גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשבונאות בחסות קורונה: מי מזייף את מאזני הבנקים האמריקאים

חוק הסיוע מאפריל מאפשר לבנקים לעקר ממאזניהם חובות בלתי משולמים או מסופקים כתוצאה מהקורונה - ולמעשה, משחרר אותם לעת עתה מהחובה לדיווחי אמת ● ההחלטה הזו נשענת על הנחה אופטימית ולא ריאלית שהקורונה תיעלם עד לינואר 2021

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור? / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בחודש אפריל העביר הקונגרס את חוק סיוע הקורונה בן 800 העמודים. החוק כלל תוכניות סיוע שונות בהיקף של 2.2 טריליון דולר. בין השאר נכללו בחוק הוראות שונות אשר עסקו במערכת הבנקאית.

כולם עוסקים בנזקי הקורונה והסגרים, אך הפיל שבחדר, אשר עליו ממעטים לדבר, הוא דווקא הר האשראי, כמעט 78 טריליון דולר, לסוף הרבעון הראשון של השנה, המטיל צל ענק על המשק האמריקאי.

הר אשראי זה לא היה באמת בר-פירעון עוד לפני משבר הקורונה, כך שעתיד המשק כולו היה תלוי בהמשך גילגולו הלאה והלאה. סך של כ-2.3 טריליון דולר אשראי חדש לשנה לאורך כל העשור האחרון. פתאום באה הקורונה והפסיקה באחת את המוזיקה. נשף המסכות קפא, והר האשראי מאיים להפוך למפולת שלגים של ממש.

כאשר האוויר מתחיל לצאת מבועת אשראי, הבנקים, נותני האשראי, הם קו החזית הראשון. ומאזניהם הם תמונת המציאות האמיתית על המתרחש במשק.

כאשר התמוטטה בועת האשראי הגדולה של 1921-1929, גל עצום של חדלות פירעון התפשט בכל ארה"ב. בניסיון לעצור את הסחף הוריד הפדרל רזרב את הריבית הבסיסית מ-6% ל-2%, ואחר כך ל-1.5%, וכן העמיד לרשות הבנקים קווי אשראי כמעט בלתי מוגבלים.

במשך כשנה המערכת הבנקאית החזיקה איכשהו מעמד, אך שנה וחצי מתחילת המשבר החלו קווי ההגנה להיסדק, וגל של פשיטות רגל במערכת הבנקאית הלך והתפשט.

בסיום 1932 נבחר מושל ניו יורק, פרנקלין רוזוולט, לנשיא החדש של ארה"ב. הוא נכנס לתפקידו במרץ 1933, וימים ספורים לאחר מכן נסגרו כל הבנקים בהוראת הממשל. 40% מהם לא נפתחו שוב מעולם. המערכת הבנקאית אומנם מוגנת היום יותר משהייתה בשנות ה-30, אך שום דבר אינו יכול להגן עליה ממפולת של הלוואות שאינן נפרעות.

חוק הסיוע מחודש אפריל כלל אפוא כמה מרכיבים מרכזיים, שמטרתם להגן על המערכת הבנקאית מפני מפולת שכזו. נכללים בהם בין השאר הוראות המאפשרות בקלות לדחות את פירעונן של הלוואות, וכן הורדה בדרישות ההון העצמי של (חלק) מהבנקים.

אך הגדול והמשמעותי מכל הסעיפים שבחוק היה זה שאפשר לבנקים לעקר מהמאזנים חובות בלתי משולמים או מסופקים כתוצאה מהקורונה. במילים פשוטות החוק שחרר את הבנקים לעת עתה מהחובה לדווח את האמת על מצב החובות המסופקים שבמאזניהם. זאת, בינתיים, עד סוף 2020.

ההיגיון מאחורי ההחלטה ברור, אך הקרקע שעליה ניתנה הדחייה אינה כה מוצקה. האמונה כי הקורונה הכלכלית תיעלם איכשהו בינואר 2021, והמשק יחזור לגלגל את בועת האשראי כמו בימים העליזים של העשור הקודם, אינה מאוד ריאלית. הפתרון להפסיק לדווח על החובות הבעייתיים דומה אפוא לרעיון כי נפתור את בעיית התחממות כדור הארץ על-ידי הפסקה זמנית של מדידת הטמפרטורות. ניסיון העבר דווקא מלמד כי תהליך זה של קבירת אשראים אבודים בין דפי מאזנים מעוותים של המערכת הבנקאית הוא דרך ללא מוצא, שמובילה לזומביפיקציה של הכלכלה כולה.

לאחר שבועת האשראי לנדל"ן ביפן התפוצצה בתחילת 1990, ממשלת יפן החליטה למנוע את ניקוי האורוות המתחייב. כדי למנוע פשיטות רגל של הבנקים היא אפשרה לבנקים, שהיקף החובות האבודים שלהם עלה על ההון העצמי, להמשיך ולסווג חובות אבודים כנכסים. הזומביפיקציה הזו של המערכת הבנקאית היפנית סייעה למנוע קריסה בטווח המיידי, אך היא עלתה למשק בכלל ולדור הצעיר בפרט במחיר יקר פי כמה, ולכדה את יפן במלכודת דפלציונית לעשורים קדימה.

מחקר שפורסם על-ידי אוניברסיטת אמ.אי.טי בשנת 2006 - Zombie Lending and Depressed Restructuring in Japan (הלוואות זומבי ומניעת בנייה מחדש ביפן), מסכם: "במקום לאפשר למלווים למות, ממשלת יפן החליטה להמשיך לקיים אותם. הבנקים המשיכו אפוא לקבל פיקדונות, אך במקום להלוות אותם לחברות הם שמרו אותם אצלם במטרה לנסות לשפר את המאזנים.

"הבנקים גם המשיכו להשאיר בחיים לקוחות שלא הייתה להם זכות קיום... חברות זומבי שלא יכלו אפילו לשלם את הריבית על חובותיהן, וזאת כדי שלא ייאלצו להכיר בהפסדי האשראי לאותם חברות. הצירוף של בנקים זומבים וחברות זומבים היה משקולת כבדה מאוד על המשק היפני לשנים ארוכות. והתוצאה הייתה מה שמוכר בשם 'העשור האבוד'... התוצאה של הזומביפיקציה הזו הייתה ירידה מתמשכת בפעילות הכלכלית, בפרודוקטיביות וביצירת מקומות עבודה חדשים".

אם ההיסטוריה היא אינדיקציה, אין לבועות אשראי פתרונות פלא. בשנת 2019 הגדיל המשק האמריקאי את החוב ב-2.7 טריליון דולר. התל"ג לעומתו גדל ב-860 מיליארד בלבד. בשנת 2020 המשק האמריקאי יתכווץ ב-6.5% עד 10%. פירוש הדבר הוא ש"החור" בגלגול בועת החוב לשנת 2020 יהיה כ-5.5 טריליון דולר לפחות, תוספת של 2.5 טריליון לפחות למה שכבר הודפס, סכום שאותו תיאלץ הממשלה (והפד) להדפיס ולחלק לחייבים, לא לוול סטריט, אם תרצה להדפיס את הכלכלה והחובות העומדים לפירעון.

כל זאת, בהנחה שהדפסת כרבע מהתוצר הלאומי אכן תפצה על אובדן הייצור, ולא רק תייצר משק שהוא כולו פייק, מכף רגל הריבית ועד ראש שוקי ההון.

28 מיליון איש עלולים למצוא עצמם ללא מקום מגורים

אך הבעיות לא ייעלמו בינואר 2021. על פי ההערכות האופטימיות משהו של משרד התקציבים של הקונגרס ממאי השנה, כ-15.7 טריליון דולר ייעלמו מהתל"ג לעשור הקרוב, האם גם הם יודפסו?

בינתיים, ועד שהפדרל רזרב ידפיס ויחלק לחייבים את 5.5 טריליון הדולרים שנעלמו מהכלכלה ומהגידול הרגיל בחוב, באופק רואים צונמי של פשיטות רגל וטרגדיות אנושיות קשות.

בימים אלו הסתיימה תקופת ההקפאה על פינוי מבתים בגין אי-תשלום שכר דירה ומשכנתא, ומומחים מעריכים כי 28 מיליון אנשים, פי שלושה מהמספר שאיבדו את בתיהם בשנות המשבר 2008-2010, עלולים למצוא עצמם ללא מקום מגורים עד סוף הרבעון. זאת נוסף על מספר לא ידוע של נוטלי משכנתאות, אשר נכון לתחילת יולי, כ-8.18% מהם היו תחת איזו תוכנית דחיית תשלומים.

