האם דירוג האשראי של מדינת ישראל עומד לקראת ירידה? הגרעון המתנפח, יחס החוב המזנק, השיתוק הפוליטי וניהול המדינה ללא תקציב - אפשר לומר, בנימה אירונית, שישראל כבר עומדת בתנאים הנדרשים להורדת דירוג האשראי שלה. אירועי הימים האחרונים והאפשרות לבחירות נוספות, רביעיות במספר בתוך פחות משנתיים, חיזקו את ההערכות באוצר כי מהלך כזה עשוי להתרחש בשבועות הקרובים. האם זה אכן יקרה ומה ההשלכות שיכולות להיות לכך העל המשק ומדינת ישראל?
הנתון הדומיננטי: יחס חוב-תוצר - מה זה בעצם דירוג אשראי?
דירוג האשראי נועד לספק את התשובה לשאלה פשוטה: מה הסיכון שהמדורג לא יחזיר את חובותיו בזמן. הסיכון הזה משתקף בגובה הריבית שהמדורג נדרש לשלם עבור חובות - והמלווים מודדים את הסיכון הזה באמצעות דירוג האשראי. דירוג האשראי של ישראל אמור לבטא את מידת היכולת (והרצון) של ממשלת ישראל לעמוד בפירעון חובותיה. הדירוג של מדינה, מבוסס לא רק עוצמתה של הכלכלה שלה (נתוני צמיחה, אבטלה וכו') אלא גם על איכות הממשל והבנק המרכזי, חוסנה של החברה האזרחית, סיכונים גיאו-פוליטיים ועוד משתנים. אם יש בכל זאת נתון אחד דומיננטי בכל המתודולוגיה המורכבת הזאת, זהו יחס החוב לתוצר, נתון שמבטא את יכולת החזר החוב של המדינה, שאותו אפשר להשוות ליכולת ההחזר שיש לנוטל משכנתה מהבנק.
אופטימיות על רקע ביצועי העבר: מה חושבות חברות דירוג האשראי
שלוש חברות בינלאומיות מנהלות את דירוג האשראי של ממשלת ישראל מאז שנת 1996: פיץ', S&P ומודי'ס. מאז החלו בדירוג העלו S&P ופיץ' את דירוג ישראל שלוש פעמים. מודי'ס, שהעלתה פעמיים עמדה להצטרף לחברותיה בהעלאה שלישית אך חזרה בה, באפריל, כשעדכנה את תחזית הדירוג שלה מ"חיובית" ל"נייטרלית".
אז העלאת דירוג לא עומדת על הפרק אבל גם הורדת דירוג, נכון לעכשיו אינה צפויה. אף אחת מחברות הדירוג אינה מדרגת את ישראל בתחזית שלילית, כלומר מצהירה כי יש בכוונתה להוריד בקרוב את דירוג האשראי עצמו. אנליסטים של ישראל בחברות הדירוג שנשאלו על כך לאחרונה, השיבו כי להערכתם הגורמים למשבר הנוכחי הם זמניים: מגפת הקורונה תחלוף כשיימצא חיסון והשיתוק הפוליטי יסתיים בהכרעה ובהקמת ממשלה יציבה, שתדאג לעשות סדר בבלגן התקציבי ולהחזיר את החוב למסלול של ירידה. האופטימיות הזו מבוססת בעיקר על סנטימנט חיובי שיש עדיין כלפי כלכלת ישראל, על רקע ביצועי העבר שלה.
אלמנט האי ודאות: למה בכל זאת הדירוג עשוי לרדת?
משבר הקורונה אילץ את ישראל להגדיל משמעותית את יחס החוב שלה לתוצר - מסביבות 60% ל-78% לפי ההערכות המעודכנות של האוצר. בהשוואה למדינות אחרות ישראל נמצאת במקום לא-טוב באמצע. ארה"ב ומדינות אירופיות גדולות הגדילו את יחס החוב שלהן בשיעור חד יותר, אך מצבה של ישראל גרוע מזה של מדינות מפותחות קטנות שנמצאות בקבוצת ההשוואה שלה. מצבה היחסי של ישראל מוחמר כשמוסיפים את אלמנט האי ודאות הפוליטית והתקציבית, גורם סיכון מבחינת דירוג האשראי שעשוי להתחזק משמעותית אם לא יאושר תקציב מדינה.
ועדיין, הבעיות המקומיות של ישראל אינן יוצאות דופן בהשוואה עולמית, והדירוג בסופו של דבר הוא יחסי. "אם יורידו לנו, יורידו לעוד הרבה מדינות" אומר אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות פסגות.
מהתדמית עד גובה הריבית: מה ההשלכות של הורדת תחזית או דירוג?
להורדת דירוג אשראי של מדינה יש השפעה ישירה על הריבית שאותה מדינה נדרשת לשלם על חובות חדשים שהיא מגייסת או על חובות שהיא מבקשת למחזר. מעבר לכך יש להורדת דירוג השפעה שלילית על תדמית המדינה בעיני משקיעים זרים. אלא שבסיפור הזה יש משקל לא מבוטל גם לעיתוי - ובעיתוי הנוכחי ההשפעה תהיה ממותנת, כל עוד ההורדה לא תהיה אגרסיבית.
"בגלל שמדובר באירוע גלובלי, המשמעות מבחינת השווקים שתהיה להורדה מתונה, לא תהיה קריטית", מעריך גרינפלד. יחד עם זאת הוא מבקש להוסיף, כי מצבה של ישראל נראה פחות טוב בהסתכלות יותר ארוכת טווח לשנתיים שלוש קדימה: "אנחנו רואים שבגוש האירו ובמדינות אחרות כבר מפעילים תוכניות לשימוש בכסף כדי לייצר רפורמות ותוכניות להאצת הצמיחה. אצלנו עדיין לא ראינו כלום". מעבר לשלב האצת הצמיחה נמצא השלב שבו ממשלת ישראל תצטרך לצמצם את הגירעונות ולהתחיל בהורדת יחס החוב לממדיו מלפני המשבר, באמצעות העלאות מסים וקיצוצים בתקציב - מדיניות כזו נראית כמעט בדיונית במציאות הפוליטית הנוכחית.
השקל חזק, ההייטק נפגע פחות: האם יש סיבות לאופטימיות?
יש. האמון בישראל בשווקים מבוסס לא רק על דירוג האשראי הגבוה שלה. עוצמת המטבע המקומי היא מרכיב חשוב נוסף, במיוחד כשהמדינה נזקקת לגייס חוב במטבע זר. עוצמתו של השקל לא נחלשה במידה משמעותית מתחילת המשבר והסיבות לכך אינן בהכרח קשורות לדירוג האשראי או לגירעון התקציבי. הגורם המרכזי התומך בשקל הוא ייצוא השירותים והסחורות מישראל, בדגש על שירותי ההייטק. "המשבר הזה תופס את ישראל בעמדה הפוכה למשבר של תחילת שנות האלפיים. אז המשבר התחיל בהייטק וישראל סבלה ממנו מאד. במשבר הנוכחי ענף ההייטק נפגע הכי פחות, כך שלפחות בהיבט הזה מצבנו טוב", אומר גרינפלד.
