גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם אתם מספיק עשירים כדי לשרוד את הקורונה? האזינו

משפחות ממעמד הביניים משרטטות את הנפילה הכואבת מאז איבדו את מקור פרנסתן במרץ ועד היום ● "רבים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני" ● פרויקט מיוחד

חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: פולי בלום, איל יצהר
חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: פולי בלום, איל יצהר

כשמניחים את הכרונולוגיה הכלכלית של הנשים והגברים שהשתתפו בפרויקט שלנו על ציר זמן שמתחיל אי שם בתחילת מרץ ומגיע עד ראשית אוגוסט אפשר לראות כמה שבירה ופריכה המעטפת של "מעמד הביניים" בישראל, וכמה מהירה וחדה ההידרדרות הכלכלית של מי שעד לא מזמן נהנו מחיים נעימים ונוחים.

במציאות של 20% אבטלה, כשאין לך גב כלכלי חזק, נכסים, תמיכה משפחתית וכיו"ב, זה לא לוקח כל כך הרבה זמן, מתברר, להגיע למצבים שבעבר הלא רחוק נראו לכל חבר במעמד הביניים דמיוניים לגמרי. משהו שרואים בטלוויזיה, שקורה לאנשים אחרים. "עצרנו הכול - החוגים של הילדים, הביטוח לבית, אין יותר קניות ספונטניות, בשר מקבלים מאמא שלי, פירות מאבא שלי. את הגינה הפסקנו להשקות והיא התייבשה", מספרים לנו איתי ואיילת האריס, זוג הייטקיסטים לשעבר שפתחו עסק עצמאי - משחקייה גדולה ומצליחה - וכעת עובדים במשכורת מינימום בסופר. "אנחנו לא משתמשים במייבש כביסה, לא נוסעים באוטו שלא לצורך, כל טיפולי השיניים הלא דחופים יחכו. רק את הסלולרי השארנו. אני במקום של איך אני משיגה לחם למחר. לחם. למחר. אתה מבין?".

 

"נשבר אצלי מחסום הבושה", אומרת טל רותם, גרושה ואם לשניים, יזמת בתחום התיירות שהתחילה לעבוד בניקיון במהלך הקורונה: "בהתחלה עוד הייתי מתנצלת. הייתי אומרת - זה לא המקצוע שלי. עכשיו אני בכלל לא שם".

נטלי טישלר, מפיקת אירועים שלפי הגדרתה הייתה אדם אמיד עד הקורונה ("טסתי פעמיים בשנה לחו"ל) נאלצה לחזור לגור עם ההורים: "אמא שלי אמרה לי ‘עזבי הכול ובואי אליי'. חזרתי לחדר הנעורים שלי בדירה של אמא בראשון לציון. פעם ראשונה מאז גיל 16. זו מכה לא פשוטה בכלל לאגו, להערכה העצמית".

"הימים שלנו מצומצמים. אני מרגישה שאנחנו במצור. אני מחפשת נקודות זמן ואין", מספרת איילה הדרי, שעבדה במשך 40 שנה בנתב"ג, עד שהוצאה לחל"ת: ביום שישי הלכתי עם הבת שלי והנכדה לקנות לה ילקוט לכיתה א'. חלקנו בינינו את ההוצאה על התיק, 300 שקל. אבל מאיפה אני אוריד את 150 השקלים? מהאוכל? ובכל זאת, אני לא יכולה למחוק את החיים שלי לגמרי. מתי יהיו לי עוד פעם נכדות בגיל 6?".

החיים השתנו לגמרי, מספר גם אוריאל בן צבי, בעל חברת תיירות: "אנחנו לא יוצאים, לא אוכלים בחוץ, דחינו קניות גדולות; תכננו לקנות רכב, וכבר לא נקנה. חיים בצמצום".

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי, גלובס

"עוני מסוג חדש"

כל מי ששוחחנו איתו נעזר בהורים כדי לשרוד. לא משנה אם הוא בעצמו כבר הורה מבוגר. כמה זמן יוכל מעמד הביניים העייף להחזיק כך מעמד? כמה חסכונות עוד אפשר לאכול, כמה הלוואות עוד אפשר לדחות, כמה ההורים עוד יוכלו לעזור? "נראה עוני מסוג חדש", אומר ל־G גורם בכיר במגזר הציבורי העוסק בנושא. "שכבה ענקית שהייתה במעמד הביניים ובבת אחת הפסיקה לעבוד. המדינה תצטרך להתמודד עם זה. אני מעריך שנראה ביניהם הרבה אנשים צעירים, שעוד לא הספיקו לצבור חסכונות".

עוני זו מילה קשה. אנחנו והמרואיינים שלנו מתגרדים ממנה כמו מפריחה, כאילו שעצם הופעתה מידבקת. אבל המספרים הם מספרים וכך מוגדר קו העוני בישראל: מחצית ההכנסה הפנויה החציונית של האוכלוסייה; שזה אומר, למשל, כ־3,600 שקל לאדם שחי לבד; כ־6,000 שקל למשק בית של שניים וכ־9,000 שקל למשק בית של ארבע נפשות.

מומחים ששוחחנו עמם מעריכים כי הקורונה הכלכלית עלולה לדרדר משפחות שעד כה היו במעמד הביניים הישראלי אל מתחת לקו העוני, ובשל כך שיעורו עלול לעלות מ־18%-20% כיום ל־23% ויותר. "חלק מאנשי מעמד הביניים באמת ייפלו לעוני, לפי הגדרת הביטוח הלאומי, ואחרים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים", אומר פרופ' בני בנטל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות כלכלה במרכז טאוב.

"משפחה שבה, לדוגמה, האב טייס והאם בעלת עסק, עלולה לרדת מהכנסה של כ-50 אלף שקל בחודש לכ-10,000 שקל בחודש. זה דרמטי. הם לא עניים, כי ייתכן שיש להם נכסים, סיוע משפחתי וחסכונות, אבל הפגיעה היא קשה ומטלטלת". המונח "מעמד הביניים הרחב" מתייחס למשקי בית מהעשירונים 5-9 שהכנסותיהם הממוצעות נעות מכ-15 אלף שקל נטו בחודש עד כ-25 אלף שקל. כמה קל למשפחה ממעמד הביניים הישראלי ליפול לעוני? בימים שקדמו לקורונה, שבהם האבטלה הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-4%, זה לא היה כל כך קל. אפשר היה להסתדר, בעיקר כי מצב המשק היה מצוין. גם מי שאיבד את מקום עבודתו יכול היה לעבור בקלות בין עבודות.

אלא שכיום המציאות היא של אבטלה של 20%, וללא אופק ברור להתייצבות כלכלית. במצב כזה, בני זוג שכירים שהשתכרו שכר מינימום ופוטרו, מקבלים דמי אבטלה בגובה 76% משכרם ועלולים ליפול כבר לטווח שנע בין עשירון שני לשלישי ובכך לגרד את קו העוני. אם יש להם ילד אחד, ובטח אם יש להם שני ילדים, הם כבר ממש בקו העוני.
וככל שיש למשפחה יותר ילדים, גם עם משכורות גבוהות יותר, היא עלולה להידרדר לעוני.

כך, לדוגמה, שני בני זוג עם 4 ילדים, שהשתכרו 8,000 שקל בחודש, פוטרו, וכעת מקבלים דמי אבטלה - כ־10,000 שקל בחודש לשניהם - כבר נוגעים בקו העוני. קודם לכן הם היו במעמד הביניים. ואלה עוד המצבים הטובים, שכן מדובר במשקי בית עם שני בני זוג שיש להם בכל זאת הכנסה מובטחת כלשהי עד יוני 2021. ומה קורה אם בני הזוג הם עצמאים?

עצמאים דורשים סיוע מהמדינה בהפגנה בתל אביב  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"העצמאים אוכלים חצץ"

מהמונולוגים של המרואיינים בפרויקט הזה, ומצירי הזמן של ההידרדרות הכלכלית שלהם שהם משרטטים, עולה שוב, ובבהירות יתרה ומרתיחה, תמונת ההפקרה של העצמאים במדינת ישראל. שכירים שפוטרו יקבלו דמי אבטלה עד הקיץ הבא וכל ילד מקבל מתנה, אבל החקיקה של דמי האבטלה לעצמאים תקועה, בזמן שהתשלומים לרשויות ממשיכים כמובן לרדת. יחד איתם נמשכות גם הוצאות רבות נוספות הקשורות בעסק ולא עוצרות גם כשהוא סגור: שכר דירה, ביטוחים וכד'. המענקים, כידוע, ניתנים באיחור, בפעימות (עד יוני 2021), בקמצנות (עד 70% מהמחזור החודשי או עד 15 אלף שקל לחודשיים, הנמוך מביניהם), טבולים בחוסר אמון משפיל ועטופים בבירוקרטיה מתישה. וזה עוד בלי שנכנסים לסאגת התלאות והעינויים סביב הפתיחות והסגירות של העסקים.