כל הצונמי הזה, המסתכם כאמור השנה בכ-5.5 טריליון דולר, אמור היה להשתקף היטב במאזני נותני האשראי - הבנקים - ולכן, כדי למנוע מהציבור לראותו, יש לאשר להם לזייף באופן חוקי את הספרים. הממשל והפדרל רזרב מאמינים כי הזיוף הזה הוא רק עניין זמני, שייעלם בעוד כמה חודשים. למי שמאמין להם מומלץ לבדוק מה עלה בגורל ההבטחה הגדולה הקודמת כי מדיניות ריבית אפס היא זמנית, ו"נורמליזציה של הריבית" כלשון הפד, סופה להגיע בקרוב. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה; מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי / צילום: Virginia Mayo, AP

"המשתמשים בוחרים בנו": התגובה המופרכת של גוגל לתביעת הענק נגדה

במשרד המשפטים האמריקאי טוענים כי גוגל הצליחה להשיג נתח שוק של 80%-90% במנועי החיפוש באמצעות פרקטיקות אנטי-תחרותיות, ולכן הם החליטו להגיש נגדה את אחת מהתביעות הגדולות בהיסטוריה ● בגוגל החליטו להיתמם

מתמחים נבחנים בבחינת ההסמכה בחודש שעבר. זמן החיפוש אחר כל משרה ארוך יותר  / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

ועדת החוקה: להעניק פקטור בבחינת ההסמכה לעריכת דין

ח"כ יעקב אשר קרא לוועדת הבחינה של הלשכה להעניק פקטור על רקע משבר הקורנה לאחר שיעור נכשלים גבוה במיוחד בבחינה לפני חודש

ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס / צילום: Steve Marcus, רויטרס

נטפליקס פספסה את תחזית הגידול במנויים חדשים; המניה צונחת

ברבעון השלישי נוספו לחברה 2.2 מיליון מנויים חדשים, לעומת צפי ל-3.57 מיליון ● נטפליקס פספסה גם ברווח למניה, אך היכתה את תחזית ההכנסות ● המניה מאבדת כ-5% במסחר המאוחר

מורי ארקין / צילום: יח"צ

הצבע הטבעי של מורי ארקין: השקיע 5 מיליון דולר בפיטולון

וגם: אריאל זוואנג היא המנכ"לית הבאה של ארגון הג'וינט העולמי ● השיחה

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 19 באוקטובר 2020

אתמול באיכילוב: 13 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

יקי ודמני / צילום: יונתן בלום, גלובס

מי יוביל את העגלה? מאחורי הקלעים של מינוי יקי ודמני ליו"ר החדש של שופרסל

ענקית הקמעונאות בחרה את יקי ודמני כיו"ר החדש, והפתיעה את השוק ואת צמרת החברה ● אלא שבניגוד להערכות, העובדה שודמני מגיע עם ניסיון בתחום עלולה דווקא לפגוע בחופש הפעולה שהמנכ"ל איציק אברכהן רגיל אליו ● מי סירב למינוי ואיך נראו מאחורי הקלעים?

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

סלקום קיבלה רישיון הפעלה לדור החמישי ומתחילה בשיווק תוכניות

החברה מצטרפת להוט מובייל ותמנע מלקוחות שלא הצטרפו לתוכנית ייעודית לגלוש ברשת החדשה ● התוכנית המובילה שתשווק: 49.9 שקל לחודש עם 500 גיגה גלישה

דוד ברודט/ צילום: איל יצהר

יו"ר אל על הנכנס: "השבת אמון הלקוחות הוא האתגר החשוב ביותר"

יו"ר אל על דוד ברודט, שנכנס היום לתפקיד, שלח מכתב לעובדי החברה ● "יישום תוכנית ההתייעלות הוא תהליך כואב וקשה אך אנו נדאג כי הוא ינוהל בהוגנות ובשקיפות מלאה"

Balfron Tower בלונדון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

Balfron Tower בלונדון: מדיור בר-השגה לדירות יוקרה

בניין ברוטליסטי ידוע בלונדון, שפעם היה הבניין הגבוה באירופה, עובר שיפוץ ושימור  ● הדיירים המקוריים פונו וחלק מהתמורה ממכירת הדירות החדשות שימשה למציאת דיור חלופי עבורם

אסדת קידוח נפט / צילום: חסן ג'מאל, AP

השותפה האמירתית בצינור הנפט: חלק מתאגיד של מאות מיליארדי דולרים

הכירו את נשיונל הולדינג, קונצרן אחזקות והשקעות פרטי שהוקם באמירויות ב-1993 ● היקף האחזקות של הקונצרן מוערך במאות מיליארדי דולרים והוא פעיל בתחומים רבים בהם תעשייה, פודטק, נדל"ן וכמובן משק האנרגיה

מפעל אבגול  / צילום: עינת לברון, גלובס

אבגול נפרדת מברקן: מעתיקה את קו הייצור להודו בעלות של 17 מיליון דולר

יצרנית הבדים הלא ארוגים מסבירה את החלטתה לרכז את פעילות הייצור הישראלית בדימונה ב"התיישנות הקווים, ירידה בביקושים והיעדר רווחיות"

כנסיית סאן פרנסיסקו בורחה בוערת בסנטיאגו, בירת צ'ילה / צילום: Esteban Felix, Associated Press

מפגינים בצ'ילה שורפים כנסיות ובוזזים חנויות לפני משאל עם חוקתי

אלפי מפגינים התכנסו בסנטיאגו ביום השנה למחאות האנטי-ממשלתיות לפני שנה

ארז בלשה (מימין) ויוסי זינגר / צילום: תמוז רחמן

קרן ג'נריישן ומגדל סיכמו על רכישת מתקן ההתפלה בפלמחים תמורת 390 מיליון שקל

קרן התשתיות תשלם כ-200 מיליון שקל בהתאם לחלקה, שיעמוד על כ-51% ממתקן ההתפלה, בעוד שקבוצת הביטוח תחזיק ביתרה

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

בגלל הקורונה: הבנק הגדול בדובאי הכפיל את ההפרשה לחובות בלתי מסופקים, הרווח צנח

סכום ההפרשה של "אמירייטס NBD" עומד כעת על 1.7 מיליארד דולר ושיעור החובות הבלתי מסופקים עלה מ-3.7% בחודש אפריל לקרוב ל-6% בספטמבר ● הרווח הנקי של הבנק צנח ב-69% ברבעון השלישי, ביחס לאשתקד

תושב בעיר גנז'ה, בצד האזרי של הגבול, סוחב שטיח אזרי על רקע ההריסות של העיר / צילום: Unal Cam/DHA, Associated Press

הקשר בין סטאלין, נגורני קרבאך ומלחמת האחים באזרבייג'ן

ההפצצות על תושבי חבל נגורני קרבאך, שנמצא בין ארמניה לאזרבייג'ן, מהדהדים את העימותים הכואבים שהתרחשו באזור במהלך המאה ה-20 ● התערבות סובייטית לצד פרופגנדה ושנאה שיסו שני עמים זה בזה והפכו את החבל לחבית נפץ, שעוד יכולה להבעיר את כל האזור ● כך זה נראה בתמונות

ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל / צילום: Jinipix

שר האוצר הציע למנכ"ל נתיבי ישראל לכהן כמנכ"ל המשרד

התפקיד כבר הוצע לנסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, על ידי שר האוצר ישראל כ"ץ עם כניסתו לתפקיד, אך פרץ סירב

נציב תלונות הציבור על הפרקליטים השופט (בדימוס) דוד רוזן / צילום: תמר מצפי

"התביעה המשטרתית שחררה עצור בעקבות פרסום בתקשורת"

נציב תלונות הציבור דוד רוזן קבע כי התביעה המשטרתית שגתה כאשר התנגדה לשחרור אדם שנעצר בעקבות אי עטיית מסכה ● המשטרה הסכימה לשחררו רק לאחר שסרטון מעצרו הופץ בתקשורת

הפגנה של תושבים נגד תוכנית הבנייה בסירקין / צילום: גלעד קוורלצ'יק

ועדת הפנים של הכנסת העבירה ביקורת חמורה על ההמלצה להעביר שטח ליד כפר סירקין לעיר אלעד

חברי הוועדה, מכל הסיעות, העבירו קריאה לשר הפנים אריה דרעי שלא לאמץ את ההמלצות של ועדת הגבולות

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ח"כ מרגי מאיים להחיל את הפיקדון על בקבוקים גדולים בתוך חודשיים

השרה להגנת הסביבה מבקשת מוועדת הכלכלה לדחות את יישום החוק בשנה כדי לאפשר למשק זמן התארגנות ● יו"ר הוועדה מרגי לא מוכן לאשר את הדחייה בלי תוכנית סדורה ליישום החוק והתחייבות שהמשקאות לא יתייקרו ● "גמליאל לא תצא הסביבתית ותדרוש ממרגי הפועל לדחות את היישום בשנה"

סגן יו"ר  National Holding  ו- Petromal, עבד אחמד, ומנכ"ל קצא"א, איציק לוי. מאחוריהם מימין לשמאל: סגן יו"ר דירקטוריון רד-מד, פוגל, שר המדינה האמירתי לעניינים כלכליים, אלטאייר, שר האוצר האמריקאני, נוצ'ין, יו"ר קצא"א, כלפון, מנכ"ל רד-מד, אלפר / צילום: קצא"א

היסטוריה: מסדרון נפט חדש יחבר את איחוד האמירויות וסעודיה עד לאירופה דרך אילת

כפי שנחשף ב"גלובס", חברת קצא"א חתמה על מזכר הבנות מחייב עם חברת MED-RED להפעלת גשר יבשתי לשינוע נפט בין הים התיכון לים האדום ● התוכנית מבוססת על שימוש בתשתיות הולכת הנפט והתזקיקים של קצא"א מאילת לאשקלון ובכיוון ההפוך