גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל מה שידענו על האנושות השתנה השבוע בזכות מיקרוסקופ אחד

343 שנה אחרי שנצפה לראשונה תא הזרע שוחה כדולפין בתנועות סימטריות, גילינו שהוא בכלל מתפתל סביב עצמו כמו מקדחה ששמו על הרצפה ולא ניתקו מהחשמל ● מה זה אומר עלינו?

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. ידיעה קצרה שמוקמה בשולי מדורי האזוטריה המדע-פופולרית תפסה את עיניי השבוע; "תא הזרע", הכריזה הכותרת, "בכלל לא שוחה כמו שחשבנו!". יש לינקים שפשוט נלחצים מעצמם, ודאי תסכימו איתי. אפילו מצאתי פה סוג של צירוף מקרים קוסמי, ספק ניסי; אחרת, פשוט אי אפשר להסביר איך נתקלתי בידיעה באותו היום ובאותן השעות ממש שבהם היו אמורות להיערך תחרויות השחייה באולימפיאדת טוקיו - והרי כשמהרהרים בדבר, האין מדובר באֵם כל תחרויות השחייה: התחרות הראשונית, לחיים או לאַיִן, בהשתתפותם של מאות מיליוני שחיינים.

מתברר, חברות וחברים, שתא הזרע אכן כלל לא שוחה כמו שחשבנו. מה זאת אומרת, חשבנו? במו עינינו ראינו דרך מיטב הטלסקופים ובאינספור סרטים ושיעורים; מי לא מכיר את השחיין הקטן שתמיד נראה כצלופח או ראשן, שומר על קשר עין עם הביצית, לא מוריד ממנה את המבט בעוד זנבו הדקיק חותר קדימה בסימטריות, בנחישות וללא לאות אל עבר המטרה, עד שהוא מנצח את מתחריו והופך להיות אדם. כן, אני יודע שהמדע לא רואה את הדברים בדיוק ככה, אבל אני אדם פשוט, כמוכם, ואני רואה את מה שאני רואה.
לא רק אני, כל בן תרבות מכיר את מראה תא הזרע השוחה למטרה כמו שהוא מכיר את סרטון הנחיתה על הירח. מדובר בשני סרטים מכוננים בשחור-לבן שהשפיעו על הדרך שבה האדם, כמין וכפרטים, רואה את עצמו: הישגי, תחרותי, אסתטי, חד פעמי, עקשן ובעל רצון חופשי.

ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, אבי המיקרוסקופ, היה האדם הראשון שצפה בתאי זרע (של עצמו. מה זאת אומרת למה) בשנת 1677 ותיאר את סגנון שחייתם. 343 שנה עברו מאז התקבע הדימוי של היווצרותנו ויסוד קיומנו. אם אתם שואלים אותי, חוט רעיוני נמתח בין הפעם הראשונה שבה נצפו ותועדו תאי הזרע הנחושים מתחת למיקרוסקופ הדו-ממדי, לניסיונות כיבוש פסגת האוורסט (מה ז’תומרת למה, כי היא שם) ועד להפשטה הפופולרית והשגויה לתיאוריית האבולוציה של דרווין, שלפיה, החזק שורד. הו, כמה סבל יכולה לגרום אי הבנה אחת, הא?

מפה לשם, עברו 343 שנים בלי ששמנו לב, עד שחוקרים החליטו לצפות שוב בתא זרע אנושי שוחה (מה זאת אומרת למה), אבל הפעם הקליטו אותו דרך מיקרוסקופ משוכלל המאפשר הדמיה בשלושה ממדים ומצלמה שמסוגלת לתפוס 55,000 פריימים בשנייה.
ובכן, כל מה שראינו במשך 343 שנים לא היה נכון. חשבנו שהבנו נכון, אבל מתברר שלא הבנו כלום. זו הייתה רק אשליה אופטית שגרמה לאשליה תודעתית. תא הזרע לא שוחה קדימה בתנועות סימטריות אלא מסתובב ומתפתל סביב עצמו במהירות בתנועה שמזכירה מקדחה ששמו על הרצפה ולא ניתקו מהחשמל. כל השנים ראינו את הזרע האנושי שוחה בחן אל המטרה, כדולפין אציל, אבל האמת, שהוא נראה יותר כמו לוטרה שמנסה ללבוש מכנסיים על מגלשה בפארק מים. זנבו לא נע בסימטריה אלא מכה לצד אחד בלבד, שיטה דבילית שהייתה גורמת לו להסתובב סביב עצמו כמו איזה דביל, אבל בזכות מה שנראה כמו תנועה עוויתית בצד של הראש, הוא מצליח לזוז איכשהו מפה לשם, עד שאחד מכל אותם 500 מיליון לא יוצלחים שדופקים את הראשים שלהם זה בזה מוצא את עצמו פתאום מול ביצית. לא חזק ולא שורד, סתם אחד שהיה לו מזל, כמו רבים כל-כך מאיתנו.
אולי כל מה שהיה חסר לנו כדי לראות את האמת על עצמנו זה עוד ממד.

ב. כשמסתכלים כמו בפעם הראשונה על תנועת תא הזרע באותו מרחב נוזלי ואיך הוא מתקדם תוך כדי שהוא מסתובב סביב עצמו בתנועה שמזכירה מקדחה או חוט טלפון ישן, אפשר לראות מיד כמו מה הוא זז - כמו הגלקסיות במרחבים העצומים של החלל. בואו ניתן למחשבה הזו לשקוע רגע. תא הזרע הקטן נע בדיוק כמו כדור הארץ סביב השמש, והשמש נעה סביב מרכז הגלקסיה, וגלקסיית שביל החלב שלנו כולה, גם היא נעה בצורת מקדחה בתוך קבוצת הגלקסיות המקומית, שבעצמה נעה כמו תא זרע ענקי במרחבי צביר-על הבתולה ומי יודע, אולי כל היקום כולו מסתובב ומסתבך סביב עצמו כמו לוטרה עצומת ממדים שמנסה להחליף מכנסיים על מגלשה בפארק מים.

כמה סבל גורמת אי הבנה היסטורית  / איור: תמיר שפר

יש נחמה ויופי במחשבה על התנועה הסיבובית הנצחית שנמצאת ביסוד כל הדברים כולם. יש נחמה ויופי בידיעה שקיים סיכוי הרבה יותר מסביר שרוב הדברים שאנחנו יודעים בבירור הם פשוט לא נכונים, ושרבים מהדברים שאנחנו רואים הם לא יותר מאשליה אופטית ומחשבתית. איך אני יודע? לפי זה שכל-כך הרבה דברים שהדורות הקודמים לנו ידעו בבירור, הוכחו כלא נכונים.

עכשיו מדברים שוב על גיל היקום. הזמן שמוסכם שחלף מאז המפץ הגדול מוערך בכ-13.819 מיליארד שנה, 40 מיליון שנה פלוס-מינוס. הערכת הגיל הזה של היקום מחזיקה מעמד משהו כמו 89 שנה, מאז קבע אדווין האבל את "קבוע האבל". אבל לאף אחד אין באמת מושג מה קורה בקצוות המרוחקים של היקום, כי כל החישובים מתבססים על קצב ההתפשטות של גורמים שאף אחד לא ראה, ושבכלל לא ברור שהם קיימים - החומר האפל והאנרגיה האפלה. משל למה הדבר דומה? שאנסה לקבוע את גובהך, הקורא, באמצעות סרגל שאולי יש ואולי אין בבית דודתך שאותה מעולם לא ראיתי. ובכל זאת, מחקר חדש טוען שהיקום שלנו צעיר בהרבה מההערכה המקובלת, לא ב-40 מיליון שנה אלא ב-1.2 מיליארד שנה, והוא עומד על 12.6 מיליארד שנה בסך הכול, מה שיכול אולי להסביר את רוח הנעורים הפתאומית שנושבת בו לאחרונה. זה יקום זה? זה ילד. תראו אותו איך הוא משתולל.

ג. מצחיקים בני האדם; הטלסקופ והמיקרוסקופ המודרנים באו לעולם ביחד, לפני קצת יותר מ-400 שנה, ככה, עם לידתו ופריחתו של המדע המודרני. זה שבבסיסו עמד הלך הרוח שלפיו, אם רק המכשירים שלנו יהיו יותר מדויקים ויותר חזקים, ככל שנצליח לראות יותר רחוק או יותר קרוב, נוכל להבין יותר ויותר, עד שנצליח לדעת ולהבין את הכול. שהרי הכול תלוי בנו, במכשירים ובהיגיון שלנו.

