גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה המדינה נמנעת מלהעמיד לדין חולים שהפרו בידוד?

על אף שחוק העונשין מטיל עונש מאסר ממושך על מעשה שעלול להפיץ מחלה - עד כה נמנעה המדינה מלהעמיד לדין בגין עבירה זו חולי קורונה שהפרו את הוראות הבידוד ● משרד המשפטים מסביר כי האכיפה הפלילית שמורה למקרי קיצון ● אולם גם במקרים כאלו מסתפקות הרשויות במתן קנס

איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה מסתפקת במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה מסתפקת במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חמישה חודשים מאז שהחל נגיף הקורונה להתפשט בארץ, כשברקע מתפרסמים מקרים רבים של חולי קורונה שהפרו ברגל גסה את הוראות הבידוד - ועד היום לא הוגש ולו כתב אישום אחד נגד המפרים. זאת, חרף העובדה כי סעיף 218 לחוק העונשין קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה. כך עולה מבדיקה שערך "גלובס".

במקרה של חולה קורונה שהפר בידוד, המשטרה מסתפקת באכיפה מינהלית בדמות מתן דוח קנס בגובה 5,000 שקל. מאז מרץ ועד סוף יוני חולקו 739 דוחות כאלה למפרי בידוד, שהם חולים מאומתים או שהם נחשפו לחולה.

במשרד המשפטים מסרו כי המדינה טרם הגישה כתב אישום בגין עבירה של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, בהקשר של נגיף הקורונה. מהמשטרה נמסר באופן כללי כי "מתחילת השנה נפתחו 63 תיקים בגין עבירה של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה. 11 מהם נגנזו. בשמונה תיקים (שאינם קשורים לקורונה, א' ג') הוגשו כתבי אישום".

מאז פרוץ המגפה בארץ פרסמה המשטרה מקרים רבים שבהם הופרו הוראות הבידוד הנוגעות לחולי קורונה מאומתים. כך, למשל, בסוף השבוע פרסמה המשטרה כי היא איתרה חולה קורונה מאומת ששהה עם משפחתו במלון קלאב הוטל באילת, כולל בבריכת המלון. חרף חומרת המעשה והסכנה הממשית לציבור, העניין נסגר בקנס מינהלי.

בהודעת המשטרה נכתב כי "שוטרי היס"מ הודיעו לחולה כי הוא מפר את ‘צו בריאות העם' ועליו לעזוב מיד את המקום ולחזור לבידוד בביתו. לוחמי היס"מ ליוו את החולה לרכבו ומסרו לו דוח קנס של 5,000 שקל".

לא מדובר באירוע חד פעמי. כל כמה ימים מוציאה המשטרה הודעת דוברות על חולי קורונה שמפרים את הוראות הבידוד, תוך סיכון ממשי של חיי אדם במרחב הציבורי. באחד המקרים, לפני חג הפסח, פרסמה המשטרה כי גילתה חולה קורונה מאומת שעשה את דרכו לירושלים באוטובוס ציבורי יחד עם למעלה מ-30 נוסעים. במקרה אחר, פרסמה המשטרה כי חולת קורונה יצאה מבידוד בביתה שבאור יהודה לבית מלון בת"א כדי לנפוש עם בן זוגה. באותו יום הודיעה המשטרה כי שוטרים נחשפו לזוג חולי קורונה מאומתים שלא חבשו מסכה ברחוב. בכל המקרים האלו הסתפקה המשטרה בקנס של 5,000 שקל.

עבירת התנהגות

סעיף 218 לחוק העונשין קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה. "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר שבע שנים", נקבע בחוק.
בית המשפט העליון קבע בשורת פסקי דין כי "ניתוח היסוד העובדתי של העבירה (בסעיף 218, א' ג') מעלה, כי מדובר בעבירת התנהגות - ואין צורך שהמחלה תופץ בפועל", וכי הפצת מחלה במזיד כוללת אף התנהגות פזיזה.

במשרד המשפטים אמרו ל"גלובס" כי "עד כה לא הוגשו כתבי אישום בגין עבירה לפי סעיף 218 לחוק העונשין בעניין הקורונה. חלק מהחקירות בעניינם של חולי קורונה שנחשדו בהפרת הוראות בידוד, עוכבו באופן ניכר בשל מחלתם. כמו כן, בחלק מהתיקים בחרה התביעה לייחס עבירות קונקרטיות לפי החקיקה הייעודית לעניין הפרת הוראות הנוגעות לשמירה על בריאות הציבור בתקופת הקורונה, ולא לפי סעיף 218 לחוק העונשין".

במשרד המשפטים הבהירו כי מדיניות האכיפה קובעת תבחינים למקרים שבהם יהיה זה מוצדק לשקול לפתוח בחקירה פלילית בגין עבירה על סעיף 218 לחוק העונשין. כך נקבע כי תישקל אכיפה פלילית במקרים הבאים: "חולה מאובחן בקורונה הפר הוראת אשפוז ביתי, הוראת אשפוז במלונית או אשפוז בבית חולים; חולה מאובחן בקורונה שיקר בעניין מהותי או הסתיר מידע מהותי בחקירתו האפידמיולוגית והטעה בכך את משרד הבריאות לגבי בידודם של אנשים נוספים; אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה מעבר למותר; "הפעלה חוזרת, לאחר הטלת קנס לראשונה, של מקום, עסק או שירות תחבורה ציבורית (למשל בר, דיסקוטק, אולם אירועים וכד'), וזאת כאשר במקום, שהו עשרות רבות של אנשים באותו הזמן, ללא הקפדה על כללי ריחוק (או לכל הפחות, ללא אינדיקציה לנקיטת פעולה מצד המפעיל להפחתת הסיכון לבריאות הציבור); מקרים חריגים בחומרתם של הפרה מכוונת של הנחיות משרד הבריאות; וכן מקרים של הפרות החוזרות על עצמן פעמים רבות".

אולם, כאמור, עד כה סעיף 218 הוא "אות מתה" בכל הנוגע להפרת הוראות הקורונה. בדיקת "גלובס" מעלה כי עד תחילת יולי 2020 הוגשו שמונה כתבי אישום בגין סעיף 218 לחוק העונשין, אך בנסיבות שאינן קשורות לקורונה.

מסלול מינהלי

מדי שנה, כדבר שבשגרה, מוגשים כתבי אישום בגין סעיף 218 נגד אנשים שעסקו בהברחת ובשיווק ביצי מאכל ללא פיקוח. גם חולים במחלות זיהומיות שקיימו יחסי מין תוך הסתרת מחלתם מבני זוגם, הועמדו לדין בגין סעיף זה. זאת, אף אם לא נגרמה הדבקה בפועל. לאור זאת, תמוה שסעיף זה לא נאכף דווקא בנוגע למחלת הקורונה.

במשרד המשפטים הסבירו כי הנטייה שלא להעמיד לדין על עבירה לפי סעיף 218 בכל הנוגע לקורונה, נובעת מכך שהמחוקק בחר להעביר את האכיפה בתחום זה לאפיק המינהלי בדמות מתן קנסות. לפי משרד המשפטים, אי אפשר לבצע אכיפה כפולה, ולכן האכיפה הפלילית שמורה למקרי קיצון.

אולם נראה כי גם התבחינים של משרד המשפטים למקרי הקיצון כמעט לא מיושמים בפועל. מדיניות האכיפה קובעת, בין היתר, כי יש לשקול לפתוח בחקירה פלילית "במקרה שבו אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה במיוחד מעבר למותר". אולם עד כה נחשפו מספר רב של אירועים המוניים, כגון נשפים ומסיבות המוניות שהתקיימו בניגוד לחוק - ולמרות זאת המשטרה הסתפקה ברוב הפעמים במתן קנס בלבד למפיק האירוע או בסגירה מינהלית של העסק.

כך, לדוגמה, פרסמה המשטרה כי ביוני האחרון היא הורתה על סגירת מועדון לילה באילת שפעל בניגוד ל'צו בריאות העם' ותקנות לשעת חירום תוך סיכון האוכלוסייה. בהודעה צוין כי "התקיימה במקום מסיבה המונית, לקוחות המועדון רוקדים בצפיפות, נטולי מסכות, לרבות עובדי המקום הנוהגים בניגוד להנחיות משרד הבריאות". אולם חרף העובדה כי בעל העסק הוזהר מראש, גם במקרה זה הסתפקה המשטרה בקנס מינהלי ובסגירה מינהלית של העסק ל-23 ימים.

מנגד יש לציין כי באירוע אחר הודיעה המשטרה כי מארגן אירוע שקיים מסיבה רבת משתתפים על גג מלון בתל אביב חשוד בעבירה של הפצת מחלה. אולם עד כה לא הוגש כתב אישום בעניין.

חולה מאומת בטיסה

מקרה קיצון נוסף שבו הפרקליטות טרם החליטה אם להעמיד לדין את החשוד בעבירה לפי סעיף 218, נוגע לחולה קורונה מאומת שטס לחו"ל באפריל. בהודעת המשטרה נכתב כי "כי בטרם נסיעתו לחו"ל, קיבל החשוד, תושב ביתר עלית בשנות ה-60 לחייו, הודעה ממשרד הבריאות כי עליו להיכנס לבידוד. יום אחרי קבלת ההודעה יצא החשוד מגבולות הארץ, לא נשמע להנחיות וטרם יציאתו הספיק לבצע בדיקת קורונה. ביום למחרת קיבל החשוד הודעה מבנו כי הוא נמצא חיובי לנגיף. חרף זאת חזר החשוד ארצה ולא עדכן בדבר היותו חולה מאומת.

"לפי החקירה, החשוד נושא את נגיף הקורונה ובחר ביודעין להסתיר זאת מהרשויות, ובכך לסכן את שלום הציבור ולהפיץ את המחלה במזיד. עוד עלה החשד כי בנו ידע על היותו נושא הנגיף והיה שותף להסתרת המידע".

המשטרה העבירה כבר בחודש מאי את ממצאי החקירה לצורך הגשת כתב אישום נגד האב ובנו. אולם בפועל טרם הוגש כתב אישום.

העילות לאכיפת החוק

סעיף 218 לחוק קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה: אם עשה זאת בהתרשלות - דינו 3 שנות מאסר; אם עשה זאת במזיד - דינו 7 שנות מאסר

מדיניות האכיפה קובעת שבמקרים הבאים יש לשקול לפתוח בחקירה פלילית בגין עבירה על סעיף זה:
■ חולה מאובחן בקורונה הפר הוראת אשפוז ביתי, הוראת אשפוז במלונית או אשפוז בבית חולים
■ חולה מאובחן בקורונה שיקר בעניין מהותי או הסתיר מידע מהותי בחקירתו האפידמיולוגית
■ אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה במיוחד מעבר למותר והטעה בכך את משרד הבריאות לגבי בידודם של אנשים נוספים
■ הפעלה חוזרת, לאחר הטלת קנס לראשונה, של מקום, עסק או שירות תחבורה ציבורית. זאת, כשבמקום שהו עשרות רבות של אנשים באותו הזמן, ללא הקפדה על כללי ריחוק
■ מקרים חריגים בחומרתם של הפרה מכוונת של הנחיות משרד הבריאות, וכן מקרים של הפרות החוזרות על עצמן פעמים רבות

עוד כתבות

מושיק רוט. ''אני צריך כל יום לרוץ ולנצח את המאה מטר'' / צילום: אסף קרלה

"התחלתי ב-800 שקל ארוחה לאדם והבנתי שזה לא כלכלי": מושיק רוט בראיון על המסעדה הכי יקרה בישראל

מושיק רוט הציע את הארוחה הכי יקרה בישראל – 2,000 שקל לראש בסעודת הסילבסטר - ואנשים רבו כדי לשלם גם 5,000 ● בראיון לגלובס הוא מדבר על התמחור ("פחדתי מאיך שזה יתקבל פה"), מספר על הקושי בפיין דיינינג ("אתמול ביטל זוג - 10% מהמחזור נפל"), ומקפיד על כל פרט בארוחה שהיא פשוט פנטסטית: "אני לא מזייף, ואני יודע שאני מספק את הסחורה"

איתמר אבירן על רקע היקב שלו. ''אני משקיע אין סוף מאמץ בכרם כדי להביא את הפרי הכי טוב שאני יכול'' / צילום: טל להב

הקסם של יקב צור: בתל גזר יש יינן שהוא גם כורם, ואי אפשר לפספס את איכות העשייה שלו

בימים אלה מושלמת הקמתו של יקב חדש המשמר מסורת חקלאית בת מאות שנים ● זוהי הגשמת חלום עבור איתמר אבירן, שמלווה את התהליך לאורך כל שלבי הייצור: "חשוב לי לשמור על המובחנות ועל חותם המקום"

צביקה בר-נתן / צילום: אופיר אייב

הבגידה, ההחמצה והמיליונים: פרקליט־העל חושף את הסודות

הנסיעה ליערות גואטמלה כדי לחלץ פעוט מציפורני כת, הכישלון בתיק הפרקליטה שנחשפה כמדליפה וחייה התהפכו, והתחקיר שמזכיר לו היום את קטארגייט ● בספר חדש צביקה בר־נתן, מבכירי עורכי הדין בישראל, חושף פרטים על הפרשות הגדולות שליווה במהלך 35 שנות קריירה ● ראיון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות

OpenAI תשיק גרסה ייעודית של ChatGPT למענה על שאלות רפואיות. המחיר: ויתור על הפרטיות ● חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מראים שלילה אחד של שינה יכול לנבא עשרות מחלות ברמות דיוק של 80% ומעלה ● באייר מקימה בישראל מעבדה שתדמה מתקפות סייבר על מפעלי תרופות, וחברות ישראליות מציגות פריצות דרך – מטיפול ואבחון סרטן ועד "אינקובטור חיבוק" לפגים ● השבוע בביומד

עובדי חברת החשמל / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

בשל עצים שנעקרים מהרוח: הפסקות חשמל נרשמות ברחבי הארץ

רוחות חזקות ברחבי הארץ - חלקן הגיעו גם למהירות של 100 קמ"ש - הובילו לנפילות עצים שפוגעים בקווי חשמל ויוצרים הפסקות חשמל מקומיות בכל רחבי הארץ ● עובדי חברת החשמל עובדים על מנת להחזיר את החיבורים ● בחלק מהתקלות, צפי חזרת החשמל עומד על שעות הערב

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

רוצים לדעת מה תעשה הבורסה בתל אביב השנה? תקראו את הראיון הזה

רגע לפני יום שישי הראשון בתל אביב שבו מתקיים מסחר, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתי בן זאב התארח בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס ● איך הגיבו חברי הבורסה לשינוי ההיסטורי: "שמענו יותר ביקורות שליליות מחיוביות" ● מה היעד הבא: "הרבה מאוד יהודים בארצות הברית רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית" ● וגם: למה ת״א תעשה ביצועים עודפים על וול סטריט ומי יהיו הנפקות הענק הבאות

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

''חץ מוילן''. קיבל הכרה ציבורית / צילום: Shutterstock

הגאון שבאמצעות המצאה אחת פשוטה חסך לנו מבוכה בתחנת הדלק

ביום גשום בדטרויט מהנדס של פורד עשה טעות, נספג כולו במים - ואז עלה במוחו רעיון ● נדרשו עשרות שנים עד שקיבל קרדיט על החץ שהפך למושא קנאתה של תעשיית הרכב

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

אולם קולנוע. טעמי הקהל משתנים / צילום: Shutterstock

על המודל החדש של הקולנוע: בין מועדון ג'אז לפארק שעשועים

כמו מועדוני הג׳אז של פעם, גם אולמות הקולנוע מאבדים את מעמדם כמרכז של תרבות המיינסטרים ● כעת, הקולנוע יצטרך לעבוד קשה ולהצדיק כל ביקור של הקהל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

מנכ"ל ענקית הנפט אקסון לטראמפ: "ונצואלה לא ראויה להשקעה"

בפגישה בבית הלבן עם מנכ״לי ענקיות האנרגיה האמריקאיות ביקש טראמפ להזרים כ-100 מיליארד דולר לתעשיית הנפט של ונצואלה ● אולם הבכירים הגיבו בספקנות: למרות רזרבות הנפט העצומות, בעיני התעשייה ונצואלה עדיין מחייבת שינויי עומק לפני שיוזרמו אליה מיליארדים ● מנכ״ל אקסון אמר: "חזרה נוספת לונצואלה מחייבת שינויים משמעותיים"

הטכנולוגיה שתשנה את חייכם ב-2026 / צילום: AP

הטכנולוגיה שתשנה את חייכם ב-2026

בדרך אליכם: אייפונים מתקפלים, רובוטים ביתיים, טכנולוגיה לקריאת מחשבות ומכוניות־על חשמליות, לצד אתגרים שמציבה הבינה המלאכותית בתחומי הבריאות והסייבר

סניף של הרשת בעופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: יח''צ

בלי קמפיינים ובלי רעש: מאחורי הקאמבק השקט של רשת סינבון לישראל

כשנתיים אחרי שחזרה לישראל, רשת המאפים האמריקאית מציגה פדיונות חריגים של כחצי מיליון שקל בחודש לסניף ● הזכיין הקודם נזכר איך טיל אחד באילת מוטט את הניסיון הקודם ● אבל המנכ"ל הנוכחי מסביר למה האסטרטגיה של "קודם פריפריה" ובנייה הדרגתית של קהל בקניונים מוכיחה את עצמה ● היעד: 30 עד 40 סניפים

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

שמש בעשרות אלפי שקלים לשנה: כיצד תהפכו את הגג לאפיק השקעה

מהשנה מי שיבנה בית פרטי מחויב להתקין פאנלים סולאריים ● למעשה ניתן להרוויח מהם לא מעט: רשות החשמל משלמת סכומים משמעותיים על חשמל בגגות ביתיים

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

יואל חשין / צילום: גולי כהן

משקיע האימפקט על ההתעשרות: "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"

"אני עושה פעמיים ביום אמבטיות קרח, שוכב במים קפואים חמש-עשר דקות ברציפות. זה קור שהופך לכאב, אבל מחדש תאים ולא מאפשר להיות בדיכאון" ● שיחה קצרה עם יואל חשין, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

צחי ברוורמן נחקר בפרשת הדלפת המסמכים בלשכת ראש הממשלה

ראש הסגל בלשכת רה"מ נחשד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, ועוכב על ידי שוטרי להב 433 ● דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, חשף כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" את החקירה שצה"ל פתח נגדו

משרד הפנים / צילום: תמר מצפי

בתעודת הזהות שלכם עומד לפוג התוקף? הממשלה מאריכה אותו בשנה נוספת

בשל העומסים הצפויים בלשכות האוכלוסין: משרד הפנים מבקש להאריך את תוקפן של תעודות הזהות ● ברשות האוכלוסין אומרים שהם נוקטים מספר צעדים