גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבקר: כיצד זכתה אלביט בחוזה שמן ללא מכרז של התותח החדש של צה"ל?

אלביט זכתה במכרז של צה"ל ומשרד הביטחון לרכישת תותח מתנייע אוטומטי, למרות החלופה הגרמנית שעמדה על הפרק ● בדוח מבקר המדינה נחשף כי למטה לביטחון לאומי ולקבינט הוצגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני - הערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם

מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס
מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס

מישהו בצה"ל ובמשרד הביטחון רצה מאוד לרכוש את התותח המתנייע האוטומטי החדש ATMOS של חברת אלביט. רק כך אפשר להבין מדוע נעשו שני כשלים מהותיים מאוד עד כדי הטעיה של המטה לביטחון לאומי ושל הקבינט באשר למחיר החלופה, תותח בשם AGM מתוצרת מפעל גרמני. מבקר המדינה גילה כי במהלך בחינת החלופות על ידי ועדה שמונתה במשרד הביטחון ובצה"ל - במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) החליטו לבטל כליל הדגמה של התותח הגרמני AGM . המבקר קובע כי החלטה זו התקבלה מבלי שהתקיים דיון בנושא שבו נשקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה.

אבל ההמשך חמור בהרבה: מתברר כי במהלך הצגת הנתונים למטה לבטחון לאומי - ואחר כך לקבינט אנשי מפא"ת - הציגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני. מדובר בהערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם. אלביט זכתה בחוזה השמן ללא מכרז, וזאת שוב בהשתדלות יתרה של בכירים במשרד הביטחון וצה"ל. מהביקורת עלה כי הנימוקים שהוצגו למתן הפטור ממכרז, בנוגע לשיקולים מסחריים ובנוגע לאינטרס ביטחוני שאינו מובהק, לא היו מבוססים דיים. ומנגד לא הוצגו כיאות שיקולים הפוכים בעד קיומו של מכרז בין לאומי לאספקת התותח החדש.

יאמר כאן כי אלביט היא חברה בעלת מוניטין בינלאומי מעולה ומומחיות בתחומי הפיתוח והייצור הדרושים כאן. החברה ישראלית - משמע מעסיקה אלפי ישראלים ובמפעליה בפריפריה, משלמת כאן מסים, והפיתוח רושם פטנטים ישראלים ומקדם את התעשייה המקומית, ולא רק במובן הביטחוני.

עבודת המטה שהחלה ב-2009 למציאת התותח הבא של צה"ל נמשכה קרוב לעשר שנים, וההצטיידות של התותחים החדשים מוערכת בעלות מיליארדי שקלים, כך לפי הדוח. ב"גלובס" הוערכה תוכנית ההצטיידות בעבר בקרוב לשני מיליארד שקל למשך עשור. לפני כשנתיים, לאחר שהוצגו בפניו החלופות, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את ההצטיידות בתותחי ATMOS מתוצרת אלביט. במרץ 2019 נחתם החוזה הראשון עם החברה בהיקף של 460 מיליוני שקלים למשך עשור - ומאלביט נמסר אז כי התותחים ייוצרו במפעליה ביקנעם. שנה אחר כך חברת הבת שלה בארצות הברית, Elbit Systems of America LLC, זכתה בחוזה בהיקף של 200 מיליון דולר כחלק מתוכנית מערכות התותח המתנייע האוטומטיות של משרד הביטחון הישראלי. החוזה יבוצע על פני תקופה של 12 שנים.

מבקר המדינה מצא, בין היתר, כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומושקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות.

לא נבדקו, לדוגמה, מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי כיום, ההישג המערכתי הנדרש ממערך התותחים ואפקטיביות הפעולה שלו. בנוסף נמצא כי הוועדה המטכ"לית שהייתה אמורה להציג לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל תמונה מלאה, לא הציגה להם היבטים מבצעיים הקשורים בין היתר לערך התרומה המבצעית שתופק מהחלפת התותחים.

מנובמבר 2016 עד מרץ 2017 הציגו מפא"ת, ז"י (זרוע היבשה) ואג"ת (אגף תכנון) לוועדה לבחירת מפתחים ואישורם הפועלת במפא"ת (ועדת המפתחים) דרישות מהותיות הנוגעות להיבטים מסוימים, זאת אף שדרישות אלה לא נדונו ולא אושרו בתהליך האישור העקרוני באג"ת ועל ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.

בעיה קשה אחרת שהעלה המבקר הייתה עמדה לא מבוססת באשר לצורך המבצעי - צהל הציג לקבינט כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה לפרויקט היא היבט מבצעי מסוים. אלא שקיים חוסר בהירות באשר לטענה זו, שכן משרד הביטחון בתורו ואחר כך המל"ל לא הציגו לקבינט ניתוח לחלופות מבצעיות שאינן תותחים.

בשלב המסקנות הניסוח של המבקר נראה עדין - עדין מאוד. עדין מדי. "בשל השינויים שחלו בשדה הקרב בשנים האחרונות ונוכח הליקויים העולים מביקורת זו, על מערכת הביטחון להקפיד על ביצוע עבודת מטה סדורה ויסודית ועל הצגת מידע מדויק ומלא למקבלי ההחלטות. בעקבות טיוטת דוח הביקורת, הנחה סגן הרמטכ"ל את אג"ת ללמוד את הדוח, לקיים דיון במשמעויותיו ולהפיק את הלקחים הנדרשים. עוד המליץ המבקר כי ראוי שמשרד הביטחון יקבע בהוראותיו כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהווים חלופות."

עם כל הבנת החשיבות הרבה של ייצור תותח "ישראלי" על היתרונות הכלכליים התעסוקתיים הטכנולוגיים והביטחוניים שבכך - דוח המבקר מראה כי כאילו לא הופקו הלקחים במערכת הביטחון מפרשיות קודמות שבראשן פרוייקט ה"לביא". יתכן מאוד והתותח של אלביט הוא הטוב ביותר שאפשר היה להשיג ומחירו גם מצדיק את זה, אבל תהליך ההחלטות לאישור רכישתו לוקה מאוד בחסר - ואולי גם בחוסר תום לב.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הוועדה לבחירת מפתחים במפא"ת בחנה במשך חודשים ארוכים את כל החלופות האפשריות למימוש פרויקט הפיתוח וההצטיידות בתותח העתידי של צה"ל. לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועיות מכל גורמי מעהב"ט הרלוונטיים, נפגשה עם תעשיות וסקרה פרויקטים של תותחים בחו"ל, הגישה הוועדה מסמך מסווג עב כרס, שבו המליצה לממש את הפרויקט במפעל התותחים של חברת "אלביט מערכות" ("סולתם" לשעבר), שהינו היחיד במדינת ישראל בעל היכולות לספק את המערכות ע"פ הדרישות המבצעיות של צה"ל. המלצות הוועדה ואישורן נעשו על פי כל דין והפרויקט נמצא בעיצומו".

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל רואה חשיבות בנושאים שהועלו בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. נפעל להסדרת הנושאים הדרושים הסדרה. צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. פרויקט 'התותח החדש' הוא אירוע מבצעי בעל חשיבות גבוהה המנוהל בזרוע היבשה מעל לשמונה שנים. הפרויקט משקף תהליך זרועי ארוך, יסודי, מפורט ואיכותי ובוצע בהתאם לנוהל 10/1 (נוהל מטכ"לי לבחינת רכש).

"זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה מקיפה במשך כמה שנים לאישור ומימוש פרויקט התותח החדש. הפרויקט נבחן בכל הכלים הרלוונטיים לרבות במסגרת תפיסת "יבשה באופק" משנת 2016.

"בניגוד לנטען בדוח, זרוע היבשה בחנה נושאים מהותיים בראייתה במסגרת גיבוש תפיסת "יבשה באופק" והתייחסה אליהם באופן מעמיק. כך נעשה גם בכל פרויקט ארוך טווח וקצר טווח. כל פרויקט מחויב לנוהל ייזום, פיתוח והצטיידות באמל"ח (10/1). במסגרת הנוהל מבוצעת בחינה של המשמעויות הנובעות מההחלטות, לרבות בפרויקטים עתירי משאבים.

"ראש המטה הכללי אף הקים וועדה מטכ"לית לבחינת ההצטיידות בתותח חדש, טרום הבאת הפרויקט לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני. זרוע היבשה גם אימצה פרקטיקה של שילוב צוותים אדומים במסגרת עבודת מטה לאישור פרויקטים. כמו כן, יוקם צוות בדיקה אשר יבחן את הצורך בקיום אישור עקרוני של צה"ל לפרויקט, לפני או אחרי פניה לוועדת המפתחים במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.

"לאחר הצגת המסקנות של ועדת הבדיקה (ביולי 2017), ניתן אישור עקרוני על ידי ראש המטה הכללי ושר הביטחון. מסמך האישור העקרוני הופץ כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2018. חשוב לציין כי פרויקט בהיקף משאבי מסוג זה מחייב את אישור הקבינט ועל כן היה צורך להמתין עד לקבלת אישורו (מרץ 2018). במרץ 2019, עם סיום המשא ומתן, נכתב והופץ האישור הסופי לפרויקט. אנו דוחים את הטענה לכך שאגף התכנון אישר עקרונית את הפרויקט טרם הצגתו על ידי זרוע היבשה, שכן בשנת 2013 זרוע היבשה ביצעה אישור עקרוני ורק בשנת 2017 הפרויקט עלה לאישור עקרוני מול ראש המטה הכללי ושר הביטחון.

"באשר לטענה לאי קביעת דרישה ל'עצמאות כחול לבן', נציין כי הנושא הוצג במעלה הדיונים ובפני ועדת המפתחים, אך ייתכן והיה נדרש להדגיש נושא זה גם בשלב הסיכומים.

"צה"ל מקיים תהליכי עבודה תקינים בהתאם להמלצות, ומקפיד על הצגת נתונים מדויקים למקבלי ההחלטות. כמו כן, ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית".

עוד כתבות

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

ההשקעות הזרות עלו או ירדו? דוח האוצר מדגיש את הנתונים האופטימיים

בעוד שבדוח הכלכלן הראשי של האוצר המבוסס על נתוני OECD נראה זינוק בהשקעות הזרות במחצית הראשונה של 2025, מאגר העסקאות העצמאי של המשרד מספר סיפור אחר לחלוטין ● השוני במועד התיעוד, לצד השפעה חריגה של עסקת אינטל, יצר פער בין נתוני האוצר לנתונים שהוא עצמו בחר להדגיש

יאכטה / צילום: Shutterstock, Sven Hansche

בצל הסופה: חיפושים אחרי יאכטה ישראלית שנותק עימה הקשר באזור קפריסין

ברשות הספנות בודקים מדוע לא נוצר קשר עם הספינה, שיצאה מאשדוד לכיוון האי לפני יומיים • זאת, על רקע הסופה "ביירון" שהכתה גם בקפריסין - והגיעה הערב לישראל • ביאכטה נמצאים 4 בני אדם, שלא ידוע מה מצבם

יצחק תשובה ועידן וולס / צילום: גדעון לוין ורון קדמי

שוויה של ישראכרט זינק, ויצחק תשובה ברווח של כמעט מיליארד שקל "על הנייר"

כתוצאה מהזינוק במחיר המניה שרק בחודש האחרון קפצה ב-12%, קבוצת דלק של יצחק תשובה מורווחת "על הנייר" כמעט מיליארד שקל ● הזינוק החד בשווי השוק של ישראכרט, מגיע על רקע הציפיות הגבוהות של המשקיעים ממהלכי דלק בחברה

הדרישות החדשות שמתכננת להוציא הרשות לני''ע בדוחות הכספיים של חברות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

