גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגבלות על רכבים במגזר הציבורי? כנראה שלא בקרוב

הדוח החדש של הארגון מותח ביקורת על כשלים בני עשרות שנים בתחום זיהום האוויר מתחבורה בארץ ● בין ההמלצות לתיקון המצב: ביטול החזרים על מס הסולר, הטלת מס מבוסס נסועה וביטול הטבות הרכב במגזר הציבורי ● לאור ניסיון העבר, הסיכויים שבאוצר יתייחסו אליהן ברצינות הם קלושים

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר, גלובס
פקקים באיילון / צילום: איל יצהר, גלובס

ישראל נוטה להתייחס לחברותה בארגון ה-OECD כמו לחברות במועדון קלאב-מד: השתייכות לסמל סטטוס יוקרתי, שמעניק הזדמנות לבקר ביעדים אקזוטיים ברחבי העולם, לפגוש אנשים מעניינים ולקבל פרספקטיבה גלובלית. אבל בהחלט לא משהו שצריך להתייחס אליו ברצינות במישור האופרטיבי.

מעצבי המדיניות נוטים לפרסם ברצינות רבה את המחמאות שמרעיף הארגון מדי פעם על הישגי ישראל. אולם כאשר מופיעים דוחות ביקורתיים, שמציגים כשלים בתחומי החברה, החינוך, הכלכלה וסביבה, בליווי המלצות של הארגון לתיקון, הם נדחפים למגירה הממשלתית העמוקה והנידחת ביותר. למה מי הם שילמדו אותנו?

החודש פרסם ה-OECD דוח רחב ומעמיק בנושא המדיניות הסביבתית של ישראל ותרומתה למאבק בהתחממות הגלובלית, כולל הפחתת הזיהום בתחומים כמו ייצור וצריכת חשמל, דיור ותחבורה. כצפוי, הוא זכה להתייחסות רשמית מלאה בהעצמה עצמית.

וכך בישר המשרד להגנת הסביבה על קיומו של הדוח: "ארגון ה-OECD מלווה את המשרד בתהליך אסטרטגי ראשון מסוגו, שמטרתו להצעיד את הכלכלה הישראלית להתמודדות עם ההשלכות החברתיות, הסביבתיות והכלכליות של משבר האקלים, שנחשב גם בעיני הארגונים הכלכליים הבין-לאומיים המובילים כסיכון הגלובלי הראשון במעלה עבור האנושות".

"בימים אלו המשרד מוביל מהלך רב מגזרי ליצירת חזון, יעדים ומדדים למעבר ישראל לכלכלה דלה בפליטות פחמן ומשגשגת. במסגרת תהליך זה מגובשת גם תוכנית פעולה ארוכת טווח לצמצום פליטות גזי חממה, שבמסגרתה ייבחנו המלצות המדיניות המופיעות בדוח ה-OECD". וואו.

להודעה נלוו גם כמה דוגמאות כלליות בראשי פרקים, אבל כאשר יורדים לעומקם של 145 עמודי הדוח המקורי מגלים שם לא מעט ביקורת על כשלים מתמשכים של עשרות שנים בתחום התחבורה בליווי המלצות מנומקות, אמיצות ואובייקטיביות לתיקון.

לא מעט מההמלצות מתייחסות לנושאים שנמצאים באזור הנוחות של המשרדים הרלוונטיים, כמו מתן עדיפות לתחבורה ציבורית בנתיבים הראשיים והקמת רשויות תחבורה מטרופוליטניות. אבל אחרות, פחות נוחות ויותר טעונות, עתידות ללא ספק "להישאר על רצפת חדר העריכה". הנה כמה דוגמאות.

הצד הבעייתי של הסדר הסולר

בישראל מוטל בלו קבוע על סולר לכלל הצרכנים, אולם מאז 2005 מונהג הסדר שלפיו המדינה מחזירה חלק נכבד מגביית הבלו לגורמי תחבורה עסקיים - מפעילים וציים של אוטובוסים, מוניות, משאיות, ספינות דייג וכלים חקלאיים - בהתאם לדיווחיהם על הצריכה בפועל. על פי דוח ה-OECD, הוצאות המדינה על החזר הסולר (מה שמכונה רשמית "הישבון סולר") הסתכמו ב-2018 בכ-3.6 מיליארד שקל, או 0.28% מהתוצר.

