חנויות ריקות ברחוב ביאליק ברמת גן / צילום: גיא ליברמן, גלובס
הגירעון התקציבי זינק בחודש יולי ל-7.2%, כך עולה מנתוני ביצוע תקציב המדינה. הפער בין הוצאות המדינה במסגרת תוכניות החילוץ לבין תקרת ההוצאה המתוכננת עמד על 12.5 מיליארד שקל.
במסגרת התמודדות המדינה עם משבר הקורונה הוזרמו עד היום למשק כספים בהיקף של כ-57 מיליארד שקלים, שהם כ-42% מההיקף הכספי הכולל של תוכניות החילוץ השונות שאושרו מאז פרוץ המשבר, העומד על-פי האוצר על 135 מיליארד שקלים. במהלך חודש יולי הוצאו כ-9.4 מיליארד שקל, סכום דומה לזה שהוצא בחודש יוני ונמוך מזה שהוצא בחודשים אפריל ומאי.
מעיון ראשוני בתכנית עולה כי רק 14 מיליון שקל חולקו ביולי במסגרת תכנית המענקים להחזרת עובדים. במסגרת התכנית שהשיק שר האוצר ישראל כ"ץ זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הובטחו מענקים של 7,500 שקל לכל עובד בחל"ת שיוחזר לעבודה. הסכום הכולל שהועמד לרשות התכנית עומד על 5.5 מיליארד שקל. קצב ביצוע נמוך במיוחד בתוכניות האשראי לעסקים גדולים ולעסקים בסיכון גבוה, שם הוצאו במהלך יולי 5 מיליון בלבד מתוך 5.2 מיליארד שקל (באשראי לעסקים גדולים) ו-294 מיליון מתוך 4 מיליארד באשראי לעסקים בסיכון גבוה. בתכניות נוספות ובהן תוכניות להכשרה מקצועית ותוכניות סיוע למגזר השלישי לא הוצא עד כה שקל. לעומת זאת נרשמה עלייה ניכרת בהוצאה למענקים לעצמאים, על רקע יישום תכנית המענק הדו-חודשי.
הפער בין הוצאות המדינה והכנסותיה מתחילת השנה מגיע לכ-70 מיליארד שקל, לעומת 24 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
באוצר אומרים כי הגירעון הושפע מהגידול בהוצאות לצורך התמודדות עם הקורונה שהגיע נכון לסוף יולי ל-22.6 מיליארד שקל. בנוסף נגרעו מהכנסות המדינה מתחילת השנה מעל 30 מיליארד שקל, כ-20 מיליארד שקל כתוצאה מהמשבר הכלכלי וסכום נוסף של כ-12 מיליארד שקל שנגרע מהכנסות הביטוח הלאומי.
הוצאות משרדי הממשלה גדלו מתחילת השנה ב-11% לעומת שנה שעברה, אך בנטרול הוצאות שהוצאו לצורך התמודדות עם משבר הקורונה ירדו הוצאות משרדי הממשלה בכ-0.3%, בשל העובדה שישראל מתנהלת ללא תקציב, כלומר על בסיס תקציב 2019.