גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם אתם מספיק עשירים כדי לשרוד את הקורונה? האזינו

משפחות ממעמד הביניים משרטטות את הנפילה הכואבת מאז איבדו את מקור פרנסתן במרץ ועד היום ● "רבים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני" ● פרויקט מיוחד

חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: פולי בלום, איל יצהר
חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: פולי בלום, איל יצהר

כשמניחים את הכרונולוגיה הכלכלית של הנשים והגברים שהשתתפו בפרויקט שלנו על ציר זמן שמתחיל אי שם בתחילת מרץ ומגיע עד ראשית אוגוסט אפשר לראות כמה שבירה ופריכה המעטפת של "מעמד הביניים" בישראל, וכמה מהירה וחדה ההידרדרות הכלכלית של מי שעד לא מזמן נהנו מחיים נעימים ונוחים.

במציאות של 20% אבטלה, כשאין לך גב כלכלי חזק, נכסים, תמיכה משפחתית וכיו"ב, זה לא לוקח כל כך הרבה זמן, מתברר, להגיע למצבים שבעבר הלא רחוק נראו לכל חבר במעמד הביניים דמיוניים לגמרי. משהו שרואים בטלוויזיה, שקורה לאנשים אחרים. "עצרנו הכול - החוגים של הילדים, הביטוח לבית, אין יותר קניות ספונטניות, בשר מקבלים מאמא שלי, פירות מאבא שלי. את הגינה הפסקנו להשקות והיא התייבשה", מספרים לנו איתי ואיילת האריס, זוג הייטקיסטים לשעבר שפתחו עסק עצמאי - משחקייה גדולה ומצליחה - וכעת עובדים במשכורת מינימום בסופר. "אנחנו לא משתמשים במייבש כביסה, לא נוסעים באוטו שלא לצורך, כל טיפולי השיניים הלא דחופים יחכו. רק את הסלולרי השארנו. אני במקום של איך אני משיגה לחם למחר. לחם. למחר. אתה מבין?".

 

"נשבר אצלי מחסום הבושה", אומרת טל רותם, גרושה ואם לשניים, יזמת בתחום התיירות שהתחילה לעבוד בניקיון במהלך הקורונה: "בהתחלה עוד הייתי מתנצלת. הייתי אומרת - זה לא המקצוע שלי. עכשיו אני בכלל לא שם".

נטלי טישלר, מפיקת אירועים שלפי הגדרתה הייתה אדם אמיד עד הקורונה ("טסתי פעמיים בשנה לחו"ל) נאלצה לחזור לגור עם ההורים: "אמא שלי אמרה לי ‘עזבי הכול ובואי אליי'. חזרתי לחדר הנעורים שלי בדירה של אמא בראשון לציון. פעם ראשונה מאז גיל 16. זו מכה לא פשוטה בכלל לאגו, להערכה העצמית".

"הימים שלנו מצומצמים. אני מרגישה שאנחנו במצור. אני מחפשת נקודות זמן ואין", מספרת איילה הדרי, שעבדה במשך 40 שנה בנתב"ג, עד שהוצאה לחל"ת: ביום שישי הלכתי עם הבת שלי והנכדה לקנות לה ילקוט לכיתה א'. חלקנו בינינו את ההוצאה על התיק, 300 שקל. אבל מאיפה אני אוריד את 150 השקלים? מהאוכל? ובכל זאת, אני לא יכולה למחוק את החיים שלי לגמרי. מתי יהיו לי עוד פעם נכדות בגיל 6?".

החיים השתנו לגמרי, מספר גם אוריאל בן צבי, בעל חברת תיירות: "אנחנו לא יוצאים, לא אוכלים בחוץ, דחינו קניות גדולות; תכננו לקנות רכב, וכבר לא נקנה. חיים בצמצום".

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי, גלובס

"עוני מסוג חדש"

כל מי ששוחחנו איתו נעזר בהורים כדי לשרוד. לא משנה אם הוא בעצמו כבר הורה מבוגר. כמה זמן יוכל מעמד הביניים העייף להחזיק כך מעמד? כמה חסכונות עוד אפשר לאכול, כמה הלוואות עוד אפשר לדחות, כמה ההורים עוד יוכלו לעזור? "נראה עוני מסוג חדש", אומר ל־G גורם בכיר במגזר הציבורי העוסק בנושא. "שכבה ענקית שהייתה במעמד הביניים ובבת אחת הפסיקה לעבוד. המדינה תצטרך להתמודד עם זה. אני מעריך שנראה ביניהם הרבה אנשים צעירים, שעוד לא הספיקו לצבור חסכונות".

עוני זו מילה קשה. אנחנו והמרואיינים שלנו מתגרדים ממנה כמו מפריחה, כאילו שעצם הופעתה מידבקת. אבל המספרים הם מספרים וכך מוגדר קו העוני בישראל: מחצית ההכנסה הפנויה החציונית של האוכלוסייה; שזה אומר, למשל, כ־3,600 שקל לאדם שחי לבד; כ־6,000 שקל למשק בית של שניים וכ־9,000 שקל למשק בית של ארבע נפשות.

מומחים ששוחחנו עמם מעריכים כי הקורונה הכלכלית עלולה לדרדר משפחות שעד כה היו במעמד הביניים הישראלי אל מתחת לקו העוני, ובשל כך שיעורו עלול לעלות מ־18%-20% כיום ל־23% ויותר. "חלק מאנשי מעמד הביניים באמת ייפלו לעוני, לפי הגדרת הביטוח הלאומי, ואחרים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים", אומר פרופ' בני בנטל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות כלכלה במרכז טאוב.

"משפחה שבה, לדוגמה, האב טייס והאם בעלת עסק, עלולה לרדת מהכנסה של כ-50 אלף שקל בחודש לכ-10,000 שקל בחודש. זה דרמטי. הם לא עניים, כי ייתכן שיש להם נכסים, סיוע משפחתי וחסכונות, אבל הפגיעה היא קשה ומטלטלת". המונח "מעמד הביניים הרחב" מתייחס למשקי בית מהעשירונים 5-9 שהכנסותיהם הממוצעות נעות מכ-15 אלף שקל נטו בחודש עד כ-25 אלף שקל. כמה קל למשפחה ממעמד הביניים הישראלי ליפול לעוני? בימים שקדמו לקורונה, שבהם האבטלה הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-4%, זה לא היה כל כך קל. אפשר היה להסתדר, בעיקר כי מצב המשק היה מצוין. גם מי שאיבד את מקום עבודתו יכול היה לעבור בקלות בין עבודות.

אלא שכיום המציאות היא של אבטלה של 20%, וללא אופק ברור להתייצבות כלכלית. במצב כזה, בני זוג שכירים שהשתכרו שכר מינימום ופוטרו, מקבלים דמי אבטלה בגובה 76% משכרם ועלולים ליפול כבר לטווח שנע בין עשירון שני לשלישי ובכך לגרד את קו העוני. אם יש להם ילד אחד, ובטח אם יש להם שני ילדים, הם כבר ממש בקו העוני.
וככל שיש למשפחה יותר ילדים, גם עם משכורות גבוהות יותר, היא עלולה להידרדר לעוני.

כך, לדוגמה, שני בני זוג עם 4 ילדים, שהשתכרו 8,000 שקל בחודש, פוטרו, וכעת מקבלים דמי אבטלה - כ־10,000 שקל בחודש לשניהם - כבר נוגעים בקו העוני. קודם לכן הם היו במעמד הביניים. ואלה עוד המצבים הטובים, שכן מדובר במשקי בית עם שני בני זוג שיש להם בכל זאת הכנסה מובטחת כלשהי עד יוני 2021. ומה קורה אם בני הזוג הם עצמאים?

