גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשבונאות בחסות קורונה: מי מזייף את מאזני הבנקים האמריקאים

חוק הסיוע מאפריל מאפשר לבנקים לעקר ממאזניהם חובות בלתי משולמים או מסופקים כתוצאה מהקורונה - ולמעשה, משחרר אותם לעת עתה מהחובה לדיווחי אמת ● ההחלטה הזו נשענת על הנחה אופטימית ולא ריאלית שהקורונה תיעלם עד לינואר 2021

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור? / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בחודש אפריל העביר הקונגרס את חוק סיוע הקורונה בן 800 העמודים. החוק כלל תוכניות סיוע שונות בהיקף של 2.2 טריליון דולר. בין השאר נכללו בחוק הוראות שונות אשר עסקו במערכת הבנקאית.

כולם עוסקים בנזקי הקורונה והסגרים, אך הפיל שבחדר, אשר עליו ממעטים לדבר, הוא דווקא הר האשראי, כמעט 78 טריליון דולר, לסוף הרבעון הראשון של השנה, המטיל צל ענק על המשק האמריקאי.

הר אשראי זה לא היה באמת בר-פירעון עוד לפני משבר הקורונה, כך שעתיד המשק כולו היה תלוי בהמשך גילגולו הלאה והלאה. סך של כ-2.3 טריליון דולר אשראי חדש לשנה לאורך כל העשור האחרון. פתאום באה הקורונה והפסיקה באחת את המוזיקה. נשף המסכות קפא, והר האשראי מאיים להפוך למפולת שלגים של ממש.

כאשר האוויר מתחיל לצאת מבועת אשראי, הבנקים, נותני האשראי, הם קו החזית הראשון. ומאזניהם הם תמונת המציאות האמיתית על המתרחש במשק.

כאשר התמוטטה בועת האשראי הגדולה של 1921-1929, גל עצום של חדלות פירעון התפשט בכל ארה"ב. בניסיון לעצור את הסחף הוריד הפדרל רזרב את הריבית הבסיסית מ-6% ל-2%, ואחר כך ל-1.5%, וכן העמיד לרשות הבנקים קווי אשראי כמעט בלתי מוגבלים.

במשך כשנה המערכת הבנקאית החזיקה איכשהו מעמד, אך שנה וחצי מתחילת המשבר החלו קווי ההגנה להיסדק, וגל של פשיטות רגל במערכת הבנקאית הלך והתפשט.

בסיום 1932 נבחר מושל ניו יורק, פרנקלין רוזוולט, לנשיא החדש של ארה"ב. הוא נכנס לתפקידו במרץ 1933, וימים ספורים לאחר מכן נסגרו כל הבנקים בהוראת הממשל. 40% מהם לא נפתחו שוב מעולם. המערכת הבנקאית אומנם מוגנת היום יותר משהייתה בשנות ה-30, אך שום דבר אינו יכול להגן עליה ממפולת של הלוואות שאינן נפרעות.

חוק הסיוע מחודש אפריל כלל אפוא כמה מרכיבים מרכזיים, שמטרתם להגן על המערכת הבנקאית מפני מפולת שכזו. נכללים בהם בין השאר הוראות המאפשרות בקלות לדחות את פירעונן של הלוואות, וכן הורדה בדרישות ההון העצמי של (חלק) מהבנקים.

אך הגדול והמשמעותי מכל הסעיפים שבחוק היה זה שאפשר לבנקים לעקר מהמאזנים חובות בלתי משולמים או מסופקים כתוצאה מהקורונה. במילים פשוטות החוק שחרר את הבנקים לעת עתה מהחובה לדווח את האמת על מצב החובות המסופקים שבמאזניהם. זאת, בינתיים, עד סוף 2020.

ההיגיון מאחורי ההחלטה ברור, אך הקרקע שעליה ניתנה הדחייה אינה כה מוצקה. האמונה כי הקורונה הכלכלית תיעלם איכשהו בינואר 2021, והמשק יחזור לגלגל את בועת האשראי כמו בימים העליזים של העשור הקודם, אינה מאוד ריאלית. הפתרון להפסיק לדווח על החובות הבעייתיים דומה אפוא לרעיון כי נפתור את בעיית התחממות כדור הארץ על-ידי הפסקה זמנית של מדידת הטמפרטורות. ניסיון העבר דווקא מלמד כי תהליך זה של קבירת אשראים אבודים בין דפי מאזנים מעוותים של המערכת הבנקאית הוא דרך ללא מוצא, שמובילה לזומביפיקציה של הכלכלה כולה.

לאחר שבועת האשראי לנדל"ן ביפן התפוצצה בתחילת 1990, ממשלת יפן החליטה למנוע את ניקוי האורוות המתחייב. כדי למנוע פשיטות רגל של הבנקים היא אפשרה לבנקים, שהיקף החובות האבודים שלהם עלה על ההון העצמי, להמשיך ולסווג חובות אבודים כנכסים. הזומביפיקציה הזו של המערכת הבנקאית היפנית סייעה למנוע קריסה בטווח המיידי, אך היא עלתה למשק בכלל ולדור הצעיר בפרט במחיר יקר פי כמה, ולכדה את יפן במלכודת דפלציונית לעשורים קדימה.

מחקר שפורסם על-ידי אוניברסיטת אמ.אי.טי בשנת 2006 - Zombie Lending and Depressed Restructuring in Japan (הלוואות זומבי ומניעת בנייה מחדש ביפן), מסכם: "במקום לאפשר למלווים למות, ממשלת יפן החליטה להמשיך לקיים אותם. הבנקים המשיכו אפוא לקבל פיקדונות, אך במקום להלוות אותם לחברות הם שמרו אותם אצלם במטרה לנסות לשפר את המאזנים.

"הבנקים גם המשיכו להשאיר בחיים לקוחות שלא הייתה להם זכות קיום... חברות זומבי שלא יכלו אפילו לשלם את הריבית על חובותיהן, וזאת כדי שלא ייאלצו להכיר בהפסדי האשראי לאותם חברות. הצירוף של בנקים זומבים וחברות זומבים היה משקולת כבדה מאוד על המשק היפני לשנים ארוכות. והתוצאה הייתה מה שמוכר בשם 'העשור האבוד'... התוצאה של הזומביפיקציה הזו הייתה ירידה מתמשכת בפעילות הכלכלית, בפרודוקטיביות וביצירת מקומות עבודה חדשים".

אם ההיסטוריה היא אינדיקציה, אין לבועות אשראי פתרונות פלא. בשנת 2019 הגדיל המשק האמריקאי את החוב ב-2.7 טריליון דולר. התל"ג לעומתו גדל ב-860 מיליארד בלבד. בשנת 2020 המשק האמריקאי יתכווץ ב-6.5% עד 10%. פירוש הדבר הוא ש"החור" בגלגול בועת החוב לשנת 2020 יהיה כ-5.5 טריליון דולר לפחות, תוספת של 2.5 טריליון לפחות למה שכבר הודפס, סכום שאותו תיאלץ הממשלה (והפד) להדפיס ולחלק לחייבים, לא לוול סטריט, אם תרצה להדפיס את הכלכלה והחובות העומדים לפירעון.

כל זאת, בהנחה שהדפסת כרבע מהתוצר הלאומי אכן תפצה על אובדן הייצור, ולא רק תייצר משק שהוא כולו פייק, מכף רגל הריבית ועד ראש שוקי ההון.

28 מיליון איש עלולים למצוא עצמם ללא מקום מגורים

אך הבעיות לא ייעלמו בינואר 2021. על פי ההערכות האופטימיות משהו של משרד התקציבים של הקונגרס ממאי השנה, כ-15.7 טריליון דולר ייעלמו מהתל"ג לעשור הקרוב, האם גם הם יודפסו?

בינתיים, ועד שהפדרל רזרב ידפיס ויחלק לחייבים את 5.5 טריליון הדולרים שנעלמו מהכלכלה ומהגידול הרגיל בחוב, באופק רואים צונמי של פשיטות רגל וטרגדיות אנושיות קשות.

בימים אלו הסתיימה תקופת ההקפאה על פינוי מבתים בגין אי-תשלום שכר דירה ומשכנתא, ומומחים מעריכים כי 28 מיליון אנשים, פי שלושה מהמספר שאיבדו את בתיהם בשנות המשבר 2008-2010, עלולים למצוא עצמם ללא מקום מגורים עד סוף הרבעון. זאת נוסף על מספר לא ידוע של נוטלי משכנתאות, אשר נכון לתחילת יולי, כ-8.18% מהם היו תחת איזו תוכנית דחיית תשלומים.

כל הצונמי הזה, המסתכם כאמור השנה בכ-5.5 טריליון דולר, אמור היה להשתקף היטב במאזני נותני האשראי - הבנקים - ולכן, כדי למנוע מהציבור לראותו, יש לאשר להם לזייף באופן חוקי את הספרים. הממשל והפדרל רזרב מאמינים כי הזיוף הזה הוא רק עניין זמני, שייעלם בעוד כמה חודשים. למי שמאמין להם מומלץ לבדוק מה עלה בגורל ההבטחה הגדולה הקודמת כי מדיניות ריבית אפס היא זמנית, ו"נורמליזציה של הריבית" כלשון הפד, סופה להגיע בקרוב. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה; מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי