גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבקר: כיצד זכתה אלביט בחוזה שמן ללא מכרז של התותח החדש של צה"ל?

אלביט זכתה במכרז של צה"ל ומשרד הביטחון לרכישת תותח מתנייע אוטומטי, למרות החלופה הגרמנית שעמדה על הפרק ● בדוח מבקר המדינה נחשף כי למטה לביטחון לאומי ולקבינט הוצגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני - הערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם

מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס
מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל, גלובס

מישהו בצה"ל ובמשרד הביטחון רצה מאוד לרכוש את התותח המתנייע האוטומטי החדש ATMOS של חברת אלביט. רק כך אפשר להבין מדוע נעשו שני כשלים מהותיים מאוד עד כדי הטעיה של המטה לביטחון לאומי ושל הקבינט באשר למחיר החלופה, תותח בשם AGM מתוצרת מפעל גרמני. מבקר המדינה גילה כי במהלך בחינת החלופות על ידי ועדה שמונתה במשרד הביטחון ובצה"ל - במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) החליטו לבטל כליל הדגמה של התותח הגרמני AGM . המבקר קובע כי החלטה זו התקבלה מבלי שהתקיים דיון בנושא שבו נשקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה.

אבל ההמשך חמור בהרבה: מתברר כי במהלך הצגת הנתונים למטה לבטחון לאומי - ואחר כך לקבינט אנשי מפא"ת - הציגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני. מדובר בהערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם. אלביט זכתה בחוזה השמן ללא מכרז, וזאת שוב בהשתדלות יתרה של בכירים במשרד הביטחון וצה"ל. מהביקורת עלה כי הנימוקים שהוצגו למתן הפטור ממכרז, בנוגע לשיקולים מסחריים ובנוגע לאינטרס ביטחוני שאינו מובהק, לא היו מבוססים דיים. ומנגד לא הוצגו כיאות שיקולים הפוכים בעד קיומו של מכרז בין לאומי לאספקת התותח החדש.

יאמר כאן כי אלביט היא חברה בעלת מוניטין בינלאומי מעולה ומומחיות בתחומי הפיתוח והייצור הדרושים כאן. החברה ישראלית - משמע מעסיקה אלפי ישראלים ובמפעליה בפריפריה, משלמת כאן מסים, והפיתוח רושם פטנטים ישראלים ומקדם את התעשייה המקומית, ולא רק במובן הביטחוני.

עבודת המטה שהחלה ב-2009 למציאת התותח הבא של צה"ל נמשכה קרוב לעשר שנים, וההצטיידות של התותחים החדשים מוערכת בעלות מיליארדי שקלים, כך לפי הדוח. ב"גלובס" הוערכה תוכנית ההצטיידות בעבר בקרוב לשני מיליארד שקל למשך עשור. לפני כשנתיים, לאחר שהוצגו בפניו החלופות, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את ההצטיידות בתותחי ATMOS מתוצרת אלביט. במרץ 2019 נחתם החוזה הראשון עם החברה בהיקף של 460 מיליוני שקלים למשך עשור - ומאלביט נמסר אז כי התותחים ייוצרו במפעליה ביקנעם. שנה אחר כך חברת הבת שלה בארצות הברית, Elbit Systems of America LLC, זכתה בחוזה בהיקף של 200 מיליון דולר כחלק מתוכנית מערכות התותח המתנייע האוטומטיות של משרד הביטחון הישראלי. החוזה יבוצע על פני תקופה של 12 שנים.

מבקר המדינה מצא, בין היתר, כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומושקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות.

לא נבדקו, לדוגמה, מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי כיום, ההישג המערכתי הנדרש ממערך התותחים ואפקטיביות הפעולה שלו. בנוסף נמצא כי הוועדה המטכ"לית שהייתה אמורה להציג לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל תמונה מלאה, לא הציגה להם היבטים מבצעיים הקשורים בין היתר לערך התרומה המבצעית שתופק מהחלפת התותחים.

מנובמבר 2016 עד מרץ 2017 הציגו מפא"ת, ז"י (זרוע היבשה) ואג"ת (אגף תכנון) לוועדה לבחירת מפתחים ואישורם הפועלת במפא"ת (ועדת המפתחים) דרישות מהותיות הנוגעות להיבטים מסוימים, זאת אף שדרישות אלה לא נדונו ולא אושרו בתהליך האישור העקרוני באג"ת ועל ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.

בעיה קשה אחרת שהעלה המבקר הייתה עמדה לא מבוססת באשר לצורך המבצעי - צהל הציג לקבינט כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה לפרויקט היא היבט מבצעי מסוים. אלא שקיים חוסר בהירות באשר לטענה זו, שכן משרד הביטחון בתורו ואחר כך המל"ל לא הציגו לקבינט ניתוח לחלופות מבצעיות שאינן תותחים.

בשלב המסקנות הניסוח של המבקר נראה עדין - עדין מאוד. עדין מדי. "בשל השינויים שחלו בשדה הקרב בשנים האחרונות ונוכח הליקויים העולים מביקורת זו, על מערכת הביטחון להקפיד על ביצוע עבודת מטה סדורה ויסודית ועל הצגת מידע מדויק ומלא למקבלי ההחלטות. בעקבות טיוטת דוח הביקורת, הנחה סגן הרמטכ"ל את אג"ת ללמוד את הדוח, לקיים דיון במשמעויותיו ולהפיק את הלקחים הנדרשים. עוד המליץ המבקר כי ראוי שמשרד הביטחון יקבע בהוראותיו כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהווים חלופות."

עם כל הבנת החשיבות הרבה של ייצור תותח "ישראלי" על היתרונות הכלכליים התעסוקתיים הטכנולוגיים והביטחוניים שבכך - דוח המבקר מראה כי כאילו לא הופקו הלקחים במערכת הביטחון מפרשיות קודמות שבראשן פרוייקט ה"לביא". יתכן מאוד והתותח של אלביט הוא הטוב ביותר שאפשר היה להשיג ומחירו גם מצדיק את זה, אבל תהליך ההחלטות לאישור רכישתו לוקה מאוד בחסר - ואולי גם בחוסר תום לב.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הוועדה לבחירת מפתחים במפא"ת בחנה במשך חודשים ארוכים את כל החלופות האפשריות למימוש פרויקט הפיתוח וההצטיידות בתותח העתידי של צה"ל. לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועיות מכל גורמי מעהב"ט הרלוונטיים, נפגשה עם תעשיות וסקרה פרויקטים של תותחים בחו"ל, הגישה הוועדה מסמך מסווג עב כרס, שבו המליצה לממש את הפרויקט במפעל התותחים של חברת "אלביט מערכות" ("סולתם" לשעבר), שהינו היחיד במדינת ישראל בעל היכולות לספק את המערכות ע"פ הדרישות המבצעיות של צה"ל. המלצות הוועדה ואישורן נעשו על פי כל דין והפרויקט נמצא בעיצומו".

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל רואה חשיבות בנושאים שהועלו בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. נפעל להסדרת הנושאים הדרושים הסדרה. צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. פרויקט 'התותח החדש' הוא אירוע מבצעי בעל חשיבות גבוהה המנוהל בזרוע היבשה מעל לשמונה שנים. הפרויקט משקף תהליך זרועי ארוך, יסודי, מפורט ואיכותי ובוצע בהתאם לנוהל 10/1 (נוהל מטכ"לי לבחינת רכש).

"זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה מקיפה במשך כמה שנים לאישור ומימוש פרויקט התותח החדש. הפרויקט נבחן בכל הכלים הרלוונטיים לרבות במסגרת תפיסת "יבשה באופק" משנת 2016.

"בניגוד לנטען בדוח, זרוע היבשה בחנה נושאים מהותיים בראייתה במסגרת גיבוש תפיסת "יבשה באופק" והתייחסה אליהם באופן מעמיק. כך נעשה גם בכל פרויקט ארוך טווח וקצר טווח. כל פרויקט מחויב לנוהל ייזום, פיתוח והצטיידות באמל"ח (10/1). במסגרת הנוהל מבוצעת בחינה של המשמעויות הנובעות מההחלטות, לרבות בפרויקטים עתירי משאבים.

"ראש המטה הכללי אף הקים וועדה מטכ"לית לבחינת ההצטיידות בתותח חדש, טרום הבאת הפרויקט לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני. זרוע היבשה גם אימצה פרקטיקה של שילוב צוותים אדומים במסגרת עבודת מטה לאישור פרויקטים. כמו כן, יוקם צוות בדיקה אשר יבחן את הצורך בקיום אישור עקרוני של צה"ל לפרויקט, לפני או אחרי פניה לוועדת המפתחים במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.

"לאחר הצגת המסקנות של ועדת הבדיקה (ביולי 2017), ניתן אישור עקרוני על ידי ראש המטה הכללי ושר הביטחון. מסמך האישור העקרוני הופץ כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2018. חשוב לציין כי פרויקט בהיקף משאבי מסוג זה מחייב את אישור הקבינט ועל כן היה צורך להמתין עד לקבלת אישורו (מרץ 2018). במרץ 2019, עם סיום המשא ומתן, נכתב והופץ האישור הסופי לפרויקט. אנו דוחים את הטענה לכך שאגף התכנון אישר עקרונית את הפרויקט טרם הצגתו על ידי זרוע היבשה, שכן בשנת 2013 זרוע היבשה ביצעה אישור עקרוני ורק בשנת 2017 הפרויקט עלה לאישור עקרוני מול ראש המטה הכללי ושר הביטחון.

"באשר לטענה לאי קביעת דרישה ל'עצמאות כחול לבן', נציין כי הנושא הוצג במעלה הדיונים ובפני ועדת המפתחים, אך ייתכן והיה נדרש להדגיש נושא זה גם בשלב הסיכומים.

"צה"ל מקיים תהליכי עבודה תקינים בהתאם להמלצות, ומקפיד על הצגת נתונים מדויקים למקבלי ההחלטות. כמו כן, ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית".

עוד כתבות

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

קנס של 8 מיליון שקל לשופרסל מרשות התחרות: העבירה נתונים באיחור

רשות התחרות שלחה דרישת נתונים לשופרסל כחלק ממחקר על מחירי המזון, אולם לטענת הרשות, למרות פניות חוזרות ונשנות - שופרסל עמדה על כך שהמידע שנדרש אינו בנמצא; עם זאת, לבסוף התברר כי הנתונים קיימים, והם נמסרו לרשות ● טענות החברה בשימוע שנערך לה נדחו ● שופרסל בתגובה: נערער על ההחלטה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בדאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

טראמפ בדאבוס: "רוצה לפתוח במו"מ מיידי לרכישת גרינלנד. לא אפעיל כוח"

נשיא ארה"ב נאם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, והתייחס לגרינלנד: "אנחנו נותנים המון, ומקבלים כל כך מעט בחזרה. כל מה שאנחנו רוצים חזרה זה גרינלנד" ● הצפי הוא כי מחר ישיק טראמפ את "מועצת השלום" שיזם בנוגע להסכם הפסקת האש בעזה, למרות ששורת מדינות אירופיות דחו את ההזמנה להצטרף אליה

טל פרייפלד / צילום: יח''צ תאגיד כאן

אחרי עשור: סמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד טל פרייפלד מסיימת את תפקידה

טל פרייפלד הייתה ממקימי תאגיד השידור הציבורי, ובמסגרת תפקידה הייתה אחראית על "כאן 11", "כאן חינוכית" ו"מכאן" והובילה את התכנים הפופולריים של הערוץ - ובהם "קופה ראשית", "בואו לאכול איתי", "כראמל" ו"טהרן"

מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

תחרות בנמלים: נמל מספנות ישראל יקלוט תבואה ללחם ולמזון בע"ח

נמל מספנות ישראל נכנס לתחום יבוא הגרעינים עם ממגורה חדשה של 65 אלף קוב, ומציב תחרות למתקנים הוותיקים בחיפה ובאשדוד

דידי גורפינקל, אייל כהן ועודד הר-טל, מייסדי דאטהריילס / צילום: שני צידקיהו

דאטהריילס חוזרת לצמוח: מגייסת 70 מיליון דולר לפי שווי של כ-600 מיליון דולר

הסטארט-אפ דאטהריילס, שהוקם לפני מהפכת הבינה המלאכותית ופיתח כבר בתחילת העשור מערכת ניהול תקציב אוטומטית המבוססת על גיליונות אקסל, השלים סיבוב גיוס חדש במסגרתו הכפיל את שוויו ● לפי ההערכה, קצב ההכנסות השנתי של החברה צפוי לחצות את רף 100 מיליון הדולר לקראת סוף השנה

מפלגת כחול לבן פרסום ברשת איקס, 14.01.26 / צילום: איל יצהר

גנץ נגד עבאס: רע"ם הכשילה את המלגות ללוחמים?

למה גנץ ישב עם רע"ם ועכשיו הוא כל־כך מתנגד לרעיון? הוא ומפלגתו סיפקו הסבר - אלא שהוא לא ממש מתיישב עם העובדות • המשרוקית של גלובס

רחפן בשירות צבאי / צילום: Shutterstock

דוח חדש חושף היקף הזמנות חריג מסטארט-אפים ביטחוניים

דוח סיכום שנת 2025 של מפא"ת חושף כי חברות צעירות בשלבים מוקדמים מרכזות כמחצית מהעסקאות, עם דגש על פלטפורמות אוטונומיות ● ההזמנות מלקוחות זרים הסתכמו בכ־300 מיליון שקל

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

האם יהודים בארה"ב עדיין רצויים בבית הלבן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במשך שנים יהודים היו חלק מהפוליטיקה האמריקאית - כעת זה משתנה, מדינות האזור מעדיפות שלטון לא מתפקד באיראן מאשר כאוס, והאם "הקו הצהוב" הפך מאז הפסקת האש לגבול החדש של ישראל עם רצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ביהמ"ש המחוזי: ארנון בר-דוד יוכל לחזור להסתדרות בתוך שבועיים

המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בימ"ש השלום להרחיקו ל-90 יום ● השופט דרור ארד-איילון ציין כי דרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וחלק על קביעת בימ"ש השלום כי חזרתו לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור"

חנות של קרטייה בשאנז אליזה בפריז / צילום: Shutterstock

מחירי העתק, מכסי טראמפ וסדנאות היזע: האם מותגי היוקרה ייצאו מהבוץ ב-2026?

אחרי שנה של בלימה במכירות וסקפטיות מצד המשקיעים, סקטור אופנת העילית מחשב מסלול מחדש ● בזמן שמותגי ה-Ready-to-Wear הופכים נגישים יותר, וה"עשירים החדשים" מההייטק מחפשים יוקרה שקטה, מותגים כמו ברונלו קוצ'ינלי מוכיחים שהסוד טמון בשמרנות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; מניות הביטוח והביטחוניות הובילו את הירידות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● הירידות בבורסות העולם התמתנו, לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי לא ישתלט על גרינלנד בכוח ● הדולר נסחר סביב 3.15 שקלים ● אתמול הושלמה ההנפקה הראשונה השנה בת"א - רמי לוי נדל"ן ● ממשלת בולגריה נכנסת כשותפה ברישיון של ניומד אנרג'י ● המשקיעים בורחים מסיכון: מחירי הסחורות בשיא, ירידות חדות נרשמו באג"ח ובמטבעות הקריפטו

מגדל פרישמן 46 בת''א / צילום: תמר מצפי

100 אלף שקל בחודש: תושב החוץ ששכר דירה במגדל בפרישמן-דיזינגוף

מדובר בדירה המשתרעת על פני קומה שלמה בשטח של 480 מ"ר בנוי, פלוס 90 מ"ר מרפסות, שמתפרשות כמעט לאורך כל הדירה ● לגלובס נודע כי הסכום הנדרש לשכירות עמד על 115 אלף שקל לחודש, אך לאחר משא ומתן ארוך, השוכר ובעלי הדירה סגרו את עסקת השכירות על 100 אלף שקל לחודש כאמור

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

"הקשר לוול סטריט פחות מובהק": הגורמים החדשים מאחורי התחזקות השקל

באופן מסורתי, היה מתאם גבוה בין ביצועי מדדי המניות המובילים בארה"ב לשער הדולר־שקל ● מומחים מצביעים על כך שהקשר נחלש, וכי שורה של גורמים אחרים דוחפים להתחזקות השקל ● להערכתם: המוסדיים מפחיתים חשיפה למט"ח ופיזור השקעות גלובלי נרחב יותר מבעבר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט, בעקבות ההסכמות שהושגו לגבי גרינלנד

ה-S&P 500 עלה בכ-1.2% ● טראמפ הודיע כי הגיע למתווה של עסקה מול נאט"ו לגבי גרינלנד, ושלא יטיל מכסים חדשים על אירופה ● האיחוד האירופי השהה את אישורו של הסכם הסחר עם ארה"ב ● אינטל זינקה במעל 11%, לקראת פרסום דוחותיה הכספיים בליל יום חמישי ● נטפליקס ירדה בכ-2%, לאחר שתחזיותיה אכזבו את המשקיעים ● מחירי הזהב והכסף נסוגו מהשיאים שלהם

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

משקיע העל שמזהיר: הזעזוע שעלול להגיע לשווקים בגלל מלחמת הסחר

ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, מזהיר כי האגרסיביות של נשיא ארה"ב עלולה לגרום לעימות פיננסי עולמי ● דבריו מכוונים בעיקר ל"בזוקה" של אירופה: 10 טריליון דולר בנכסים אמריקאיים ● סנונית ראשונה: קרן הפנסיה הדנית מתכננת למכור 100 מיליון דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

השלטון התחלף, והמדינה באמריקה הלטינית רוכשת נשק ישראלי

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב”מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דן אקס ודור לי-לו, השותפים המנהלים של קרן Ibi tech fund / צילום: אילן בשור

חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה

קרן ההון סיכון IBI Tech Fund חשפה בדוחותיה השנתיים החזקה בחברת מסחר אלגוריתמי קטנה שמחלקת דיבידנדים בעשרות מיליוני שקלים בשנה ● סולידוס, הפועלת מתחת לרדאר, מתמחה בזיהוי הזדמנויות מסחר רווחיות ופערי ארביטראז' בבורסות בעולם

בניין להב 433 / צילום: גלובס

פרשת השחיתות בהסתדרות: שני בכירים נוספים במנורה זומנו לחקירה

לאחר שבסוף החודש שעבר פשטה המשטרה על משרדי חברת הביטוח מנורה מבטחים וחקרה באזהרה שלושה מבכיריה במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות, כעת מודיעה מנורה כי הבוקר זומנו לחקירה שני נושאי משרה בכירים נוספים בקבוצה