ה-OECD מותח ביקורת נוקבת על ההסדר הזה, וטוען שמדובר בעידוד ישיר של המדינה לצריכה מוגברת של אחד הדלקים המזהמים ביותר. הדוח קובע כי "ביטול תמיכה כזו יפחית את התמריץ לצריכה בזבזנית של דיזל, ומנגד יעניק תמריץ חיובי לחידוש ציי רכב ולאימוץ טכנולוגיות הנעה נקיות יותר (למשל הנעה חשמלית וגז טבעי), שכיום תופסות אחוז זעיר משוק הרכב העסקי בישראל". אמנם הדוח מציין כי צעד כזה עלול לפגוע באוכלוסיות מסוימות בשל העלייה בתעריפי התחבורה הציבורית, אולם הארגון ממליץ שהמדינה תטפל בנושא נקודתית.

ההמלצה הזו מתפרצת לדלת פתוחה בדרג המקצועי של האוצר. ברשות המסים מודעים היטב לבעייתיות של אותו הסדר סולר, הן מבחינת העידוד להגברת זיהום האוויר ולאימוץ איטי של הנעה חלופית, והן מבחינת ניצולו לצורך תרגילי מס שונים ומשונים - נושא שאליו התייחסה הרשות בעבר בגלוי.

ב-2016 פורסם דוח של "ועדת המיסוי הירוק 3", בהובלת רשות המסים, ובו נקבע מתווה לביטול מדורג של "הישבון הסולר" במטרה לעודד את צרכני התחבורה הכבדים והמזהמים, ובראשם המובילים והמסיעים, לעבור בהדרגה לשימוש בתחליפי נפט ירוקים דוגמת גפ"ם וחשמל. על פי המתווה של הוועדה, ההסדר אמור היה להתבטל כליל ב-2020 לאחר ארבע פעימות של הפחתה.

למותר לציין, שזה לא קרה. הסדר הסולר נותר כשהיה, הדיזל הוא עדיין המלך בקרב המובילים והמסיעים, והרפורמה כולה נדחקה למגירה. הסיבה הלא רשמית לכך הייתה, ועודנה, הכוח הפוליטי יוצא הדופן של המובילים והמסיעים במסדרונות השלטון, שהצליח למחוק כל זכר להמלצה בארבע השנים האחרונות. אז מישהו באמת סבור שהממשלה תאמץ את ההמלצה של ה-OECD ותוציא את המוקש הפוליטי הזה מהכספת?

מיסוי גודש: מחסום פוליטי

במהלך השנים האחרונות הדגיש ה-OECD לא פעם את בעיית הגודש התחבורתי שניצבת בפני ישראל. על פי הנתונים, מדובר בגודש חריג גם במונחים בינלאומיים, שמביא לחשיפה גבוהה של האוכלוסייה למזהמים תחבורתיים ולנתוני תחלואה מוגברים.

גם הדוח הנוכחי לא חוסך מהממשלה ביקורת בנושא: "התלות ברכב פרטי בישראל גבוהה מאוד בשל ההיקף המוגבל של תחבורה ציבורית, וחוסר מתאם בין השקעה נמוכה יחסית בתשתית לתחבורה ציבורית לבין פריסת אזורי הדיור, שהולכים ומתרחבים במהירות... התוצאה היא לא רק פליטה מוגברת אלא גם זיהום אוויר, גודש ופערים גדולים בנגישות התחבורתית של אוכלוסיות שונות".

הישראלים מעדיפים להימנע מתחבורה ציבורית

לדברי הדוח, "בהעדר צעדים ספציפיים לפתרון הבעיה, המצב ילך ויחמיר במקביל לגידול באוכלוסייה ובבעלות על כלי רכב... התוכנית הלאומית שתוכננה על ידי ישראל להפחתת פליטות התחבורה המזיקות, אפילו אם תושג, לא תמנע שימוש מוגבר ברכב והגברת הגודש... הרחבת שטח הכבישים לא תפתור את הבעיה, בין השאר בשל המגבלות הפיזיות של ישראל, ותביא לעידוד תנועה ברכב פרטי".

ההמלצה, שחוזרת גם בדוח החדש, היא הטלת מיסוי מבוסס גודש, שיכלול כבר בטווח הזמן המיידי כינון אגרת גודש בגוש דן, שאחראי לכ-60% מעומסי התחבורה בישראל: "למיסוי כזה יש יתרון בתמחור הגודש בצורה ממוקדת... ניסיון שנצבר בערים גדולות בעולם הראה שיישום המיסוי הפחית מיידית את היקף התנועה ב-20% בממוצע בעורקי התחבורה הראשיים.

"בישראל הרעיון ליישם תוכנית כזו נמצא תחת בחינה מאז 2008. משרד האוצר הביא לאישור בתקציב 2020 תוכנית להטלת אגרת גודש באזור תל אביב, והתוכנית צפויה להיות ביצועית החל מ-2021".

הסעיף הזה בדוח נכתב כנראה בשנה שעברה, אז הנה עדכון עבור קוראינו מה-OECD: התוכנית אכן הייתה בשלב מתקדם מאוד של תכנון באוצר, והייתה אמורה לצאת לדרך אופרטיבית בשלהי 2021, בין השאר כצעד משלים להשקה החגיגית של הקו האדום של הרכבת הקלה. אלא שמאז נדחתה פתיחת הקו האדום לשלהי 2022 - בינתיים - ולשר האוצר מונה ישראל כ"ץ, מהמתנגדים העקביים ביותר להטלת אגרות גודש, ומי שהצליח לבלום מהלך כזה במשך שנים בהיותו שר התחבורה.

לא ברור היכן עומד כיום הנושא - בדרג המקצועי באוצר מסרבים בתוקף להתייחס ללוח הזמנים להטלת אגרות כאלה - אך נראה שהסיכוי שהמהלך ייצא מהכספת בקרוב הוא די קלוש.

באותו נושא ממליץ הארגון לישראל לאמץ בטווח הארוך יותר גם מס נסועה בהיקף ארצי. כלומר, ביטול מלא או חלקי של מס הקנייה הקבוע על רכב והבלו על דלק, והמרתו במיסוי שמבוסס על היקף הנסועה של כל רכב בפועל - שעות הנסיעה, מיקום הנסיעה וסוג הרכב. בדרך זו, טוען הדוח, יותאמו העלויות החיצוניות של נזקי הנסועה בצורה מדויקת והוגנת יותר לשימוש ברכב, ותיווצר מוטיבציה שלילית מובהקת לנסועה מיותרת ברכב פרטי.

מדובר בהמלצה ל"מתקדמים" מבחינת בירוקרטית, וקשה לנו לראות את האוצר מוותר על "הכסף הבטוח בכיס" שמניבים לו כיום מיסוי הדלק ומס הקנייה על רכב, בעבור הכנסות בהיקף לא ידוע. אבל המכשול המרכזי ששתי המלצות הגודש הללו עתידות להיתקל בו, הוא אותו כוח פוליטי ושמו "ציי הרכב בישראל". תרומתם של הציים לנסועה ולגודש כפולה כמעט מזו של כלי רכב בבעלות פרטית, ולפיכך, תחת מיסוי הגודש הם יצטרכו לשאת בחלק יחסי גדול יותר של העלויות.

ההמלצה אמנם תתרום לרווחתה של גברת כהן מחדרה, שנוסעת 5,000 ק"מ בשנה ומשלמת מיסים כמו רכב ליסינג שנוסע 30 אלף ק"מ בשנה, אבל נחשו למי יש יותר השפעה במסדרונות שלטון.

מי יבטל את ההטבות

אחד היתרונות הגדולים של ארגון חיצוני ואובייקטיבי כמו ה-OECD הוא יכולתו לטפל בנושאים סופר-רגישים, שהעיסוק בהם הוא בבחינת טאבו בישראל - כמו, למשל, תנאי ההעסקה במגזר הציבורי.

בדוח החדש נכללת המלצה חד משמעית לבטל את הטבות המס והשכר לכלי הרכב של עובדי המגזר הציבורי, הן הצמודים והן הפרטיים. בדוח נכתב כי "ב-2018 היו במגזר הציבורי בישראל למעלה מ-800 אלף עובדים. הודות להסכמי שכר קיבוציים, רובם נהנים מהטבות שונות לכלי הרכב שבבעלותם (החזר הוצאות דלק, סבסוד ביטוחים, גילום ליסינג). הטבות אלה מעודדות את השימוש בכלי רכב פרטיים בישראל".

לדברי הארגון, "ביטול הטבות הרכב של עובדי הציבור צריך להיות צעד ראשון במסר שמשדרת הממשלה לעידוד הציבור להגדלת השימוש בתחבורה ציבורית ואמצעי תחבורה ירוקים. את הכסף שתחסוך המדינה בסעיף הזה ניתן להפנות לרכיבי שכר אחרים במגזר הציבורי".

האם מקבלי החלטות האמיצים שלנו יאמצו את ההמלצה הסביבתית הזו, או אפילו ידונו בה? הרי תנאי ההעסקה במגזר הציבורי המנופח הצליחו לשרוד ללא שריטה אפילו את הקריסה הכלכלית והתעסוקתית שמלווה כיום את משבר הקורונה. האם מישהו חושב שעצה של ה-OECD תשנה סדרי עולם? יאללה סעו. ניפגש בפקקים. 

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בבורסה המקומית; מדד ת"א ביטוח יורד בכ-2%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

פתיחה מעורבת בוול סטריט; אסתי לאודר מזנקת ב-3%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● אבל האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"לא תמיד מגיעים לירח בניסיון ראשון": המנכ"ל שעזב את ביוג'ן בסערה מדבר על התרופה שכשלה והתוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות