גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקר המדינה על ביטוח לאומי: פרויקט המחשוב השאפתני מתעכב, ובינתיים התקציב התנפח במאות מיליוני שקלים

הפרויקט שאמור היה להסתיים השנה בתום כעשור של פיתוח, צפוי להימשך עד 2028 בעלות של כ-1.4 מיליארד שקל ● המבקר ממליץ לביטוח לאומי לשתף פעולה עם "רשות התקשוב הממשלתי", ולבחון את הצטרפות הביטוח הלאומי לאתר gov.il המאגד את כלל השירותים והמידע הממשלתיים לאזרח

המוסד לביטוח לאומי צילום איל יצהר
המוסד לביטוח לאומי צילום איל יצהר

11 שנים לאחר שיצא לדרך, שנת 2020 הייתה אמורה להיות השנה שבה הביטוח הלאומי משיק את פרויקט המיחשוב השאפתני "תבל". מאז נהגה ב-2009, עבר הפרויקט דרך ארוכה רצופת כשלים ודוחות שבחנו אותם והתריעו עליהם, הן בהיבט הניהולי והן בהיבט של התנפחות התקציב.

תבל הוא מפרויקטי המחשוב הגדולים, המורכבים והיקרים שנעשו במגזר הציבורי בישראל בשנים האחרונות. הפרויקט נועד לשפר את השירות לציבור באמצעות יישום של תשתית נתונים מרכזית שתספק מבט כולל על כל מבוטח, תוך התמקדות במיצוי זכויותיו. הרכיב הראשון במערכת שהושק רק ב-2016, היה מערכת ועדות רפואיות בתחום נפגעי עבודה, שבאמצעותה עבר הביטוח הלאומי לעבודה באמצעות תיק לקוח ממוחשב, צעד ששיפר במידה רבה את תהליכי העבודה.

לפני חמש שנים, ב-2015 פרסם מבקר המדינה דוח על הפרויקט, שהתריע על שורת כשלים - רובם במישור הניהול. הדוח לא היה חריף ולא כלל המלצות מרחיקות לכת. כשנתיים לאחר מכן, דוח שהוזמן על ידי מנכ"ל הביטוח הלאומי דאז רמי גראור והוצג בוועדת המדע של הכנסת היה כבר הרבה יותר חריף. בישיבה שבה הציג את הדוח אמר אז גראור כי עד סוף אותה שנה (2017) יושק רק רכיב אחד (מודול) מתוך 33 שנכללו בתוכנית המקורית, וכי על מנת לעמוד בה יימשכו מאמצי הפיתוח עד 2028 בעלות של כ-1.4 מיליארד שקל. "וזה עדיין לא סופי כי יכולות להיות סטיות של עד 20%", אמר אז גראור.

השנה, במקום חגיגות השקה, דוח חדש של מבקר המדינה שבדק את התנהלות הפרויקט מצביע על כך שגם המשבר שפקד את הפרויקט ב-2017 לא הביא לתיקון משמעותי, אדרבה, "בעקבות המשבר שאליו נקלע הפרויקט ב-2017", נכתב בדוח, "בחן הביטוח הלאומי מחדש את מצבו והתווה תוכנית המשך עד סוף 2019 שכללה תכולות מצומצמות ביחס לתכנון המקורי. נמצא כי ב-2019 חל עיכוב של ממש בפעילות המתוכננת בשל תקלות רבות, וזאת לאחר שכבר נוצל רוב התקציב שאושר לה" .

בדוח, שמבקר המדינה מייחד לו פרק מיוחד בן קרוב ל-40 עמודים, נבדקו שוב התקציב ותוכנית העבודה של הפרויקט, וכן נבדק האופן שבו תוקנו ליקויים עליהם התריע המבקר בדוח הקודם.

הדוח החדש מצא שגם נכון למועד עריכת הביקורת עדיין הפרויקט מתקדם בעצלתיים. על פי הדוח, עד לאוגוסט 2019, פותחו רק 5 מ-31 ה-'מערכות העיקריות בתחום הליבה' שנכללו בתכולה המקורית של הפרויקט, ואף זאת באופן חלקי בהשוואה לתכנון המקורי.

נוסף למערכות בחום הליבה בדק המבקר את קצב הפיתוח של 'מודולים בתחום המטה (מערכת ERP )'. כאן יושמו "רק שניים באופן מלא ואחד באופן חלקי", נכתב בדוח.

המבקר בדק גם את הוצאות הפרויקט ומצא חריגה של 58% מהתקציב המקורי - נוצלו כ-755 מיליון שקל בעוד שהתקציב המקורי שאושר לפרויקט ב-2009 עמד על 477 מיליון שקל.

המבקר התריע גם על כשל במאמצי אבטחת הסייבר של הפרויקט כשציין כי "הביטוח הלאומי ביצע בדיקות חוסן לאחת ממערכות תבל יותר משנה לאחר שהמערכת כבר עלתה לאוויר". המבקר המליץ לביטוח הלאומי "לנהל באופן שוטף ויסודי את סיכוני אבטחת המידע במערכות תבל בכל שלבי הפרויקט, לתקן במהירות המרבית כל ליקוי העולה בבדיקות החוסן המבוצעות במערכות אלו, ולפעול לביצוע בדיקות חוסן בכל מערכת נוספת שתקום בתבל לפני עלייתה לאוויר".

בצד החיובי ציין המבקר כי "בשנים האחרונות חל שיפור ניכר במעורבותה של ההנהלה הבכירה של הביטוח הלאומי בפרויקט. מעורבות זו תרמה לפתרון בעיות מהותיות בקידום הפרויקט והובילה לבחינה של תהליכי העבודה ולשיפור". כמו נכתב בדוח כי "החלטת הביטוח הלאומי להקים צוות לפיקוח תקציבי בראשות החשבת תרמה רבות לשיפור הפיקוח הפרטני על תקציב הפרויקט ולבקרה עליו".

בעקבות הממצאים ממליץ המבקר, "לבחון את תהליכי העבודה הקיימים שניתן לפשטם וכך להפחית את מספר הפיתוחים הנדרש".

כמו כן ממליץ המבקר, לביטוח הלאומי לחבור לרשות התקשוב הממשלתית במטרה "להפיק תועלת מניסיונה של הרשות במציאת פתרונות לבעיות שעלו בפרויקט". המבקר הרחיב והסביר כי מאחר שהפרויקט "סבל מקשיים ומעיכובים רבים, ומאחר שרשות התקשוב היא בעלת ניסיון בליווי פרויקטים בעלי מאפיינים דומים - פיתוח רב שנתי, פלטפורמה של עשרות תת-מערכות, תקציב נרחב, חילוץ פרויקטים ממצבי משבר - ראוי לבחון דרכים להרחבת שיתוף הפעולה" בין שני הגופים וזאת במטרה לשפר את השירות לציבור ולייעלו.

המבקר מציין עוד כי "ראוי לבחון את הצטרפות הביטוח הלאומי לאתר il.gov המאגד את כלל השירותים והמידע הממשלתיים לאזרח", ולבחון "שיתוף של מידע בין הביטוח הלאומי למשרדי הממשלה במסגרת החלטת הממשלה מ-2016. זאת, כדי לשפר את השירות לציבור ולייעלו, דבר שיתרום לקידום תפיסת "המבוטח במרכז".

הביטוח הלאומי מסר בתגובה כי "דוח הביקורת מעיד על השיפור הניהולי שחל בשנים האחרונות בכל הנוגע למערך קבלת ההחלטות, הפיקוח והבקרה התקציבית הנוגעים לפרויקט ׳תבל׳. בשנה האחרונה נדבך נוסף של המערכת הוטמע בכ-50% מסניפי הביטוח הלאומי כשכעת הוא מוטמע ביתר הסניפים. הנהלת הביטוח הלאומי התייחסה בכובד ראש להערות דוח המבקר בנוגע להתנהלות המערכת בעניין תבל מאז שנת 2009. במסגרת זו, הופקו לקחים, הוסקו מסקנות והתקבלו החלטות שימנעו הישנותם של כשלים אלה בעתיד".

עוד כתבות

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

רגולציה איטית וביקוש נמוך: מה קרה להבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: מי העיר עם איכות החיים הגבוהה בארץ, ומי בתחתית?

בהסתמך על כ-60 פרמטרים שונים, הלמ"ס מחשבת את מדדי איכות החיים ב-18 הערים הגדולות • כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית, ומי הערים שקפצו לצמרת הדירוג? • המשרוקית של גלובס

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; טבע זינקה בכ-7%, מניות הביטוח קפצו

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

בתום חקירה סמויה: ראש עירייה נחקר בלהב 433 בחשד לשחיתות

ראש רשות מקומית, בכירים ברשות ואנשי עסקים עוכבו לחקירה בלהב 433 בחשד לעבירות שחיתות ● עפ"י החשד, מיליוני שקלים מכספי תרומות שקיבלה הרשות במלחמה הועברו לכיסם הפרטי של ראש הרשות ומקורביו ● היום נערכו חיפושים בבתים ובמשרדים, ועוכבו לחקירה ראש הרשות המקומית, בכירים ברשות וכן אנשי עסקים

אתר BUYME / צילום: צילום מסך

מסע הקניות של הפניקס נמשך: במו"מ לרכישת BUYME לפי שווי של 1 מיליארד שקל

חברת-האם של הפניקס צפויה לרכוש את השליטה בחברת השוברים הדיגיטליים BUYME מידי המשפחות שחר וקז, בעלות השליטה בקבוצת מאיר ● עפ"י ההערכות, העסקה תבוצע באמצעות חברת ההחזקות ולא דרך חברת הביטוח, שכן זו מחזיקה במניות של קבוצת מאיר

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

דיווח: אורקל מתכננת לפטר עד 30 אלף עובדים

סיבוב קיצוצים זה, הנחשב לגדול בכל הזמנים, מגיע לאחר שהחברה, שמעסיקה כיום 162 אלף איש, פיטרה בסוף השנה החולפת 10,000 עובדים נוספים כחלק מתוכנית ארגון מחדש, אשר נועדה לחסוך לה הוצאות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר

דיוויד גוקלר, מנכ''ל סנדיסק / צילום: ap, Don Feria

השלימה זינוק של 1,500% בשנה: הכוכבת של ה־S&P 500 לא עוצרת

על רקע ההתלהבות מ־AI והביקוש הגובר לשבבי זיכרון שהיא מייצרת, מניית סנדיסק זינקה לשווי שיא, לאחר עלייה של 143% בינואר ● אנליסט ג'פריס: "הסייקל בתחום הוא מדהים, ולא רואים לו סוף כרגע" ● בין הנהנים מהזינוק: מאות עובדי החברה בישראל

עו”ד שלמה (מומי) למברגר / צילום: אסף רחמים

עו"ד שלמה למברגר מצטרף כשותף למשרד בלטר, גוט, אלוני ושות’

לאחר שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שנודע בניהול תיקים מתוקשרים ומורכבים, יוביל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' את תחום הרגולציה ועבירות צווארון לבן

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

מפעל עדשות חניתה / צילום: איל יצהר

התביעה נגד קרן ההשקעות חשפה: ממשלת סין אוסרת על השקעות בישראל

קיבוץ חניתה, שמכר ב-2021 את השליטה בחברת העדשות הרפואיות שלו לקרן הסינית Ballet Vision, דורש כי הקרן תממש את האופציה המחייבת אותה לרכוש מהקיבוץ את יתרת החזקותיו בחברה ● תגובת הקרן גילתה כי בסין אוסרים עליה להשקיע בחברה ישראלית

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ עם כלל ביטוח למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

"קיצוני וחריג": היועמ"שית קוראת לקיים דיון דחוף בבג"ץ על חוק השידורים של קרעי

לקראת הדיונים בעתירות שהוגשו לבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה מפרסמים היום את חוות-דעתם בעניין חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● לשיטתם, מדובר במקרה "קיצוני וחריג" שמצדיק את התערבות בג"ץ ● כמו כן, היועמ"שית קוראת להשהות את הדיונים בכנסת על החוק

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פרסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

החזרה למשרד והמספרים שמאחוריה: כך נראית וויקס בתחילת 2026

לצד החזרה לשבוע עבודה מלא במשרד, נתוני חברת אתוסיה חושפים זינוק בשיעור העובדים הבוחנים חלופות בחוץ ● במקביל, מספר המשרות הפתוחות נחתך בחצי

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה