איתן מדמון/ צילום: תמר מצפי
מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, אמר בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת כי עד כה אישרו הבנקים דחיית פירעון הלוואות בהיקף של 150 מיליארד שקל ובסך הכל מדובר בכחצי מיליון הלוואות. לדברי מדמון: "בחודשים מרץ-אפריל, טרם שהאוצר העמיד את הקרנות, השוק היחיד שהתנהל והגדיל האשראי למרות שהיה סיכון גבוה ובריביות שלא לו, ולמרות כל השיח שהבנקים יסגרו את הברז - הכל נשאר אותו הדבר. גם בתקופות משבר קיצוניים - אנשים מרגישים אמונה במערכת שהכל יישמר ולכן לא רצים אנשים להוציא את הכסף."
עם זאת, הוא הזהיר כי "המערכת הבנקאית היא בבואה של המשק הישראלי - אם הוא יקרוס, זו תהיה תוצאה דומה גם אצלה. אנחנו צריכים לייצר תהליכים שייתנו פתרונות לכל מיני בעיות של עסקים. אנו מנסים לאתר אותם ולמצוא את הפתרונות לבעיותיהם מול האוצר. אין ספק שבדרך קורים דברים גם לא מושלמים. אבל אף אחד לא פועל מתוך נקודת מוצא לדפוק איזה סקטור. כל עסק שיפול זה גם נזק עבורנו - אנחנו רוצים להציל כל עסק אבל כשאין איך לבטח החזרים, לא שייך לסכן עוד יותר בעוד הלוואות".
מדמון הגיב בכך לטענות שהושמעו בדיון כלפי הבנקים. יו"ר איגוד חברות האשראי, מיכה אבני, העלה את הטענה כי האוצר לא מאפשר אשראי חירום חוץ בנקאי וכי הבנקים מנצלים את המצב לטובתם: "הבנקים מושכים את השמיכה מאנשים שצריכים את הכסף ונותנים לאנשים שממילא יש להם להחזיר. החשכ"ל אפילו לא טרח להשיב לנו לפניות להיפגש או להגיב למכתבים ששלחנו כדי שגם אנחנו נוכל לתת הלוואות בערבות מדינה. משרד האוצר בכלל לא קשובים לסקטור העסקי. הבנקים מקבלים כרי ביטחון עצומים מהמדינה ולהם זה הכי שווה וכדאי. אבל כאשר אלי מגיע מישהו שהבנק לא נותן להם אשראי ולא מאשר לו הלוואה, איך אני יכול לתת לו כשלי אין בכלל את כל כרי ביטחון? הבנקים לקחו אנשים שיש להם אשראי ממילא, והפכו את זה לאשראי מערבות המדינה. משרד האוצר עשה יחסי ציבור - רוצה לתת כותרת. ולבנקים גם נוח להם שזה ככה המצב בהלוואות, כי יש להם כרית ביטחון וזה מסדר להם את המאזנים. אצל ממונה שוק ההון, ד"ר משה ברקת, קיבלנו אוזן קשבת, אבל לבסוף קיבלנו תגובה מעליבה מאיזה פקיד אוצר שבא עם הצעה שכולה הפסדים שניתן הלוואות ברווח פחות ממה שאנחנו משלמים לבנקים".
טל הפלינג מרשות שוק ההון אישרה למעשה את הטענה: "אנחנו במרוץ נגד השעון לעשות את הרישוי של כל המוסדיים מאז שהחוק העניק לנו את הסמכות לכך. זה אמנם מתנהל בעצלתיים והיינו רוצים שילך הכול יותר מהר ולנקות את כל השוק מכל אותם עבריינים שנמצאים בתחום הפיננסים וההלוואות ללא כל רישוי, אך זה עדיין לא קורה". לדבריה, "ביקשנו שערבות המדינה יינתן גם לגופים חוץ בנקאיים, אך רק גוף אחד בלבד ששמו 'עוגן' שהיה מן הראשונים לקבל את הרישוי מאיתנו - הוא זה שקיבל הלוואה בערבות מדינה".
גם רפרנט פיננסים במשרד האוצר, מיכאל בן דהן, אומר כי המטרה היא כניסת עוד שחקנים חוץ בנקאיים לשוק האשראי בזמן קורונה - "אנחנו דחפנו מאוד שיכנסו גם הגופים חוץ בנקאיים לקרן הנוכחי של ערבות מדינה להלוואות. הצטרפה לבסוף גם חברה אחת וזו הראיה שאפשר להצטרף. לנו מאוד חשוב שגם החוץ בנקאיים יצטרפו כי הגופים האלו יודעים להגיע לעסקים שהבנקים לא בהכרח מכירים וככה נוכל לעזור לעוד עסקים".
