אצילי (מימין) ומיכה / צילום: לירון מולדובן, וואלה! ספורט
אחת הבעיות הקשות ביותר של עסקים ומותגים במשבר היא גיבוש תמונת מצב מהימנה. ההטיה הבסיסית היא חוסר הקשבה לתמרורי האזהרה והישענות על המוכר והבטוח. ההתנהגות הזו, שהיא לא בלבדית לשחקני כדורגל אלא גם למנהלים בכירים, מתבטאת בשמירת הקלפים קרוב לחזה ובניסיון לשחק פוקר עם המציאות.
אני לא שחקן פוקר גדול (בכלל), אבל כפי שבוב מארלי הלחין: 'בלופינג' יכול לעבוד על כל הקהלים חלק מהזמן, על חלק מהקהלים כל הזמן אבל לא כל הזמן על כל הקהלים.
תמיד ישנה אפשרות שתצטרכו לעמוד באתגר של חשיפת הקלפים, שתצטרכו לשלם מחיר. יש פה דילמה ולפעמים אין לה תשובה ברורה, והדילמה הזו היא האם במחיר שאני משלם אני יוצא פראייר.
יכול להיות שזה עניין תרבותי בחברה שבה לא משלמים מחיר על הפירות. איפשהו כולנו עדיין תלמידי תיכון, שמתחננים למורה שתסלח להם.
בקיצור, אנחנו מתוכנתים לנסות לצאת מזה, וזה מתכון לטעות כי אנחנו מוכוונים לשיטת מצליח. וזה אולי טוב למורה בתיכון אבל לא למציאות מורכבת.
וכך ישבו להם שני כדורגלנים, עם אותו סוכן ומוציאים התנצלות בתזמון מפתיע (היום אנחנו כבר יכולים לנחש שאותה התנצלות הייתה ניסיון להפיס את המועדון ולחזור להתאמן).
מסביב, מחאו להם כפיים. עבור האוהדים זה היה מספיק. בואו נהיה הוגנים, עבור חלקם גם סטורי עם ההאשטג #מצטער היה מספיק.
שבוע פלוס אחרי, אנחנו יודעים שזה לא עזר. הם שמרו את הקלפים קרוב מדי לחזה, לא הקשיבו לקולות ולא היו מוכנים להבין שהמציאות היא אחרת.
יותר מכך, העיכוב בהתנצלות שלהם, היעדרות של הנערות ממנה, חוסר התובנה מה לא בסדר בהתנהגותם (לא הפלילית, אלא יחס לנשים ומבחינת להיות מודל חינוכי) ושאיבת עידוד מהלינצ'טרנט והאלימות המילולית נגד הנערות, כל אלו אולי עוברים את סף הנורמות שלנו בחברה שבה אנחנו חיים, אבל רצה הגורל ובעלי מועדון הכדורגל מכבי תל אביב הוא מקנדה ולא עוקב אחר הנורמות הישראליות. היות והוא זה שקובע, ההתנצלויות היו צריכות לעבור את הרף הנורמטיבי שלו ולא של האוהדים בשער 11.
בניהול משבר אחר, שהיה ממפה נכון את תמונת המצב, שוקל את הסיכונים ומבין טוב יותר את המציאות, ההתנצלות לא הייתה מתואמת, התוכן היה אחר, ההתנהגות הייתה שונה ומס הרצינות היה אחר.
זאת הזדמנות לחזור על משפט שאני אומר ללקוחות שלי לא פעם: מילים יפות עובדות פעם אחת. אם לא תשתנו, המשבר יחזור.
כמו רבים אחרים לפניהם, קשה להאמין ששני הכדורגלנים הבינו והפנימו מספיק, כדי לשנות את מה שהיה דרוש שינוי מול הקהל הכי אסטרטגי שלהם: הבוס.
אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת, ובעל הבלוג "המשבריסט"