רפת פרות / צילום: איל יצהר
השיחות בנוגע להסכם שיסדיר את משק החלב צפויות להתחדש בקרוב, והתאחדות מגדלי הבקר מתכוונת לסגת מההסכמות אליהן הגיעה במסגרת הסכם מול משרדי האוצר והחקלאות, ולטרפד את ההסכם במתכונתו הנוכחית. יו"ר ההתאחדות, ליאור שמחה, אמר ל"גלובס" כי הוא מתכוון להילחם בהסכם הקיים, ולסגת מההסכמות שקודמו בתפקידו הגיע אליהן מול משרדי הממשלה.
לדברי שמחה, "המציאות הוכיחה שאם היינו הולכים להסכם הזה, שוק החלב היה נגמר. גם ככה הענף ניצב על כרעי תרנגולת. איננו יכולים ליישם את ההסכם כלשונו. צריך ליישם הסכם חדש, אשר מצד אחד לא שוחק את מחיר המטרה, ומהצד השני מגביל את היבוא רק למילוי של חוסר, ללא יבוא של תחרות".
הרווח נחתך ב-30%
בעוד שבועות ספורים צפויים להתחיל הדיונים בנוגע להסכם שיסדיר את ענף החלב לשנים הבאות. ההסכם עוסק ביבוא מוצרי חלב, מחיר מטרה (מחיר החלב הגולמי), השנים שבהן הוא יהיה בתוקף ומענקים לרפתנים. זאת לאחר שההסכם שהסדיר את הענף הסתיים, וההסכם שנחתם במקומו באוקטובר 2018 לא הספיק לעבור כחקיקה בכנסת לפני פירוק הממשלה, ומאז לא שב לסדר היום בשל חוסר היציבות הפוליטי וממשלות המעבר.
לפני כחודש וחצי אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את המשך ההסכם לחצי שנה, עם אפשרות להארכה בחצי שנה נוספת. כלומר, לענף נותרה שנה להסדיר מתווה מחודש.
בהתאחדות מגדלי הבקר טוענים כעת כי 2019 הייתה "השנה הגרועה ביותר למשק יצרני החלב מאז ראשית שנות האלפיים". לפי נתוני ההתאחדות, בעוד שהמחירים של מוצרי החלב עלו, רווחי הרפתנים נחתכו בכ-30% לעומת 2018, ולפחות 20% מהרפתות עברו למצב של אי רווחיות או הפסד. חלק גדול מהן נמצאות בערבה ובבקעה, והן נמצאות בסכנת סגירה". שמחה גם מתקומם לראות יבואניות מזון דוגמת ויליפוד, שנכנסו בשנים האחרונות לשוק החלב ומשפרות בו את הרווחיות שלהן: "היבואנים חוגגים עם שיפור אדיר ברווח הנקי, והתעשייה המקומית קורסת".
כעת מבקש שמחה לאפס את המשא ומתן, ולחזור לנקודה שבה הוא התחיל מ מול משרדי האוצר והחקלאות לפני למעלה משנתיים. המשימה הזו צפויה להיות מורכבת, שכן רוב השחקנים הרלוונטיים הספיקו להתחלף, וביניהם יו"ר ההתאחדות בעצמו, המנכ"ל הטרי של מועצת החלב איציק שניידר, שר האוצר ישראל כ"ץ, שר החקלאות אלון שוסטר ומנכ"לי משרדיהם. כך, כל אחד מהשחקנים צפוי לנסות ולהתבצר בעמדותיו, כדי להוכיח את נאמנותו לציבור שהוא מייצג.
משמעות ההסכם קריטית עבור השחקנים השונים בענף - הרפתות וכן המחלבות הגדולות, וביניהן תנובה, שטראוס, טרה וגד - שכן הוא אמור לספק להם ודאות כיצד הענף ייראה. בהתאחדות הבקר יוצאים כעת נגד ההפחתה המדורגת למחיר המטרה בגובה 23 אגורות על פני כחמש שנים, שעליה חתם יו"ר ההתאחדות הקודם.
אותו הסכם גם כלל תוכנית התייעלות מואצת לענף הבקר לחלב, כשהמשמעות היא קונסולידציה או סגירה של רפתות קטנות. לצורך כך אמור היה להיות מוקצה תקציב של כחצי מיליארד שקל לעידוד הקמת רפתות גדולות, והרחבה וייעול של הקיימות.
מנגנון ייקור אוטומטי
סוגיה משמעותית נוספת עבור המחלבות נוגעת לכך שההסכם אינו כולל מענה לדרישה של תנובה וטרה בעתירתן לבג"ץ, כי המחיר לצרכן של מוצרי החלב יעודכן באופן אוטומטי אחת לשנה, ללא צורך בחתימה פוליטית. ב-2018 ניהלו שתי המחלבות הללו מאבק מול שר האוצר דאז משה כחלון, לאחר שזה סירב לחתום על עליית מחירי מוצרי החלב שנמצאים בפיקוח ממשלתי, וביניהם חלב, גבינה צהובה וחמאה, על אף שחומר הגלם שאותו רוכשות המחלבות מהרפתנים התייקר.
הקשר בין השניים מבוסס על נוסחה קבועה אך כזו שדורשת חתימה פוליטית, אולם כחלון סירב לחתום על הייקור. בג"ץ איחד בין העתירות של המחלבות, ולבסוף אילץ את שר האוצר לחתום על עליית המחיר. זוהי הסיבה המרכזית לכך שהמחלבות התעקשו שההסכם יכלול מנגנון ייקור אוטומטי.
משמעות ההסכם אמורה להיות קריטית גם עבור ציבור הצרכנים בישראל, שכן היא אמורה להגדיל באופן ניכר את ייבוא מוצרי החלב בישראל, שנחשבים ליקרים ביחס לעולם - באוצר קיוו לייצר תחרות שתביא להוזלה משמעותית של מחירי החלב בישראל, ותגיע בסופו של יום לכיס של הצרכן. טענתם הייתה כי בתום תקופת ההסכם צפויים מחירי החלב הגולמי להיות "דומים לאלה הנהוגים באירופה", אך ב-2018 מוצרי החלב בישראל עדיין היו יקרים יותר בפער של 25%-40% ממדינות ה-OECD.