גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבקר: כיצד זכתה אלביט בחוזה שמן ללא מכרז של התותח החדש של צה"ל?

אלביט זכתה במכרז של צה"ל ומשרד הביטחון לרכישת תותח מתנייע אוטומטי, למרות החלופה הגרמנית שעמדה על הפרק ● בדוח מבקר המדינה נחשף כי למטה לביטחון לאומי ולקבינט הוצגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני - הערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם

מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס
מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס

מישהו בצה"ל ובמשרד הביטחון רצה מאוד לרכוש את התותח המתנייע האוטומטי החדש ATMOS של חברת אלביט. רק כך אפשר להבין מדוע נעשו שני כשלים מהותיים מאוד עד כדי הטעיה של המטה לביטחון לאומי ושל הקבינט באשר למחיר החלופה, תותח בשם AGM מתוצרת מפעל גרמני. מבקר המדינה גילה כי במהלך בחינת החלופות על ידי ועדה שמונתה במשרד הביטחון ובצה"ל - במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) החליטו לבטל כליל הדגמה של התותח הגרמני AGM . המבקר קובע כי החלטה זו התקבלה מבלי שהתקיים דיון בנושא שבו נשקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה.

אבל ההמשך חמור בהרבה: מתברר כי במהלך הצגת הנתונים למטה לבטחון לאומי - ואחר כך לקבינט אנשי מפא"ת - הציגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני. מדובר בהערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם. אלביט זכתה בחוזה השמן ללא מכרז, וזאת שוב בהשתדלות יתרה של בכירים במשרד הביטחון וצה"ל. מהביקורת עלה כי הנימוקים שהוצגו למתן הפטור ממכרז, בנוגע לשיקולים מסחריים ובנוגע לאינטרס ביטחוני שאינו מובהק, לא היו מבוססים דיים. ומנגד לא הוצגו כיאות שיקולים הפוכים בעד קיומו של מכרז בין לאומי לאספקת התותח החדש.

יאמר כאן כי אלביט היא חברה בעלת מוניטין בינלאומי מעולה ומומחיות בתחומי הפיתוח והייצור הדרושים כאן. החברה ישראלית - משמע מעסיקה אלפי ישראלים ובמפעליה בפריפריה, משלמת כאן מסים, והפיתוח רושם פטנטים ישראלים ומקדם את התעשייה המקומית, ולא רק במובן הביטחוני.

עבודת המטה שהחלה ב-2009 למציאת התותח הבא של צה"ל נמשכה קרוב לעשר שנים, וההצטיידות של התותחים החדשים מוערכת בעלות מיליארדי שקלים, כך לפי הדוח. ב"גלובס" הוערכה תוכנית ההצטיידות בעבר בקרוב לשני מיליארד שקל למשך עשור. לפני כשנתיים, לאחר שהוצגו בפניו החלופות, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את ההצטיידות בתותחי ATMOS מתוצרת אלביט. במרץ 2019 נחתם החוזה הראשון עם החברה בהיקף של 460 מיליוני שקלים למשך עשור - ומאלביט נמסר אז כי התותחים ייוצרו במפעליה ביקנעם. שנה אחר כך חברת הבת שלה בארצות הברית, Elbit Systems of America LLC, זכתה בחוזה בהיקף של 200 מיליון דולר כחלק מתוכנית מערכות התותח המתנייע האוטומטיות של משרד הביטחון הישראלי. החוזה יבוצע על פני תקופה של 12 שנים.

מבקר המדינה מצא, בין היתר, כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומושקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות.

לא נבדקו, לדוגמה, מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי כיום, ההישג המערכתי הנדרש ממערך התותחים ואפקטיביות הפעולה שלו. בנוסף נמצא כי הוועדה המטכ"לית שהייתה אמורה להציג לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל תמונה מלאה, לא הציגה להם היבטים מבצעיים הקשורים בין היתר לערך התרומה המבצעית שתופק מהחלפת התותחים.

מנובמבר 2016 עד מרץ 2017 הציגו מפא"ת, ז"י (זרוע היבשה) ואג"ת (אגף תכנון) לוועדה לבחירת מפתחים ואישורם הפועלת במפא"ת (ועדת המפתחים) דרישות מהותיות הנוגעות להיבטים מסוימים, זאת אף שדרישות אלה לא נדונו ולא אושרו בתהליך האישור העקרוני באג"ת ועל ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.

בעיה קשה אחרת שהעלה המבקר הייתה עמדה לא מבוססת באשר לצורך המבצעי - צהל הציג לקבינט כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה לפרויקט היא היבט מבצעי מסוים. אלא שקיים חוסר בהירות באשר לטענה זו, שכן משרד הביטחון בתורו ואחר כך המל"ל לא הציגו לקבינט ניתוח לחלופות מבצעיות שאינן תותחים.

בשלב המסקנות הניסוח של המבקר נראה עדין - עדין מאוד. עדין מדי. "בשל השינויים שחלו בשדה הקרב בשנים האחרונות ונוכח הליקויים העולים מביקורת זו, על מערכת הביטחון להקפיד על ביצוע עבודת מטה סדורה ויסודית ועל הצגת מידע מדויק ומלא למקבלי ההחלטות. בעקבות טיוטת דוח הביקורת, הנחה סגן הרמטכ"ל את אג"ת ללמוד את הדוח, לקיים דיון במשמעויותיו ולהפיק את הלקחים הנדרשים. עוד המליץ המבקר כי ראוי שמשרד הביטחון יקבע בהוראותיו כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהווים חלופות."

עם כל הבנת החשיבות הרבה של ייצור תותח "ישראלי" על היתרונות הכלכליים התעסוקתיים הטכנולוגיים והביטחוניים שבכך - דוח המבקר מראה כי כאילו לא הופקו הלקחים במערכת הביטחון מפרשיות קודמות שבראשן פרוייקט ה"לביא". יתכן מאוד והתותח של אלביט הוא הטוב ביותר שאפשר היה להשיג ומחירו גם מצדיק את זה, אבל תהליך ההחלטות לאישור רכישתו לוקה מאוד בחסר - ואולי גם בחוסר תום לב.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הוועדה לבחירת מפתחים במפא"ת בחנה במשך חודשים ארוכים את כל החלופות האפשריות למימוש פרויקט הפיתוח וההצטיידות בתותח העתידי של צה"ל. לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועיות מכל גורמי מעהב"ט הרלוונטיים, נפגשה עם תעשיות וסקרה פרויקטים של תותחים בחו"ל, הגישה הוועדה מסמך מסווג עב כרס, שבו המליצה לממש את הפרויקט במפעל התותחים של חברת "אלביט מערכות" ("סולתם" לשעבר), שהינו היחיד במדינת ישראל בעל היכולות לספק את המערכות ע"פ הדרישות המבצעיות של צה"ל. המלצות הוועדה ואישורן נעשו על פי כל דין והפרויקט נמצא בעיצומו".

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל רואה חשיבות בנושאים שהועלו בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. נפעל להסדרת הנושאים הדרושים הסדרה. צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. פרויקט 'התותח החדש' הוא אירוע מבצעי בעל חשיבות גבוהה המנוהל בזרוע היבשה מעל לשמונה שנים. הפרויקט משקף תהליך זרועי ארוך, יסודי, מפורט ואיכותי ובוצע בהתאם לנוהל 10/1 (נוהל מטכ"לי לבחינת רכש).

"זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה מקיפה במשך כמה שנים לאישור ומימוש פרויקט התותח החדש. הפרויקט נבחן בכל הכלים הרלוונטיים לרבות במסגרת תפיסת "יבשה באופק" משנת 2016.

"בניגוד לנטען בדוח, זרוע היבשה בחנה נושאים מהותיים בראייתה במסגרת גיבוש תפיסת "יבשה באופק" והתייחסה אליהם באופן מעמיק. כך נעשה גם בכל פרויקט ארוך טווח וקצר טווח. כל פרויקט מחויב לנוהל ייזום, פיתוח והצטיידות באמל"ח (10/1). במסגרת הנוהל מבוצעת בחינה של המשמעויות הנובעות מההחלטות, לרבות בפרויקטים עתירי משאבים.

"ראש המטה הכללי אף הקים וועדה מטכ"לית לבחינת ההצטיידות בתותח חדש, טרום הבאת הפרויקט לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני. זרוע היבשה גם אימצה פרקטיקה של שילוב צוותים אדומים במסגרת עבודת מטה לאישור פרויקטים. כמו כן, יוקם צוות בדיקה אשר יבחן את הצורך בקיום אישור עקרוני של צה"ל לפרויקט, לפני או אחרי פניה לוועדת המפתחים במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.

"לאחר הצגת המסקנות של ועדת הבדיקה (ביולי 2017), ניתן אישור עקרוני על ידי ראש המטה הכללי ושר הביטחון. מסמך האישור העקרוני הופץ כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2018. חשוב לציין כי פרויקט בהיקף משאבי מסוג זה מחייב את אישור הקבינט ועל כן היה צורך להמתין עד לקבלת אישורו (מרץ 2018). במרץ 2019, עם סיום המשא ומתן, נכתב והופץ האישור הסופי לפרויקט. אנו דוחים את הטענה לכך שאגף התכנון אישר עקרונית את הפרויקט טרם הצגתו על ידי זרוע היבשה, שכן בשנת 2013 זרוע היבשה ביצעה אישור עקרוני ורק בשנת 2017 הפרויקט עלה לאישור עקרוני מול ראש המטה הכללי ושר הביטחון.

"באשר לטענה לאי קביעת דרישה ל'עצמאות כחול לבן', נציין כי הנושא הוצג במעלה הדיונים ובפני ועדת המפתחים, אך ייתכן והיה נדרש להדגיש נושא זה גם בשלב הסיכומים.

"צה"ל מקיים תהליכי עבודה תקינים בהתאם להמלצות, ומקפיד על הצגת נתונים מדויקים למקבלי ההחלטות. כמו כן, ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית".

עוד כתבות

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

רוכשי דירה שביטלו חוזה מ-2020 יקבלו החזר לפי ערכה היום / איור: Shutterstock

מועד התשלום או מועד הביטול? לפי איזה ערך יחושב החזר על עסקה שבוטלה

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי רוכשי דירה שביטלו חוזה שנחתם ב־2020, זכאים לקבל החזר לפי ערכה כיום ● אלה הסיבות

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים השנה

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

חנויות סגורות בעקבות מחאות על צניחת ערך המטבע, בבזאר הגדול של טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אינפלציה דוהרת ומטבע קורס: האם המשבר הכלכלי באיראן יכריע את המשטר

קריסת הריאל וקצב אינפלציה שנתי של 52.6% הביאו להפגנות באיראן, בהשתתפות הסוחרים ● במשטר מתכוננים להעלאת שכר ולהורדת גובה מס ההכנסה כדי להתמודד עם הנזקים הכלכליים

עורכי דין / איור: גיל ג'יבלי

כל עורך דין שלישי "שותף": מה מתכננים במשרדים הגדולים ל־2026?

הפירמות הגדולות בשוק עריכת הדין מודיעות בתקופה זו של השנה על מספר שותפים חדשים ● הפעם את הרשימה מוביל הרצוג עם 19 שותפים ● בש. הורוביץ רוב המינויים הם של נשים ● בשוק מסבירים: "המינויים משמשים לשימור עובדים, מיתוג וכעתודה הניהולית של המשרד"

מה עומד מאחורי נסיקתו / צילום: Shutterstock

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?

SpaceX ו-OpenAI בדרך לבורסה / עיצוב: אלישע נדב

האם 2026 תהיה שנת ההנפקות הגדולה בהיסטוריה?

SpaceX בדרך לבורסה עם שווי שעשוי להגיע ל-1.5 טריליון דולר, ו-OpenAI צפויה להיות חברת ה-AI הראשונה שתונפק לפי טריליון דולר ● אילוצי תשתית וטכנולוגיה ולחץ משקיעים מובילים ענקיות פרטיות לבדוק מחדש את היחסים עם השוק הציבורי - והקיבולת של וול סטריט נבחנת ● מי תהיה הבאה בתור? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדרישה של סמוטריץ' שהביאה לדיון סוער בוועדת הכספים

ביום האחרון לשנת התקציב התלהטו הרוחות בוועדת הכספים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להתנות את מענקי האיזון השנתיים בהעברה של כספיים קואליציוניים ליהודה ושומרון ● ההליך, שבימים כתיקונם אמור לקחת לפחות 48 שעות, התקצר לאחר שהייעוץ המשפטי איפשר לחרוג מהנוהל הקיים

אילוסטרציה: Shutterstock

מועצת מקרקעי ישראל אישרה קיצור זמנים משמעותי בהליכי ההשגה על שומות מקרקעין

השינוי, שבוצע ביוזמה משותפת של השמאי הממשלתי ורמ"י, אושר היום ע"י מועצת מקרקעי ישראל, ויישומו יחל בתוך שישה חודשים ● המהלך נועד לייעל ולקצר את ההליך המייגע של השגה על שומות מקרקעין, שיכול להגיע לשלוש שנים

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק והיעדר החלטות מהותיות

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

רפאל מעורבת בעסקה עם צבא גרמניה, והישראלית שמוכרת באסיה

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחנת הכוח דליה / צילום: מצגת החברה

ב-4.5 מיליארד שקל: תחנת הכוח של דליה סוגרת פיננסית ויוצאת לדרך

חברת האנרגיה דליה חתמה על סגירה פיננסית עם בנק לאומי ובנק דיסקונט בסך מיליארד אירו כדי להקים את תחנת הכוח "דליה 2" ● בנוסף, דליה עצמה הזרימה 780 מיליון שקל כהון עצמי להקמת התחנה ● הדבר מבטיח את מקומה של דליה בין ארבע תחנות הכוח שצפויות לקום ביוזמה פרטית עד שנת 2030

מאחורי המבצעים / צילום: מתוך אתר החברה

מאחורי המבצעים בדיור: כמה שווה באמת ההנחה של רוטשטיין?

חברת רוטשטיין מציעה מבצע סוף שנה שמאפשר לרוכשים לשים מקדמה של 15% בלבד, ולקבל הלוואה ללא ריבית לחמש שנים ● המבצע מעניק לרוכשים הטבה של כ־15% על דירה במחיר של 2 מיליון שקל

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

המדינה דוחה את בקשת נמל אילת להארכת תקופת ההפעלה

מנכ"לי משרדי התחבורה והאוצר שלחו מכתב תגובה להנהלת נמל אילת, ובו דחו את בקשתה להארכת תקופת ההסמכה להפעלה פרטית - בשל אי-עמידה ביעדי הפעילות ● המכתב מנגיעה בעקבות הפנייה אתמול של הנהלת נמל אילת, בה נטען כי המדינה מתעלמת מנסיבות חריגות של הנמל כגון משבר השיט בים האדום ותקיפות החות'ים

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ענקית הביטוח הבינלאומית יוצאת מישראל. מה ההשלכות ומי צפוי להיפגע?

סוויס רה, מבטחת המשנה הגדולה בתחום הבריאות והנכות, מצמצמת משמעותית את הפעילות בארץ. הסיבה: רשות שוק ההון לא מאשרת להעלות מחירים ולייקר את הפרמיות לציבור במיליארדי שקלים בשנה ● החשש בענף: פגיעה בחברות הקטנות והעלאת מחירים לציבור, ואולי אפילו פגיעה בביטוחי התרופות שמחוץ לסל

האנוי / צילום: Shutterstock

עשרות טיסות חדשות: השינויים שצפויים לחתוך את המחירים למזרח הרחוק

התעוררות הקווים למזרח והגדלת התדירויות יוצרות לחץ כלפי מטה על מחירי הטיסות ● בעוד אתיחאד הופכת את אבו־דאבי לשער מרכזי לאסיה - במקום עומאן שסגרה את המרחב האווירי - ארקיע וישראייר שוברות את הבלעדיות בקווים ישירים לתאילנד ווייטנאם

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

"הכרזת מלחמה": מיליארד שקל הוקפאו, בקואליציה תקפו את בג"ץ בחריפות

ביהמ"ש העליון ביושבו כבג"ץ החליט על הקפאת סכום של כמיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח • יו"ר דגל התורה משה גפני זעם: "ביהמ"ש הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים" • יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי קרא לא לכבד את פסיקות בג"ץ: "זה לא יפסיק עד שלא נתקומם"

צורי דבוש, יו''ר קליל, ושחף שרגר, מנכ''ל הייפר גלובל / צילום: ענת קזולה, כדיה לוי

ביום האחרון של השנה: שתי החברות בבורסה שהודיעו על רכישות

קליל והייפר גלובל יוצאות לשתי עסקאות רכישה במקביל: קליל משלמת עד 44.6 מיליון שקל עבור רכישת השליטה בחברת גולן צח ומרחיבה את פעילותה בענף האלומיניום, בעוד הייפר גלובל מרחיבה את פעילותה ורוכשת חברה אירופית בעסקה של 20 מיליון דולר

שנה מצוינת בבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

שיא של 16 שנה: אלו התשואות של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ב-2025

חודש דצמבר הסתכם בתשואה של כ-1% במסלולים הכלליים, כך לפי בית ההשקעות מיטב ● כפי שהוערך בגלובס, בשנה כולה החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתשואה של 15% ובמסלולי המניות מ-25% ● מנגד, מסלולי ה-S&P 500 אכזבו עם תשואה של פחות מ-4%. הסיבה העיקרית: זינוק של מעל 50% בבורסה בת"א