גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל מה שידענו על האנושות השתנה השבוע בזכות מיקרוסקופ אחד

343 שנה אחרי שנצפה לראשונה תא הזרע שוחה כדולפין בתנועות סימטריות, גילינו שהוא בכלל מתפתל סביב עצמו כמו מקדחה ששמו על הרצפה ולא ניתקו מהחשמל ● מה זה אומר עלינו?

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. ידיעה קצרה שמוקמה בשולי מדורי האזוטריה המדע-פופולרית תפסה את עיניי השבוע; "תא הזרע", הכריזה הכותרת, "בכלל לא שוחה כמו שחשבנו!". יש לינקים שפשוט נלחצים מעצמם, ודאי תסכימו איתי. אפילו מצאתי פה סוג של צירוף מקרים קוסמי, ספק ניסי; אחרת, פשוט אי אפשר להסביר איך נתקלתי בידיעה באותו היום ובאותן השעות ממש שבהם היו אמורות להיערך תחרויות השחייה באולימפיאדת טוקיו - והרי כשמהרהרים בדבר, האין מדובר באֵם כל תחרויות השחייה: התחרות הראשונית, לחיים או לאַיִן, בהשתתפותם של מאות מיליוני שחיינים.

מתברר, חברות וחברים, שתא הזרע אכן כלל לא שוחה כמו שחשבנו. מה זאת אומרת, חשבנו? במו עינינו ראינו דרך מיטב הטלסקופים ובאינספור סרטים ושיעורים; מי לא מכיר את השחיין הקטן שתמיד נראה כצלופח או ראשן, שומר על קשר עין עם הביצית, לא מוריד ממנה את המבט בעוד זנבו הדקיק חותר קדימה בסימטריות, בנחישות וללא לאות אל עבר המטרה, עד שהוא מנצח את מתחריו והופך להיות אדם. כן, אני יודע שהמדע לא רואה את הדברים בדיוק ככה, אבל אני אדם פשוט, כמוכם, ואני רואה את מה שאני רואה.
לא רק אני, כל בן תרבות מכיר את מראה תא הזרע השוחה למטרה כמו שהוא מכיר את סרטון הנחיתה על הירח. מדובר בשני סרטים מכוננים בשחור-לבן שהשפיעו על הדרך שבה האדם, כמין וכפרטים, רואה את עצמו: הישגי, תחרותי, אסתטי, חד פעמי, עקשן ובעל רצון חופשי.

ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, אבי המיקרוסקופ, היה האדם הראשון שצפה בתאי זרע (של עצמו. מה זאת אומרת למה) בשנת 1677 ותיאר את סגנון שחייתם. 343 שנה עברו מאז התקבע הדימוי של היווצרותנו ויסוד קיומנו. אם אתם שואלים אותי, חוט רעיוני נמתח בין הפעם הראשונה שבה נצפו ותועדו תאי הזרע הנחושים מתחת למיקרוסקופ הדו-ממדי, לניסיונות כיבוש פסגת האוורסט (מה ז’תומרת למה, כי היא שם) ועד להפשטה הפופולרית והשגויה לתיאוריית האבולוציה של דרווין, שלפיה, החזק שורד. הו, כמה סבל יכולה לגרום אי הבנה אחת, הא?

מפה לשם, עברו 343 שנים בלי ששמנו לב, עד שחוקרים החליטו לצפות שוב בתא זרע אנושי שוחה (מה זאת אומרת למה), אבל הפעם הקליטו אותו דרך מיקרוסקופ משוכלל המאפשר הדמיה בשלושה ממדים ומצלמה שמסוגלת לתפוס 55,000 פריימים בשנייה.
ובכן, כל מה שראינו במשך 343 שנים לא היה נכון. חשבנו שהבנו נכון, אבל מתברר שלא הבנו כלום. זו הייתה רק אשליה אופטית שגרמה לאשליה תודעתית. תא הזרע לא שוחה קדימה בתנועות סימטריות אלא מסתובב ומתפתל סביב עצמו במהירות בתנועה שמזכירה מקדחה ששמו על הרצפה ולא ניתקו מהחשמל. כל השנים ראינו את הזרע האנושי שוחה בחן אל המטרה, כדולפין אציל, אבל האמת, שהוא נראה יותר כמו לוטרה שמנסה ללבוש מכנסיים על מגלשה בפארק מים. זנבו לא נע בסימטריה אלא מכה לצד אחד בלבד, שיטה דבילית שהייתה גורמת לו להסתובב סביב עצמו כמו איזה דביל, אבל בזכות מה שנראה כמו תנועה עוויתית בצד של הראש, הוא מצליח לזוז איכשהו מפה לשם, עד שאחד מכל אותם 500 מיליון לא יוצלחים שדופקים את הראשים שלהם זה בזה מוצא את עצמו פתאום מול ביצית. לא חזק ולא שורד, סתם אחד שהיה לו מזל, כמו רבים כל-כך מאיתנו.
אולי כל מה שהיה חסר לנו כדי לראות את האמת על עצמנו זה עוד ממד.

ב. כשמסתכלים כמו בפעם הראשונה על תנועת תא הזרע באותו מרחב נוזלי ואיך הוא מתקדם תוך כדי שהוא מסתובב סביב עצמו בתנועה שמזכירה מקדחה או חוט טלפון ישן, אפשר לראות מיד כמו מה הוא זז - כמו הגלקסיות במרחבים העצומים של החלל. בואו ניתן למחשבה הזו לשקוע רגע. תא הזרע הקטן נע בדיוק כמו כדור הארץ סביב השמש, והשמש נעה סביב מרכז הגלקסיה, וגלקסיית שביל החלב שלנו כולה, גם היא נעה בצורת מקדחה בתוך קבוצת הגלקסיות המקומית, שבעצמה נעה כמו תא זרע ענקי במרחבי צביר-על הבתולה ומי יודע, אולי כל היקום כולו מסתובב ומסתבך סביב עצמו כמו לוטרה עצומת ממדים שמנסה להחליף מכנסיים על מגלשה בפארק מים.

כמה סבל גורמת אי הבנה היסטורית  / איור: תמיר שפר

יש נחמה ויופי במחשבה על התנועה הסיבובית הנצחית שנמצאת ביסוד כל הדברים כולם. יש נחמה ויופי בידיעה שקיים סיכוי הרבה יותר מסביר שרוב הדברים שאנחנו יודעים בבירור הם פשוט לא נכונים, ושרבים מהדברים שאנחנו רואים הם לא יותר מאשליה אופטית ומחשבתית. איך אני יודע? לפי זה שכל-כך הרבה דברים שהדורות הקודמים לנו ידעו בבירור, הוכחו כלא נכונים.

עכשיו מדברים שוב על גיל היקום. הזמן שמוסכם שחלף מאז המפץ הגדול מוערך בכ-13.819 מיליארד שנה, 40 מיליון שנה פלוס-מינוס. הערכת הגיל הזה של היקום מחזיקה מעמד משהו כמו 89 שנה, מאז קבע אדווין האבל את "קבוע האבל". אבל לאף אחד אין באמת מושג מה קורה בקצוות המרוחקים של היקום, כי כל החישובים מתבססים על קצב ההתפשטות של גורמים שאף אחד לא ראה, ושבכלל לא ברור שהם קיימים - החומר האפל והאנרגיה האפלה. משל למה הדבר דומה? שאנסה לקבוע את גובהך, הקורא, באמצעות סרגל שאולי יש ואולי אין בבית דודתך שאותה מעולם לא ראיתי. ובכל זאת, מחקר חדש טוען שהיקום שלנו צעיר בהרבה מההערכה המקובלת, לא ב-40 מיליון שנה אלא ב-1.2 מיליארד שנה, והוא עומד על 12.6 מיליארד שנה בסך הכול, מה שיכול אולי להסביר את רוח הנעורים הפתאומית שנושבת בו לאחרונה. זה יקום זה? זה ילד. תראו אותו איך הוא משתולל.

ג. מצחיקים בני האדם; הטלסקופ והמיקרוסקופ המודרנים באו לעולם ביחד, לפני קצת יותר מ-400 שנה, ככה, עם לידתו ופריחתו של המדע המודרני. זה שבבסיסו עמד הלך הרוח שלפיו, אם רק המכשירים שלנו יהיו יותר מדויקים ויותר חזקים, ככל שנצליח לראות יותר רחוק או יותר קרוב, נוכל להבין יותר ויותר, עד שנצליח לדעת ולהבין את הכול. שהרי הכול תלוי בנו, במכשירים ובהיגיון שלנו.

והנה אנחנו, 400 שנה אחר כך, עם מכשירי הדמיה שאי אפשר היה לדמיין, עם טלסקופים שיכולים לראות כוכבים במרחק של עשרות מיליארדי שנים אחורה בזמן, ומיקרוסקופים שיכולים לראות תאים זעירים יותר מן הזעיר ולקבוע אם הם מתנהגים יותר כמו צלופח או יותר כמו לוטרה - ועדיין, ככל שהמכשירים מדויקים יותר, יש רק יותר שאלות, לא יותר תשובות. עד כדי כך, שהלך הרוח המדעי עצמו השתנה; לחפש תשובות לשאלות קיימות לא מספיק וגם לא תמיד אפשרי - המטרה היא לחפש שאלות חדשות, שיהיו טובות יותר מהקודמות. המטרה היא להסתכל מחדש על מה שראית כבר מאות פעמים, בעין טרייה ונפש חפצה. המטרה היא לא לגבש את דעתך אלא לבחון אותה ולפקפק בה, לא מתוך שחצנות של זה שיודע הכול אלא מתוך צניעות של זה שרוצה לדעת.

אלה היו אלף מילה שלא הוזכרה בהן המגפה. רק להראות שכשרוצים, אפשר.

הרהור: המטרה היא לחפש שאלות חדשות, שיהיו טובות יותר מהקודמות, ולהסתכל מחדש על מה שראינו מאות פעמים.

עוד כתבות

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

אילוסטרציה: Shutterstock

המסרון שעלה לאיש בדירת הפנטהאוז שלו כשנפרד מבת זוגו

בני זוג ידועים בציבור נפרדו, והאישה דרשה לקבל את חלקה בנכס שנרכש לפני תחילת מערכת היחסים, ושלא שימש את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם ● למה בכל זאת בית המשפט פסק לטובתה?

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

חבר הכנסת אחמד טיבי יומן השבוע, כאן ב', 04.02.26 / צילום: איל יצהר

עד כמה הרצח בחברה הערבית חריג ביחס לעולם?

ח"כ אחמד טיבי אמר ששיעור הרצח בחברה הערבית גבוה ביחס לעולם ● הנתונים מראים שהוא צודק - ויש רק שלוש מדינות שרשמו שיעורי רצח גבוהים יותר ● המשרוקית של גלובס

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות ● שוק העבודה במספרים, מדור חדש

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למשקיעים בוול סטריט לא היו חסרות צרות, ואז הגיעה אמזון

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות, ה-S&P 500 עבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● אמזון צנחה אתמול במסחר המאוחר בכ-10%, בעקבות דוחות מעורבים שפרסמה ● הביטקוין צנח אתמול בכ-10% ונסחר הבוקר סביב 65 אלף דולר ● וגם: הכירו את מניית ה-AI החדשה שתיכנס היום למדד ה-S&P 500 ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

עבאס עראקצ'י שר החוץ של איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

שר החוץ האיראני לפני השיחות בעומאן: "זוכרים מה אירע בשנה האחרונה, נכנסים למו"מ בעיניים פקוחות"

דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● צה"ל תקף במהלך הלילה ברצועת עזה בתגובה לירי מחבלים ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים