המפקח על הבנקים, יאיר אבידן והנגיד אמיר ירון. הבנק המרכזי מסייע למערכת הפיננסית / צילום: רמי זרנגר, רפי קוץ
בנק ישראל לא פוסל את האפשרות שיחול גידול חד של יותר מפי 10 בהוצאות בגין הפסדי אשראי בעקבות משבר הקורונה, ביחס למה שהיה ב-2019 וקודם למשבר. עם זאת, בבנק המרכזי מבהירים כי לא צפוי איום על יציבות המערכת הבנקאית, גם אם יתרחשו תרחישי הקיצון הסבירים, שמשקפים הרעה ניכרת נוספת במשק.
הבנק המרכזי פרסם ביום ד' חלק מ"דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2020", שממנו עולה כי הוא מעריך, שעל פי תרחיש קיצון סביר, עשוי משבר הקורונה להוביל לנסיקה בהוצאות בגין הפסדי אשראי מפחות מ-0.3% בשנת 2019 לסדר גודל של כ-3.3% מסך תיק האשראי, או במקרה קיצון גרוע אף יותר - לכמעט 4.7% מסך תיק האשראי.
מדובר בגידול משמעותי בהוצאות בגין הפסדי אשראי. עם זאת, גם אם הגידול יתממש - הוא לא יסכן את יציבות המערכת, לפי הבנק המרכזי.
עם זאת, אין להבין שאנו בדרך לשם, כי מדובר בתרחישי קיצון, כשהדעה הרווחת היום מדברת על כך שכדי ששיעור ההפרשה יעלה על רף של 1.5%, צריכה לקרות הרעה משמעותית נוספת במשק.
"ניתוח מהיר אבל גס"
גם בדוח של הבנק המרכזי מצוין, בין היתר, כי "מובן שלתרחישים שהצגנו אין עדיפות על פני תרחישים אחרים, אולם הכלי עצמו מאפשר ניתוח מהיר - גם אם גס במידה מסוימת - לרגישות המערכת הבנקאית להפסדי אשראי שונים", במה שמבהיר כי לא מדובר בהערכה ממשית.
אם וככל שתרחישי הקיצון החמורים האמורים יתממשו, וזה לא המצב הנוכחי, הרי שיהיה מדובר על הוצאות מצרפיות בגין הפסדי אשראי בהיקף מערכתי של 6-7 מיליארד שקל. ככל שזה יקרה, ובהתחשב בהוצאות חריגות וגבוהות בהיקף של כ-2.9 מיליארד שקל שנעשו כבר ברבעון הראשון השנה, הרי שתרחיש הקיצון של בנק ישראל לא מוציא מכלל אפשרות שמשבר הקורונה יוביל להפסדי אשראי בסדר גודל של כ-10 מיליארד שקל.
הבנקים לא רק הגדילו את ההוצאות שלהם בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון השנה, אלא גם העניקו הטבות והקלות ללווים רבים, בעיקר דרך דחיית תשלומי החזר לתקופה מוגבלת של כמה חודשים. בהקשר זה נציין, כי הגדלת הפרשות בגין הפסדי אשראי אינה מחייבת שינוי בהיקפי האשראי לציבור, אך היא בכל זאת משפיעה לרוב על היצע האשראי - לשלילה.
משבר הקורונה רחוק מלהיות משבר פיננסי, גשלתפיסת הבנק המרכזי, גם במקרי הקיצון האמורים, שכלל לא בטוח שיתגשמו, "נשמרת העמידות של המערכת הבנקאית". אם וככל שתסריט קיצון שכזה יתממש, הוא עלול לבוא לידי ביטוי בירידה של 0.3% עד 1.5% נקודות האחוז בהלימות ההון - ירידה ניכרת, אך שלא מבשרת על חשש לאיתנות המערכת.
נראה גם כי בבנק המרכזי לא חוששים לגבי בנקים פרטניים, כשמצוין בדוח כי בתסריט קיצון "החמור ביותר" רק חלק מהם ירד מתחת למינימום הרגולטורי.
התמקדות במשקי הבית
בבנק המרכזי מבהירים בהקשר זה כי "רמת העמידות בשל המערכת הבנקאית בישראל ערב המשבר גבוהה הרבה יותר מזו שנצפתה בעבר", כאשר "נוסף על כך נקטו הממשלה ובנק ישראל, כמו ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם, צעדים יוצאי דופן כדי לעזור ולתמוך במערכות הפיננסית והריאלית".
על כך הם מוסיפים ומדגישים, כאמור, כי "מבחני הרגישות שערכנו על סמך תרחישים שונים של חומרת הפסדי האשראי, מספקים אמת מידה ליציבות המערכת הבנקאית בטווחים הקצר והבינוני, ומאפשרים לזהות מוקדי רגישות של כל בנק ושל המערכת הבנקאית כולה. התוצאות מראות כי בכל תרחיש קיצון, גם זה שעוצמתו היא החמורה ביותר, המערכת הבנקאית תישאר יציבה".
עוד כתבו כלכלני הבנק המרכזי, כי "בקבוצת התרחישים שבחנו, עולה חשיבותם של מגזרי משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים ליציבות הבנקים. בהינתן אופיו של המשבר הנוכחי מגזרים אלה חשופים במיוחד לקשיים כלכליים ופיננסיים, ועל כן בנק ישראל ממקד תשומת לב רבה בנעשה בהם".
על פי הערכות הבנק המרכזי, שבמערכת הבנקאית תופסים אותה כמחמירה הרבה יותר מדי - ואף מוגזמת, הבהיר לאחרונה המפקח על הבנקים יאיר אבידן כי הוא נערך להרעה ניכרת במצב תיק האשראי של הציבור בישראל.
תובנה זו עולה גם ממכתב ששלח לאחרונה הפיקוח על הבנקים למערכת הבנקאית, לפיו הבהירו בבנק המרכזי כי הם פועלים "לוודא שהדוחות הכספים של הבנקים משקפים נאמנה את הסביבה הכלכלית בה הבנקים פועלים ואת הסיכונים אליהם הם חשופים". כלומר, בבנק המרכזי רוצים שהבנקים ינקטו שמרנות ולא ייקחו סיכונים וימעיטו בהפרשות כנגד הפסדי אשראי עתידיים, עוד קודם לדוח שפורסם כעת.