גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה המדינה נמנעת מלהעמיד לדין חולים שהפרו בידוד?

על אף שחוק העונשין מטיל עונש מאסר ממושך על מעשה שעלול להפיץ מחלה - עד כה נמנעה המדינה מלהעמיד לדין בגין עבירה זו חולי קורונה שהפרו את הוראות הבידוד ● משרד המשפטים מסביר כי האכיפה הפלילית שמורה למקרי קיצון ● אולם גם במקרים כאלו מסתפקות הרשויות במתן קנס

איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה מסתפקת במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה מסתפקת במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חמישה חודשים מאז שהחל נגיף הקורונה להתפשט בארץ, כשברקע מתפרסמים מקרים רבים של חולי קורונה שהפרו ברגל גסה את הוראות הבידוד - ועד היום לא הוגש ולו כתב אישום אחד נגד המפרים. זאת, חרף העובדה כי סעיף 218 לחוק העונשין קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה. כך עולה מבדיקה שערך "גלובס".

במקרה של חולה קורונה שהפר בידוד, המשטרה מסתפקת באכיפה מינהלית בדמות מתן דוח קנס בגובה 5,000 שקל. מאז מרץ ועד סוף יוני חולקו 739 דוחות כאלה למפרי בידוד, שהם חולים מאומתים או שהם נחשפו לחולה.

במשרד המשפטים מסרו כי המדינה טרם הגישה כתב אישום בגין עבירה של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, בהקשר של נגיף הקורונה. מהמשטרה נמסר באופן כללי כי "מתחילת השנה נפתחו 63 תיקים בגין עבירה של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה. 11 מהם נגנזו. בשמונה תיקים (שאינם קשורים לקורונה, א' ג') הוגשו כתבי אישום".

מאז פרוץ המגפה בארץ פרסמה המשטרה מקרים רבים שבהם הופרו הוראות הבידוד הנוגעות לחולי קורונה מאומתים. כך, למשל, בסוף השבוע פרסמה המשטרה כי היא איתרה חולה קורונה מאומת ששהה עם משפחתו במלון קלאב הוטל באילת, כולל בבריכת המלון. חרף חומרת המעשה והסכנה הממשית לציבור, העניין נסגר בקנס מינהלי.

בהודעת המשטרה נכתב כי "שוטרי היס"מ הודיעו לחולה כי הוא מפר את ‘צו בריאות העם' ועליו לעזוב מיד את המקום ולחזור לבידוד בביתו. לוחמי היס"מ ליוו את החולה לרכבו ומסרו לו דוח קנס של 5,000 שקל".

לא מדובר באירוע חד פעמי. כל כמה ימים מוציאה המשטרה הודעת דוברות על חולי קורונה שמפרים את הוראות הבידוד, תוך סיכון ממשי של חיי אדם במרחב הציבורי. באחד המקרים, לפני חג הפסח, פרסמה המשטרה כי גילתה חולה קורונה מאומת שעשה את דרכו לירושלים באוטובוס ציבורי יחד עם למעלה מ-30 נוסעים. במקרה אחר, פרסמה המשטרה כי חולת קורונה יצאה מבידוד בביתה שבאור יהודה לבית מלון בת"א כדי לנפוש עם בן זוגה. באותו יום הודיעה המשטרה כי שוטרים נחשפו לזוג חולי קורונה מאומתים שלא חבשו מסכה ברחוב. בכל המקרים האלו הסתפקה המשטרה בקנס של 5,000 שקל.

עבירת התנהגות

סעיף 218 לחוק העונשין קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה. "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר שבע שנים", נקבע בחוק.
בית המשפט העליון קבע בשורת פסקי דין כי "ניתוח היסוד העובדתי של העבירה (בסעיף 218, א' ג') מעלה, כי מדובר בעבירת התנהגות - ואין צורך שהמחלה תופץ בפועל", וכי הפצת מחלה במזיד כוללת אף התנהגות פזיזה.

במשרד המשפטים אמרו ל"גלובס" כי "עד כה לא הוגשו כתבי אישום בגין עבירה לפי סעיף 218 לחוק העונשין בעניין הקורונה. חלק מהחקירות בעניינם של חולי קורונה שנחשדו בהפרת הוראות בידוד, עוכבו באופן ניכר בשל מחלתם. כמו כן, בחלק מהתיקים בחרה התביעה לייחס עבירות קונקרטיות לפי החקיקה הייעודית לעניין הפרת הוראות הנוגעות לשמירה על בריאות הציבור בתקופת הקורונה, ולא לפי סעיף 218 לחוק העונשין".

במשרד המשפטים הבהירו כי מדיניות האכיפה קובעת תבחינים למקרים שבהם יהיה זה מוצדק לשקול לפתוח בחקירה פלילית בגין עבירה על סעיף 218 לחוק העונשין. כך נקבע כי תישקל אכיפה פלילית במקרים הבאים: "חולה מאובחן בקורונה הפר הוראת אשפוז ביתי, הוראת אשפוז במלונית או אשפוז בבית חולים; חולה מאובחן בקורונה שיקר בעניין מהותי או הסתיר מידע מהותי בחקירתו האפידמיולוגית והטעה בכך את משרד הבריאות לגבי בידודם של אנשים נוספים; אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה מעבר למותר; "הפעלה חוזרת, לאחר הטלת קנס לראשונה, של מקום, עסק או שירות תחבורה ציבורית (למשל בר, דיסקוטק, אולם אירועים וכד'), וזאת כאשר במקום, שהו עשרות רבות של אנשים באותו הזמן, ללא הקפדה על כללי ריחוק (או לכל הפחות, ללא אינדיקציה לנקיטת פעולה מצד המפעיל להפחתת הסיכון לבריאות הציבור); מקרים חריגים בחומרתם של הפרה מכוונת של הנחיות משרד הבריאות; וכן מקרים של הפרות החוזרות על עצמן פעמים רבות".

אולם, כאמור, עד כה סעיף 218 הוא "אות מתה" בכל הנוגע להפרת הוראות הקורונה. בדיקת "גלובס" מעלה כי עד תחילת יולי 2020 הוגשו שמונה כתבי אישום בגין סעיף 218 לחוק העונשין, אך בנסיבות שאינן קשורות לקורונה.

מסלול מינהלי

מדי שנה, כדבר שבשגרה, מוגשים כתבי אישום בגין סעיף 218 נגד אנשים שעסקו בהברחת ובשיווק ביצי מאכל ללא פיקוח. גם חולים במחלות זיהומיות שקיימו יחסי מין תוך הסתרת מחלתם מבני זוגם, הועמדו לדין בגין סעיף זה. זאת, אף אם לא נגרמה הדבקה בפועל. לאור זאת, תמוה שסעיף זה לא נאכף דווקא בנוגע למחלת הקורונה.

במשרד המשפטים הסבירו כי הנטייה שלא להעמיד לדין על עבירה לפי סעיף 218 בכל הנוגע לקורונה, נובעת מכך שהמחוקק בחר להעביר את האכיפה בתחום זה לאפיק המינהלי בדמות מתן קנסות. לפי משרד המשפטים, אי אפשר לבצע אכיפה כפולה, ולכן האכיפה הפלילית שמורה למקרי קיצון.

אולם נראה כי גם התבחינים של משרד המשפטים למקרי הקיצון כמעט לא מיושמים בפועל. מדיניות האכיפה קובעת, בין היתר, כי יש לשקול לפתוח בחקירה פלילית "במקרה שבו אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה במיוחד מעבר למותר". אולם עד כה נחשפו מספר רב של אירועים המוניים, כגון נשפים ומסיבות המוניות שהתקיימו בניגוד לחוק - ולמרות זאת המשטרה הסתפקה ברוב הפעמים במתן קנס בלבד למפיק האירוע או בסגירה מינהלית של העסק.

כך, לדוגמה, פרסמה המשטרה כי ביוני האחרון היא הורתה על סגירת מועדון לילה באילת שפעל בניגוד ל'צו בריאות העם' ותקנות לשעת חירום תוך סיכון האוכלוסייה. בהודעה צוין כי "התקיימה במקום מסיבה המונית, לקוחות המועדון רוקדים בצפיפות, נטולי מסכות, לרבות עובדי המקום הנוהגים בניגוד להנחיות משרד הבריאות". אולם חרף העובדה כי בעל העסק הוזהר מראש, גם במקרה זה הסתפקה המשטרה בקנס מינהלי ובסגירה מינהלית של העסק ל-23 ימים.

מנגד יש לציין כי באירוע אחר הודיעה המשטרה כי מארגן אירוע שקיים מסיבה רבת משתתפים על גג מלון בתל אביב חשוד בעבירה של הפצת מחלה. אולם עד כה לא הוגש כתב אישום בעניין.

חולה מאומת בטיסה

מקרה קיצון נוסף שבו הפרקליטות טרם החליטה אם להעמיד לדין את החשוד בעבירה לפי סעיף 218, נוגע לחולה קורונה מאומת שטס לחו"ל באפריל. בהודעת המשטרה נכתב כי "כי בטרם נסיעתו לחו"ל, קיבל החשוד, תושב ביתר עלית בשנות ה-60 לחייו, הודעה ממשרד הבריאות כי עליו להיכנס לבידוד. יום אחרי קבלת ההודעה יצא החשוד מגבולות הארץ, לא נשמע להנחיות וטרם יציאתו הספיק לבצע בדיקת קורונה. ביום למחרת קיבל החשוד הודעה מבנו כי הוא נמצא חיובי לנגיף. חרף זאת חזר החשוד ארצה ולא עדכן בדבר היותו חולה מאומת.

"לפי החקירה, החשוד נושא את נגיף הקורונה ובחר ביודעין להסתיר זאת מהרשויות, ובכך לסכן את שלום הציבור ולהפיץ את המחלה במזיד. עוד עלה החשד כי בנו ידע על היותו נושא הנגיף והיה שותף להסתרת המידע".

המשטרה העבירה כבר בחודש מאי את ממצאי החקירה לצורך הגשת כתב אישום נגד האב ובנו. אולם בפועל טרם הוגש כתב אישום.

העילות לאכיפת החוק

סעיף 218 לחוק קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה: אם עשה זאת בהתרשלות - דינו 3 שנות מאסר; אם עשה זאת במזיד - דינו 7 שנות מאסר

מדיניות האכיפה קובעת שבמקרים הבאים יש לשקול לפתוח בחקירה פלילית בגין עבירה על סעיף זה:
■ חולה מאובחן בקורונה הפר הוראת אשפוז ביתי, הוראת אשפוז במלונית או אשפוז בבית חולים
■ חולה מאובחן בקורונה שיקר בעניין מהותי או הסתיר מידע מהותי בחקירתו האפידמיולוגית
■ אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה במיוחד מעבר למותר והטעה בכך את משרד הבריאות לגבי בידודם של אנשים נוספים
■ הפעלה חוזרת, לאחר הטלת קנס לראשונה, של מקום, עסק או שירות תחבורה ציבורית. זאת, כשבמקום שהו עשרות רבות של אנשים באותו הזמן, ללא הקפדה על כללי ריחוק
■ מקרים חריגים בחומרתם של הפרה מכוונת של הנחיות משרד הבריאות, וכן מקרים של הפרות החוזרות על עצמן פעמים רבות

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר

שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?

שני פסקי דין הפוכים בנוגע לאפשרות מימון תביעה ייצוגית ע"י קרן פרטית ניתנו לאחרונה, והסוגיה תוכרע בעליון ● הראשון קבע כי קרן הפועלת למטרת רווח תנהל את ההליך לא תמיד לטובת התובע, ואילו לפי השני איסור מימון הוא מחסום לתביעות שמצריכות משאבים כלכליים

תום ליבנה / צילום: אריק סולטן

תום ליבנה ואיל וולדמן מגייסים 200 מיליון דולר לספאק חדש

בשבועות האחרונים ליבנה מקדם גיוס של כ־200 מיליון דולר לחברת ספאק חדשה, המיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית ● לחברה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן ודייב דה-וולט

מימין: אייסו קאנט, מייסד פולסייד וג'ייסון ורנר, מייסד פולסייד / איור: גיל ג'יבלי

חברת ה־AI ששווה מיליארדים מגיעה לישראל ופוזלת למערכת הביטחון

חד־הקרן האמריקאי פולסייד, שמפתח מנוע פיתוח תוכנה אוטונומי המתחרה בג'מיני, רוצה לגייס את המהנדסים מישראל ● הוא כבר חתם עם כמה מענקיות הביטחון בארה"ב, כולל משרד ההגנה

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock

בין פיקדון לקרן כספית: המוצר החדש שאמור היה לייצר תחרות לבנקים, אבל מתקשה לגייס לקוחות

ברשות ני"ע קיוו שהשקת הקרנות הכספיות המתחדשות תסיט אליהן כספים מהפיקדונות, אלא שכחצי שנה לאחר מכן המצב עגום: רק שני בתי השקעות מוכרים את הקרנות, והמשקיעים מדירים את כספם מהמוצר, שמנהל מיליונים בודדים ● בקרנות טוענים: "הבנקים לא משווקים אותנו"

מערכת CUAS של אלביט, נגד כלי טיס בלתי מאוישים / צילום: אלביט מערכות

דיווח: איחוד האמירויות היא הלקוחה המסתורית החדשה של אלביט

לפי דיווח באתר "אינטיליג'נס אונליין", הלקוחה מאחורי העסקה האסטרטגית שנחתמה בנובמבר בהיקף של 2.3 מיליארד דולר היא איחוד האמירויות ● אלביט שמרה על עמימות ביחס לתוכן ההסכם ולמדינה הרוכשת, וציינה רק שהוא יתפרס על פני שמונה שנים ● העסקה מצטרפת לשורת עסקאות ביטחוניות בהיקפי שיא, על רקע צבר הזמנות שממשיך לטפס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ נגד BBC: תובע 10 מיליארד דולר על "השחרת שמו"

נשיא ארה"ב טוען כי ב-BBC ערכו קטעים מנאום שנשא ב-6 בינואר 2021, מה שיצר מצג שווא כאילו הוא קרא לתומכיו לפרוץ לבניין הקפיטול ● טראמפ מנהל תביעות גם נגד "ניו יורק טיימס", "וול סטריט ג'ורנל" ועיתון באיווה - שלושתם הכחישו את הטענות

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ברקע החשש מהאקזיט, מנכ"ל פאלו אלטו נפגש עם עובדי סייברארק

על רקע העסקה לרכישת החברה בכ-25 מיליארד דולר, מנכ"ל פאלו אלטו נפגש היום (ג') עם עובדי סייברארק ● בשיחה עם כתבים שקיים טרם המפגש, ביקש ארורה להפיג את החששות: "לא תהיה פגיעה באופציות של העובדים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ אחרי חיסול ראאד סעד: אנחנו בודקים אם ישראל הפרה את הפסקת האש בעזה

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דחה את הערעור שהגישה מדינת ישראל על צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט ● ה-FBI סיכל פיגועי תופת בארה"ב בערב השנה החדשה; חמשת העצורים - פרו-פלסטינים ● שנה לאחר נפילת משטר אסד ובצל המכות שספג המחנה הפרו-איראני בזירות השונות, נחשף קרע עמוק בתוך "ציר ההתנגדות" ● עדכונים שוטפים

אנליסטים מזהירים: "ישראל בדרך למלחמה בכמה חזיתות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסדרים של ישראל עם עזה, סוריה ולבנון עלולים לקרוס, מיהו הנשיא החדש של צ'ילה שתומך בישראל, ובאיראן הדיחו את מפקד מערך ההגנה האווירית אחרי הכישלון ביוני ● כותרות העיתונים בעולם

מנהיגים מאירופה וארה''ב ממתינים לדיונים בלשכת הקנצלר בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber

הפסקת האש מתקרבת? הפסגה בברלין שמשרטטת איך תיראה אוקראינה

גרמניה כינסה שורת מנהיגים אירופיים יחד עם זלנסקי והמתווכים האמריקאים במטרה להציג חזית מאוחדת ולהשיב להצעת הבית הלבן ● לראשונה, שורטט מתווה ל"יום שאחרי" באוקראינה: שיקום במימון רוסי, כוח אירופי במדינה וערבויות אמריקאיות ● הכדור שוב במגרש הרוסי

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

משרד הבריאות: השפעת השנה מוקדמת וחמורה מהרגיל

תת־זן חדש של שפעת A הפך את עונת השפעת לקשה מהממוצע, עם מקרי תמותה בילדים, מאות מאושפזים והיערכות לעומסים בבתי החולים ● משרד הבריאות ממליץ על עטיית מסיכות על ידי אוכלוסיות בסיכון ובנוכחותן ● וגם: שיעור ההתחסנות בישראל נותר נמוך

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?

נציגי בית החולים צפויים להיפגש השבוע עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות כדי לפתור את המשבר התזרימי של הדסה, שכבר הוביל להכרזת סכסוך עבודה ● הדרישות של ההנהלה, הטענות של האוצר וההצעה של בכיר לשעבר בהדסה שאף צד לא רוצה לקבל

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

המשקיעים בוול סטריט מתרחקים מענקיות הטכנולוגיה - וזו החלופה

סימני הספקנות סביב תחום ה-AI הולכים ומתרבים, ובתי ההשקעות הגדולים אומרים ללקוחות שלהם להוריד את החשיפה לענקיות הטכנולוגיה ● לדידם, ההזדמנויות הן בתחומים שאינם תחת הפנס ● "המשקיעים כבר לא ירדפו רק אחרי מיקרוסופט ואמזון - ההשקעה הולכת ומתרחבת לשאר השוק"

צילום: איל יצהר

רעיון נועז, כישלון קליני מכריע: חברת הביומד ביומיקס צפויה להיסגר

החברה הישראלית שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בזיהומים חיידקיים הפסיקה ניסוי קליני בשל תופעות לוואי, פיטרה מעל מחצית מעובדיה ומתכוונת למכור פטנטים ● היום הגישה ביומיקס בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון מניית החברה האם בניו יורק איבדה כמעט את כל ערכה מאז מיזוג ה-SPAC

הודעה שנשלחה בקבוצת וואטסאפ של מתחזים / צילום: צילום מסך

הונאת הרשת החדשה: הבטיחו תשואה חלומית, ואז המניה נפלה בכ־90%

מתחזים ברשת שכנעו משקיעים ישראלים להשקיע במניה של קבוצת מסעדות מלזית ● הם התחזו לדמויות מוכרות בשוק, וכך זינקה המניה בכ־150% - אך קרסה לאחר בריחת מארגני ההונאה שמכרו את החזקותיהם ● ברקע, פלטפורמות כמו מטא מתקשות לבלום את התופעה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

התיאבון של עופר ינאי: רוכש את השליטה באלומיי לפי מיליארד שקל שווי

חברת האנרגיה המתחדשת נופר שמוביל ינאי, רוכשת 46% ממניות אלומיי, המחזיקה בתחנת הכח דוראד, תמורת 460 מיליון שקל ● בין המוכרים - יו"ר הפועלים לשעבר שלמה נחמה

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

רשות ניירות ערך בוחנת מתן הקלות לסוכני ביטוח בייעוץ השקעות

במסגרת המהלך שמקדם משרד האוצר לאיחוד מוצרי החיסכון תחת פלטפורמה אחת, רק סוכני ביטוח שמחזיקים גם ברישיון ייעוץ השקעות יוכלו לשווק קרנות נאמנות ● לגלובס נודע כי על רקע זה רשות ניירות ערך בוחנת אפשרות ליצור מסלול מקוצר לקבלת הרישיון עבור הסוכנים

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

המגבלות וההטבות: ההנחיות החדשות של בנק ישראל במשכנתאות

אחרי ההקלות הזמניות שניתנו במהלך הקורונה ובמלחמת "חרבות ברזל", בפיקוח על הבנקים החליטו לקבע חלק מההקלות שניתנו ללווים שלקחו הלוואות "לכל מטרה" שמגובות בנכסים ● בנוסף, הפיקוח על הבנקים מעלה גם את גובה שווי הנכסים לצורך נטילת הלוואות שנרכשו כחלק מתוכנית מחיר למשתכן

מחירי הדיור / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לא רק המחירים שירדו: המכה שספגו רוכשי הדירות החדשות

מחירי הדירות ממשיכים לרדת שמונה חודשים ברציפות, אך עליית תשומות הבנייה מייקרת את הדירות החדשות ומכבידה על הרוכשים והיזמים ● הירידות ניכרות בעיקר בדרום ובתל אביב, בעוד בירושלים נרשמות עליות, ובשוק השכירות נרשמת יציבות עם עליות מתונות לדיירים חדשים ולמחדשים