גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הינדואים בניו דלהי צופים ברה"מ נרנדרה מודי בטקס הנחת אבן הפינה למקדש לאל ראם, רביעי. חסידי מפלגתו הרסו את המסגד העתיק שהיה במקום / צילום: Adnan Abidi, רויטרס

בתוך שלושה שבועות מספר מקרי הקורונה בהודו כמעט הוכפל: מיליון אחד ב-16 ביולי, 1.9 מיליון הבוקר; 25 אלף מתים ב-16 ביולי, 40 אלף מתים הבוקר.

שר הפנים אמיט שאה, האיש החזק ביותר בקבינט של ראש הממשלה נרנדרה מודי, הובהל השבוע לבית החולים עם קורונה. אישים נוספים הובהלו בעקבותיו: ראש הממשלה של המדינה הדרומית קרנטקה, שר הנפט בממשלה המרכזית, ומנהיג מפלגת השלטון במדינה הגדולה ביותר של הודו, אוטאר פראדש.

האם התפשטות הנגיף בהודו יוצאת מכלל שליטה? הכול תלוי כמובן במשמעות ה"שליטה". יחסית לגודל אוכלוסייתה, מצבה של הודו טוב בהרבה מזה של ארה"ב, או רוב אמריקה הלטינית, או ישראל; וקצת יותר טוב מחלק של מערב אירופה. שיעור הנדבקים בה עמד אתמול על 1,380 לכל מיליון תושבים. בארה"ב הוא עמד אתמול על קרוב ל-15 אלף; בברזיל - 13 אלף ויותר; בישראל - 8,000 ויותר.

יתר על כן, שיעור המחלימים מן הנגיף בהודו עומד בסימן עלייה: שני שלישים ויותר.

אבל כלפי זה צריך להזכיר את ההיקף המוגבל של בדיקות, 15 אלף למיליון, רק רבע מהשיעור של סין, רק 7% מהשיעור בארה"ב. גם כך, חלקם של הנדבקים גדל פי שניים ויותר בשלושת השבועות האחרונים.

המספרים אינם משקפים את ההחמרה 

חוץ מזה, הספירה הפרופורציונלית טובה לסטטיסטיקה, אבל ספק אם היא יכולה להנחות מעצבי מדיניות. מדען הודי אמר השבוע לבי.בי.סי, שהמספרים האלה אינם משקפים את ההחמרה במוקדים מועדים במיוחד לפורענות. למשל, במדינת ביהאר, בצפון הודו (80 מיליון תושבים, אחת העניות ביותר בהודו), שיעור הנדבקים גדל בדילוגים יומיים של 10%.

בהודו, עוד יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם, ברור למדי שמן המשבר הזה יש רק מוצא אחד: חיסון, כמה שיותר מהר.

בשעה שבארצות אחרות מספרים קטנים בהרבה מדליקים נורות אזעקה ומניבים סגרים מחמירים, בהודו הוסרו כמעט כל ההגבלות על הפעילות הכלכלית.

זה לא מפתיע. על פי ארגון העבודה הבינלאומי, 80% מן המפרנסים בהודו נמצאים בכלכלה ה"לא-פורמלית", מחוץ להישג ידן של רשת הגנה חברתית ושל חקיקה מסודרת. אין בולמי זעזועים ואין מנגנונים של סיוע.

מפות עוינות ו"סחר סוסים"

ואף כי הקורונה היא עכשיו הרקע לכל סוג של פעילות, היא אינה הרקע היחיד. שנה ויותר לאחר בחירתו החוזרת, ראש הממשלה נרדרה מודי מגלגל מספר מפתיע של כדורים באוויר בעת ובעונה אחת.

משברים חמורים של מדיניות חוץ וביטחון מספקים תזכורות על חולשתה הנתונה של הודו בסביבה עוינת. מהלכים צבאיים של סין לאורך הגבול המשותף בהרי ההימליה הנחילו להודו אבדות כבדות והשפלה צורבת בסוף מאי. גם פקיסטן וגם נפאל פרסמו באחרונה מפות רשמיות חדשות, הכוללות נתחים ניכרים של שטח הודו.

הקורונה לא הפחיתה אף במלוא הנימה את תאבונו של מודי ללהטוטים פוליטיים פנימיים.

מפלגתו אמנם נחלה ניצחון סוחף בבחירות הכלליות לפני שנה, אבל הפסידה בשורה של בחירות לממשלותיהן של מדינות (יש בהודו 28 מדינות ו-8 טריטוריות).

בארבע מדינות חשובות, השלטון נשמט מידי מפלגת העם של הודו (BJP), שמודי הוא מנהיגה העליון. מאז, המפלגה מנהלת מה שההודים מכנים "סחר סוסים", כדי להחזיר לעצמה את השלטון בלי בחירות. היא מנסה לפתות צירי אופוזיציה לערוק לשורותיה. היא מטיסה אותם לבתי מלון מבודדים, ומשגיחה על הכניסות ועל היציאות.

במדינה אחת, סחר הסוסים עלה יפה. בשעה שהודו התכוננה לסגר הראשון, בשבוע הרביעי של חודש מרץ, מפלגת העם החזירה לעצמה את השליטה במדינת מאדיה פראדש, במרכז הודו (72 מיליון בני אדם).

באמצע יולי התחיל הניסיון להפיל את ממשלת הקונגרס במדינת רג'סטן, זו המככבת על מפות התיירות של ישראלים. הניסיון עדיין נמשך, עד כה בפחות הצלחה.

בשתי המדינות האלה, קבלני הסוסים הם כוכבים צעירים של מפלגת הקונגרס, שנמאס להם לחכות לתורם. מאחר שהמפלגה סירבה להעניק להם את כהונת ראש הממשלה של המדינה (צ'יף מיניסטר), הם החליטו ששאיפותיהם הפוליטיות מצדיקות עריקה אל היריבה האידיאולוגית המרה השולטת בזירה הארצית.

קלות המעבר מגוש רעיוני אחד לגוש רעיוני אחר מעמידה בספק כלשהו את התיימרות הודו להיות "הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם". היא בוודאי מגדילה את הניכור ואת הציניות, שבהם הפוליטיקה ההודית משופעת זה כבר. והיא מעוררת את השאלה אם מפלגת השלטון הלאומנית-דתית מוכנה לסבול השפעה כלשהי של האופוזיציה באיזשהו מקום.

בהיעדר הנכונות להתאפק, או לציית לכללי המשחק, הממשלה בדלהי יכולה תמיד לנסות ולהשיג באמצעות מניפולציה מה שהמצביעים סירבו להעניק לה בקלפי. הודו עדיין לא הגיעה לשם. מפלגות אופוזיציה מקומיות מנהלות את ממשלותיהן של שמונה מדינות (מתוך 28), ומפלגת הקונגרס עדיין מחזיקה בשלטון בשלוש מדינות.

מקדש לאל ראם

ֿמדברת בעדה העובדה שמודי ואנשיו החליטו לחתור תחת הממשלות הנבחרות של האופוזיציה בעיצומה של מגיפה גלובלית. נראה שמבחינתם אין זמן לא הולם להפקת רווחים מפלגתיים.

ואין זמן לא הולם להפקת רווחים דתיים ולאומיים. ביום רביעי, ראש הממשלה מודי הניח את אבן הפינה (40 ק"ג של זהב) לבית המקדש לאל ראם, מן הבולטים בפנתיאון האלים של דת ההינדו. בית המקדש הזה קם במקומו של מסגד בן 500 שנה, שחסידי מפלגת העם של מודי הרסו במו ידיהם ב-1992.

זה היה אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה של הודו העצמאית; רגע שבו נקרא תיגר על עצם המרקם העדין והשברירי של החברה ההודית. הורסי המסגד טענו שהמסגד עצמו קם על חורבותיו של מקדש הינדואי עתיק, והם רק מחזירים עטרה ליושנה.

הריסת המסגד הייתה חוליה חיונית בעלייתה של מפלגת העם ממעמד של קבוצה קיקיונית (שני מושבים בפרלמנט ב-1984) למפלגת השלטון הכול יכולה (303 מושבים ב-2019). היא הייתה גם חוליה חיונית בעלייתו של נרנדרה מודי, וטבעה אות קין על הרקורד שלו. אלפים קיפדו את חייהם במהומות דת, שהתחוללו בקשר ישיר עם פרשת המקדש לאל ראם.

המקדש ייבנה בעיר איודיה, במדינת אוטאר פראדש. הוא יתנשא לגובה של שלוש קומות, 50 מ' ויותר, ויהיה מעוטר באוסף של צריחים ושל כיפות. למרבה הנוחיות, בנייתו תושלם עד 2024, השנה שבה יהיו בהודו הבחירות הכלליות הבאות. אמיט שאה, שר הפנים המאושפז באגף הקורונה, הודיע עוד לפני חמש שנים שבדעת מפלגתו להישאר בשלטון לפחות 25 שנה.

הנחת אבן הפינה בידי ראש הממשלה מקרבת את קץ מעמדה החילוני של הודו. מייסדיה סירבו בתוקף להגדיר אותה כמדינת לאום או כמדינת דת. אמנם יש בה רוב גדול של הינדו, בערך 80% של האוכלוסייה, אבל היא נהגה לדבוק באתוס חילוני, שבו שמורות זכויות שוות לבני כל הדתות. המוסלמים הם בערך 14%, הנוצרים 2% ויותר, הסיקים קצת פחות מ-2%.

בהנהגת מפלגת העם של מודי, הודו מתרחקת צעד אחר צעד מן האתוס. לפני שנה, ממשלתו ביטלה את המדינה היחידה של הודו שבה היה רוב מוסלמי, קשמיר. זה שנים אחדות שמתרבים הדיווחים על התנכלות למוסלמים על רקע דתי, כמו למשל מעשי לינץ' נגד מוסלמים החשודים בסחר בבשר פרות; או התקפות אלימות, כולל רצח, של פעילים אתיאיסטיים; או תביעות משפטיות נגד אנשים החשודים ב"ביזוי אלים". מודי גם מינה כוהן דת הינדואי לראש הממשלה של אוטאר פראדש, עניין חסר תקדים בהיסטוריה של הודו.

הודו רחוקה מחזון המייסדים

הודו רחוקה מרחק ניכר מפקיסטן, שהפכה ל"רפובליקה איסלאמית" ומוציאה להורג אנשים על פגיעה אמתית או מדומה בכבודו של הנביא. אבל הודו גם רחוקה מרחק ניכר מחזון מייסדיה שלה.

מקדש במקום מסגד מזכיר את מה שעשה טאייפ ארדואן באיסטנבול בחודש שעבר. הוא חזר והפך את איה סופיה המהוללת למסגד, והכריז על ניצחון גדול לטורקיה ולאיסלאם. מנהיגים סמכותניים זקוקים להסחות דעת בימי משבר, ואלוהיהם מספקים אותן בשפע.

אין כל סימן שהתנהגותו הפוליטיות או הדתית של מודי, או אי הצלחתו לבלום את התפשטות קורונה, פוגעת אף כמלוא הנימה בפופולריות שלו. כמו טאייפ ארדואן גם הוא אינו מתכנן פרישה מוקדמת, או אפילו מאוחרת.