הדרישה החדשה של הרשות לני"ע מחברות הנדל"ן

בכנס השנתי של מחלקת התאגידים, הרשות הציגה שורה של טעויות מהותיות שנמצאו בדוחות חברות הנדל"ן - מהערכת יתר של הכנסות ועד אי־כלילת עלויות מימון ● ברשות עובדים על מתווה גילוי חדש, שיוצג לציבור בחציון הראשון של 2026

ריטייל מדיה / צילום: צילומי מסך

קנייה בתוך קנייה: כך הפך הריטייל מדיה לתעשייה של מיליארדי דולרים

קמעונאיות גלובליות ענקיות - מאמזון ו–וולמארט ועד זלנדו וקרפור - מציעות למותגים אחרים להשתמש באתרים שלהן כבמה, ולמעשה מובילות שינוי בשוק הפרסום המסורתי ● בארץ מובילות את התחום וולט וסופר פארם, שנוגסות בשטחי הפרסום הדיגיטליים ה"מסורתיים"

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, בכנס ''בילד'' שנערך בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

17.5 מיליארד דולר: השקעת הענק של מיקרוסופט בהודו

עוד צעד להגשמת חזונה של הודו הפוך למוקד בינלאומי מוביל בתחום ה-AI, הענן והשבבים ● מיקרוסופט מצטרפת לאלפאבית שהודיעה על השקעה של 15 מיליארד דולר במדינה

היקפי המשכנתאות מוסיפים להיות גבוהים / אילוסטרציה: Shutterstock, Yuri Dondish

שוק הדירות דועך, אך היקפי המשכנתאות מוסיפים להיות גבוהים

היקף המשכנתאות שנלקחו בנובמבר האחרון, גבוה בכ-4% מהיקף המשכנתאות שנלקחו בנובמבר שנה שעברה, וב-63% מהמשכנתאות שנלקחו בנובמבר לפני שנתיים, כך עולה מפרסום של בנק ישראל ● יחד עם זאת, היקפי המשכנתאות שנלקחו ב-11 החודשים הראשונים של 2025, גבוהים בכמעט 20% מאלה שנלקחו ב-11 החודשים של 2024

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

בשוק בטוחים מה הפד יעשה הערב. אבל מה יקרה ב-2026?

בעוד שטראמפ מחפש לו מחליף נוח, יו"ר הפד, ג'רום פאוול צפוי להכריז הערב על הורדת הריבית בארה"ב ● הסקרנות האמיתית היא לגבי תחזיות הריבית ל-2026, הפד צפוי לשדר שתהליך הפחתות הריבית יוצא להפסקה ● בתוך כך, ההתנגדות בין חברי הוועדה גוברת: חלקם מודאגים מהאינפלציה העיקשת, ושהריבית הנוכחית לא מספיקה כדי להחזיר אותה ליעד ● טראמפ לוחץ על הורדה חדה: "פאוול לא אוהב אותי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

האוצר: תשלומי הריבית של המדינה יהיו גבוהים ב־50% ביחס לערב המלחמה

גיוס חוב של חצי טריליון שקל, סביבת ריבית גבוהה ופרמיית סיכון שטרם התאפסה הביאו לזינוק בהוצאות הריבית של ישראל ● הצד האופטימי: חלק ניכר יתגלגל לפנסיות של הישראלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

השראה מהמודל האמריקאי לדוחות כספיים: כללי הדיווח לבורסה משתנים

"ועדת חמדני" לשינוי מבנה הדוחות הציגה את המלצותיה, ובראשן מעבר לדוח ממוקד של ההנהלה והארכת המועד לדיווחים מיידיים ● בשוק מברכים, אך גם מזהירים מפני תביעות שיגישו משקיעים, בעוד שיו"ר הוועדה חושש דווקא שעורכי הדין ימסמסו את הרפורמה

צילום: Shutterstock

מתמחור המניות ועד צמיחה כלכלית: 5 סיבות לאופטימיות המחודשת בוול סטריט

העליות בשוק לאחרונה מעידות שהמשקיעים רוחשים יותר אמון כיום למניות, וזה לא רק בגלל הייפ הבינה המלאכותית ● מדדים פופולריים לחישוב תשואה עודפת נוטים שוב לטובת המניות, נתוני מאקרו נותנים סיבה לתקווה, ומסתמן שגם סקטורים פחות נחשקים מצטרפים לחגיגה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

שלושת השרים התנגדו להצעת האוצר. מימין: מירי רגב, דוד אמסלם ואלי כהן / איור: גיל ג'יבלי

הטענות ללחצים והשרים שבלמו: כך נפלה היוזמה להקים שני נמלים

הצעת האוצר להקים נמלים פרטיים חדשים נעצרה לאחר נסיגת שרים מרכזיים ברגע האחרון ● גורמים שונים טענו כי הופעלו לחצים כבדים מצד יו"ר ועד נמל אשדוד עמית שרף - טענות שהוא מכחיש ● במקום מהלך נרחב שהיה מחזק את התחרות, הוחלט להקים צוות בחינה בלבד

דודי השמש תופסים את החלל על גגות הבניינים בישראל / צילום: גיא ליברמן

דודי השמש יוחלפו במשאבות חום ופאנלים סולאריים

על פי ההצעה החדשה של משרד האנרגיה, כל בניין חדש למגורים בישראל יחויב בהתקנת פאנלים סולאריים על הגג, משולבים עם משאבות חום ● החיסכון למשק מוערך במיליארדי שקלים

דיוויד קוסטמן / צילום: נועם גלאי

בפעם השנייה השנה: אאוטבריין מפטרת כ-180 עובדים

Teads (לשעבר אאוטבריין) מבצעת עוד תוכנית רה-ארגון שכוללת פיטורי 10% ממצבת העובדים שלה, וצופה חיסכון של 35-40 מיליון דולר בשנה ● מניית החברה זינקה אתמול -20.6% לאחר שבתחילת השבוע היא נסחרה בשפל של כל הזמנים, ולאחר הזינוק במניה שווי החברה מגיע ל-67.5 מיליון דולר

מונית שעובדת עם TAXIGO / צילום: טקסיגו

המיזם החדש שמאיים על נתח השוק של גט טקסי

פלטפורמת המוניות והשירותים החדשה TAXIGO יוצאת לדרך וכבר גייסה 4,000 נהגים ● בשיבא מוקמת חטיבת חדשנות ע"ש איל מאיר ברקוביץ וגל מאיר איזנקוט שנפלו בעזה, המשלבת סטארט־אפים וצוותים קליניים ● אוני' רייכמן פתחה קליניקה משפטית חדשה לייצוג וסיוע לנכי צה"ל ● וגם: עשרות דיפלומטים ובכירים בתעשייה נפגשו באירוע שהוקדש לכלכלה הישראלית ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בת"א; נקסט ויז'ן עולה בכ-3%, נאוויטס ב-2%

השקל נחלש הבוקר, 3.23 שקלים ● הראל: גירעון מתון יאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית בקצב מהיר ● IBI ממליץ על נאוויטס: "אפסייד של 29%" ● הפד צפוי להוריד הערב את הריבית, אך המשך ההורדות בספק ● אלקטרה נדל"ן ו-IBI מכרו מקבץ דיור בטמפה בכ-80 מיליון דולר●  אורקל תפרסם הלילה את תוצאות הרבעון, למרות הנפילה במניה, האנליסטים אופטימים

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

"איום ממשי": המדינה האירופית שעל הכוונת של חמאס

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: באירופה מזהים סיכון משמעותי שחמאס יבצע פיגועים ביבשת, איראן לועגת לארה"ב לאחר שזו הודיעה שתפרוס כטב"מים שמבוססים על כטב"ם איראני, ואיך בקשת החנינה של נתניהו תשפיע על הדמוקרטיה הישראלית ● כותרות העיתונים בעולם

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי