורסם דוח של "ועדת המיסוי הירוק 3", בהובלת רשות המסים, ובו נקבע מתווה לביטול מדורג של "הישבון הסולר" במטרה לעודד את צרכני התחבורה הכבדים והמזהמים, ובראשם המובילים והמסיעים, לעבור בהדרגה לשימוש בתחליפי נפט ירוקים דוגמת גפ"ם וחשמל. על פי המתווה של הוועדה, ההסדר אמור היה להתבטל כליל ב-2020 לאחר ארבע פעימות של הפחתה.

למותר לציין, שזה לא קרה. הסדר הסולר נותר כשהיה, הדיזל הוא עדיין המלך בקרב המובילים והמסיעים, והרפורמה כולה נדחקה למגירה. הסיבה הלא רשמית לכך הייתה, ועודנה, הכוח הפוליטי יוצא הדופן של המובילים והמסיעים במסדרונות השלטון, שהצליח למחוק כל זכר להמלצה בארבע השנים האחרונות. אז מישהו באמת סבור שהממשלה תאמץ את ההמלצה של ה-OECD ותוציא את המוקש הפוליטי הזה מהכספת?

מיסוי גודש: מחסום פוליטי

במהלך השנים האחרונות הדגיש ה-OECD לא פעם את בעיית הגודש התחבורתי שניצבת בפני ישראל. על פי הנתונים, מדובר בגודש חריג גם במונחים בינלאומיים, שמביא לחשיפה גבוהה של האוכלוסייה למזהמים תחבורתיים ולנתוני תחלואה מוגברים.

גם הדוח הנוכחי לא חוסך מהממשלה ביקורת בנושא: "התלות ברכב פרטי בישראל גבוהה מאוד בשל ההיקף המוגבל של תחבורה ציבורית, וחוסר מתאם בין השקעה נמוכה יחסית בתשתית לתחבורה ציבורית לבין פריסת אזורי הדיור, שהולכים ומתרחבים במהירות... התוצאה היא לא רק פליטה מוגברת אלא גם זיהום אוויר, גודש ופערים גדולים בנגישות התחבורתית של אוכלוסיות שונות".

הישראלים מעדיפים להימנע מתחבורה ציבורית

לדברי הדוח, "בהעדר צעדים ספציפיים לפתרון הבעיה, המצב ילך ויחמיר במקביל לגידול באוכלוסייה ובבעלות על כלי רכב... התוכנית הלאומית שתוכננה על ידי ישראל להפחתת פליטות התחבורה המזיקות, אפילו אם תושג, לא תמנע שימוש מוגבר ברכב והגברת הגודש... הרחבת שטח הכבישים לא תפתור את הבעיה, בין השאר בשל המגבלות הפיזיות של ישראל, ותביא לעידוד תנועה ברכב פרטי".

ההמלצה, שחוזרת גם בדוח החדש, היא הטלת מיסוי מבוסס גודש, שיכלול כבר בטווח הזמן המיידי כינון אגרת גודש בגוש דן, שאחראי לכ-60% מעומסי התחבורה בישראל: "למיסוי כזה יש יתרון בתמחור הגודש בצורה ממוקדת... ניסיון שנצבר בערים גדולות בעולם הראה שיישום המיסוי הפחית מיידית את היקף התנועה ב-20% בממוצע בעורקי התחבורה הראשיים.

"בישראל הרעיון ליישם תוכנית כזו נמצא תחת בחינה מאז 2008. משרד האוצר הביא לאישור בתקציב 2020 תוכנית להטלת אגרת גודש באזור תל אביב, והתוכנית צפויה להיות ביצועית החל מ-2021".

הסעיף הזה בדוח נכתב כנראה בשנה שעברה, אז הנה עדכון עבור קוראינו מה-OECD: התוכנית אכן הייתה בשלב מתקדם מאוד של תכנון באוצר, והייתה אמורה לצאת לדרך אופרטיבית בשלהי 2021, בין השאר כצעד משלים להשקה החגיגית של הקו האדום של הרכבת הקלה. אלא שמאז נדחתה פתיחת הקו האדום לשלהי 2022 - בינתיים - ולשר האוצר מונה ישראל כ"ץ, מהמתנגדים העקביים ביותר להטלת אגרות גודש, ומי שהצליח לבלום מהלך כזה במשך שנים בהיותו שר התחבורה.

לא ברור היכן עומד כיום הנושא - בדרג המקצועי באוצר מסרבים בתוקף להתייחס ללוח הזמנים להטלת אגרות כאלה - אך נראה שהסיכוי שהמהלך ייצא מהכספת בקרוב הוא די קלוש.

באותו נושא ממליץ הארגון לישראל לאמץ בטווח הארוך יותר גם מס נסועה בהיקף ארצי. כלומר, ביטול מלא או חלקי של מס הקנייה הקבוע על רכב והבלו על דלק, והמרתו במיסוי שמבוסס על היקף הנסועה של כל רכב בפועל - שעות הנסיעה, מיקום הנסיעה וסוג הרכב. בדרך זו, טוען הדוח, יותאמו העלויות החיצוניות של נזקי הנסועה בצורה מדויקת והוגנת יותר לשימוש ברכב, ותיווצר מוטיבציה שלילית מובהקת לנסועה מיותרת ברכב פרטי.

מדובר בהמלצה ל"מתקדמים" מבחינת בירוקרטית, וקשה לנו לראות את האוצר מוותר על "הכסף הבטוח בכיס" שמניבים לו כיום מיסוי הדלק ומס הקנייה על רכב, בעבור הכנסות בהיקף לא ידוע. אבל המכשול המרכזי ששתי המלצות הגודש הללו עתידות להיתקל בו, הוא אותו כוח פוליטי ושמו "ציי הרכב בישראל". תרומתם של הציים לנסועה ולגודש כפולה כמעט מזו של כלי רכב בבעלות פרטית, ולפיכך, תחת מיסוי הגודש הם יצטרכו לשאת בחלק יחסי גדול יותר של העלויות.

ההמלצה אמנם תתרום לרווחתה של גברת כהן מחדרה, שנוסעת 5,000 ק"מ בשנה ומשלמת מיסים כמו רכב ליסינג שנוסע 30 אלף ק"מ בשנה, אבל נחשו למי יש יותר השפעה במסדרונות שלטון.

מי יבטל את ההטבות

אחד היתרונות הגדולים של ארגון חיצוני ואובייקטיבי כמו ה-OECD הוא יכולתו לטפל בנושאים סופר-רגישים, שהעיסוק בהם הוא בבחינת טאבו בישראל - כמו, למשל, תנאי ההעסקה במגזר הציבורי.

בדוח החדש נכללת המלצה חד משמעית לבטל את הטבות המס והשכר לכלי הרכב של עובדי המגזר הציבורי, הן הצמודים והן הפרטיים. בדוח נכתב כי "ב-2018 היו במגזר הציבורי בישראל למעלה מ-800 אלף עובדים. הודות להסכמי שכר קיבוציים, רובם נהנים מהטבות שונות לכלי הרכב שבבעלותם (החזר הוצאות דלק, סבסוד ביטוחים, גילום ליסינג). הטבות אלה מעודדות את השימוש בכלי רכב פרטיים בישראל".

לדברי הארגון, "ביטול הטבות הרכב של עובדי הציבור צריך להיות צעד ראשון במסר שמשדרת הממשלה לעידוד הציבור להגדלת השימוש בתחבורה ציבורית ואמצעי תחבורה ירוקים. את הכסף שתחסוך המדינה בסעיף הזה ניתן להפנות לרכיבי שכר אחרים במגזר הציבורי".

האם מקבלי החלטות האמיצים שלנו יאמצו את ההמלצה הסביבתית הזו, או אפילו ידונו בה? הרי תנאי ההעסקה במגזר הציבורי המנופח הצליחו לשרוד ללא שריטה אפילו את הקריסה הכלכלית והתעסוקתית שמלווה כיום את משבר הקורונה. האם מישהו חושב שעצה של ה-OECD תשנה סדרי עולם? יאללה סעו. ניפגש בפקקים.

עוד כתבות

שר האנרגיה אלי כהן. פוסט ברשת איקס, 12.11.26 / צילום: איל יצהר

תזכורת תקופתית: ממשלת בנט־לפיד לא העבירה שטח ריבוני לחיזבאללה

ההסכם הימי עם לבנון כלל העברת שטח ריבוני? הטענה הזאת חוזרת פעם אחר פעם, אבל היא לא הפכה לנכונה ● בדקנו שוב את המפות ואת פסקי הדין ● המשרוקית של גלובס

עובדי TASC / צילום: נטלי כהן הפקת

ארבעה ימים בזנזיבר: החופשות השוות של העובדים

משרד הייעוץ האסטרטגי TASC שלח 100 עובדים לחופשה באי באוקיינוס ההודי, והשבוע גם עובדי משרד הפרסום מנצ' עלו על המטוס לאותו יעד ● קבוצת הפניקס מציגה תערוכה חדשה בקמפוס בראשון לציון, וסייף סקול של דורון הרמן זוכה במכרז ה–AI בחינוך ● אירועים ומינויים

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד 

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

הסוכן של Muse, הדמות של Grok bot ו-DOTS / צילומים: Shutterstock

היום שבו סוכני AI יעשו את הקניות עבורנו כבר כאן. את מי זה מדאיג?

ענקיות הטק השיקו בחודשים האחרונים סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות, ובארה"ב כבר מדובר בפעילות שצוברת תאוצה - אבל דווקא גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום אותה ● מה מפחיד אותם, מתי זה ישתנה, וכיצד זה ישפיע על מבצעי נובמבר ודצמבר?

בצלאל מכליס, מנכ''ל ונשיא החברה / צילום: אסף שילה ישראל סאן

"נקבל עשרות מיליוני דולרים": הבשורה שחשף מנכ"ל אלביט

החברה הביטחונית הציגה עלייה דו־ספרתית בהכנסות וברווח הנקי ברבעון השלישי, וצבר ההזמנות טיפס לשיא של 33 מיליארד דולר ● המנכ"ל בצלאל מכליס חשף כי נחתם הסכם מול משרד הביטחון לפיצוי של עשרות מיליוני דולרים בגין עיכוב תשלומים מתחילת המלחמה ● "מגדילים את קיבולת הייצור ומטמיעים שימוש בבינה מלאכותית בכל רחבי הארגון כדי לקדם פרודוקטיביות"

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות; שר החוץ: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה"

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל ● שר החוץ גדעון סער בהודעה רשמית: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה, עליהן הודיעה היום ממשלת הלייבור בבריטניה"

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

הואנג הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

דויטשה בנק / צילום: אסנת פרץ שמש

אוליגרכים וקשר לפרשת מין: ההדלפה שמטלטלת בנק ענק

הדלפת ענק בגרמניה מעלה חשד כי למרות אזהרות, דויטשה בנק המשיך לנהל קשרים פיננסיים עם אוליגרכים רוסים שנמצאים ברשימות סנקציות ופשיעה ● בנוסף, נחשף כי הבנק ניהל בעבור פושע המין ג'פרי אפשטיין כ-600 מיליון אירו בהשקעות "חשודות"

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר