גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

“חשוב לשדר יציבות והמשכיות ולייצר תקציב לשנה ושלושה חודשים”

לבחור בתקציב דו שנתי ומיד, לתמרץ את החלשים ולא את החזקים, להגדיל תקציבים לחינוך, בריאות ותחבורה ולהשקיע בהסבות ובהכשרות מקצועיות ● "גלובס" מארח פאנל מומחים יומי בניסיון לסגור את הוואקום ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית ● סוגרים את הוואקום 

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג תוכנית מענקים במשרד ראש הממשלה בירושלים / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג תוכנית מענקים במשרד ראש הממשלה בירושלים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"לטפל לעומק באוכלוסיות שלא משתתפות בשוק העבודה"

רוני בר-און, לשעבר שר האוצר, כיום עו"ד ויועץ

רוני בר און  / צלם: איל יצהר

1. לעשות תקציב גם לשנה הבאה

"העברה של תקציב עכשיו היא לא באמת דו-שנתית, אלא ל-16 חודשים. צריך לזכור שאנחנו סוחבים איתנו גירעון של כ-200 מיליון שקלים ושהצמיחה תהיה שלילית, עמוקה. בסוף, יהיה לזה מחיר בריביות. צריך לעשות עכשיו תקציב גם לשנה הבאה - אם יש לממשלה תוכניות, זה הזמן לעגן אותן בתקציב. אם באמת יש כוונה להתמודד עם המשבר הזה, זה כרוך לא רק בהזרמות כסף, שהן תרופות דוגמת אקמול, ולא תרופה משמעותיות למשק חולה מאוד. תקציב הוא הכרזה על מדיניות כלכלית, לא עמודת אקסל. גם חברות דירוג האשראי זקוקות לכך, גם הבנקים, הפירמות והמדינה כולה. מהאספקט הפוליטי, הקטטה הזו לדעתי לא במקום, ומוכיחה שנתניהו משתמש בשאלה של תקציב חד שנתי כמכשיר פוליטי, בזמן שאיום הבחירות מנציח את האסון הכלכלי הנורא של אין תקציב. נתניהו היה אביר התקציבים הדו-שנתיים החל מ-2009 וניסה לשכנע את כולם שזה הדבר הנכון לעשות".

2. לתת מענקים רק למי שצריך

"צריך לאפשר לאזרחים לחיות כאן, לאחר שסגרו להם את העסקים. אבל זרקו להם כמה שקלים, יזרקו להם עוד כמה שקלים. לא כולם צריכים לקבל את הכסף הזה, צריך לאפיין את בעלי הזכאות. משלמים כך גם לבעלי שכר גבוה שלא נגרם להם נזק כתוצאה מהקורונה, וזורקים כספים שהיה ראוי לעשות בהם שימוש הולם יותר".

3. להתנות את מענקי האבטלה בהכשרות מקצועיות

"עוד לא שמענו מילה על מודל ההתמודדות עם בעיית האבטלה, בזמן שהגיבנת הזו יכולה ללכת איתנו לארבע חמש. היו שלושה אירועים בעבר שבהם האבטלה עברה את רף ה-10%. עכשיו, להגיע ל-10% זה בגדר חלום, 15% זה ריאלי, 20% - לא מן הנמנע. בשנות ה-50 כשהתרחש משבר אבטלה הגיעו כספי השילומים שהניעו את המשק, בשנות השישים מלחמת ששת הימים, ובשנות התשעים היו אירועי השלום - הסכם אוסלו שנטע ציפיות בכלכלה. עכשיו, אנחנו לא רואים משהו שיעצור את המשבר הענקי הזה. צריך לעשות הסבות והכשרות מקצועיות, וזו הזדמנות טובה לטפל טיפול עומק באוכלוסיות שלאורך דורות לא משתתפות בשוק העבודה. צריך להתנות את מענקי האבטלה בהכשרות והסבות מקצועיות - למשל, אחים ואחיות, מורים. צריך לחשוב מחדש על הצרכים של המשק. בסופו של דבר, המשק יתאזן, ויהיה איפה לקלוט את האנשים האלו. אפשר להרוויח את התקופה הכלואה הזו כדי להתמודד עם הדברים האלו".

4. להשקיע בתשתיות שיספקו עבודה 

"זה הזמן להשקיע בתשתיות. למשל, לבנות בתי ספר - יש לנו חוסר כרוני בכיתות לימוד, לבנות בית חולים נוסף, לפתור את בעיות התעבורה ואי ספיקת הנסועה בכבישים. הפרויקטים האלו יכולים לספק עבודה לישראלים רבים, וצריך לתעדף אותם בכך. המדינה צריכה להבהיר שהיא לא קונה זמן בכסף, אלא זמן באפקטיביות משקית בכסף שהיא מוציאה. צריך בשביל זה הנהגה, ולא רק לזרוק את הכסף על תרופות קלושות להורדת חום". 

"אין טעם לזרוק כסף; להעביר תשלום רק למי שנפגעה פרנסתו"

יוסי זעירא, פרופסור לכלכלה, האוניברסיטה העברית

פרופסור יוסי זעירא / צילום: ענבל מרמרי, גלובס

1. חשוב לשדר יציבות באמצעות תקציב דו שנתי

"אני תמיד תומך בתקציב חד שנתי, אבל עכשיו זה מגוחך. נותרו לנו שלושה חודשים לשנת התקציב, וצריך לתת תחושה של המשכיות. חשוב לשדר יציבות ולייצר תקציב לשנה ושלושה חודשים, ולא רק לשלושה חודשים. תקציר קצר טווח משמעותו שאנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים. תקציב מטרתו להפיג את אי הוודאות. כמובן שאפשר יהיה לשנות אותו בהמשך, הוא לא חקוק בסלע. אבל המערכת חייבת תקציב כדי להתחיל לעבוד. תמיד כשיש תקציב ופורצת מלחמה, למשל, עושים התאמות. אם יהיה צורך, אפשר יהיה לעשות את זה. אם יש צרכים מסוימים כרגע כמו השקעות בבריאות או בתשתיות בגלל הקורונה, אפשר וצריך להכניס את הנושאים לבסיס התקציב. למה לדחות החלטות שאנחנו יודעים מראש שנצטרך לקבל? אנחנו יודעים שהקורונה תלווה אותנו לפחות שנה וחצי. גם המגזר הפרטי צריך ודאות כלכלית כדי להשקיע. ככל שזה לא קיים, לא יהיו השקעות".

2. לתת כסף רק למי שצריך

"הטיפול של הממשלה בקורונה הכלכלית הוא נורא ואיום. הם נותנים כסף ולא תמיד דואגים שהוא יינתן למי שצריך אותו. לזרוק כסף סתם - אין טעם. צריך להעביר את התשלומים רק למי שנפגעה פרנסתו, אין טעם לתת לאחרים. זה לא רק לא צודק. זה לא נכון מבחינת ההשפעה הכלכלית. אם אני אקבל עכשיו כסף, אני לא אבזבז אותו אלא אחסוך. זה לא עוזר לכלכלה לצאת מהמיתון. אנחנו צריכים השקעות וצריכה. אם את הכסף הזה ייתנו למי שמובטל וחוסך פרוטה לפרוטה, הוא יוכל להוציא אותו. אין לו אפשרות לחסוך כשאין לו הכנסה. לתת מתנות לאלו שלא צריכים את זה, זה גם עניין מנקר עיניים ומעורר כעס. זה מרחיב את האי שוויון, ולא מרחיב מספיק את הביקוש המצרפי".

3. יותר רופאים ואחיות, יותר מורים ויותר נהגי אוטובוס

הממשלה צריכה להגדיל את התקציבים. מערכת הבריאות נמצאת בלחץ גדול; היא צריכה יותר רופאים ויותר אחיות, התוספת שניתנה איננה מספיקה. גם את מערכת החינוך צריך להרחיב. בשנות החמישים, למדנו בבית הספר במשמרות כי לא היה מספיק מקום. עכשיו, צריך כיתות קטנות יותר. זה אומר לשנות את הפורמט. כדי לעשות את זה, צריך יותר מורים ותקציבים להוראה. נושא נוסף הואהתחבורה הציבורית; אנחנו רוצים שאנשים ייסעו בבטחה, וזה דורש יותר אוטובוסים ויותר נהגים. בבנק ישראל הציעו להשתמש בנהגי חברות התיירות. לא ברור למה הממשלה דחתה את ההצעה הזו".

4. לקחת מופעי תיאטרון למקומות פתוחים 

"אנחנו לוקחים ענף שלם, שחשוב לנו כצרכנים, ואנחנו נותנים לו למות לאט לאט. זה לא רק פוגע באנשים שמועסקים בענף. הממשלה צריכה להתערב כאן, ולא לבטל תקציבים דוגמת תקציב 'תרבות לעם'. זה הזמן לקחת מופעי תיאטרון למקומות פתוחים, בפריפריה ובערים. הממשלה יכולה לממן את ההופעות האלו - זה לא הרבה כסף - לא צריך למכור כרטיסים. זה יממן את התעשייה ויחזיר את עולם התרבות לעם. במקום שנצטופף באולמות, נלך לפארק ונראה הופעות. ארה"ב עשתה את זה בזמן המשבר הגדול בשנות ה-30. לקחו אמנים, נתנו להם משכורת שאפשרה להם לחיות בכבוד, והם יצרו דברים שהציבור נהנה מהם".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק