גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  רכב ותחבורה

הגבלות על רכבים במגזר הציבורי? כנראה שלא בקרוב

הדוח החדש של הארגון מותח ביקורת על כשלים בני עשרות שנים בתחום זיהום האוויר מתחבורה בארץ ● בין ההמלצות לתיקון המצב: ביטול החזרים על מס הסולר, הטלת מס מבוסס נסועה וביטול הטבות הרכב במגזר הציבורי ● לאור ניסיון העבר, הסיכויים שבאוצר יתייחסו אליהן ברצינות הם קלושים

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר, גלובס
פקקים באיילון / צילום: איל יצהר, גלובס

ישראל נוטה להתייחס לחברותה בארגון ה-OECD כמו לחברות במועדון קלאב-מד: השתייכות לסמל סטטוס יוקרתי, שמעניק הזדמנות לבקר ביעדים אקזוטיים ברחבי העולם, לפגוש אנשים מעניינים ולקבל פרספקטיבה גלובלית. אבל בהחלט לא משהו שצריך להתייחס אליו ברצינות במישור האופרטיבי.

מעצבי המדיניות נוטים לפרסם ברצינות רבה את המחמאות שמרעיף הארגון מדי פעם על הישגי ישראל. אולם כאשר מופיעים דוחות ביקורתיים, שמציגים כשלים בתחומי החברה, החינוך, הכלכלה וסביבה, בליווי המלצות של הארגון לתיקון, הם נדחפים למגירה הממשלתית העמוקה והנידחת ביותר. למה מי הם שילמדו אותנו?

החודש פרסם ה-OECD דוח רחב ומעמיק בנושא המדיניות הסביבתית של ישראל ותרומתה למאבק בהתחממות הגלובלית, כולל הפחתת הזיהום בתחומים כמו ייצור וצריכת חשמל, דיור ותחבורה. כצפוי, הוא זכה להתייחסות רשמית מלאה בהעצמה עצמית.

וכך בישר המשרד להגנת הסביבה על קיומו של הדוח: "ארגון ה-OECD מלווה את המשרד בתהליך אסטרטגי ראשון מסוגו, שמטרתו להצעיד את הכלכלה הישראלית להתמודדות עם ההשלכות החברתיות, הסביבתיות והכלכליות של משבר האקלים, שנחשב גם בעיני הארגונים הכלכליים הבין-לאומיים המובילים כסיכון הגלובלי הראשון במעלה עבור האנושות".

"בימים אלו המשרד מוביל מהלך רב מגזרי ליצירת חזון, יעדים ומדדים למעבר ישראל לכלכלה דלה בפליטות פחמן ומשגשגת. במסגרת תהליך זה מגובשת גם תוכנית פעולה ארוכת טווח לצמצום פליטות גזי חממה, שבמסגרתה ייבחנו המלצות המדיניות המופיעות בדוח ה-OECD". וואו.

להודעה נלוו גם כמה דוגמאות כלליות בראשי פרקים, אבל כאשר יורדים לעומקם של 145 עמודי הדוח המקורי מגלים שם לא מעט ביקורת על כשלים מתמשכים של עשרות שנים בתחום התחבורה בליווי המלצות מנומקות, אמיצות ואובייקטיביות לתיקון.

לא מעט מההמלצות מתייחסות לנושאים שנמצאים באזור הנוחות של המשרדים הרלוונטיים, כמו מתן עדיפות לתחבורה ציבורית בנתיבים הראשיים והקמת רשויות תחבורה מטרופוליטניות. אבל אחרות, פחות נוחות ויותר טעונות, עתידות ללא ספק "להישאר על רצפת חדר העריכה". הנה כמה דוגמאות.

הצד הבעייתי של הסדר הסולר

בישראל מוטל בלו קבוע על סולר לכלל הצרכנים, אולם מאז 2005 מונהג הסדר שלפיו המדינה מחזירה חלק נכבד מגביית הבלו לגורמי תחבורה עסקיים - מפעילים וציים של אוטובוסים, מוניות, משאיות, ספינות דייג וכלים חקלאיים - בהתאם לדיווחיהם על הצריכה בפועל. על פי דוח ה-OECD, הוצאות המדינה על החזר הסולר (מה שמכונה רשמית "הישבון סולר") הסתכמו ב-2018 בכ-3.6 מיליארד שקל, או 0.28% מהתוצר.

ה-OECD מותח ביקורת נוקבת על ההסדר הזה, וטוען שמדובר בעידוד ישיר של המדינה לצריכה מוגברת של אחד הדלקים המזהמים ביותר. הדוח קובע כי "ביטול תמיכה כזו יפחית את התמריץ לצריכה בזבזנית של דיזל, ומנגד יעניק תמריץ חיובי לחידוש ציי רכב ולאימוץ טכנולוגיות הנעה נקיות יותר (למשל הנעה חשמלית וגז טבעי), שכיום תופסות אחוז זעיר משוק הרכב העסקי בישראל". אמנם הדוח מציין כי צעד כזה עלול לפגוע באוכלוסיות מסוימות בשל העלייה בתעריפי התחבורה הציבורית, אולם הארגון ממליץ שהמדינה תטפל בנושא נקודתית.

ההמלצה הזו מתפרצת לדלת פתוחה בדרג המקצועי של האוצר. ברשות המסים מודעים היטב לבעייתיות של אותו הסדר סולר, הן מבחינת העידוד להגברת זיהום האוויר ולאימוץ איטי של הנעה חלופית, והן מבחינת ניצולו לצורך תרגילי מס שונים ומשונים - נושא שאליו התייחסה הרשות בעבר בגלוי.

ב-2016 פורסם דוח של "ועדת המיסוי הירוק 3", בהובלת רשות המסים, ובו נקבע מתווה לביטול מדורג של "הישבון הסולר" במטרה לעודד את צרכני התחבורה הכבדים והמזהמים, ובראשם המובילים והמסיעים, לעבור בהדרגה לשימוש בתחליפי נפט ירוקים דוגמת גפ"ם וחשמל. על פי המתווה של הוועדה, ההסדר אמור היה להתבטל כליל ב-2020 לאחר ארבע פעימות של הפחתה.

למותר לציין, שזה לא קרה. הסדר הסולר נותר כשהיה, הדיזל הוא עדיין המלך בקרב המובילים והמסיעים, והרפורמה כולה נדחקה למגירה. הסיבה הלא רשמית לכך הייתה, ועודנה, הכוח הפוליטי יוצא הדופן של המובילים והמסיעים במסדרונות השלטון, שהצליח למחוק כל זכר להמלצה בארבע השנים האחרונות. אז מישהו באמת סבור שהממשלה תאמץ את ההמלצה של ה-OECD ותוציא את המוקש הפוליטי הזה מהכספת?

מיסוי גודש: מחסום פוליטי

במהלך השנים האחרונות הדגיש ה-OECD לא פעם את בעיית הגודש התחבורתי שניצבת בפני ישראל. על פי הנתונים, מדובר בגודש חריג גם במונחים בינלאומיים, שמביא לחשיפה גבוהה של האוכלוסייה למזהמים תחבורתיים ולנתוני תחלואה מוגברים.

גם הדוח הנוכחי לא חוסך מהממשלה ביקורת בנושא: "התלות ברכב פרטי בישראל גבוהה מאוד בשל ההיקף המוגבל של תחבורה ציבורית, וחוסר מתאם בין השקעה נמוכה יחסית בתשתית לתחבורה ציבורית לבין פריסת אזורי הדיור, שהולכים ומתרחבים במהירות... התוצאה היא לא רק פליטה מוגברת אלא גם זיהום אוויר, גודש ופערים גדולים בנגישות התחבורתית של אוכלוסיות שונות".

הישראלים מעדיפים להימנע מתחבורה ציבורית

לדברי הדוח, "בהעדר צעדים ספציפיים לפתרון הבעיה, המצב ילך ויחמיר במקביל לגידול באוכלוסייה ובבעלות על כלי רכב... התוכנית הלאומית שתוכננה על ידי ישראל להפחתת פליטות התחבורה המזיקות, אפילו אם תושג, לא תמנע שימוש מוגבר ברכב והגברת הגודש... הרחבת שטח הכבישים לא תפתור את הבעיה, בין השאר בשל המגבלות הפיזיות של ישראל, ותביא לעידוד תנועה ברכב פרטי".

ההמלצה, שחוזרת גם בדוח החדש, היא הטלת מיסוי מבוסס גודש, שיכלול כבר בטווח הזמן המיידי כינון אגרת גודש בגוש דן, שאחראי לכ-60% מעומסי התחבורה בישראל: "למיסוי כזה יש יתרון בתמחור הגודש בצורה ממוקדת... ניסיון שנצבר בערים גדולות בעולם הראה שיישום המיסוי הפחית מיידית את היקף התנועה ב-20% בממוצע בעורקי התחבורה הראשיים.

"בישראל הרעיון ליישם תוכנית כזו נמצא תחת בחינה מאז 2008. משרד האוצר הביא לאישור בתקציב 2020 תוכנית להטלת אגרת גודש באזור תל אביב, והתוכנית צפויה להיות ביצועית החל מ-2021".

הסעיף הזה בדוח נכתב כנראה בשנה שעברה, אז הנה עדכון עבור קוראינו מה-OECD: התוכנית אכן הייתה בשלב מתקדם מאוד של תכנון באוצר, והייתה אמורה לצאת לדרך אופרטיבית בשלהי 2021, בין השאר כצעד משלים להשקה החגיגית של הקו האדום של הרכבת הקלה. אלא שמאז נדחתה פתיחת הקו האדום לשלהי 2022 - בינתיים - ולשר האוצר מונה ישראל כ"ץ, מהמתנגדים העקביים ביותר להטלת אגרות גודש, ומי שהצליח לבלום מהלך כזה במשך שנים בהיותו שר התחבורה.

לא ברור היכן עומד כיום הנושא - בדרג המקצועי באוצר מסרבים בתוקף להתייחס ללוח הזמנים להטלת אגרות כאלה - אך נראה שהסיכוי שהמהלך ייצא מהכספת בקרוב הוא די קלוש.

באותו נושא ממליץ הארגון לישראל לאמץ בטווח הארוך יותר גם מס נסועה בהיקף ארצי. כלומר, ביטול מלא או חלקי של מס הקנייה הקבוע על רכב והבלו על דלק, והמרתו במיסוי שמבוסס על היקף הנסועה של כל רכב בפועל - שעות הנסיעה, מיקום הנסיעה וסוג הרכב. בדרך זו, טוען הדוח, יותאמו העלויות החיצוניות של נזקי הנסועה בצורה מדויקת והוגנת יותר לשימוש ברכב, ותיווצר מוטיבציה שלילית מובהקת לנסועה מיותרת ברכב פרטי.

מדובר בהמלצה ל"מתקדמים" מבחינת בירוקרטית, וקשה לנו לראות את האוצר מוותר על "הכסף הבטוח בכיס" שמניבים לו כיום מיסוי הדלק ומס הקנייה על רכב, בעבור הכנסות בהיקף לא ידוע. אבל המכשול המרכזי ששתי המלצות הגודש הללו עתידות להיתקל בו, הוא אותו כוח פוליטי ושמו "ציי הרכב בישראל". תרומתם של הציים לנסועה ולגודש כפולה כמעט מזו של כלי רכב בבעלות פרטית, ולפיכך, תחת מיסוי הגודש הם יצטרכו לשאת בחלק יחסי גדול יותר של העלויות.

ההמלצה אמנם תתרום לרווחתה של גברת כהן מחדרה, שנוסעת 5,000 ק"מ בשנה ומשלמת מיסים כמו רכב ליסינג שנוסע 30 אלף ק"מ בשנה, אבל נחשו למי יש יותר השפעה במסדרונות שלטון.

מי יבטל את ההטבות

אחד היתרונות הגדולים של ארגון חיצוני ואובייקטיבי כמו ה-OECD הוא יכולתו לטפל בנושאים סופר-רגישים, שהעיסוק בהם הוא בבחינת טאבו בישראל - כמו, למשל, תנאי ההעסקה במגזר הציבורי.

בדוח החדש נכללת המלצה חד משמעית לבטל את הטבות המס והשכר לכלי הרכב של עובדי המגזר הציבורי, הן הצמודים והן הפרטיים. בדוח נכתב כי "ב-2018 היו במגזר הציבורי בישראל למעלה מ-800 אלף עובדים. הודות להסכמי שכר קיבוציים, רובם נהנים מהטבות שונות לכלי הרכב שבבעלותם (החזר הוצאות דלק, סבסוד ביטוחים, גילום ליסינג). הטבות אלה מעודדות את השימוש בכלי רכב פרטיים בישראל".

לדברי הארגון, "ביטול הטבות הרכב של עובדי הציבור צריך להיות צעד ראשון במסר שמשדרת הממשלה לעידוד הציבור להגדלת השימוש בתחבורה ציבורית ואמצעי תחבורה ירוקים. את הכסף שתחסוך המדינה בסעיף הזה ניתן להפנות לרכיבי שכר אחרים במגזר הציבורי".

האם מקבלי החלטות האמיצים שלנו יאמצו את ההמלצה הסביבתית הזו, או אפילו ידונו בה? הרי תנאי ההעסקה במגזר הציבורי המנופח הצליחו לשרוד ללא שריטה אפילו את הקריסה הכלכלית והתעסוקתית שמלווה כיום את משבר הקורונה. האם מישהו חושב שעצה של ה-OECD תשנה סדרי עולם? יאללה סעו. ניפגש בפקקים.

עוד כתבות

ביטקוין / צילום: Shutterstock

רכבת ההרים של הביטקוין: מה קרה למטבע הדיגיטלי, ומה צפוי בהמשך?

המטבע הדיגיטלי איבד יותר ממחצית משוויו מאז השיא באוקטובר 2025 ומחק את כל העליות שנרשמו מאז שובו של טראמפ לבית הלבן ● הרקע: המפולת במניות ה-AI, פדיונות של מעל 3 מיליארד דולר מקרנות הסל, הפריצה לבייננס והניצחון הדמוקרטי בבחירות האמצע ● ומה צפוי הלאה?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 בתל אביב נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

גרין לנטרן במגעים לרכישת מחצית מקבוצת המסעדות לה טייבל

קבוצת המסעדות לה טייבל מפעילה בין היתר את הרשתות מינה טומיי, ויני וקינג קונג ● המו"מ עם גרין לנטרן נמצא בשלבים ראשוניים, כשבשלב זה טרם נקבע שווי לעסקה, ולא נחתם הסכם מחייב

מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות? / איור: Shutterstock

קריסה כזו ראינו 10 פעמים ב-40 שנה, מה קרה לשוק המניות לאחר מכן?

ההיסטוריה מלמדת שאחרי ירידה שבועית כה חדה, מגיע תורן של עליות מרשימות ● בכירי בתי ההשקעות וחברות הביטוח חלוקים: מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות?

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: אילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות "כאן" והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

מייקל הרטנט, סטרטג השקעות ראשי, בנק אוף אמריקה; קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל; מייקל ברי, המשקיע שחזה את משבר 2008; פיטר שיף, כלכלן ומשקיע אמריקאי / צילום:  AP-Rebecca Blackwell, רויטרס, Lucas Jackson, Nancy Kaszerman, יח''צ

המומחים הזהירו, המשקיעים המשיכו לקנות: הסדקים שנחשפו במפולת

98 מיליארד דולר זרמו לקרנות המניות ערב הנפילה, בזמן שבכירי עולם ההשקעות כבר סימנו את הסדקים במרוץ ה־AI ● עסקאות מימון מעגליות, סכנה של עודף שבבים ותמחור שלא נראה מאז בועת הדוט.קום ● ארבע אזהרות, והמספרים שמאחוריהן

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים לכאורה מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד, ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

צילומים: Shutterstock

מוכרים אנבידיה וקונים קוקה־קולה: מהפך כזה לא נראה בוול סטריט 25 שנה

מאז התפוצצות בועת הדוט־קום לא נרשם פער חד כל־כך לטובת מניות הצריכה, הבריאות והתשתיות המסורתיות על חשבון הטכנולוגיה ● אלא שבמרדף אחר יציבות ודיבידנדים, המשקיעים עלולים להפוך דווקא את מניות הערך "הבטוחות" להימור יקר

מנכל''ית AMD ובת דודתו של מייסד אנבידיה, ליסה סו / צילום: ap, Juliana Yamada

חקירות ותחקירים: שתי ענקיות השבבים הסתבכו והגבירו את הלחץ על וול סטריט

לפרשיית הריגול באנבידיה הצטרף בסוף השבוע האחרון תחקיר שהעלה חשד כי עדכוני תוכנה של AMD הגיעו לשרתים של חברה סינית הנתונה להגבלות אמריקאיות ● המניה התרסקה ב־20% בתוך יומיים ● כך עלול הניסיון לבלום את סין לייקר את פעילות התעשייה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

בניין max / צילום: טלי בוגדנובסקי

מקס ברבעון שיא - רווח נקי של 90 מיליון שקל; "המשק ממשיך להתאושש ממשבר המלחמה"

חברת כרטיסי האשראי בבעלות כלל החזקות רשמה שיא רבעוני של 90 מיליון שקל ברווח הנקי ועקפה את כאל וישראכרט ברווח המנוטרל ● תיק האשראי גדל ב-13% ל-14.6 מיליארד שקל, עם שיעור מחיקות נמוך בחצי מהמתחרות ● המנכ"לית שגית דותן: "גידול של כ-6% בהוצאה הממוצעת בכרטיס"

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון התופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

עמוס רגב / צילום: תמר מצפי

העיתונאי והעורך הבכיר עמוס רגב הלך לעולמו

עמוס רגב, העורך המייסד של "ישראל היום" ומי שנמנה עם בכירי העיתונאים בישראל, הלך לעולמו בגיל 75 ● רגב ז"ל, שכיהן בעבר בתפקידי מפתח ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב", הותיר אחריו אישה ושני ילדים ● הלווייתו תיערך ביום שלישי בבית העלמין ירקון

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?