והנה אנחנו, 400 שנה אחר כך, עם מכשירי הדמיה שאי אפשר היה לדמיין, עם טלסקופים שיכולים לראות כוכבים במרחק של עשרות מיליארדי שנים אחורה בזמן, ומיקרוסקופים שיכולים לראות תאים זעירים יותר מן הזעיר ולקבוע אם הם מתנהגים יותר כמו צלופח או יותר כמו לוטרה - ועדיין, ככל שהמכשירים מדויקים יותר, יש רק יותר שאלות, לא יותר תשובות. עד כדי כך, שהלך הרוח המדעי עצמו השתנה; לחפש תשובות לשאלות קיימות לא מספיק וגם לא תמיד אפשרי - המטרה היא לחפש שאלות חדשות, שיהיו טובות יותר מהקודמות. המטרה היא להסתכל מחדש על מה שראית כבר מאות פעמים, בעין טרייה ונפש חפצה. המטרה היא לא לגבש את דעתך אלא לבחון אותה ולפקפק בה, לא מתוך שחצנות של זה שיודע הכול אלא מתוך צניעות של זה שרוצה לדעת.

אלה היו אלף מילה שלא הוזכרה בהן המגפה. רק להראות שכשרוצים, אפשר.

הרהור: המטרה היא לחפש שאלות חדשות, שיהיו טובות יותר מהקודמות, ולהסתכל מחדש על מה שראינו מאות פעמים.

עוד כתבות

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

שמש בעשרות אלפי שקלים לשנה: כיצד תהפכו את הגג לאפיק השקעה

מהשנה מי שיבנה בית פרטי מחויב להתקין פאנלים סולאריים ● למעשה ניתן להרוויח מהם לא מעט: רשות החשמל משלמת סכומים משמעותיים על חשמל בגגות ביתיים

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

275 מיליון דולר: חוזה חדש לאלביט במדינה באזור אסיה-פסיפיק

אלביט תספק חליפות לוחמה אלקטרונית מתקדמות להגנה עצמית אווירית, כולל מערכת דירקם נגד טילים מבוססת אינפרה-אדום ● בנוסף תספק החברה מערכת הגנה על מטוסים קטנים ובינוניים, כולל מסוקים

ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

שכחתם לממש את התווים? המאבק על החוק שאמור להזכיר לכם

לאחר דיון בוועדת הכלכלה, ראש הוועדה דוד ביטן בוחן דחייה של יישום הרגולציה החדשה על שוברי מתנה ותווי קנייה, לאחר שכבר אושרה, ומסר כי הוא מוכן לשקול ארכה באורך של כ-4.5 חודשים ● בענף מזהירים מעלויות של מיליונים, חוסר בהירות וחשיפה לתביעות ייצוגיות

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

גבי ויסמן, יורם זלינגר, אורן הולצמן / צילום: נובה, ולנס סמיקונדקטור, יח''צ

חברת השבבים הישראלית שזינקה בכ-60% ביום אחד בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● חברת השבבים הישראלית ולנס קפצה בכ-60% ביום שישי, ייתכן שבעקבות ציוץ שהצביע על פרסום שגוי לגביה באחד האתרים הכלכליים ● נובה עלתה לשיא כל הזמנים ● ואודיטי טק ירדה לשפל של מעל שנה, אך האנליסטים חיוביים לגביה

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

טבע חתמה על הסכם להאצת פיתוח תרופה מקורית למחלת עור ומספקת תחזיות לשנים הבאות

החברה חתמה על הסכם של עד 500 מיליון דולר עם רויאלטי פארמה לפיתוח התרופה למחלת ויטיליגו שתיכנס לשלב 2 בניסויים הקליניים ● צופה השנה הכנסות דומות או ירידה קלה לעומת 2025 לצד גידול ברווחיות ובתזרים החופשי, וב-2027 צמיחה בהכנסות, ברווחיות ובתזרים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

האשפה נערמת ברחובות הוואנה, קובה / צילום: ap, Ramon Espinosa

קובה כבר נמצאת על סף קריסה, והדחתו של מדורו דוחפת אותה לשם

הדחת נשיא ונצואלה מאיימת לנתק את קובה ממקור הנפט המרכזי שלה, בעיצומו של משבר כלכלי וחברתי חריף ● הפסקות חשמל, הגירה המונית וקריסת שירותים בסיסיים מעמידות את המשטר הקומוניסטי בפני מבחן קשה, והקובנים תוהים: האם ממשלתם תהיה הבאה שתיפול?

עמי לוטבק / צילום: עומר הכהן

בסמוך ליקב בנימינה: מייסד WIZ השלים רכישת מגרשים ב־28 מיליון שקל, כולל ההשבחה

לגלובס נודע כי בעסקה המרכזית, שבה רכש עמי לוטבק מחצית ממגרש שפוצל ואושרה בו תוכנית ל־4 קוטג'ים, התחייב הרוכש לשלם גם את היטל ההשבחה שחל על המוכר ● בסך הכול רכשו לוטבק ואשתו רות שני מגרשים צמודים שעליהם שלושה בתים, במסגרת שלוש עסקאות שנמשכו יותר משנתיים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

ירידות קלות בתל אביב; מניית עין שלישית מזנקת ב-7%, אלביט ב-3%

ירידות בחוזים בוול סטריט בצל פתיחת החקירה הפלילית נגד יו"ר הפד, טראמפ: "לא ידעתי על זה" ● מיטב: מעדיפים מניות ואג"ח ממשלתיות על פני אג"ח חברות ● השבוע יפורסמו נתוני אינפלציה בישראל ובארה"ב

גל אביב, מנכ''ל בלנדר / צילום: סיון פרג'

בשל שינויים בסביבת הריבית וקיטון בהפקדות: בלנדר יוצאת מההלוואות החברתיות

חברת האשראי של משפחת אביב הודיעה כי תפסיק להעמיד הלוואות P2P חדשות, בעקבות "שינויים מהותיים שחלו בסביבת הריבית, שגרמו לקיטון בהפקדות למערכת" ● בלנדר הונפקה בתחילת 2021, ומנייתה צנחה בכ-88% ביחס למחירה בעת ההנפקה

כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

ברוטו או נטו אחרי מס? כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים

המגמה הכללית בפסיקה הינה איזון על בסיס ברוטו של הנכסים בין בני זוג, אך יש דרכים נוספות שיכולות להועיל לשני הצדדים

רועי ורמוס, מבעלי קרן נוקד קפיטל / צילום: שלומי יוסף

העסקה של רועי ורמוס וחגי בדש: נוקד תרכוש את מלוא הבעלות בבית השקעות פורטה

נוקד קפיטל, מנהלת קרנות הגידור הגדולה בישראל, רכשה עוד 52% מבית ההשקעות פורטה בעסקת החלפת מניות

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

נפילה של 80% בזרימת הכספים למסלולי S&P 500

מכמעט 30 מיליארד שקל ל־6 מיליארד: האם טרנד ה-S&P 500 חלף?

בשנה האחרונה אכזבו מסלולי ה-S&P 500 עם תשואת חסר גדולה מול השוק הישראלי ● התוצאה: כסף חדש הפסיק לזרום ● ובכל זאת, יש הבדל גדול בין התנהגות החוסכים בגמל ובפנסיה - מה הסיבה לכך, והאם דווקא עכשיו כדאי להגדיל חשיפה למדד המניות המוכר בעולם

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי מגיב לראשונה לסערת העברות הכספים לחינוך החרדי: "מציאות מערכתית"

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הטיח במשרד האוצר כי מדובר ב"פרקטיקה עבריינית" וקומם את החשב הכללי יהלי רוטנברג, שהגיב לו במכתב שהגיע לידי גלובס ● "הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ״מעילה״ או כ״מפעל עברייני״ אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי"

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הסתיימו עם ממוצע הצלחה של כ-52.3% בקרב הניגשים ● המכללה למנהל התמקמה במקום גבוה ומאיפה המתמחים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצלחה?