בדיון שקיימה הבוקר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הציג סגן שר הבריאות יואב קיש את התיקונים עליהם הוחלט ברפורמת הקנאביס הרפואי. "קבלת הקנאביס הרפואי תעבור מרישיון למרשם שיונפק על ידי רופאים מומחים וזה יכלול שיתוף פעולה מלא עם ההסתדרות הרפואית וקופות החולים, שכבר הביעו נכונות לקחת חלק במהלך", אמר קיש. "זו בשורה לציבור המטופלים, אנחנו פותחים את התחום לאלפי רופאים מומחים, שהמדפסת שלהם תדע להוציא מרשם לאנטיביוטיקה וגם לקנאביס רפואי".
בפתח הדיון אמר שר הבריאות יולי אדלשטיין: "כשאשתי עליה השלום הייתה בימיה האחרונים, הרופא הציע לה שימוש בקנאביס רפואי כדי להקל על הכאבים ואני עד שזה עזר לה. כשהגעתי למשרד ידעתי שצריך לקדם את זה אבל לאור האתגרים הרבים, בהם כמובן הקורונה, היה לי ברור שלא אצליח להגיע לזה בשנה הקרוב, ביקשתי מסגני יואב קיש לרכז ולקדם את הטיפול בנושא ולעשות זאת כמה שיותר מהר ומול כל גורם שצריך".
בסוגיית הפיקוח על המחירים אמר קיש כי "בתחום הזה עדיין לא הושלמה העבודה. יש עכשיו ועדת מחירים אבל האוצר מאוד מתנגד להטלת פיקוח ישיר. הסכמנו לוותר על פיקוח ולאפשר יצוא, בתנאי לקבלת סל תוספתי למימון הקנאביס הרפואי, בשלב הראשון של 100 מיליון שקל, שלהערכתנו יביא לאורך זמן להורדת מחיר של עד 20%. לא נייצא גרם אחד של קנאביס לפני שנסדיר את המחיר בישראל. בנוסף נאפשר גם שיווק ישיר בין היצרן לצרכן. זה עדיין יצטרך לעבור דרך עמדה עם רוקח, אבל אפשר שיהיה מטעם היצרן".
מחיר הקנאביס היום מגיע לכ-200 שקל ויותר ל-10 גרם, כאשר הצריכה הממוצעת היא כ-30-40 גרם, כלומר כ-600-800 שקל, ויש מי שזקוקים גם ל-100 גרם, כלומר 2,000 שקל לחודש. מטרת משרד הבריאות על פי המצגת שהוצגה היום בכנסת, היא לרדת מתחת ל-300 שקל בממוצע למנה חודשית.
שוק הקנאביס מחכה להתחיל בייצוא מסוף 2017. החלטת ממשלה בעד היצוא התקבלה רק בינואר 2019. שר התעשייה אלי כהן חתם על הצו המאשר את הייצוא בחודש מאי 2020, והשוק קיווה שבכך הגיע רגע האמת, אך משרד הבריאות התנה את האישור תחילה בתקנים נוספים ליחידת הקנאביס הרפואי במשרד, וכעת גם בסבסוד המחיר.
ההזדמנות של יצוא הקנאביס הוערכה בעבר בכ-4 מיליארד שקל, אולם ככל שעובר הזמן מתבססים מתחרים עולמיים רבים יותר, וההזדמנות של ישראל חומקת מבין באצבעות. אולם, לא רק משרד הבריאות אחראי לכך. גם חברות הקנאביס הישראליות התקשו וחלקן עדיין מתקשות להעמיד מוצרים התואמים את כל התקנים בארץ, ובמצב של מחסור בארץ - לא ברור איך הן תיצאנה לחו"ל.
ישנו גם פער בין התקנים הקיימים בארץ (IMC-GMP) לבין התקן האירופאי (EU-GMP) ובינתיים אין הכרה של מדינות אירופה בתקן הישראלי. בימים אלה בלתי אפשרי כרגע לגייס מפקחים מאירופה שיטוסו לישראל כדי לפקח על המפעלים המקומיים ולתת להם את האישור האירופאי, כך שלא בטוח שאישור יצוא ישראלי, אכן יתבטא בכך שמדינות העולם בכלל ואירופה בפרט, אכן יאפשרות יבוא קנאביס ישראלי לתוכן.
בינתיים, בשל המחסור בשוק הישראלי בסחורה העומדת בתקן הישראלי, התחיל להתפתח בישראל דווקא שוק של יבוא. המגדלות הישראליות הן שמייבאות קנאביס מן החברות המובילות בחו"ל, כדי לתפוס נתח שוק על המדפים ולמנוע מחסור שמוביל להתמרמרות ולחץ מצד הצרכנים.
לדברי ירון ברגר, מנכ"ל חברת גידול הקנאביס IMC בישראל: "ישראל מייבאת היום יותר קנאביס מאשר גרמניה, שאמורה להיות שוק היעד העיקרי שלנו לייצוא. בגרמניה ישנם היום 60 אלף מטופלים, והשוק יחסית סגור ומתנהל במחסור. בישראל 70 אלף מטופלים, והשוק במגמת גידול. אני אני לא חושב שהשווקים בגרמניה מחכים ליצוא מישראל, ואנחנו לא נערכים לכך. אנחנו נמכור גם לגרמניה ומדינות נוספות באירופה את הסחורה שאנחנו כבר מייצרים בספרד".
כרגע, IMC מייבאת את המוצרים הגדלים בספרד גם לשוק הישראלי. ברגר מציין כי לא כל היבואנים של סחורה מחו"ל, דואגים לשמור על רציפות בזנים המיובאים. "המוצרים שמגיעים לארץ איכותיים, אבל חוסר הרציפות אינו תואם את עקרונות הרפורמה". ברגר מציין כי IMC אינה מתכננת להתבסס על יבוא עצמי מספרד בעתיד, אלא מקווה בשלב כלשהו לספק את הביקושים למוצריה בשוק הישראלי מן החוות המקומיות.
אז מה בעצם מונע מהחברות המקומיות לספק את הביקוש ודוחף אותן לייבוא, ואיך הן תוכלנה להפוך למעצמות יצוא אם הן בעצמן נדרשות ליבוא כדי לספק את השוק שלהן?
"התקנים של הרפורמה חייבו את המגדלים בהתאמה שיצרה מחסור בארץ. היום המטופלים מעוניינים במוצר עם THC גבוה (הרכיב הפסיכואקטיבי, ה"ממסטל" בקנאביס - ג.ו). הם מבקשים את הקטגוריה של בין 16-24 אחוז THC , ומקווים שיקבלו כמה שיותר. אלה מוצרים שהתעשייה המקומית התקשתה לייצר בכמויות גדולות, באופן עקבי וגם באיכות גבוהה, על פי התקנים הישראלים החדשים. אני מעריך שכעץ השוק יודע לספק את הביקוש למוצרים הללו ושבעתיד המטופלים יראו שזה לאו דווקא מה שטוב להם.
"אנחנו מאמינים שברבעון האחרון של 2020 כבר נספק בארץ מוצרים שגדלו בארץ, ואז נוכל גם לספק אותם באופן רציף, ופה ושם ניבא אם יהיה מחסור נקודתי. אני מאמין כי עוד שנה, נראה דומיננטיות ל-4-5 מוצרים בבתי המרקחת, והם יהיו מוצרים ישראלים".
בקטגוריות מוצר אחרות, "תוצרת חוץ" שולטת בשוק. זה לא יקרה כאן?
"אין סיבה לכך. המוצרים הישראלים הם בעיקרון מצוינים, תאני היצור טובים, וזה מוצר חקלאי שעדיף לקבל אחרי כמה שפחות שינוע".
לדלג על בתי המרקחת
ברפורמה מוצעים שני צעדים נוספים להורדת המחירים: רכישה מרוכזת של קנאביס על ידי קופת החולים עבור לקוחותיהם, במחיר מופחת, ושיווק ישיר מן המגדל ישירות לצרכן, תוך דילוג על שלב בית המרקחת. יש לציין כי חלק מן המגדלים כבר הקימו בתי מרקחת משלהם, או פועלים דרך בתי מרקחת שבבעלותם, אבל גישה כזו לא בהכרח הביאה עד היום להורדת המחיר, אלא פשוט להשארת נתח גדול יותר ממנו בידי המגדל.
יו"ר הסתדרות הרוקחים דוד פפו אמר ל"גלובס" כי: "מי שמציע לוותר על שלב בתי המרקחת אינו מונע משום שיקול מקצועי, אלא רק מכסף. כן, גם בתי המרקחת צריכים להיכנס מתחת לאלונקה, אבל אדם לא סוחב אלונקה לבד.
"אם כל שלב בשרשרת הערך יוריד מן המחיר 5%, נוכל להציע את המחיר שמשרד הבריאות שואף אליו, בלי לוותר על ייעוץ רוקחי. קל להרוג את השליח, שזה אנחנו, כי אצלנו מתרחשת גביית הכסף מהאזרחים, אבל אנחנו לא אחראים לבדנו על המחיר לצרכן.
"יש מי שחושב שמאוד קל לתפעל בית מרקחת, אבל זה מוסד רפואי. לקוח שוויצרי בבית מרקחת ישאל "למה". הישראלי שואל "כמה". העבודה של הרוקח היא לא מיותרת - הוא מנחה את המטופל איך לקחת את המוצר. 60% מהמטופלים מגיעים היום פיזית לבית המרקחת ולא קונים באמצעות שליח. מבחינתי שמגדלים יקימו בתי מרקחת ייעודיים לקנאביס, אני לא חושש מתחרות - רק שיעמדו בכל הכללים. אבל מה לעשות שאנחנו בתקופת השבשבת? לאן שפונה התרנגול על השבשבת, לשם הולך הפוליטיקאי".
שינוי נוסף שנעשה, שהשוק מחכה לו מאוד הוא הוצאה מפקודת הסמים של מוצרי קנאביס ללא החומר הפסיכואקטיבי THC . חומרים אלה, המבוססים בעיקר על החומר הפעיל אך ללא התופעות הפסיכואקטיביות, CBD , יוכלו להימכר בשוק באופן חופשי. זהו שינוי שמשרד הבריאות בהנהלתו הקודמת הזכיר כאפשרות עתידית, אך בסופו של דבר לא אישר. CBD נחשב לחומר בעל סגולות בריאותיות שונות וכבסיס לחלק ממוצרי הקנאביס הרפואי, ובמדינות מסוימות באירופה וכן בחלק ממדינות ארה"ב, הוא נמכר באופן חופשי והתפתח שוק צרכני משמעותי של מוצרי מזון, קוסמטיקה ואפילו וטרינריה. קיש אמר בכנסת כי רכיבי השינוי הדורשים חקיקה, יובאו בתוך חודשיים לדיון בוועדת הכנסת.
"פתרון חלקי שייקח לו הרבה זמן להתממש"
דנה בר און, מעמותת הקנאביס הרפואי בישראל, בירכה על השינויים אך ציינה כי הטיפול בסוגיית המחיר אינה מספקת: "מדובר בפתרון חלקי שייקח לו הרבה זמן להתממש ויש מטופלים רבים שכבר היום לא מקבלים את הטיפול בגלל עלויות של אלפי שקלים בחודש". בנוסף, התייחסה לנושא התקינה וההדברה לגידולי הקנאביס שלא זכה לדבריה למענה בתיקוני הרפורמה: "השינוי שנעשה בתקינה של ההדברה והגידול, נוגד את התקינה הקיימת בחו"ל והביא לארץ תופעות לוואי שאין דומה להן במדינות אחרות. נוצר מצב אבסורדי שבו אני נוטלת תרופה שנעשה עליה שימוש בחומר הדברה שאסור בחשיפה נשימתית. חיינו בסכנה, לא הסכמנו להיות שפני ניסיונות".
התאחדות התעשיינים מסרה בתגובה לדברים כי "לא ניתן לצפות שחברות הקנאביס הרפואי יספגו את עלויות שדרוג מתקניהן בהתאם להחמרת התקנים, מבלי שתינתן להן האפשרות לייצא ולהרחיב את השווקים שלהן ובכך ליצור הכנסות שעשויות לממן את העלויות הללו. חברות הקנאביס מחויבות לשוק הישראלי ולמטופלים הישראלים ואישור הייצוא הוא קריטי להבטחת המחיר והאיכות עבורם" .
יו"ר פורום קנאביס במוצרי צריכה בהתאחדות, ליאור לוי, הגיב בדיון להחרגת ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים ואמר כי "השוק העולמי של מוצרי צריכה על בסיס קנאביס יצמח בשנים הקרובות, ויגיע להיקף של כ-80 מיליארד דולר תוך פחות מעשור. ככל שמדינת ישראל תשכיל לקדם ייצור מוצרי הצריכה: מזון, תמרוקים, תוספי תזונה על בסיס רכיבי קנאביס ותאפשר פיתוח מהיר של מוצרים שכאלה, כך תצליח התעשייה המקומית לפרוץ לשווקים העולמיים ולצמוח במהירות יחד איתם. מדובר על תוספת של כחצי מיליארד דולר ליצוא של התעשייה הישראלית, ויצירת אלפי מקומות עבודה איכותיים חדשים שהינם קריטיים במיוחד כשישנם כמעט מיליון מובטלים במשק".
דוד שיסל, סמנכ"ל חברת CANTEK, אמר ל"גלובס": "אנו בעד מכירה ישירה מהחברה ישירות לצרכן. בית המרקחת המיועד, שיוקם כחלק ממרכז 'עץ הדעת', יהווה 'חנות דגל' שתמכור, בין היתר, מגוון מוצרי קנאביס רפואי, אבל השאיפה היא להנגיש את המוצרים ישירות לצרכנים, בלי תיווך ובלי עמלות, לטובת המטופלים. חשוב להדגיש כי הרעיון של בית המרקחת אינו נוגע רק למכירה של מוצר זה או אחר אלא מתמקד במענה וליווי מקצועי למטופלים, באמצעות צוות מקצועי של רופאים ורוקחים, אשר יאפשרו טיפול תרופתי ייעודי, קבוע, מותאם ומדויק".