גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבקר: כיצד זכתה אלביט בחוזה שמן ללא מכרז של התותח החדש של צה"ל?

אלביט זכתה במכרז של צה"ל ומשרד הביטחון לרכישת תותח מתנייע אוטומטי, למרות החלופה הגרמנית שעמדה על הפרק ● בדוח מבקר המדינה נחשף כי למטה לביטחון לאומי ולקבינט הוצגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני - הערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם

מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס
מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס

מישהו בצה"ל ובמשרד הביטחון רצה מאוד לרכוש את התותח המתנייע האוטומטי החדש ATMOS של חברת אלביט. רק כך אפשר להבין מדוע נעשו שני כשלים מהותיים מאוד עד כדי הטעיה של המטה לביטחון לאומי ושל הקבינט באשר למחיר החלופה, תותח בשם AGM מתוצרת מפעל גרמני. מבקר המדינה גילה כי במהלך בחינת החלופות על ידי ועדה שמונתה במשרד הביטחון ובצה"ל - במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) החליטו לבטל כליל הדגמה של התותח הגרמני AGM . המבקר קובע כי החלטה זו התקבלה מבלי שהתקיים דיון בנושא שבו נשקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה.

אבל ההמשך חמור בהרבה: מתברר כי במהלך הצגת הנתונים למטה לבטחון לאומי - ואחר כך לקבינט אנשי מפא"ת - הציגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני. מדובר בהערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם. אלביט זכתה בחוזה השמן ללא מכרז, וזאת שוב בהשתדלות יתרה של בכירים במשרד הביטחון וצה"ל. מהביקורת עלה כי הנימוקים שהוצגו למתן הפטור ממכרז, בנוגע לשיקולים מסחריים ובנוגע לאינטרס ביטחוני שאינו מובהק, לא היו מבוססים דיים. ומנגד לא הוצגו כיאות שיקולים הפוכים בעד קיומו של מכרז בין לאומי לאספקת התותח החדש.

יאמר כאן כי אלביט היא חברה בעלת מוניטין בינלאומי מעולה ומומחיות בתחומי הפיתוח והייצור הדרושים כאן. החברה ישראלית - משמע מעסיקה אלפי ישראלים ובמפעליה בפריפריה, משלמת כאן מסים, והפיתוח רושם פטנטים ישראלים ומקדם את התעשייה המקומית, ולא רק במובן הביטחוני.

עבודת המטה שהחלה ב-2009 למציאת התותח הבא של צה"ל נמשכה קרוב לעשר שנים, וההצטיידות של התותחים החדשים מוערכת בעלות מיליארדי שקלים, כך לפי הדוח. ב"גלובס" הוערכה תוכנית ההצטיידות בעבר בקרוב לשני מיליארד שקל למשך עשור. לפני כשנתיים, לאחר שהוצגו בפניו החלופות, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את ההצטיידות בתותחי ATMOS מתוצרת אלביט. במרץ 2019 נחתם החוזה הראשון עם החברה בהיקף של 460 מיליוני שקלים למשך עשור - ומאלביט נמסר אז כי התותחים ייוצרו במפעליה ביקנעם. שנה אחר כך חברת הבת שלה בארצות הברית, Elbit Systems of America LLC, זכתה בחוזה בהיקף של 200 מיליון דולר כחלק מתוכנית מערכות התותח המתנייע האוטומטיות של משרד הביטחון הישראלי. החוזה יבוצע על פני תקופה של 12 שנים.

מבקר המדינה מצא, בין היתר, כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומושקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות.

לא נבדקו, לדוגמה, מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי כיום, ההישג המערכתי הנדרש ממערך התותחים ואפקטיביות הפעולה שלו. בנוסף נמצא כי הוועדה המטכ"לית שהייתה אמורה להציג לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל תמונה מלאה, לא הציגה להם היבטים מבצעיים הקשורים בין היתר לערך התרומה המבצעית שתופק מהחלפת התותחים.

מנובמבר 2016 עד מרץ 2017 הציגו מפא"ת, ז"י (זרוע היבשה) ואג"ת (אגף תכנון) לוועדה לבחירת מפתחים ואישורם הפועלת במפא"ת (ועדת המפתחים) דרישות מהותיות הנוגעות להיבטים מסוימים, זאת אף שדרישות אלה לא נדונו ולא אושרו בתהליך האישור העקרוני באג"ת ועל ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.

בעיה קשה אחרת שהעלה המבקר הייתה עמדה לא מבוססת באשר לצורך המבצעי - צהל הציג לקבינט כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה לפרויקט היא היבט מבצעי מסוים. אלא שקיים חוסר בהירות באשר לטענה זו, שכן משרד הביטחון בתורו ואחר כך המל"ל לא הציגו לקבינט ניתוח לחלופות מבצעיות שאינן תותחים.

בשלב המסקנות הניסוח של המבקר נראה עדין - עדין מאוד. עדין מדי. "בשל השינויים שחלו בשדה הקרב בשנים האחרונות ונוכח הליקויים העולים מביקורת זו, על מערכת הביטחון להקפיד על ביצוע עבודת מטה סדורה ויסודית ועל הצגת מידע מדויק ומלא למקבלי ההחלטות. בעקבות טיוטת דוח הביקורת, הנחה סגן הרמטכ"ל את אג"ת ללמוד את הדוח, לקיים דיון במשמעויותיו ולהפיק את הלקחים הנדרשים. עוד המליץ המבקר כי ראוי שמשרד הביטחון יקבע בהוראותיו כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהווים חלופות."

עם כל הבנת החשיבות הרבה של ייצור תותח "ישראלי" על היתרונות הכלכליים התעסוקתיים הטכנולוגיים והביטחוניים שבכך - דוח המבקר מראה כי כאילו לא הופקו הלקחים במערכת הביטחון מפרשיות קודמות שבראשן פרוייקט ה"לביא". יתכן מאוד והתותח של אלביט הוא הטוב ביותר שאפשר היה להשיג ומחירו גם מצדיק את זה, אבל תהליך ההחלטות לאישור רכישתו לוקה מאוד בחסר - ואולי גם בחוסר תום לב.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הוועדה לבחירת מפתחים במפא"ת בחנה במשך חודשים ארוכים את כל החלופות האפשריות למימוש פרויקט הפיתוח וההצטיידות בתותח העתידי של צה"ל. לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועיות מכל גורמי מעהב"ט הרלוונטיים, נפגשה עם תעשיות וסקרה פרויקטים של תותחים בחו"ל, הגישה הוועדה מסמך מסווג עב כרס, שבו המליצה לממש את הפרויקט במפעל התותחים של חברת "אלביט מערכות" ("סולתם" לשעבר), שהינו היחיד במדינת ישראל בעל היכולות לספק את המערכות ע"פ הדרישות המבצעיות של צה"ל. המלצות הוועדה ואישורן נעשו על פי כל דין והפרויקט נמצא בעיצומו".

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל רואה חשיבות בנושאים שהועלו בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. נפעל להסדרת הנושאים הדרושים הסדרה. צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. פרויקט 'התותח החדש' הוא אירוע מבצעי בעל חשיבות גבוהה המנוהל בזרוע היבשה מעל לשמונה שנים. הפרויקט משקף תהליך זרועי ארוך, יסודי, מפורט ואיכותי ובוצע בהתאם לנוהל 10/1 (נוהל מטכ"לי לבחינת רכש).

"זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה מקיפה במשך כמה שנים לאישור ומימוש פרויקט התותח החדש. הפרויקט נבחן בכל הכלים הרלוונטיים לרבות במסגרת תפיסת "יבשה באופק" משנת 2016.

"בניגוד לנטען בדוח, זרוע היבשה בחנה נושאים מהותיים בראייתה במסגרת גיבוש תפיסת "יבשה באופק" והתייחסה אליהם באופן מעמיק. כך נעשה גם בכל פרויקט ארוך טווח וקצר טווח. כל פרויקט מחויב לנוהל ייזום, פיתוח והצטיידות באמל"ח (10/1). במסגרת הנוהל מבוצעת בחינה של המשמעויות הנובעות מההחלטות, לרבות בפרויקטים עתירי משאבים.

"ראש המטה הכללי אף הקים וועדה מטכ"לית לבחינת ההצטיידות בתותח חדש, טרום הבאת הפרויקט לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני. זרוע היבשה גם אימצה פרקטיקה של שילוב צוותים אדומים במסגרת עבודת מטה לאישור פרויקטים. כמו כן, יוקם צוות בדיקה אשר יבחן את הצורך בקיום אישור עקרוני של צה"ל לפרויקט, לפני או אחרי פניה לוועדת המפתחים במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.

"לאחר הצגת המסקנות של ועדת הבדיקה (ביולי 2017), ניתן אישור עקרוני על ידי ראש המטה הכללי ושר הביטחון. מסמך האישור העקרוני הופץ כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2018. חשוב לציין כי פרויקט בהיקף משאבי מסוג זה מחייב את אישור הקבינט ועל כן היה צורך להמתין עד לקבלת אישורו (מרץ 2018). במרץ 2019, עם סיום המשא ומתן, נכתב והופץ האישור הסופי לפרויקט. אנו דוחים את הטענה לכך שאגף התכנון אישר עקרונית את הפרויקט טרם הצגתו על ידי זרוע היבשה, שכן בשנת 2013 זרוע היבשה ביצעה אישור עקרוני ורק בשנת 2017 הפרויקט עלה לאישור עקרוני מול ראש המטה הכללי ושר הביטחון.

"באשר לטענה לאי קביעת דרישה ל'עצמאות כחול לבן', נציין כי הנושא הוצג במעלה הדיונים ובפני ועדת המפתחים, אך ייתכן והיה נדרש להדגיש נושא זה גם בשלב הסיכומים.

"צה"ל מקיים תהליכי עבודה תקינים בהתאם להמלצות, ומקפיד על הצגת נתונים מדויקים למקבלי ההחלטות. כמו כן, ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית".

עוד כתבות

נשיא איראן לשעבר אברהים ראיסי ונשיא ונצואלה ניקולס מדורו במעמד החתימה על הסכם שיתוף הפעולה בין המדינות, 2022 / צילום: ap, Vahid Salemi

ישראל מרוצה: תקיפות ארה"ב בוונצואלה עשויות לפגוע בפעילות איראן וחיזבאללה

התקיפות האמריקאיות נגד קרטלים בוונצואלה מכוונות לנטרול אימפריית הסמים של איראן וחיזבאללה במדינה ● משטר מדורו נשען על סיוע ביטחוני וכלכלי מאיראן והסחר בסמים מממן את חיזבאללה ● עבור ישראל, הגברת לחץ על המדינה היא דרך להפחתת האיומים של ציר הרשע

איגודי עובדים מפגינים בלונדון / צילום: Reuters, PA Images

הבשורה מבריטניה: עובדות בגיל המעבר יוכלו לקבוע את הטמפרטורה במשרד

הממשלה הבריטית משיקה את "חוק זכויות העובדים", המוגדר כ"שדרוג המשמעותי ביותר מזה עשור" בתחום ● "סוכנות לעבודה הוגנת" תאכוף את החוקים ● בין היתר, תוענק זכות לחופשת מחלה מהיום הראשון, ותוכניות להתמודדות עם הפסקת המחזור יוצעו לנשים בגיל המעבר

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

החלטת ממשלה או חקיקה? כ"ץ יביא לאישור את סגירת גלי צה"ל ב-21.12

שר הביטחון הודיע כי יביא בעוד כשבוע וחצי לאישור הממשלה את ההחלטה על סגירת תחנת הרדיו הצבאית ● ההחלטה תגיע לישיבת הממשלה לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה יוכל להשלים את חוות-דעתו ביחס להחלטה

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: אלפא תאו, מיכאל טולוב

חברת הביומד הישראלית שזינקה בוול סטריט בעקבות ניסוי בטיפול בסרטן המוח

הניסוי החדש הקפיץ את מניית אלפא טאו ב-21% מתחילת השבוע ● החברה עומדת להגיש את הטכנולוגיה שלה לאישור שיווק ביפן, אם יתקבל, יהיה זה המוצר המסחרי הראשון של החברה שעדיין אין לה הכנסות

האחים אמיר ופיני יעקובי / צילום: אריק סולטן

המניה נפלה ביותר מ-70% מאז ההנפקה. משפחת יעקובי משדרגת לעצמה את השכר

חברת התשתיות יעקובי מתכננת להעלות את שכרם של בעלי השליטה ושל חמשת קרוביהם הבכירים ● במשרדי בלוסטון LIVE NATION הושקה חברת הדיגיטל והמשפיענים החדשה MIND ● וזה המנהל החדש של בית החולים השיקומי ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

5 שנים מההנפקה, צים במרכז סערה - והשבועות הבאים יקבעו מי ינווט את ענקית הספנות

ברקע הצעות לרכישת צים, מתחמם המאבק בין בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים מטעמם, לבין דירקטוריון החברה ● בתווך נמצאים המנכ"ל אלי גליקמן, שהוביל את מסע ההתאוששות של ענקית הספנות וכעת מבקש לרכוש אותה; ועובדי החברה, שחוששים ממשתלט זר ואף פנו לשרת התחבורה כדי לפעול לסיכול המהלך

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר שהוא התאבד. כך זה נגמר

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר אירוע טרגי, בטענה כי הובטח לה מימון עד לסיום חייה ● השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט היא האם הצוואה נועדה להחליף את הסכם החיים המשותפים ● מילה אחת שונה בין ההסכמים הכריעה את הכף

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"

הנפקת אאוטבריין בנאסד''ק / צילום: נועם גלאי

סוף השנה בהייטק הפעם אגרסיבי במיוחד: כ-2,000 מפוטרים בחודש

חברות ההייטק מנצלות את סוף השנה להתייעלות, והפעם המגמה חריפה במיוחד ● בין המפטרים סטארט-אפים, חדי-קרן וחברות ותיקות כמו מובילאיי, אאוטבריין ופיוניר ● חלק גדול מהפיטורים נובע מהבינה המלאכותית, שדוחקת חלק מהמקצועות, וממעבר מהיר למיקוד ברווחיות

"צורה חדשה של אנטישמיות": למה השתנה היחס של סין כלפי יהודים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איראן מנסה לגייס סוכנים נגד ישראל במדינות אפריקה, הביקור הסודי של סגן שר החוץ מטייוואן בישראל, האם ישראל ולבנון יכולות להשיג נורמליזציה, ולמה האנטישמיות מרימה ראש בסין ● כותרות העיתונים בעולם

מגרש ריק ברחוב איינשטיין בת''א / צילום: איל יצהר

25 שנה אחרי האיפוס, מס רכוש חוזר לחוק ההסדרים. איך זה יראה?

המס יטיל חובת תשלום על קרקע פנויה, עבור הגדלת הכנסות המדינה ● עם זאת, מומחים מזהירים כי העיוותים מהעבר עלולים לחזור, בעוד חברות נדל"ן צפויות להעדיף לשלם ולא לשמש קרקעות ● גלובס עושה סדר

קובי אלכסנדר / איור: גיל ג'יבלי

הסבלנות השתלמה: קובי אלכסנדר מממש רווח גדול באי.בי.אי

קובי אלכסנדר מכר אתמול 240 אלף ממניות בית ההשקעות אי.בי.אי, בסכום כולל של 66 מיליון שקל ● מניית בית ההשקעות זינקה ב-450% בתוך חמש שנים ● לאחר המימוש ממשיך להחזיק אלכסנדר ב-15.8% ממניות אי.בי.אי

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

מימין: יובל כספית, עומר לוי ונועה טקה / צילום: צילום מסך יוטיוב

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים

שוק המשפיענים מגלגל בארץ כמעט 400 מיליון שקל בשנה, ולצד טיפוח ואופנה מתחזק בקטגוריות כמו פיננסים ובריאות, בעוד מותגי הרכב והגיימינג עדיין חלשים בתחום ● בחברת יומנז, המתמחה בכלכלת יוצרים, מצביעים גם על היציאה מהסושיאל לעבר שילוט חוצות וטלוויזיה

מנה ב''לונל'' / צילום: דוד מויאל

כך הפך שיפוד טוסיקים לסמל ההצלחה הקולינרית של פלורנטין

שלוש מסעדות שכדאי להכיר ברביעיית פלורנטין ● "לונל" מביאה לשכונה ביסטרו שף צרפתי-תימני עם פרשנויות יצירתיות למנות מהמטבח של סבתא ● "סיח" מציעה שיפודייה מודרנית שמבוססת על ליקוט, התססות ונתחים לא שגרתיים ● "מפגש שאבי" הוא פופ-אפ של טבחית-נוודת שמגישה אוכל מסורתי ואינטימי בסטייל מקומי

הונאות בפייסבוק ובאינסטגרם / צילום: צילומי מסך

המלצה ממתחזה לגילעד אלטשולר: כך תיזהרו מגל ההונאות החדש ברשת

ההונאות בפייסבוק ובאינסטגרם לא מפסיקות להשתכלל ● נוכלים מתחזים לדמויות מפתח בשוק ההון ועוקצים מליונים ● בנתיים, הפלטפורמות מרוויחות מהמודעות — והמשתמשים נותרים חשופים