פרופ' רוני גמזו/ צילום: איל יצהר
החקירות האפידמיולוגיות הן הכלי המרכזי לאיתור הדבקות בקורונה בישראל ולעצירה של שרשראות ההדבקה. עם זאת, רק מאות בודדות של חוקרים מופקדים על עריכת הבדיקות, במערך חקירות שאינו מתוקצב דיו ואינו עומד בעומסי החולים. קבוצת אנשי אקדמיה, טכנולוגיה ומשפט קבוצת חוקרים, משפטים ואנשי טכנולוגיה שלחו היום (ב') מכתב לפרויקטור הקורונה, רוני גמזו, בו הם מזהירים שמערך החקירות עלול לסכן את פרטיות הנחקרים.
במכתב דרשו קביעת נהלים בנוגע לשמירה על פרטיות בחקירות האפידמיולוגיות לקראת ההקמה של חמ"ל אפידמיולוגי חדש עליו עובד גמזו בימים אלה. זאת, בעקבות הסכנות הגלומות באופן ביצוע החקירות היום, ובעיקר מכך שהחוקרים משתמשים בטלפונים הניידים האישיים שלהם לצורך ביצוע החקירות - כפי שעולה מראיון שנערך עם גמזו במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות.
"הופתענו לגלות שמשתמשים בטלפונים סלולריים אישיים בחקירות האפידמיולוגיות", אומרת ד"ר אימי לב, מרצה וחוקרת בתחום של תקשורת-בריאות החתומה על המכתב. "שמירה על פרטיות צריכה להיות חלק אינטגרלי מאיסוף מידע אישי במערכת הבריאות באופן כללי, וגם בחקירות האפידמיולוגיות. יש חוקים בנושא הזה וגם ציפייה שככל שאתה חולק מידע כזה, יעשה הכל כדי להישמר עליו. זה מידע אינטימי ואישי, במיוחד מידע רפואי וגם עם מי נפגשנו ואיפה היינו, והציפייה היא שברים יעשו מתוך מחשבה על פרטיות. שמירה על פרטיות מגבירה אמון וזה לטובת כולנו", היא מוסיפה.
על המכתב חתומים גם פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוני' תל אביב, עו"ד חיים רביה העוסק בפרטיות וטכנולוגיה במשרד פרל כהן, עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, פרופ' קרין נהון, ואחרים. המכתב נשלח בהמשך למכתב דומה ששלחו החותמים למנכ"ל משרד הבריאות בחודש שעבר, בו דרשו כינון נהלים לשירה על פרטיות בחקירות, והתריעו מפני שימוש במכשירים פרטיי של החוקרים לצורך קיום החקירה.
במכתב הם דורשים קיום הכשרה לחוקרים ולחוקרות הנוגעת לפרטיות החולים, בה יונחו למזער למינימום את כמות המידע הנאסף, לשמור על סודיות המידע ולא לשתפו עם גורמים נוספים, ולא להעביר את המידע לאף גורם שסמכותו אינו מוגדרת בחוק. עוד הם דורשים לוודא כי החוקרים מקפידים לאסוף את המידע בחקירות באופן מאובטח, ולא לאסוף או לשמור אותו באמצעות מכשירי טלפון, טאבלטים או מחשבים אישיים. לבסוף, הם דורשים גיבוש "נוהל ברור ומחייב המסדיר היבטים שונים של שמירה על פרטיות המידע במהלך ביצוע החקירות האפידמיולוגיות וניהול המידע הנאסף במסגרתן".
לדברי לב, השימוש בטלפון נייד אישי על ידי חוקרים אפידמיולוגיים יכול להוביל לסיכון פרטיות הנחקרים באופנים שונים, ובכך להביא לחוסר רצון לשתף פעולה מצד הנחקרים. סיכון אחד, לפי לב, נובע מכך שמכשירי טלפון רבים כוללים אפליקציות המקליטות שיחות באופן אוטומטי. "מה קורה עם ההקלטה? האם היא עוברת לפלטפורמת ענן או נשארת על גבי המכשיר?", היא שואלת. "יש חשיבות בשימוש במערכת ארגונית מאובטחת כדי למנוע דליפה של המידע החוצה, וכדי לשמור עליו מאובטח".
בנוסף, שימוש בנייד הפרטי משמעו שמספר הטלפון של הנחקר נשמרים על המכשיר הנייד האישי של החוקר. כך, הוא יכול לעשות שימוש במספר הזה כשהוא חוזר הביתה לאחר המשמרת, ולחשוף אותו ואת פרטי הנחקר בפני אחרים, בכוונה או בטעות. "יש רציונל שהמספרים אליהם מתקשרים לא ישמרו בטלפון האישי של החוקרים, כדי שלא תהיה להם האופציה לעשות שימוש במספר הזה הלאה".
בנוסף, בהיעדר נהלים ברורים ושקופים לגבי ביצוע החקירות, שימוש בנייד פרטי משמעו גם שלנחקרים עשויה להיות גישה למספר הטלפון הפרטי של החוקרים. במצב כזה, אם ירצו להשלים מידע שנשכח מהם בעת החקירה, הם עשויים לבחור להתקשר עם החוקר ולהעביר מידע רפואי בערוצים לא בטוחים.
"נשאלת השאלה, האם יש דרכי יצירת קשר בחקירות האפידמיולוגיות, מוקד טלפוני, שאם מישהו נזכר במשהו ורוצה להוסיף לחקירה הוא יכול להתקשר ולהוסיף לא דרך המכשיר האישי של החוקר?", מוסיפה לב. "יש חוסר בשקיפות באיך זה מתנהל ואנחנו מסתמכים על סיקור תקשורתי בכל העניין הטכני והלוגיסטי - איך מתנהל מרכז כזה ומה ההדרכה שעוברים האנשים, באיזה טלפונים ומערכות עושים שימוש, ומי נחשף למידע?".