עצמאים דורשים סיוע מהמדינה בהפגנה בתל אביב  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"העצמאים אוכלים חצץ"

מהמונולוגים של המרואיינים בפרויקט הזה, ומצירי הזמן של ההידרדרות הכלכלית שלהם שהם משרטטים, עולה שוב, ובבהירות יתרה ומרתיחה, תמונת ההפקרה של העצמאים במדינת ישראל. שכירים שפוטרו יקבלו דמי אבטלה עד הקיץ הבא וכל ילד מקבל מתנה, אבל החקיקה של דמי האבטלה לעצמאים תקועה, בזמן שהתשלומים לרשויות ממשיכים כמובן לרדת. יחד איתם נמשכות גם הוצאות רבות נוספות הקשורות בעסק ולא עוצרות גם כשהוא סגור: שכר דירה, ביטוחים וכד'. המענקים, כידוע, ניתנים באיחור, בפעימות (עד יוני 2021), בקמצנות (עד 70% מהמחזור החודשי או עד 15 אלף שקל לחודשיים, הנמוך מביניהם), טבולים בחוסר אמון משפיל ועטופים בבירוקרטיה מתישה. וזה עוד בלי שנכנסים לסאגת התלאות והעינויים סביב הפתיחות והסגירות של העסקים.

זה לא חייב להיות כך: בכמה ממדינות אירופה ניתנו לעצמאים מענקים נדיבים שנועדו לחקות את דמי האבטלה לשכירים. בגרמניה, למשל, כבר בסוף מרץ, עם הכניסה לסגר, קיבל כל עצמאי - גרפיקאי פרילנסר או בעל חברה של עשרה עובדים - עד 15 אלף יורו ישירות לחשבון הבנק, שהיו אמורים לכסות את הוצאותיו האישיות לשלושה חודשים. וכל זה קרה יומיים־שלושה בלבד אחרי שהגיש בקשה.

"השכירים שמקבלים דמי אבטלה סובלים, אך העצמאים אוכלים חצץ", אומר פרופ' בנטל, "עסק שקורס זו תמיד מכה למשפחה, ומכה פסיכולוגית ליזם שכשל. מי שפותח עסק מסתכן; זה חלק מהעניין. אבל כאן מדובר בזעזוע משקי, מה יכול לעשות אדם נגד זעזוע כזה? כלום. זה תפקידה של המדינה לבטח אנשים מול אירועים כאלה, אחרת מדוע אנחנו חיים במדינה? אנשים ניהלו את עסקיהם מתוך הנחת מוצא סבירה שיהיה בסדר. ובניגוד למלחמה, שבמהלכה עסקים מפוצים אם הם נפגעים, הפעם אין כמעט שום פיצוי".

מה עלולות להיות ההשלכות של זה?
"יותר טוב לא לחשוב על זה בכלל. אלה אנשים שהולכים וצוברים בתוכם מרמור על כך שאף אחד לא סופר אותם, וברור שהם יכולים לצאת לרחוב ולהביע את הזעם שלהם, ולא בצורה עדינה. תופעה כזו גוררת מהומות, ואלה דברים שכבר קורים כאן ובמדינות אחרות. זה לא אנושי, לא מוסרי וגם מסוכן. אנחנו לא רוצים להגיע למצבים כאלה, במיוחד במדינה שמתיימרת להשתייך לעולם הראשון. פעולות שצריכות להיעשות כדי להתמודד עם הבעיה, כמו עידוד הכשרות מקצועיות, פשוט לא נעשות. וצריך להרחיב את רשת הביטחון לעצמאים, לפחות בעת הזו של משבר".

"היום אין בושה"

איך שונה התהליך שעובר על רבים כל כך ממעמד הביניים בתקופת קורונה ממה שהיה בעבר? האם הוא באמת "מסוג חדש"? עמיה ליבליך, פרופסור אמריטה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת המכללה האקדמית לחברה ואמנויות נתניה, טבעה את המושג "עוני חדש" בספרה שהתפרסם לפני שלוש שנים ("קולות: עוני חדש בישראל", פרדס, 2017) והתבסס על ראיונות שנעשו בשנים 2015-2014 ומתייחסות בעיקר לשנים שבין ויקי כנפו, 2003, לדפני ליף, 2011.

"עוני חדש הוא עוני בלתי צפוי מנתוני הפתיחה של הסובלים ממנו", כתבה, "העניים החדשים הם אנשים שעמדו על רגליהם, או שהיו אמורים לעמוד על רגליהם בעולם הכלכלי, אך משום מה נשמטה הקרקע מתחת לרגליהם". הגדרה שנכונה גם ל-2020.
מה ההבדלים? "היום זה משהו הרבה יותר רחב מאשר בתקופה שעסקתי בה בספר", אומרת ליבליך השבוע, "היום יש משבר פתאומי, עולמי, ואנשים שעד לפני חצי שנה היו מבוססים חווים פתאום הלם והסתגלות. בזמנו רבים מהמקרים היו הידרדרות איטית, הפעם זה מהיר וקולקטיבי. בושה היתה מוטיב מרכזי מאוד אז. רבים מהמרואיינים דאגו להסתיר את מצבם הכלכלי מסביבתם והתחבאו מאחורי החזות שהכל בסדר. אפילו מעצמם. שמרו על פאסון, זה היה הכי חשוב. היום זה שונה, אין בושה. אני רואה אנשים בהפגנות ודברים בטלוויזיה, עם פנים גלויות ובכי בפרהסיה, אנשים מספרים הכל, אולי זו תוצאה של השוֹק. יחד עם זאת", אומרת ליבליך, "יש הרבה יותר לחימה היום. אנשים שלא מתביישים נלחמים יותר".

פרופ' עמיה ליבליך / צילום: רמי זרנגר

מלבד הפאסון' על מה הכי קשה לוותר?
"על מה שצריך לתת לילדים. אנשים ניסו לעשות הכל, רק שהילד לא ירגיש".

וכשהפאסון נסדק?
"אתה רואה יותר אלימות במשפחה ודברים מהסוג הזה. גם בהפגנות, יש גלישה לאלימות יותר בקלות. זה לא רק הקיטוב החברתי - אנשים יותר בלחץ. מה עם תפיסת העתיד? כשמנסים להביט קדימה, יש עננה של חוסר ודאות. התפיסה שאוטוטו יהיה יותר טוב מעודדת, ופה המשברים - הבריאותי, הכלכלי והפוליטי - מזינים אחד את השני. זו הצרה הישראלית המיוחדת. אחד משפיע לרעה על השני".

לא רק ייאוש

כשמניחים את הכרונולוגיה הכלכלית של הנשים והגברים שהשתתפו בפרויקט שלנו על ציר זמן אפשר לראות בחדות עד כמה ההתמודדות הכלכלית אינה רק עניין של כסף והתמודדות מול מוסדות אטומים. לא פחות מכך, מדובר בהתמודדות חברתית, משפחתית, ובעיקר אישית. בעולם קפיטליסטי ערכו של אדם, שייכותו ומעמדו החברתי נמדדים - הרבה פעמים גם בעיני עצמו - בסוף כל חודש; מי אתה כשאחד הדברים הכי חשובים לך ניטל ממך ולא ברור אם ומתי ישוב.

החודשים המתישים שעברו ממרץ עד אוגוסט היו עבור עצמאים רבים, בעיקר מתחומי התיירות, התרבות והפנאי, רכבת הרים רגשית לא פחות מרכבת הרים כלכלית. לכולם כבר מסתובב הראש מרוב טלטלות.

אבל לא רק ייאוש יש פה, ממש לא; כשמקשיבים לסיפורים המלווים את הכרונולוגיה הכלכלית אי אפשר שלא להתרשם מהכוחות והיכולות והעקשנות והגמישות והאופטימיות שמגלים רבים כל כך בזמנים האלה; לוחמות ולוחמים שלא מוותרים כל כך בקלות ולא נותנים לאף קו להגדיר אותם, בטח שלא להכניע אותם. שתי השיחות שקיימנו עם איילת האריס - שהיא ובן הזוג שלה איתי עברו לעבוד בשכר מינימום בטיב טעם אחרי שמתחם המשחקים לילדים שלהם נסגר לפני חמישה חודשים בלי צפי לפתיחה - היוו, בהיעדר מילה אחרת, מקור להשראה. כך גם שיחות אחרות.

"עברתי מלהיות בעלת עסק שמנהלת עובדים למי שצריכה לבקש רשות ללכת לשירותים", סיפרה האריס, והוסיפה "חייב להיות פה תהליך של היפרדות מהאגו, גם כאמא ובת זוג. אם לא עושים אותו, לא מצליחים לעבור את התקופה בשלום. צריך להתנתק מכאב הלב. אם את לא עושה קאט, המרמור יציף אותך כל הזמן, ואחריו הדיכאון. ואם את לא עושה את הקאט הזה בפרנסה, לא תצליחי לעשות אותו גם כאמא ובת זוג. אני אומרת לעצמי ולילדים ברגעי משבר, כשאני חוטפת השפלה מלקוח, מהמציאות או מהמדינה: בסוף אַת מי שאַת, ואֶת מה שאַת - הכישרון, היכולות, המוניטין, הערכים - אף אחד לא יכול לקחת".

עוד כתבות

סניף דיסקונט מרכנתיל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הקשר האוסטרלי: פרשת העלמות מס חדשה קמה לתחייה ומגיעה עד לפתחו של בנק דיסקונט

העסקים של משפחת בינטר מסידני קרסו והובילו לפרשה שצריכה להטריד גם את בנק דיסקונט • "גלובס" בעקבות החקירות, ההלשנות, המסמכים, השמות הבדויים, והשאלה: איך מערכת הבנקאות הישראלית מסתבכת שוב בפרשות חובקות עולם של העלמות מסים ● תחקיר גלובס

עמית סגל. צולם: במלון וילה בראון, הנביאים 54, ירושלים / צילום: יוסי זמיר

עמית סגל מודה שיש לו גישה ספקנית לגבי תיקי נתניהו. והוא לא מתכוון להתנצל על זה

הטענות שהוא שופר של נתניהו, האלימות של הימין מול זו של השמאל, האג'נדה של העליון והחסימות בטוויטר • וגם, למה בעצם כל כך קל להוציא אותו מהכלים כשמזכירים לו את אבא שלו • הפרשן הפוליטי של חדשות 12 מסכם שנה סוערת במיוחד ולא חוסך ביקורת גם מחבריו לתקשורת ● "אוף דה רקורד"

רויטרס ערן זהבי / צילום: STRINGER, רויטרס

הגיע הזמן להודות: ישראל היא לא מעצמת כדורגל והכסף צריך ללכת לענפים אחרים

רוב הפעילות הספורטיבית בישראל נקטעה בחודש מרץ בעקבות הקורונה • אז מה בכל זאת כדי ללמוד מהשנה החולפת - שההשקעה בכדורגל לא מחזירה את עצמה ושבריכות שחייה חשובות לא פחות מאצטדיונים • וגם: איך ההסכם עם איחוד האמירויות יכול לשדרג את הספורט המקומי

נחלה במושב. לרשות המקומית יותר משתלם שהרוכש ישלם את ההיטל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מי צריך לשלם היטל השבחה כאשר רוכשים בעלות בנחלה

החלטת ועדת ערר קבעה שהמדינה, המוכרת של הקרקע, תשלם את היטל ההשבחה ולא הרוכשים של הנחלה, אך נראה שיכולות להיות פרשנויות אחרות

דיג בפיורד בנורבגיה / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

למה כולם בסקנדינביה כל כך מאושרים ואיך זה קשור למלחמה בקורונה

למה בדירוגי האושר והרווחה הבינלאומיים מדינות סקנדינביה תמיד מגיעות ראשונות, מדוע יש כל כך הרבה דירוגים כאלה, והאם יש בכלל דרך נכונה למדוד ● וגם: מה הקשר בין רמת האושר של המדינה לבין האופן שבו היא מתמודדת עם משבר הקורונה? ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

הנקראות של תש"פ - המשבר האקולוגי / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

8 כתבות המשבר האקולוגי הנצפות ביותר של השנה

מה המשמעות של עוד כמה מעלות חום ● המחיר האקולוגי של ההתמכרות לבגדים ●  הקורקינט הוא יותר מזהם ממה שחושבים ● איך עדיין אפשר לבלום את משבר האקלים ● ועוד ארבע כתבות שהכי אהבתם השנה

ספר לסגר - עיון / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

למה מנכ״ל נטפליקס חושב שהיא גרועה ועוד 20 ספרי עיון שינעימו לכם את הסגר

אנשי ונשות מפתח במשק, בפוליטיקה, בחברה, בתקשורת ובתרבות בוחרים את ספרי העיון שכדאי להישאר איתם בבית בחודש הקרוב ● פרויקט מיוחד

פרופ’ ענבל גושן / צילום: נתי שוחט, פלאש 90

תאי המוח שמחליטים מה נזכור גם בעוד שנים

לאורך שנים חוקרי זיכרון ביטלו את תפקידם של תאים מסוימים במוח בתיוק זיכרונות • פרופ' ענבל גושן מגלה אותם מחדש

לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס

"שוק הסלולר מוטה מחיר בצורה לא בריאה": מנכ"לית משרד התקשורת בראיון ראשון

בתקופה הקצרה שלירן אבישר-בן חורין מנהלת את משרד התקשורת היא כבר הספיקה להוציא מכרז לדור החמישי בסלולר, לטפל במיזוג סלקום-גולן ולאשר את מתווה הסיבים ● בראיון ראשון בתפקיד היא מספרת כיצד הם רואים את מפת התקשורת העתידית, ועל מה הצרכן הישראלי צריך ללמוד להסתכל

שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

ערב ראש השנה: כמה יהודים באמת יש בעולם?

אלוהים הבטיח שעם ישראל "לא ייספר מרוב", אבל הססטיסטיקאים מתעקשים לנסות • כמו כל שאלה סטטיסטית, התשובה תלויה בהגדרה • קראנו את האומדנים העדכניים בעין ביקורתית והשתדלנו להיזהר ממסקנות כוזבות

ד"ר ברק עקביוב  / צילום: איל יצהר, גלובס

חזית חדשה במלחמה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

בקשה למענק מחקר שחזרה עם הערה "זה לא יעבוד לעולם" הובילה את ד"ר ברק עקביוב לפתח שיטה חדשנית לתכנון תרופות אנטיביוטיות ● התקווה היא שהיא תיתן מענה למחסור בתרופות יעילות חדשות

עמק יזרעאל. יישובים בפריפריה זכו פחות בקרקעות   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

צדק חלוקתי בגבולות המוניציפליים? המחקר שמגלה שזה קורה בעיקר במרכז הארץ, ובעיקר ליהודים

מחקר חדש בדק יותר מ-90 החלטות של ועדות הגבולות בין השנים 2003 ל-2016 • אף שמטרתן הייתה להעביר שטחים לרשויות חלשות - רוב המרוויחות הן רשויות יהודיות במרכז, שהיו מקורבות לשר הפנים באותה עת

ד"ר טל בן שחר / צילום: Laura Pedrick

ד"ר טל בן שחר: "לא נולדתי מאושר - אבל אני עובד על זה"

ד"ר טל בן שחר, מייסד האקדמיה ללימודי אושר, אומר שאושר הוא כמו יופי: "אי אפשר להגדיר אותו, אבל יודעים כשהוא שם"

סלמאן מלך סעודיה עם בנו נסיך הכתר מוחמד / צילום: Saudi Press Agency, Associated Press

ויכוח סוער מאחורי דלתות הארמון הסעודי: האם להתקדם להסכם עם ישראל

מלך סעודיה סלמאן ובנו, נסיך הכתר, מוחמד נמצאים בוויכוח סוער - האם ללכת בעקבות איחוד האמירויות ובחריין, ולנרמל את היחסים עם ישראל? ● במרכז העימות במשפחת המלוכה נמצאת הדרישה הפלסטינית למדינה עצמאית ● הזמן, בינתיים, לצידה של ישראל

המגן צילום: מסך

המגן לא התרוממה: מה הכשיל את אפליקציית הקורונה הישראלית

עם תקציב שיווק אפסי, חוסר אמון כללי וכשלים טכנולוגיים - אין פלא ששיעור ההורדות של האפליקציה מגן 2 עומד על כ־22 אלף בלבד ● בהתחשב בסירוב של הממשלה לאמץ את הכלי שמציעות גוגל ואפל - לא ברור איזה כלי לניטור הדבקות יחכה לנו בתום הסגר

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

הירידות בוול סטריט התמתנו בסיום; טסלה צנחה ב-4.1%

השווקים הגיבו להודעת הפד שצופה כי הריבית תיוותר ברמה האפסית בשלוש השנים הקרובות ● למונייד קפצה ב-6.7%, פייסבוק ירדה ב-3.3% ● התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב היו מעל לצפי

מכשיר לבדיקת קורונה של חברת Visby Medical  / צילום: יח"צ

ה-FDA אישר בדיקת קורונה ביתית ומיידית שפיתח יזם ישראלי

חברת Visby Medical שהקים בארה"ב הישראלי אדם דה לה זרטה פיתחה מכשיר קטן כגודל כך היד, מתכלה, שמחזיר תוצאות מבדיקת קורונה תוך חצי שעה ● האישור שקיבלה מה-FDA לא מפרט את רמה הדיוק שלה

הנקראות של תש״פ - המשרוקית / צילום: אפרת לוי, גלובס

מהשכר של נתניהו ועד תמלוגי הגז: בדיקות המשרוקית הכי נצפות השנה

כמה מובטלים באמת יש בישראל ולמי כדאי להאמין? ● השכר הפנטסטי של נתניהו, או: איך יוצרים אחיזת עיניים ● כמה מכספי הגז באמת הגיעו עד היום לציבור ● האם מתנהלת נגד גנץ חקירה על קבלת 50 מיליון שקל בלי מכרז? ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

רמי לוי / צילום: יונתן בלום, גלובס

הערכות: רמי לוי עשוי לסגת מעסקת רכישת דלק ישראל

בשבוע הבא צפויה העסקה שתקבע את עתידה של חברת הדלק וחנויות הנוחות כשהקבוצות המתחרות הן רמי לוי עם להב אל.אר מול קרן ארבל ● גורמים בשוק מציינים כי בקבוצה של רמי לוי ולהב אל.אר נוצרו פערים מסחריים, יתכן שגם בנוגע להפעלת הרשת בשבת

 

 

דירה ברחוב ציפורי, בין שכונות שערי חסד ונחלאות / צילום: אנגלו סכסון ירושלים

הקונה מניו יורק, הסיור הווירטואלי והמחיר שקפץ ב-20% בחמש שנים

דופלקס בן 5.5 חדרים בירושלים נמכר ב-6 מיליון שקל בתוך כשלושה שבועות