גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבקר: כיצד זכתה אלביט בחוזה שמן ללא מכרז של התותח החדש של צה"ל?

אלביט זכתה במכרז של צה"ל ומשרד הביטחון לרכישת תותח מתנייע אוטומטי, למרות החלופה הגרמנית שעמדה על הפרק ● בדוח מבקר המדינה נחשף כי למטה לביטחון לאומי ולקבינט הוצגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני - הערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם

מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס
מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס

מישהו בצה"ל ובמשרד הביטחון רצה מאוד לרכוש את התותח המתנייע האוטומטי החדש ATMOS של חברת אלביט. רק כך אפשר להבין מדוע נעשו שני כשלים מהותיים מאוד עד כדי הטעיה של המטה לביטחון לאומי ושל הקבינט באשר למחיר החלופה, תותח בשם AGM מתוצרת מפעל גרמני. מבקר המדינה גילה כי במהלך בחינת החלופות על ידי ועדה שמונתה במשרד הביטחון ובצה"ל - במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) החליטו לבטל כליל הדגמה של התותח הגרמני AGM . המבקר קובע כי החלטה זו התקבלה מבלי שהתקיים דיון בנושא שבו נשקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה.

אבל ההמשך חמור בהרבה: מתברר כי במהלך הצגת הנתונים למטה לבטחון לאומי - ואחר כך לקבינט אנשי מפא"ת - הציגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני. מדובר בהערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם. אלביט זכתה בחוזה השמן ללא מכרז, וזאת שוב בהשתדלות יתרה של בכירים במשרד הביטחון וצה"ל. מהביקורת עלה כי הנימוקים שהוצגו למתן הפטור ממכרז, בנוגע לשיקולים מסחריים ובנוגע לאינטרס ביטחוני שאינו מובהק, לא היו מבוססים דיים. ומנגד לא הוצגו כיאות שיקולים הפוכים בעד קיומו של מכרז בין לאומי לאספקת התותח החדש.

יאמר כאן כי אלביט היא חברה בעלת מוניטין בינלאומי מעולה ומומחיות בתחומי הפיתוח והייצור הדרושים כאן. החברה ישראלית - משמע מעסיקה אלפי ישראלים ובמפעליה בפריפריה, משלמת כאן מסים, והפיתוח רושם פטנטים ישראלים ומקדם את התעשייה המקומית, ולא רק במובן הביטחוני.

עבודת המטה שהחלה ב-2009 למציאת התותח הבא של צה"ל נמשכה קרוב לעשר שנים, וההצטיידות של התותחים החדשים מוערכת בעלות מיליארדי שקלים, כך לפי הדוח. ב"גלובס" הוערכה תוכנית ההצטיידות בעבר בקרוב לשני מיליארד שקל למשך עשור. לפני כשנתיים, לאחר שהוצגו בפניו החלופות, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את ההצטיידות בתותחי ATMOS מתוצרת אלביט. במרץ 2019 נחתם החוזה הראשון עם החברה בהיקף של 460 מיליוני שקלים למשך עשור - ומאלביט נמסר אז כי התותחים ייוצרו במפעליה ביקנעם. שנה אחר כך חברת הבת שלה בארצות הברית, Elbit Systems of America LLC, זכתה בחוזה בהיקף של 200 מיליון דולר כחלק מתוכנית מערכות התותח המתנייע האוטומטיות של משרד הביטחון הישראלי. החוזה יבוצע על פני תקופה של 12 שנים.

מבקר המדינה מצא, בין היתר, כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומושקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות.

לא נבדקו, לדוגמה, מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי כיום, ההישג המערכתי הנדרש ממערך התותחים ואפקטיביות הפעולה שלו. בנוסף נמצא כי הוועדה המטכ"לית שהייתה אמורה להציג לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל תמונה מלאה, לא הציגה להם היבטים מבצעיים הקשורים בין היתר לערך התרומה המבצעית שתופק מהחלפת התותחים.

מנובמבר 2016 עד מרץ 2017 הציגו מפא"ת, ז"י (זרוע היבשה) ואג"ת (אגף תכנון) לוועדה לבחירת מפתחים ואישורם הפועלת במפא"ת (ועדת המפתחים) דרישות מהותיות הנוגעות להיבטים מסוימים, זאת אף שדרישות אלה לא נדונו ולא אושרו בתהליך האישור העקרוני באג"ת ועל ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.

בעיה קשה אחרת שהעלה המבקר הייתה עמדה לא מבוססת באשר לצורך המבצעי - צהל הציג לקבינט כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה לפרויקט היא היבט מבצעי מסוים. אלא שקיים חוסר בהירות באשר לטענה זו, שכן משרד הביטחון בתורו ואחר כך המל"ל לא הציגו לקבינט ניתוח לחלופות מבצעיות שאינן תותחים.

בשלב המסקנות הניסוח של המבקר נראה עדין - עדין מאוד. עדין מדי. "בשל השינויים שחלו בשדה הקרב בשנים האחרונות ונוכח הליקויים העולים מביקורת זו, על מערכת הביטחון להקפיד על ביצוע עבודת מטה סדורה ויסודית ועל הצגת מידע מדויק ומלא למקבלי ההחלטות. בעקבות טיוטת דוח הביקורת, הנחה סגן הרמטכ"ל את אג"ת ללמוד את הדוח, לקיים דיון במשמעויותיו ולהפיק את הלקחים הנדרשים. עוד המליץ המבקר כי ראוי שמשרד הביטחון יקבע בהוראותיו כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהווים חלופות."

עם כל הבנת החשיבות הרבה של ייצור תותח "ישראלי" על היתרונות הכלכליים התעסוקתיים הטכנולוגיים והביטחוניים שבכך - דוח המבקר מראה כי כאילו לא הופקו הלקחים במערכת הביטחון מפרשיות קודמות שבראשן פרוייקט ה"לביא". יתכן מאוד והתותח של אלביט הוא הטוב ביותר שאפשר היה להשיג ומחירו גם מצדיק את זה, אבל תהליך ההחלטות לאישור רכישתו לוקה מאוד בחסר - ואולי גם בחוסר תום לב.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הוועדה לבחירת מפתחים במפא"ת בחנה במשך חודשים ארוכים את כל החלופות האפשריות למימוש פרויקט הפיתוח וההצטיידות בתותח העתידי של צה"ל. לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועיות מכל גורמי מעהב"ט הרלוונטיים, נפגשה עם תעשיות וסקרה פרויקטים של תותחים בחו"ל, הגישה הוועדה מסמך מסווג עב כרס, שבו המליצה לממש את הפרויקט במפעל התותחים של חברת "אלביט מערכות" ("סולתם" לשעבר), שהינו היחיד במדינת ישראל בעל היכולות לספק את המערכות ע"פ הדרישות המבצעיות של צה"ל. המלצות הוועדה ואישורן נעשו על פי כל דין והפרויקט נמצא בעיצומו".

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל רואה חשיבות בנושאים שהועלו בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. נפעל להסדרת הנושאים הדרושים הסדרה. צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. פרויקט 'התותח החדש' הוא אירוע מבצעי בעל חשיבות גבוהה המנוהל בזרוע היבשה מעל לשמונה שנים. הפרויקט משקף תהליך זרועי ארוך, יסודי, מפורט ואיכותי ובוצע בהתאם לנוהל 10/1 (נוהל מטכ"לי לבחינת רכש).

"זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה מקיפה במשך כמה שנים לאישור ומימוש פרויקט התותח החדש. הפרויקט נבחן בכל הכלים הרלוונטיים לרבות במסגרת תפיסת "יבשה באופק" משנת 2016.

"בניגוד לנטען בדוח, זרוע היבשה בחנה נושאים מהותיים בראייתה במסגרת גיבוש תפיסת "יבשה באופק" והתייחסה אליהם באופן מעמיק. כך נעשה גם בכל פרויקט ארוך טווח וקצר טווח. כל פרויקט מחויב לנוהל ייזום, פיתוח והצטיידות באמל"ח (10/1). במסגרת הנוהל מבוצעת בחינה של המשמעויות הנובעות מההחלטות, לרבות בפרויקטים עתירי משאבים.

"ראש המטה הכללי אף הקים וועדה מטכ"לית לבחינת ההצטיידות בתותח חדש, טרום הבאת הפרויקט לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני. זרוע היבשה גם אימצה פרקטיקה של שילוב צוותים אדומים במסגרת עבודת מטה לאישור פרויקטים. כמו כן, יוקם צוות בדיקה אשר יבחן את הצורך בקיום אישור עקרוני של צה"ל לפרויקט, לפני או אחרי פניה לוועדת המפתחים במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.

"לאחר הצגת המסקנות של ועדת הבדיקה (ביולי 2017), ניתן אישור עקרוני על ידי ראש המטה הכללי ושר הביטחון. מסמך האישור העקרוני הופץ כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2018. חשוב לציין כי פרויקט בהיקף משאבי מסוג זה מחייב את אישור הקבינט ועל כן היה צורך להמתין עד לקבלת אישורו (מרץ 2018). במרץ 2019, עם סיום המשא ומתן, נכתב והופץ האישור הסופי לפרויקט. אנו דוחים את הטענה לכך שאגף התכנון אישר עקרונית את הפרויקט טרם הצגתו על ידי זרוע היבשה, שכן בשנת 2013 זרוע היבשה ביצעה אישור עקרוני ורק בשנת 2017 הפרויקט עלה לאישור עקרוני מול ראש המטה הכללי ושר הביטחון.

"באשר לטענה לאי קביעת דרישה ל'עצמאות כחול לבן', נציין כי הנושא הוצג במעלה הדיונים ובפני ועדת המפתחים, אך ייתכן והיה נדרש להדגיש נושא זה גם בשלב הסיכומים.

"צה"ל מקיים תהליכי עבודה תקינים בהתאם להמלצות, ומקפיד על הצגת נתונים מדויקים למקבלי ההחלטות. כמו כן, ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית".

עוד כתבות

נקבע למועד אחר? / צילום: Shutterstock

הבוס שלך כבר לא פנוי בשבילך

אמזון רוצה צוותים גדולים יותר. בנק אוף אמריקה משטח את ההיררכיה ● אמריקה התאגידית מצמצמת שכבות של מנהלים, ועולם העבודה משתנה באופן דרמטי

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

חשד: מנהלים בחברת יזמות הגישו תביעה כוזבת לקרן הפיצויים בסך 40 מיליון שקל

שני המנהלים טענו כי למבנה בת"א נגרמו נזקים בהיקף 40 מיליון שקל כתוצאה מהדף של טיל איראני שנפל באזור - אך מהחקירה עולה חשד כי מאז 2021 המבנה מוכר ע"י העירייה כלא ראוי למגורים ● השניים חשודים בקבלת דבר במרמה, לאחר שקיבלו מהמדינה כ-2 מיליון שקל על בסיס התביעה ● לבקשת החשודים, שמם נאסר בשלב זה לפרסום

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס? / צילום: Shutterstock

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס?

כמה ערי בירה יש לרפובליקת דרום אפריקה, מה מקור השם שפעת ובאיזו סדרת אנימציה חיית המחמד נקראת Santa's Little Helper? ● הטריוויה השבועית

KGM טורס הייבריד / צילום: יח''צ

עם מנוע מסין והחל מ-180 אלף שקל: הקוריאנית החדשה שתתחרה ביונדאי וטויוטה

היצרנית הקוריאנית חדורת המוטיבציה נכנסת לפלח ההיברידי באמצעות "קיצור דרך": KGM טורס הייבריד כולל מערכת הנעה מוכחת מתוצרת BYD ● העיצוב קשוח, צריכת הדלק נמוכה יחסית ורמת האבזור מכובדת ביחס למחיר, אבל השכנים מקוריאה מציבים תחרות קשה

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

הדמיה של הקמפוס / הדמיה: באדיבות אנבידיה

העיירה המנומנמת שתהפוך לאנבידיה-סיטי: עשרת אלפים עובדים בדרך לעיר הווילות של הצפון

