גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל מה שידענו על האנושות השתנה השבוע בזכות מיקרוסקופ אחד

343 שנה אחרי שנצפה לראשונה תא הזרע שוחה כדולפין בתנועות סימטריות, גילינו שהוא בכלל מתפתל סביב עצמו כמו מקדחה ששמו על הרצפה ולא ניתקו מהחשמל ● מה זה אומר עלינו?

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. ידיעה קצרה שמוקמה בשולי מדורי האזוטריה המדע-פופולרית תפסה את עיניי השבוע; "תא הזרע", הכריזה הכותרת, "בכלל לא שוחה כמו שחשבנו!". יש לינקים שפשוט נלחצים מעצמם, ודאי תסכימו איתי. אפילו מצאתי פה סוג של צירוף מקרים קוסמי, ספק ניסי; אחרת, פשוט אי אפשר להסביר איך נתקלתי בידיעה באותו היום ובאותן השעות ממש שבהם היו אמורות להיערך תחרויות השחייה באולימפיאדת טוקיו - והרי כשמהרהרים בדבר, האין מדובר באֵם כל תחרויות השחייה: התחרות הראשונית, לחיים או לאַיִן, בהשתתפותם של מאות מיליוני שחיינים.

מתברר, חברות וחברים, שתא הזרע אכן כלל לא שוחה כמו שחשבנו. מה זאת אומרת, חשבנו? במו עינינו ראינו דרך מיטב הטלסקופים ובאינספור סרטים ושיעורים; מי לא מכיר את השחיין הקטן שתמיד נראה כצלופח או ראשן, שומר על קשר עין עם הביצית, לא מוריד ממנה את המבט בעוד זנבו הדקיק חותר קדימה בסימטריות, בנחישות וללא לאות אל עבר המטרה, עד שהוא מנצח את מתחריו והופך להיות אדם. כן, אני יודע שהמדע לא רואה את הדברים בדיוק ככה, אבל אני אדם פשוט, כמוכם, ואני רואה את מה שאני רואה.
לא רק אני, כל בן תרבות מכיר את מראה תא הזרע השוחה למטרה כמו שהוא מכיר את סרטון הנחיתה על הירח. מדובר בשני סרטים מכוננים בשחור-לבן שהשפיעו על הדרך שבה האדם, כמין וכפרטים, רואה את עצמו: הישגי, תחרותי, אסתטי, חד פעמי, עקשן ובעל רצון חופשי.

ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, אבי המיקרוסקופ, היה האדם הראשון שצפה בתאי זרע (של עצמו. מה זאת אומרת למה) בשנת 1677 ותיאר את סגנון שחייתם. 343 שנה עברו מאז התקבע הדימוי של היווצרותנו ויסוד קיומנו. אם אתם שואלים אותי, חוט רעיוני נמתח בין הפעם הראשונה שבה נצפו ותועדו תאי הזרע הנחושים מתחת למיקרוסקופ הדו-ממדי, לניסיונות כיבוש פסגת האוורסט (מה ז’תומרת למה, כי היא שם) ועד להפשטה הפופולרית והשגויה לתיאוריית האבולוציה של דרווין, שלפיה, החזק שורד. הו, כמה סבל יכולה לגרום אי הבנה אחת, הא?

מפה לשם, עברו 343 שנים בלי ששמנו לב, עד שחוקרים החליטו לצפות שוב בתא זרע אנושי שוחה (מה זאת אומרת למה), אבל הפעם הקליטו אותו דרך מיקרוסקופ משוכלל המאפשר הדמיה בשלושה ממדים ומצלמה שמסוגלת לתפוס 55,000 פריימים בשנייה.
ובכן, כל מה שראינו במשך 343 שנים לא היה נכון. חשבנו שהבנו נכון, אבל מתברר שלא הבנו כלום. זו הייתה רק אשליה אופטית שגרמה לאשליה תודעתית. תא הזרע לא שוחה קדימה בתנועות סימטריות אלא מסתובב ומתפתל סביב עצמו במהירות בתנועה שמזכירה מקדחה ששמו על הרצפה ולא ניתקו מהחשמל. כל השנים ראינו את הזרע האנושי שוחה בחן אל המטרה, כדולפין אציל, אבל האמת, שהוא נראה יותר כמו לוטרה שמנסה ללבוש מכנסיים על מגלשה בפארק מים. זנבו לא נע בסימטריה אלא מכה לצד אחד בלבד, שיטה דבילית שהייתה גורמת לו להסתובב סביב עצמו כמו איזה דביל, אבל בזכות מה שנראה כמו תנועה עוויתית בצד של הראש, הוא מצליח לזוז איכשהו מפה לשם, עד שאחד מכל אותם 500 מיליון לא יוצלחים שדופקים את הראשים שלהם זה בזה מוצא את עצמו פתאום מול ביצית. לא חזק ולא שורד, סתם אחד שהיה לו מזל, כמו רבים כל-כך מאיתנו.
אולי כל מה שהיה חסר לנו כדי לראות את האמת על עצמנו זה עוד ממד.

ב. כשמסתכלים כמו בפעם הראשונה על תנועת תא הזרע באותו מרחב נוזלי ואיך הוא מתקדם תוך כדי שהוא מסתובב סביב עצמו בתנועה שמזכירה מקדחה או חוט טלפון ישן, אפשר לראות מיד כמו מה הוא זז - כמו הגלקסיות במרחבים העצומים של החלל. בואו ניתן למחשבה הזו לשקוע רגע. תא הזרע הקטן נע בדיוק כמו כדור הארץ סביב השמש, והשמש נעה סביב מרכז הגלקסיה, וגלקסיית שביל החלב שלנו כולה, גם היא נעה בצורת מקדחה בתוך קבוצת הגלקסיות המקומית, שבעצמה נעה כמו תא זרע ענקי במרחבי צביר-על הבתולה ומי יודע, אולי כל היקום כולו מסתובב ומסתבך סביב עצמו כמו לוטרה עצומת ממדים שמנסה להחליף מכנסיים על מגלשה בפארק מים.

כמה סבל גורמת אי הבנה היסטורית  / איור: תמיר שפר

יש נחמה ויופי במחשבה על התנועה הסיבובית הנצחית שנמצאת ביסוד כל הדברים כולם. יש נחמה ויופי בידיעה שקיים סיכוי הרבה יותר מסביר שרוב הדברים שאנחנו יודעים בבירור הם פשוט לא נכונים, ושרבים מהדברים שאנחנו רואים הם לא יותר מאשליה אופטית ומחשבתית. איך אני יודע? לפי זה שכל-כך הרבה דברים שהדורות הקודמים לנו ידעו בבירור, הוכחו כלא נכונים.

עכשיו מדברים שוב על גיל היקום. הזמן שמוסכם שחלף מאז המפץ הגדול מוערך בכ-13.819 מיליארד שנה, 40 מיליון שנה פלוס-מינוס. הערכת הגיל הזה של היקום מחזיקה מעמד משהו כמו 89 שנה, מאז קבע אדווין האבל את "קבוע האבל". אבל לאף אחד אין באמת מושג מה קורה בקצוות המרוחקים של היקום, כי כל החישובים מתבססים על קצב ההתפשטות של גורמים שאף אחד לא ראה, ושבכלל לא ברור שהם קיימים - החומר האפל והאנרגיה האפלה. משל למה הדבר דומה? שאנסה לקבוע את גובהך, הקורא, באמצעות סרגל שאולי יש ואולי אין בבית דודתך שאותה מעולם לא ראיתי. ובכל זאת, מחקר חדש טוען שהיקום שלנו צעיר בהרבה מההערכה המקובלת, לא ב-40 מיליון שנה אלא ב-1.2 מיליארד שנה, והוא עומד על 12.6 מיליארד שנה בסך הכול, מה שיכול אולי להסביר את רוח הנעורים הפתאומית שנושבת בו לאחרונה. זה יקום זה? זה ילד. תראו אותו איך הוא משתולל.

ג. מצחיקים בני האדם; הטלסקופ והמיקרוסקופ המודרנים באו לעולם ביחד, לפני קצת יותר מ-400 שנה, ככה, עם לידתו ופריחתו של המדע המודרני. זה שבבסיסו עמד הלך הרוח שלפיו, אם רק המכשירים שלנו יהיו יותר מדויקים ויותר חזקים, ככל שנצליח לראות יותר רחוק או יותר קרוב, נוכל להבין יותר ויותר, עד שנצליח לדעת ולהבין את הכול. שהרי הכול תלוי בנו, במכשירים ובהיגיון שלנו.

והנה אנחנו, 400 שנה אחר כך, עם מכשירי הדמיה שאי אפשר היה לדמיין, עם טלסקופים שיכולים לראות כוכבים במרחק של עשרות מיליארדי שנים אחורה בזמן, ומיקרוסקופים שיכולים לראות תאים זעירים יותר מן הזעיר ולקבוע אם הם מתנהגים יותר כמו צלופח או יותר כמו לוטרה - ועדיין, ככל שהמכשירים מדויקים יותר, יש רק יותר שאלות, לא יותר תשובות. עד כדי כך, שהלך הרוח המדעי עצמו השתנה; לחפש תשובות לשאלות קיימות לא מספיק וגם לא תמיד אפשרי - המטרה היא לחפש שאלות חדשות, שיהיו טובות יותר מהקודמות. המטרה היא להסתכל מחדש על מה שראית כבר מאות פעמים, בעין טרייה ונפש חפצה. המטרה היא לא לגבש את דעתך אלא לבחון אותה ולפקפק בה, לא מתוך שחצנות של זה שיודע הכול אלא מתוך צניעות של זה שרוצה לדעת.

אלה היו אלף מילה שלא הוזכרה בהן המגפה. רק להראות שכשרוצים, אפשר.

הרהור: המטרה היא לחפש שאלות חדשות, שיהיו טובות יותר מהקודמות, ולהסתכל מחדש על מה שראינו מאות פעמים.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; ה-S&P 500 עלה לשיא חדש

ה-S&P 500 עלה בכ-0.4% ● ענקית ביטוחי הבריאות יונייטד הלת' צללה בכ-20%, יחד עם יתר מניות הסקטור ● המשקיעים בוחנים את הסכם הסחר החופשי עליו הודיעו הודו והאיחוד האירופי ● מניות יצרניות הרכבים בדרום קוריאה ירדו ● מדד הדולר צלל לשפל של ארבע שנים ● ביוליוס בר מעריכים כי למרות גורמי סיכון, התשואות הגלובליות נותרו יציבות

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; טבע יורדת ב-3%, קמטק ונובה מזנקות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● קמטק ונובה מזנקות במעל 7% ● הדולר נחלש בעולם לרמתו הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים ● ה-S&P 500 עלה אתמול לשיא חדש, בהובלת מניות הטכנולוגיה ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

אייל שוחט, מנכ'' טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

מימין: אודי בלום, שאולי לוטן, עוזי לוי / צילום: כדיה לוי

שלושת המנכ"לים שמצטרפים לתחרות בשדה דב: "בעתיד לא יהיה מחיר של 100 אלף שקל למ"ר במרחק 5 דקות מהים"

החברות מבנה, לוינשטין ואלייד נדל"ן קנו יחד מגרש בשדה דב כבר ב־2021, ועכשיו יוצאים לשיווק ● בראיון משותף מספרים המנכ"לים עוזי לוי, שאולי לוטן ואודי בלום על המאמץ לבדל את הפרויקט מכל האחרים ברובע המדובר ("בחרנו לא לבנות מגדלים") ועל המחירים הצפויים ("מתחילים ב־70 אלף שקל למ"ר")

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אפשרות הביטול התגמשה: למה חברות התעופה הפכו פתאום לנדיבות יותר?

עונת החורף והמתיחות הביטחונית הורידו את הביקושים ואת המחירים של טיסות, בעיקר לטווח הקצר והבינוני ● בחברות התעופה הישראליות זיהו שהנוסעים זקוקים לביטחון, וכעת הן מספקות שירותי ביטול טיסה גמישים בהרבה ● כך זה יעבוד

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

כוחות חמאס בעזה / צילום: Reuters, Majdi Fathi

ארה"ב מטילה סנקציות על 6 עמותות צדקה בעזה שמזרימות כספים לחמאס

ארה"ב הטילה סנקציות על שש עמותות צדקה, שלפי מידע מודיעיני משמשות ככיסוי אזרחי להעברות כספים ולמימון הזרוע הצבאית של חמאס ● כך ארגון הטרור שומר על זרימת הכסף לרצועה

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

תכנית המתאר לצפון מערב העיר ת''א / 3700 - אבן גבירול / הדמיה: יח''צ

בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי

הקפיצה הצפויה בשימוש בתחבורה ציבורית, בעקבות מהפכת המטרו והרכבות הקלות, צפויה לקדם גם פיתוח נדל"ני מואץ במתחמי ענק חדשים בלב גוש דן ● לקראת כנס התשתיות, בדקנו אילו תוכניות נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים, מה הן מציעות, ואיך הן ישנו את סביבתן?

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

דרור ברגר / צילום: אסף בן עמי

מנהל ההשקעות שמסמן את 5 המניות המפתיעות לשנה הקרובה

דרור ברגר, מנהל השקעות באלטשולר שחם, מציע לפזר את ההשקעות בחו"ל גם מחוץ לארה"ב, ואופטימי לגבי השווקים בשנה הקרובה בשל ירידת הריבית בעולם וגם ההחלפה הצפויה של יו"ר הפד ● וגם: אלה הסקטורים ה"מדוכאים" של 2025 שעשויים לפרוח השנה

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

השקל ממשיך להתחזק / איור: גיל ג'יבלי

השקל מתקרב לשיא של 30 שנה: הפעם בנק ישראל יתערב?

התחזקות הין היפני וההתפתחויות המדיניות החיוביות בישראל מובילות את הדולר לרמות שפל שלא נראו כארבע שנים ● מומחים מעריכים כי זרימת הדולרים לישראל והעליות בבורסות בחו"ל מאלצות את המוסדיים למכור מט"ח ולחזק את השקל ● האם בנק ישראל יתערב בשוק?

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"