רשתית מודפסת של חברת Precise Bio / צילום: Precise Bio
אריה באט לא חשב שהוא מקים חברה בתחום הרפואי. אחרי שפרש מחברת אורבוטק, העוסקת בראיית מכונה לתעשייה, הוא הקים חברה להדפסה דו-ממדית ותלת-ממדית של חומרים במרקמים שונים, לעולמות הגרפיקה והתעשייה. כשהבין שהרעיונות שפיתח יכולים להתאים גם להדפסה של תאים חיים, החל לחפש שותפים בתחום.
"הפנו אותי לפרופ' אנתוני עטאללה, מבית הספר לרפואה Wake Forest בארה"ב, שנחשב אחד המומחים בהדפסת איברים בעולם", מספר באט. אולי צפיתם בהרצאת TEDx שלו שבה הראה הדפסה של תאים חיים על הבמה ואירח אדם שהושתלה בו שלפוחית שתן.
"אחרי חודש, טוני ופרופסור נוסף בשם שי סוקר, חוקר ישראלי שגם הוא עובד במכון לרפואה משחזרת בווייק פורסט, התקשרו ואמרו שהם מאוד מאמינים בטכנולוגיה ושלהערכתם היא אכן יכולה להפוך את המחקר שלהם למסחרי. כך הקמנו שלושתנו את החברה Precise bio".
"אם החולה רואה, סימן שזה עובד"
אף שהשתלות איברים שהודפסו במדפסת תלת ממד מתאי גזע כבר התבצעו באופן מחקרי, הן עדיין לא חלק מהשגרה הרפואית, משום שמדובר בתהליכי ייצור והשתלה מורכבים, יקרים ומסוכנים. בפרסייס ביו החליטו להתחיל מהדפסה והשתלה של קרנית. "כי מאוד קל לראות שזה עובד", מסביר באט. "אם החולה רואה, סימן שזה עובד. אופתלמולוגיה (רפואת עיניים) היא גם תחום שבו הרופאים מוכנים לאמץ טכנולוגיות חדשות".
גם הרגולציה היא פשוטה יחסית לעומת איברים אחרים, משום שלתאים קשה לנדוד מן העין לאזורים אחרים בגוף ולעשות שם נזק, וגם משום שהתאים בעין נגישים יחסית לתיקון במקרה שנוצרת בעיה, וזאת לעומת איברים חיוניים המושתלים בעומק הגוף. "במקרה הכי גרוע אפשר לחזור לאופציה הקיימת של השתלה מתורם", אומר באט.
לחברה כמה מוצרים: קרנית מלאכותית, קרנית מלאכותית המתקנת ראייה, לטיפול במחלה בשם קרטוקונוס (עיוות של הקרנית) ורשתית מלאכותית. הרשתית, בניגוד לקרנית, אינה מתפקדת בעיקר כעדשה, אלא היא האיבר שמתקשר עם מערכת העצבים של העין. ניוון של הרשתית הוא ניוון עצבי, כלומר מדובר במוות של תאי עצב ולא בבלאי מכאני.
"קרניות להשתלה חסרות מאוד היום", אומר באט. "בהודו חסרות מיליון קרניות בשנה. בעולם המערבי התור ארוך, וחלק מהקרניות הנתרמות הן בעצמן של נפטרים מבוגרים, לעומת קרנית מלאכותית שאפשר להדפיס, כך שהיא הכי טובה ומתאימה לכולם".
אבל חוץ מהתאמה לחולים, באט מתגאה בכך שהקרנית גם ידידותית לרופאים. "אחד הדברים החשובים לרופאים הוא שהמוצר יהיה פשוט להשתלה. מאוד מורכב היום להשתיל קרנית כי היא דקיקה. אנחנו יצרנו מוצר שהוא מעט פחות דקיק ורגיש, אף שהוא משתלב בעין היטב וגם ניתן לראות דרכו מצוין. המוצר שלנו לא מסתבך ומתגלגל על עצמו כמו הרקמה הטבעית. בשוק קיימים היום שני מוצרי קרנית מלאכותיים (שאינם מודפסים מתאים חיים), אחד יותר טוב לחולים ואחד יותר טוב לרופאים. אנחנו רוצים להיות טובים לשניהם". הדפסה בהתאמה אישית יכולה, כאמור, גם לתקן בעיות ראייה.
המוצר נמצא היום במחקר בבעלי חיים, ובעוד שנה צפויים להתחיל ניסויים ראשונים בבני אדם. "אנחנו רואים שהרקמה יציבה בעין ושהיא מפצה על בעיות אחרות", אומר באט.
החזון - לייצר כליה או ריאה
לדברי באט, הפלטפורמה הטכנולוגית של החברה יכולה לתמוך גם באיברים אחרים, מורכבים וגדולים יותר. "אנחנו מסתכלים על תחום האורתופדיה, בעקבות פנייה שהייתה אלינו מאחת החברות המובילות בעולם. החלום הוא להדפיס לתוך הגוף עצמו, הדפסה של חסרים קטנים ספציפיים בעמוד השדרה. החזון של התחום הוא לייצר כליה או ריאה, אבל זה עוד רחוק. אנחנו מקווים להיות גם בזירה הזו, כשיגיע הזמן לכך".
פרסייס ביו היא אחת החברות שרשות החדשנות מציגה כחברת דגל בתוכנית ה- Bioconvergence שלה. הרשות זיהתה את התחום הזה, שבו ביולוגיה וטכנולוגיה נפגשות, כיתרון יחסי של תעשיית החדשנות הישראלית.
"המדפסת וכל התאים הם פיתוח ישראלי", אומר באט. "רשות החדשנות תומכת בנו מאוד. בעבר הם אמרו שזה חדשני מדי, אך בינתיים אנחנו התקדמנו והעולם נפתח לתחום".
Precise Bio
הוקמה ב-2015 על ידי אריה באט, המשמש גם כמנכ"ל, פרופ' אנתוני
עטאללה ופרופ' שי סאקר ● החברה מדפיסה בתלת-ממד קרניות
ורשתיות מלאכותיות מתאים חיים ● מנכ"ל: אריה באט ● עד כה
גייסה 13 מיליון דולר מקרן אאורום של מוריס קאהן, שמואל פרחי
ומשקיעים קטנים נוספים ● מעסיקה 15 עובדים בשוהם ובארה"ב