ג'נסן הואנג, האיש שעומד מאחורי מהפכת ה־AI, הודיע רשמית כי קריית טבעון תהפוך לבית החדש של 10,000 עובדי אנבידיה ● הקמפוס החדש שיוקם בשטחה של המועצה המנומנמת, עשוי לשנות את הרכב היישוב הקטן בעל 20 אלף איש ● "יהיו כאלה שיעזבו", חוששים התושבים, "אבל מן הצד השני בעלי דירות ירוויחו מעלייה חדה במחירי הנדל"ן"

מרקו רוביו, מזכיר המדינה של ארה''ב / צילום: ap, Mark Schiefelbein

רוביו: "מקווים שהשיחות בין לבנון לישראל יביאו להתקדמות וימנעו עימות"

היום התקיים בנאקורה שבגבול בין ישראל ללבנון הסבב השני של שיחות בין המדינות תחת חסות ארה"ב ● בניגוד לדוח הקודם באוגוסט, הדוח הנוכחי של IPC קובע כי לא זוהה רעב באף אזור ברצועה ● מבצע "מאחורי הגב": המעורבות האיראנית – והמידע שסיפק הפעיל בחקירה אחרי שהובא לישראל לפני שנה ● צילם את נמל חיפה ובתי הזיקוק: שב"כ עצר אזרח בחשד לריגול עבור איראן ● עדכונים שוטפים

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ארה''ב למזרח התיכון. דוחא (מאי) / צילום: ap, Alex Brandon

פסגת מיאמי: וויטקוף והמתווכות ידונו על ההסכם בעזה

ארה"ב והמתווכות סבורות: ישראל וחמאס גוררות רגליים ● עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בממשלה דנים באפשרות להקמת טריבונל צבאי ייעודי להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין ● המאבק פנימי שמאיים על עתיד חיזבאללה ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ-10 מיליון שקל ● מאירה ברנע-גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

גיא נתן / צילום: תומר שלום

בגיל 27 הוא מנהל קרן גידור ויש לו 100 אלף עוקבים: "אנחנו נוביל את התעשייה. הבמה כבר לא שמורה רק למוסדיים"

חמוש בטריקו ושרשרת עם שור מזהב, הפך גיא נתן לגורו של משקיעי ריטייל, עם למעלה מ־100 אלף עוקבים באינסטגרם, פודקאסט מצליח וקרן גידור ● בראיון לגלובס הוא מספר איך פציעה בצבא שינתה לו את המסלול, מה מנהלי השקעות מסורתיים מפספסים: "כבר אין מנטליות של קח את הכסף וזהו", וממה הוא חושש: "אנשים יאבדו הרבה מאוד כסף וילמדו את השיעור הכי קשה של החיים"

פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט

מיזם ייחודי של משרד הביטחון מכשיר בשנה האחרונה פצועי צה"ל בתחום הסייבר, במטרה להעניק להם נתיב תעסוקתי חדש ● גם המדינה מרוויחה מכך - כוח אדם איכותי בתחום שזקוק לו ● מאור, משתתף בתוכנית: "הרגשנו שקופים, וראו אותנו"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, מניות האנרגיה זינקו

ת"א 35 עלה בכ-0.7% לשיא ה-59 שלו השנה ● השקל תנודתי לאחר פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ● מניות התקשורת יורדות ומעיבות על השוק, מנגד אישור עסקת הגז תומכת בשוק ● אפקון גייסה 74 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, מור תהפוך לבעלת עניין ● ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ברבע אחוז כצפוי

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

"פרויקט סאנרייז": היוזמה האמריקאית לשיקום עזה נחשפת

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארצות הברית מקדמת יוזמה לשיקום רצועת עזה ופיתוח תשתיות תחבורה, אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמות בהשקעה מוערכת של יותר מ-112 מיליארד דולר לאורך עשור ● צבא ארה"ב פתח בגל תקיפות נרחב הלילה נגד יעדי ארגון דאעש ברחבי סוריה ● בכיר אמריקאי מסר שארה"ב עדכנה את ישראל מראש על התקיפות ● עדכונים שוטפים 

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"