ליאור אמיתי, בעל עסק לסדנאות יצירה, פיסול ואמנות בספרים / צילום: תמונה פרטית
בגיל 41, כשהוא נשוי פלוס שניים, עזב ליאור אמיתי את העבודה הנוחה והבטוחה כשמאי רכב שכיר, ועבר לדבר שהוא מגדיר כ"מה שנולדתי לעשות" - אמנות ויצירה. "הייתי שמאי רכב, ולפני כן פחח רכב במשך 15 שנים. בספטמבר 2019 התפטרתי מהעבודה, כי לא אהבתי את מה שעשיתי. למרות שגם כפחח יצרתי כל הזמן עם הכלים והחומרים שהיו במוסך, רציתי לחיות ממש את עולם היצירה. החלטתי לפתוח עסק לסדנאות יצירה, ולפיסול ואמנות בספרים".
מה זה פיסול ואמנות בספרים? באמצעות קיפול וחיתוך בשיטה ייחודית יוצר אמיתי פריטי אמנות חדשים לגמרי מספרים ישנים שעמדו להיזרק. כדי להבין באמת את האמנות הזאת צריך לראות את התהליך בהתהוות ואת היצירות הסופיות, וזה בדיוק מה שעשו הלקוחות כשהגיעו לסדנאות היצירה שלו או לדוכן שפתח במדרחוב נחלת בנימין.
"תוך שלושה חודשים הגעתי למצב טוב, שבו הצלחתי להחזיק את הראש מעל המים. ידעתי שלעסק חדש לוקח זמן להתרומם, ולקחתי את זה בחשבון, אבל הרגשתי שאני בדרך הנכונה. הצגתי ומכרתי יצירות בדוכן וגם בהזמנות טלפוניות, הסדנאות שפתחתי לחודשים מרץ ואפריל היו מלאות, וציפיתי שגם חודש מאי יהיה מלא".
אך העסק היצירתי והלא שגרתי בעליל הספיק לעבוד שלושה חודשים בלבד לפני שהגיעה מגפת הקורונה, ופתחה פרק חדש, פחות חיובי, בסיפור שלו. "כשבאה הקורונה הגיעו הביטולים של הסדנאות, וגם קניות של יצירות לא היו בראש של אנשים בשיא הסגר. זה נחשב למותרות. ואז הגיע גם הסגר המלא, ונחלת בנימין נסגר. במקביל, אני עובד בשילוב ילד עם צרכים מיוחדים בתפקוד גבוה, וגם אותו לא ראיתי חודשיים בסגר. כל הפרנסה נעצרה. הכול קפא".
עבור העסק של אמיתי, סיומו של הסגר לא בישר את סיומו של הקיפאון. "נחלת בנימין נפגע בצורה קשה מהמשבר. גם עכשיו, ואחרי שרוב העסקים נפתחו, בנחלת בנימין אפשר לשחק כדורגל בלי הפרעות. הרחוב שומם. זה רחוב שאני מכיר מאז שאני ילד, והוא תמיד היה מלא באנשים, ישראלים ותיירים. עכשיו אין כמעט אנשים בכלל. ביום שישי דליל, ובאמצע השבוע ריק לגמרי. תמיד היו פה סיורים מודרכים של תיירים שגם קנו מזכרות, ועכשיו אין כלום".
כמו עצמאים רבים, גם אמיתי ניסה להמציא את עצמו מחדש בתקופת המשבר, אך עבורו זה לא היתרגם לפרנסה. "קודם עשיתי שמות, תאריכים, צורות של חי וחמסות, ובתקופת הסגר נולד הרעיון לעשות קיפול של פורטרטים בספרים, אבל מכרתי שלושה פורטרטים כאלה בלבד. אני מנסה להרים את העניינים בחזרה אחרי שהכול התרסק, אבל נחלת בנימין לא הולכת להתחיל לעבוד בקרוב, וזו בעיה. זה מקום פתוח וזה הכי בטוח היום, אבל אנשים לא מסתובבים הרבה.
"הם גם עדיין לא מוכנים לבוא לסדנאות, כי הם חוששים לשבת עם אנשים שהם לא מכירים. לפני זה היו לי קבוצות מלאות, ועכשיו אני עושה שיעורי יצירה פרטיים, אבל זה לא כלכלי. אני גם משווק סדנאות לילדים בחופש הגדול, וכל הזמן חושב מה אפשר לעשות. יש לי תקווה, אבל לא ממש רואים מזה פרנסה".
אם לא די בכך, אמיתי לא היה זכאי לסיוע כלכלי מהמדינה, "כי הייתי שכיר ב-2018. כעסק חדש אני לא זכאי לכלום".
אז ממה אתה חי?
"עברו שלושה חודשים מאז שהתפטרתי אז חתמתי קצת אבטלה, אבל זה היה מעט מאוד. למזלנו, אשתי עובדת כשכירה, ועבדה גם לאורך כל תקופת הסגר, אז זה מה שמחזיק אותנו. אם היא לא הייתה עובדת, המציאות שלנו הייתה אחרת לגמרי".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il