גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבקר: כיצד זכתה אלביט בחוזה שמן ללא מכרז של התותח החדש של צה"ל?

אלביט זכתה במכרז של צה"ל ומשרד הביטחון לרכישת תותח מתנייע אוטומטי, למרות החלופה הגרמנית שעמדה על הפרק ● בדוח מבקר המדינה נחשף כי למטה לביטחון לאומי ולקבינט הוצגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני - הערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם

מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס
מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס

מישהו בצה"ל ובמשרד הביטחון רצה מאוד לרכוש את התותח המתנייע האוטומטי החדש ATMOS של חברת אלביט. רק כך אפשר להבין מדוע נעשו שני כשלים מהותיים מאוד עד כדי הטעיה של המטה לביטחון לאומי ושל הקבינט באשר למחיר החלופה, תותח בשם AGM מתוצרת מפעל גרמני. מבקר המדינה גילה כי במהלך בחינת החלופות על ידי ועדה שמונתה במשרד הביטחון ובצה"ל - במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) החליטו לבטל כליל הדגמה של התותח הגרמני AGM . המבקר קובע כי החלטה זו התקבלה מבלי שהתקיים דיון בנושא שבו נשקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה.

אבל ההמשך חמור בהרבה: מתברר כי במהלך הצגת הנתונים למטה לבטחון לאומי - ואחר כך לקבינט אנשי מפא"ת - הציגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני. מדובר בהערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם. אלביט זכתה בחוזה השמן ללא מכרז, וזאת שוב בהשתדלות יתרה של בכירים במשרד הביטחון וצה"ל. מהביקורת עלה כי הנימוקים שהוצגו למתן הפטור ממכרז, בנוגע לשיקולים מסחריים ובנוגע לאינטרס ביטחוני שאינו מובהק, לא היו מבוססים דיים. ומנגד לא הוצגו כיאות שיקולים הפוכים בעד קיומו של מכרז בין לאומי לאספקת התותח החדש.

יאמר כאן כי אלביט היא חברה בעלת מוניטין בינלאומי מעולה ומומחיות בתחומי הפיתוח והייצור הדרושים כאן. החברה ישראלית - משמע מעסיקה אלפי ישראלים ובמפעליה בפריפריה, משלמת כאן מסים, והפיתוח רושם פטנטים ישראלים ומקדם את התעשייה המקומית, ולא רק במובן הביטחוני.

עבודת המטה שהחלה ב-2009 למציאת התותח הבא של צה"ל נמשכה קרוב לעשר שנים, וההצטיידות של התותחים החדשים מוערכת בעלות מיליארדי שקלים, כך לפי הדוח. ב"גלובס" הוערכה תוכנית ההצטיידות בעבר בקרוב לשני מיליארד שקל למשך עשור. לפני כשנתיים, לאחר שהוצגו בפניו החלופות, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את ההצטיידות בתותחי ATMOS מתוצרת אלביט. במרץ 2019 נחתם החוזה הראשון עם החברה בהיקף של 460 מיליוני שקלים למשך עשור - ומאלביט נמסר אז כי התותחים ייוצרו במפעליה ביקנעם. שנה אחר כך חברת הבת שלה בארצות הברית, Elbit Systems of America LLC, זכתה בחוזה בהיקף של 200 מיליון דולר כחלק מתוכנית מערכות התותח המתנייע האוטומטיות של משרד הביטחון הישראלי. החוזה יבוצע על פני תקופה של 12 שנים.

מבקר המדינה מצא, בין היתר, כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומושקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות.

לא נבדקו, לדוגמה, מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי כיום, ההישג המערכתי הנדרש ממערך התותחים ואפקטיביות הפעולה שלו. בנוסף נמצא כי הוועדה המטכ"לית שהייתה אמורה להציג לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל תמונה מלאה, לא הציגה להם היבטים מבצעיים הקשורים בין היתר לערך התרומה המבצעית שתופק מהחלפת התותחים.

מנובמבר 2016 עד מרץ 2017 הציגו מפא"ת, ז"י (זרוע היבשה) ואג"ת (אגף תכנון) לוועדה לבחירת מפתחים ואישורם הפועלת במפא"ת (ועדת המפתחים) דרישות מהותיות הנוגעות להיבטים מסוימים, זאת אף שדרישות אלה לא נדונו ולא אושרו בתהליך האישור העקרוני באג"ת ועל ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.

בעיה קשה אחרת שהעלה המבקר הייתה עמדה לא מבוססת באשר לצורך המבצעי - צהל הציג לקבינט כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה לפרויקט היא היבט מבצעי מסוים. אלא שקיים חוסר בהירות באשר לטענה זו, שכן משרד הביטחון בתורו ואחר כך המל"ל לא הציגו לקבינט ניתוח לחלופות מבצעיות שאינן תותחים.

בשלב המסקנות הניסוח של המבקר נראה עדין - עדין מאוד. עדין מדי. "בשל השינויים שחלו בשדה הקרב בשנים האחרונות ונוכח הליקויים העולים מביקורת זו, על מערכת הביטחון להקפיד על ביצוע עבודת מטה סדורה ויסודית ועל הצגת מידע מדויק ומלא למקבלי ההחלטות. בעקבות טיוטת דוח הביקורת, הנחה סגן הרמטכ"ל את אג"ת ללמוד את הדוח, לקיים דיון במשמעויותיו ולהפיק את הלקחים הנדרשים. עוד המליץ המבקר כי ראוי שמשרד הביטחון יקבע בהוראותיו כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהווים חלופות."

עם כל הבנת החשיבות הרבה של ייצור תותח "ישראלי" על היתרונות הכלכליים התעסוקתיים הטכנולוגיים והביטחוניים שבכך - דוח המבקר מראה כי כאילו לא הופקו הלקחים במערכת הביטחון מפרשיות קודמות שבראשן פרוייקט ה"לביא". יתכן מאוד והתותח של אלביט הוא הטוב ביותר שאפשר היה להשיג ומחירו גם מצדיק את זה, אבל תהליך ההחלטות לאישור רכישתו לוקה מאוד בחסר - ואולי גם בחוסר תום לב.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הוועדה לבחירת מפתחים במפא"ת בחנה במשך חודשים ארוכים את כל החלופות האפשריות למימוש פרויקט הפיתוח וההצטיידות בתותח העתידי של צה"ל. לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועיות מכל גורמי מעהב"ט הרלוונטיים, נפגשה עם תעשיות וסקרה פרויקטים של תותחים בחו"ל, הגישה הוועדה מסמך מסווג עב כרס, שבו המליצה לממש את הפרויקט במפעל התותחים של חברת "אלביט מערכות" ("סולתם" לשעבר), שהינו היחיד במדינת ישראל בעל היכולות לספק את המערכות ע"פ הדרישות המבצעיות של צה"ל. המלצות הוועדה ואישורן נעשו על פי כל דין והפרויקט נמצא בעיצומו".

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל רואה חשיבות בנושאים שהועלו בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. נפעל להסדרת הנושאים הדרושים הסדרה. צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. פרויקט 'התותח החדש' הוא אירוע מבצעי בעל חשיבות גבוהה המנוהל בזרוע היבשה מעל לשמונה שנים. הפרויקט משקף תהליך זרועי ארוך, יסודי, מפורט ואיכותי ובוצע בהתאם לנוהל 10/1 (נוהל מטכ"לי לבחינת רכש).

"זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה מקיפה במשך כמה שנים לאישור ומימוש פרויקט התותח החדש. הפרויקט נבחן בכל הכלים הרלוונטיים לרבות במסגרת תפיסת "יבשה באופק" משנת 2016.

"בניגוד לנטען בדוח, זרוע היבשה בחנה נושאים מהותיים בראייתה במסגרת גיבוש תפיסת "יבשה באופק" והתייחסה אליהם באופן מעמיק. כך נעשה גם בכל פרויקט ארוך טווח וקצר טווח. כל פרויקט מחויב לנוהל ייזום, פיתוח והצטיידות באמל"ח (10/1). במסגרת הנוהל מבוצעת בחינה של המשמעויות הנובעות מההחלטות, לרבות בפרויקטים עתירי משאבים.

"ראש המטה הכללי אף הקים וועדה מטכ"לית לבחינת ההצטיידות בתותח חדש, טרום הבאת הפרויקט לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני. זרוע היבשה גם אימצה פרקטיקה של שילוב צוותים אדומים במסגרת עבודת מטה לאישור פרויקטים. כמו כן, יוקם צוות בדיקה אשר יבחן את הצורך בקיום אישור עקרוני של צה"ל לפרויקט, לפני או אחרי פניה לוועדת המפתחים במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.

"לאחר הצגת המסקנות של ועדת הבדיקה (ביולי 2017), ניתן אישור עקרוני על ידי ראש המטה הכללי ושר הביטחון. מסמך האישור העקרוני הופץ כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2018. חשוב לציין כי פרויקט בהיקף משאבי מסוג זה מחייב את אישור הקבינט ועל כן היה צורך להמתין עד לקבלת אישורו (מרץ 2018). במרץ 2019, עם סיום המשא ומתן, נכתב והופץ האישור הסופי לפרויקט. אנו דוחים את הטענה לכך שאגף התכנון אישר עקרונית את הפרויקט טרם הצגתו על ידי זרוע היבשה, שכן בשנת 2013 זרוע היבשה ביצעה אישור עקרוני ורק בשנת 2017 הפרויקט עלה לאישור עקרוני מול ראש המטה הכללי ושר הביטחון.

"באשר לטענה לאי קביעת דרישה ל'עצמאות כחול לבן', נציין כי הנושא הוצג במעלה הדיונים ובפני ועדת המפתחים, אך ייתכן והיה נדרש להדגיש נושא זה גם בשלב הסיכומים.

"צה"ל מקיים תהליכי עבודה תקינים בהתאם להמלצות, ומקפיד על הצגת נתונים מדויקים למקבלי ההחלטות. כמו כן, ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית".

עוד כתבות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מהחוק לגנזך: איך נחלשו ההבטחות למילואימניקים על צמצום שירות ב-2026

גוברות ההערכות שמשרתי המילואים יעברו ב-2026 שנה נוספת של היעדרויות ממושכות מהבית והעבודה - זאת למרות הבטחות הממשלה להקלה בעומס השירות, בעקבות המציאות החדשה שלאחר המלחמה

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?

נציגי בית החולים צפויים להיפגש השבוע עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות כדי לפתור את המשבר התזרימי של הדסה, שכבר הוביל להכרזת סכסוך עבודה ● הדרישות של ההנהלה, הטענות של האוצר וההצעה של בכיר לשעבר בהדסה שאף צד לא רוצה לקבל

האם "התסריט הגרוע ביותר" עבור ישראל בעזה בדרך להתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היום שאחרי הפיגוע הקטלני באוסטרליה, 25 מדינות צפויות לדון מחר בשליחת כוחות בינלאומיים לעזה, ואנטישמיות בחגיגות החנוכה באמסטרדם ● כותרות העיתונים בעולם

תום ליבנה / צילום: אריק סולטן

תום ליבנה ואיל וולדמן מגייסים 200 מיליון דולר לספאק חדש

בשבועות האחרונים ליבנה מקדם גיוס של כ־200 מיליון דולר לחברת ספאק חדשה, המיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית ● לחברה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן ודייב דה-וולט

שואב אבק רומבה / צילום: גלובס TV

יצרנית שואבי האבק Roomba הכריזה על פשיטת רגל, אך מנסה להרגיע חששות מפני "השבתת" המכשירים

במהלך הצגת תוכנית השיקום של החברה, iRobot הודיעה כי Picea, קבלן הייצור הראשי שלה, יקבל 100% מהבעלות בחברה - מהלך שלדברי iRobot יאפשר לה להמשיך לפעול ● לדברי החברה, שירות הלקוחות והאפליקציה לא ייפגעו למרות תהליך השיקום

שליחי וולט / צילום: פביו טרופה

דרך הוואטסאפ: לדווח על שליחי וולט נעשה קל יותר

חברת המשלוחים וולט מודיעה על השקת ערוץ וואטסאפ ייעודי לבטיחות בדרכים, שיאפשר דיווח בזמן אמת על שליחים שנוהגים או רוכבים בצורה מסוכנת במרחב הציבורי ● הערוץ החדש מצטרף לאפשרויות הפנייה הקיימות באפליקציה, שדרכן מתקבלות כבר כיום מאות פניות מדי חודש

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

המשקיעים בוול סטריט מתרחקים מענקיות הטכנולוגיה - וזו החלופה

סימני הספקנות סביב תחום ה-AI הולכים ומתרבים, ובתי ההשקעות הגדולים אומרים ללקוחות שלהם להוריד את החשיפה לענקיות הטכנולוגיה ● לדידם, ההזדמנויות הן בתחומים שאינם תחת הפנס ● "המשקיעים כבר לא ירדפו רק אחרי מיקרוסופט ואמזון - ההשקעה הולכת ומתרחבת לשאר השוק"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ אחרי חיסול ראאד סעד: אנחנו בודקים אם ישראל הפרה את הפסקת האש בעזה

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דחה את הערעור שהגישה מדינת ישראל על צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט ● ה-FBI סיכל פיגועי תופת בארה"ב בערב השנה החדשה; חמשת העצורים - פרו-פלסטינים ● שנה לאחר נפילת משטר אסד ובצל המכות שספג המחנה הפרו-איראני בזירות השונות, נחשף קרע עמוק בתוך "ציר ההתנגדות" ● עדכונים שוטפים

יהודה מורגנשטרן / צילום: כדיה לוי

התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי מורגנשטרן לממלא מקום מנהל רמ”י

התנועה לאיכות השלטון מבקשת לבלום את כוונת שר הבינוי והשיכון למנות את מנכ"ל משרדו, יהודה מורגנשטרן, למ"מ מנהל רמ"י ● בתנועה טוענים כי המינוי, הנעשה בשעה שוועדת האיתור למנהל קבוע רק החלה את עבודתה, עלול להקנות למורגנשטרן יתרון בלתי הוגן על פני מועמדים אחרים, לפגוע בעצמאות ועדת האיתור ובשוויון ההזדמנויות ואף לעורר חשש לניגוד עניינים ולמינוי פוליטי

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

אדלטק משכה את התביעה: הוסר החסם להקמת תחנת הכוח שבסכסוך

קבוצת אדלטק משכה את תביעתה נגד ההרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון - כך הודיעו השותפים האחרים ובראשם קבוצת לוזון ● אם דוראד אכן תורחב, הדבר ימנע הקמה של תחנת כוח אחרת - זאת לאור מגבלה של רשות החשמל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; נקסט ויז'ן מזנקת בכ-10%, אל על בכ-5%

מדד ת"א 35 נסחר ביציבות ● מניות השבבים הדואליות נופלות ● הבורסה המקומית ירדה אתמול, כשברקע מתיחות בין ישראל לארה"ב לאחר חיסול בכיר חמאס ברצועת עזה בסוף השבוע ● גם וול סטריט סיימה את היום באדום, כאשר המשקיעים המשיכו לסגת ממניות הטכנולוגיה ● האם מדד המחירים שפורסם אתמול בישראל מקרב הורדת ריבית? ● וגם: שתי מניות השבבים הישראליות שזכו להמלצה מג'פריס

יו''ר ועדת הכלכלה ח''כ דוד ביטן ועדת הכלכלה, 10.12.25 / צילום: איל יצהר

בכמה באמת התייקר ביטוח הרכב שלכם?

בוועדת הכלכלה בכנסת התנהל דיון סוער על התייקרות מחירי ביטוח הרכב ● יו"ר הוועדה דוד ביטן שלף נתונים חריגים, אבל האם הם נכונים? ● המשרוקית של גלובס

האם התרופה תתאים לחתולים? / צילום: Shutterstock

החתול שלכם יחיה 3 שנים נוספות? ניסוי בתרופה חדשה יוצא לדרך

בעוד וטרינרים רושמים לפציינטים הפרוותיים שלהם אוזמפיק של בני אדם כתרופה להשמנת יתר עם ביסוס מחקרי מועט על חתולים, חברת התרופות הווטרינריות Okawa יוצאת בניסוי קליני בתרופה ממשפחת ה-GLP-1 אך בעלת חומר פעיל שונה, בתקווה שתהיה מותאמת יותר לחברים החתוליים

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך; סיגל יעקבי, שופטת בית המשפט הכלכלי; ויעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בסאני / צילום: שלומי יוסף, ניב קנטור, סיון פרג'

רשות ני"ע נגד ביהמ"ש הכלכלי: המחלוקת לגבי מניות של קרובי משפחה מגיעה לעליון

האם מניות שנרכשו ע"י קרובי משפחה של בעל שליטה נחשבות לחלק מ"החזקות הציבור", או שהן נספרות כחלק מהחזקות בעל השליטה? ● שאלה משפטית זו עומדת בלב מחלוקת בין ביהמ"ש הכלכלי לרשות ני"ע ● במרכז ההליך: איש העסקים יעקב לוקסנבורג

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות שערים באירופה; המניות הביטחוניות נופלות

מדד הדאקס יורד בכ-0.5% ● בורסת הונג קונג נפלה בכ-1.6% ● וול סטריט ננעלה בירידות אתמול, כאשר המשקיעים המשיכו לצאת ממניות הטכנולוגיה - הבוקר החוזים העתידיים אדומים ● שחקניות ה-AI המרכזיות ברודקום ואורקל סיימו את היום בירידות של כ-5.5% וכ-3%, בהתאמה ● מחירי הנפט בשפל של כארבע שנים ● מחיר הזהב עלה אתמול לשיא חדש של כל הזמנים

הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock

בין פיקדון לקרן כספית: המוצר החדש שאמור היה לייצר תחרות לבנקים, אבל מתקשה לגייס לקוחות

ברשות ני"ע קיוו שהשקת הקרנות הכספיות המתחדשות תסיט אליהן כספים מהפיקדונות, אלא שכחצי שנה לאחר מכן המצב עגום: רק שני בתי השקעות מוכרים את הקרנות, והמשקיעים מדירים את כספם מהמוצר, שמנהל מיליונים בודדים ● בקרנות טוענים: "הבנקים לא משווקים אותנו"

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ויורם נווה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: נטי לוי, כדיה לוי

על מה ממליצים בחברת הביטוח שהשיגה לחוסכים את התשואה הכי גבוהה השנה בכל האפיקים

2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח, שמובילות את טבלת התשואות גם בנובמבר, ובראשן מנורה מבטחים וכלל ● החוסכים בישראל בדרך לשנה הטובה ביותר מאז 2009 ● במנורה דוגלים כעת בהשקעות סלקטיביות במניות טכנולוגיה, בעוד שבכלל מציעים להיצמד למדדים

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי אי שוויון / צילום: Shutterstock

בקרוב יתפרסמו נתונים על אי־השוויון בישראל. מה צריך לדעת כשקוראים אותם?

אחד הנתונים הכלכליים שמעוררים הכי הרבה עניין הוא אי־השוויון • לאילו היבטים הוא מתייחס, ואיך בכלל מודדים אותו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מייסדי נאבן, אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

בעקבות עזיבה מפתיעה של סמנכ"לית הכספים: מניית נאבן צנחה אחרי הדוחות

מניית נאבן, שהונפקה בנאסד"ק לפני כחודש וחצי, ננעלה אמש במחיר שמשקף לחברה הישראלית תשואה שלילית של 41.5% מההנפקה ● עם זאת, המנכ"ל מציין: "מעולם לא הייתי אופטימי יותר בנוגע להזדמנויות שיש לפנינו"

קפיצה של 60% באקזיטים - במחיר הפסד / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח חדש חושף את מכירת החיסול בהייטק הישראלי

האקזיטים של וויז וסייברארק אומנם הזניקו את שווי העסקאות הישראליות ב-340% השנה - אך יחד עם זאת, בנטרול העסקאות הללו, גודל עסקת הרכישה הממוצעת ירד ב-40%: מ-268 מיליון דולר ב-2024 ל-160 מיליון דולר בלבד