אלא שאף אחד מהגופים הממשלתיים לא נתן תשובה לטענות מדוע רק גוף אחד קיבל היתר לתת אשראי בערבות ממשלתית לתקופת הקורונה.
את המשמעות של המצב המחיש סיימון טנוס, בעל חברת הסעות מהישוב מר'אר, שסיפר בוועדה כיצד הודיעו לו מהבנק שהם סוגרים לו את האשראי והוא אינו זכאי לקבל הלוואות, עד שלא יעמוד בתשלומים. "תמיד שילמתי למדינה הכל הכל ובזמן. עכשיו שאני צריך את עזרתכם - אין לי מענה. בתוך היישוב שלנו יש שני חברי כנסת שרואים יום יום את האוטובוסים שלי עומדים במגרש ברחוב הראשי בעיר זה חמישה חודשים - לא זזים! - אני צריך עזרה. הענף שלנו אכל אותה כמו שצריך. לקחנו הלוואה של מיליון שקל לכל אוטובוס - ואני מפסיד על כל אוטובוס 150 אלף שקל. מכרתי את חלקת האדמה שיש לי, את הרכב שלי, לקחתי הלוואות על שם הנכדים שלי. המצב הכלכלי שלי כה קשה וירדתי 10 ק"ג. כשאין לי הכנסות, לא רוצים לתת לי הלוואות ולעזור לי. אז למי כן? למי שיש?".
לביקורת על מדיניות האשראי הצטרפו נציגי התעשיינים והעצמאים, כמו נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "הבעיה הכי קשה זה לא עסקים טובים שצריכים חמצן בגלל הקורונה - זה בעסקים מתנדנדים שהקורונה הביאה אותם למצב קשה ושם היד של הבנקים היא קפוצה. גם בקרן בסיכון גבוה, הבנקים מאוד זהירים ולא נותנים אפילו שיש 60% במימון המדינה. כאן הבנקים היו צריכים לדרוש שזה יהיה 80% בערבות מדינה . בשוק ההלוואות יש להכניס עוד ועוד גופים לנושא כי כשיש תחרות, כולם לוקחים יותר סיכון".
נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), רועי כהן: "רק לפני חודש נכנס לתוקף מה שהבטיחו בתחילת המשבר. אבל עדיין, 17 אלף עד 20 אלף עסקים סורבו לקבל אשראי . יש כאן אבסורד נוראי גם במי שכן רשום שקיבל הלוואה - אדם שביקש הלוואה בחצי מיליון שקל ואישרו לו 20 אלף שקל, הוא כבר בסטטיסטיקה והוא נרשם שאושר לו הלוואה - וגם עוד מנעו ממנו לגשת מחדש לקבל הלוואה. הלוואות צריכים להינתן לאנשים עם גרייס לפחות של שנה, שאז אנו מקווים שיוכלו לייצר הכנסות. היום אין שם מחזור הכנסות וזו המציאות, והבנקים לא נותנים למי שאין. המדינה חייבת ללכת עכשיו לכל ה20 אלף בעלי עסקים שסורב להם ולעזור להם בהלוואות ובכל דבר".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, סיכם : "חייבים להעיר את שוק ההלוואות וחייבים לעשות את זה ביוזמה ממשלתית. מנכל איגוד הבנקים אמר בוועדה שמבחינתם המדיניות לא השתנתה ושהמסר שעבר אליהם הוא לקחת סיכונים מדודים ומחושבים. כתוצאה מהמדיניות, עסקים רבים קורסים וערבות מדינה תעזור למנוע את קריסתם של אותם עסקים. בנוסף, יש צורך מיידי להכניס גם את העסקים בסיכון לתכנית ההלוואות של הבנקים ולהוסיף שחקנים נוספים שיתנו אשראי חוץ בנקאי. כיום תמונת המצב שהבנקים מנסים לטפל במשבר במסגרת שמיכה גדולה שהמחיר שלה הוא פגיעה בעסקים כמו של סיימון, בעל חברת הסעות שהופיע בפני הוועדה, וסיפר שהבנק סגר לו את ברז האשראי בגלל שאין לו כרגע הכנסה בגלל הקורונה. זה ברור לכולם שהמשק צריך הזרמות כספיות שיתנו חיים, במיוחד כשאנחנו לא יודעים כמה זמן המשבר ימשך. דבר אחד ברור לנו: זו הולכת להיות יציאה איטית וצריך לוודא שעסקים יחזרו לעבוד מהר ככל הניתן".