זה לא חייב להיות כך: בכמה ממדינות אירופה ניתנו לעצמאים מענקים נדיבים שנועדו לחקות את דמי האבטלה לשכירים. בגרמניה, למשל, כבר בסוף מרץ, עם הכניסה לסגר, קיבל כל עצמאי - גרפיקאי פרילנסר או בעל חברה של עשרה עובדים - עד 15 אלף יורו ישירות לחשבון הבנק, שהיו אמורים לכסות את הוצאותיו האישיות לשלושה חודשים. וכל זה קרה יומיים־שלושה בלבד אחרי שהגיש בקשה.

"השכירים שמקבלים דמי אבטלה סובלים, אך העצמאים אוכלים חצץ", אומר פרופ' בנטל, "עסק שקורס זו תמיד מכה למשפחה, ומכה פסיכולוגית ליזם שכשל. מי שפותח עסק מסתכן; זה חלק מהעניין. אבל כאן מדובר בזעזוע משקי, מה יכול לעשות אדם נגד זעזוע כזה? כלום. זה תפקידה של המדינה לבטח אנשים מול אירועים כאלה, אחרת מדוע אנחנו חיים במדינה? אנשים ניהלו את עסקיהם מתוך הנחת מוצא סבירה שיהיה בסדר. ובניגוד למלחמה, שבמהלכה עסקים מפוצים אם הם נפגעים, הפעם אין כמעט שום פיצוי".

מה עלולות להיות ההשלכות של זה?
"יותר טוב לא לחשוב על זה בכלל. אלה אנשים שהולכים וצוברים בתוכם מרמור על כך שאף אחד לא סופר אותם, וברור שהם יכולים לצאת לרחוב ולהביע את הזעם שלהם, ולא בצורה עדינה. תופעה כזו גוררת מהומות, ואלה דברים שכבר קורים כאן ובמדינות אחרות. זה לא אנושי, לא מוסרי וגם מסוכן. אנחנו לא רוצים להגיע למצבים כאלה, במיוחד במדינה שמתיימרת להשתייך לעולם הראשון. פעולות שצריכות להיעשות כדי להתמודד עם הבעיה, כמו עידוד הכשרות מקצועיות, פשוט לא נעשות. וצריך להרחיב את רשת הביטחון לעצמאים, לפחות בעת הזו של משבר".

"היום אין בושה"

איך שונה התהליך שעובר על רבים כל כך ממעמד הביניים בתקופת קורונה ממה שהיה בעבר? האם הוא באמת "מסוג חדש"? עמיה ליבליך, פרופסור אמריטה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת המכללה האקדמית לחברה ואמנויות נתניה, טבעה את המושג "עוני חדש" בספרה שהתפרסם לפני שלוש שנים ("קולות: עוני חדש בישראל", פרדס, 2017) והתבסס על ראיונות שנעשו בשנים 2015-2014 ומתייחסות בעיקר לשנים שבין ויקי כנפו, 2003, לדפני ליף, 2011.

"עוני חדש הוא עוני בלתי צפוי מנתוני הפתיחה של הסובלים ממנו", כתבה, "העניים החדשים הם אנשים שעמדו על רגליהם, או שהיו אמורים לעמוד על רגליהם בעולם הכלכלי, אך משום מה נשמטה הקרקע מתחת לרגליהם". הגדרה שנכונה גם ל-2020.
מה ההבדלים? "היום זה משהו הרבה יותר רחב מאשר בתקופה שעסקתי בה בספר", אומרת ליבליך השבוע, "היום יש משבר פתאומי, עולמי, ואנשים שעד לפני חצי שנה היו מבוססים חווים פתאום הלם והסתגלות. בזמנו רבים מהמקרים היו הידרדרות איטית, הפעם זה מהיר וקולקטיבי. בושה היתה מוטיב מרכזי מאוד אז. רבים מהמרואיינים דאגו להסתיר את מצבם הכלכלי מסביבתם והתחבאו מאחורי החזות שהכל בסדר. אפילו מעצמם. שמרו על פאסון, זה היה הכי חשוב. היום זה שונה, אין בושה. אני רואה אנשים בהפגנות ודברים בטלוויזיה, עם פנים גלויות ובכי בפרהסיה, אנשים מספרים הכל, אולי זו תוצאה של השוֹק. יחד עם זאת", אומרת ליבליך, "יש הרבה יותר לחימה היום. אנשים שלא מתביישים נלחמים יותר".

פרופ' עמיה ליבליך / צילום: רמי זרנגר

מלבד הפאסון' על מה הכי קשה לוותר?
"על מה שצריך לתת לילדים. אנשים ניסו לעשות הכל, רק שהילד לא ירגיש".

וכשהפאסון נסדק?
"אתה רואה יותר אלימות במשפחה ודברים מהסוג הזה. גם בהפגנות, יש גלישה לאלימות יותר בקלות. זה לא רק הקיטוב החברתי - אנשים יותר בלחץ. מה עם תפיסת העתיד? כשמנסים להביט קדימה, יש עננה של חוסר ודאות. התפיסה שאוטוטו יהיה יותר טוב מעודדת, ופה המשברים - הבריאותי, הכלכלי והפוליטי - מזינים אחד את השני. זו הצרה הישראלית המיוחדת. אחד משפיע לרעה על השני".

לא רק ייאוש

כשמניחים את הכרונולוגיה הכלכלית של הנשים והגברים שהשתתפו בפרויקט שלנו על ציר זמן אפשר לראות בחדות עד כמה ההתמודדות הכלכלית אינה רק עניין של כסף והתמודדות מול מוסדות אטומים. לא פחות מכך, מדובר בהתמודדות חברתית, משפחתית, ובעיקר אישית. בעולם קפיטליסטי ערכו של אדם, שייכותו ומעמדו החברתי נמדדים - הרבה פעמים גם בעיני עצמו - בסוף כל חודש; מי אתה כשאחד הדברים הכי חשובים לך ניטל ממך ולא ברור אם ומתי ישוב.

החודשים המתישים שעברו ממרץ עד אוגוסט היו עבור עצמאים רבים, בעיקר מתחומי התיירות, התרבות והפנאי, רכבת הרים רגשית לא פחות מרכבת הרים כלכלית. לכולם כבר מסתובב הראש מרוב טלטלות.

אבל לא רק ייאוש יש פה, ממש לא; כשמקשיבים לסיפורים המלווים את הכרונולוגיה הכלכלית אי אפשר שלא להתרשם מהכוחות והיכולות והעקשנות והגמישות והאופטימיות שמגלים רבים כל כך בזמנים האלה; לוחמות ולוחמים שלא מוותרים כל כך בקלות ולא נותנים לאף קו להגדיר אותם, בטח שלא להכניע אותם. שתי השיחות שקיימנו עם איילת האריס - שהיא ובן הזוג שלה איתי עברו לעבוד בשכר מינימום בטיב טעם אחרי שמתחם המשחקים לילדים שלהם נסגר לפני חמישה חודשים בלי צפי לפתיחה - היוו, בהיעדר מילה אחרת, מקור להשראה. כך גם שיחות אחרות.

"עברתי מלהיות בעלת עסק שמנהלת עובדים למי שצריכה לבקש רשות ללכת לשירותים", סיפרה האריס, והוסיפה "חייב להיות פה תהליך של היפרדות מהאגו, גם כאמא ובת זוג. אם לא עושים אותו, לא מצליחים לעבור את התקופה בשלום. צריך להתנתק מכאב הלב. אם את לא עושה קאט, המרמור יציף אותך כל הזמן, ואחריו הדיכאון. ואם את לא עושה את הקאט הזה בפרנסה, לא תצליחי לעשות אותו גם כאמא ובת זוג. אני אומרת לעצמי ולילדים ברגעי משבר, כשאני חוטפת השפלה מלקוח, מהמציאות או מהמדינה: בסוף אַת מי שאַת, ואֶת מה שאַת - הכישרון, היכולות, המוניטין, הערכים - אף אחד לא יכול לקחת".

עוד כתבות

מרואן עיסא. האם חוסל? / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

מספר 3 בחמאס ואחד מאדריכלי ה-7 באוקטובר: מי היה מרוואן עיסא?

תקיפה נרחבת בנוסיראת בשבוע שעבר נועדה לחסל את מרוואן עיסא, סגן מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם וכעת בחמאס בודקים האם הוא אכן חוסל ● זהו ניסיון החיסול השני שלו של עיסא, שהתחנך מגיל צעיר במוסדות שמזוהים עם האחים המוסלמים

סמנכ''ל משאבי אנוש ומינהל במקורות, חגי פיליפסון / צילום: כדיה לוי

ההחלטה הראשונה שקיבל במלחמה סמנכ"ל משאבי אנוש במקורות

חגי פיליפסון, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל בחברת מקורות, מספר מה הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה החברה ב־7 באוקטובר ואיך היא השפיעה על העובדים ● לדבריו, המלחמה יצרה לעובדים ולמנהלים אתגרים חדשים, בהם הצורך להמשיך במשימות שוטפות תחת ירי טילים

טוקיו, יפן. השינוי קרוב? / צילום: טלי בוגדנובסקי

המדינה האחרונה בעולם ששמרה על ריבית שלילית מחשבת מסלול מחדש

אפילו משבר האינפלציה העולמי ב־2022 לא הביא את יפן לחרוג ממדיניות הריבית השלילית ● השבוע צפויה הודעת ריבית דרמטית, וההערכות הן כי השינוי קרוב ● בין הסיבות: עליות שכר חדות

הוות''ל לא עוזרת בהורדת מחירי הדיור / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הוותמ"ל תהפוך קבועה ובענף זועמים: "זלזול בדמוקרטיה וברשויות המקומיות"

אנשי מקצוע מותחים ביקורת קשה על הממשלה, שעומדת להחליט על הפיכת הוועדה למתחמי דיור מועדפים לוועדת קבע ● זאת בטענה לרמיסת הרשויות המקומיות, תוכניות מתאר קיימות ומתנגדים, וליצירת מאגר של מלאי תכנוני לא מעודכן, שאינו תורם לירידת מחירי הדירות

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסיבה לכך שאיחוד האמירויות מובילה השקעת ענק במצרים, דרום אפריקה משקיעה מיליוני דולרים ביצירת קשר עם חמאס ומסתבכת בארה"ב, והאלימות לא עוזרת לקרב את הפלסטינים למדינה ● כותרות העיתונים בעולם 

נתן חץ, מנכ''ל אלוני חץ / צילום: איל יצהר

חברת הנדל"ן שמציגה: שכר של 45 מיליון שקל למנהלים למרות הפסדי עתק

עליית הריבית גררה הפחתות שווי של 2.6 מיליארד שקל בנכסיה של אלוני חץ, אבל רק בחו"ל, ונתן חץ משוכנע שהענף כבר נוגע בתחתית ● למרות הפסדי העתק, הבכירים באלוני חץ נהנו משכר של מיליוני שקלים ● וכמה עלה לחץ ההימור נגד השקל? ● שלוש תובנות מדוחות אלוני חץ

יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך החדש של רוטמן והתגובה של נציב השופטים

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, קיים היום דיון כדי לקדם מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו שופט בית משפט עליון בדימוס, כפי היה ב-20 השנים האחרונות ● הנציב המכהן, שופט העליון בדימוס אורי שהם: "אין פה ניגוד עניינים"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שבה כל עובד עשירי היה במילואים: הסיפורים מאחורי הדוחות בת"א

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: התחזית האופטימית של מנכ"ל תדיראן להמשך וחברת ה-IT אברא טוענת - 10% מהעובדים היו במילואים, וההכנסות נפגעו ● מדור חדש

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מחירי הנפט קפצו ב-2%

הנאסד"ק עלה ב-0.8% ● מדד שנגחאי עלה ב-1% ● מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל ● מחר תתפרסם ביפן החלטת הריבית, ובגולדמן זאקס צופים שזו תעלה בפעם הראשונה מזה 17 שנה ● היום נפתחת ועידת ה-GTC השנתית של אנבידיה ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

לפי הדוח שפרסמה היום קרדן נדל"ן, השרה לשעבר הרוויחה בשנה החולפת שכר של 1.53 מיליון שקל ● עפ"י הסכם השכר של שקד, שאושר בשנה שעברה, היא מקבלת שכר חודשי של 70 אלף שקל עבור 25 שעות שבועיות בלבד

לימסול, קפריסין. מקלט המס הכי נגיש לישראלים / צילום: Shutterstock

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, שהפכה ליעד השקעה פופולרי הודות למדיניות מס אטרקטיבית ● גורם ברשות: "חברות רבות רשומות בקפריסין כשהשליטה והניהול מתבצעים מהארץ" ● עסקי הנדל"ן להשקעה בסכנה למיסוי של עד 50%

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

מפעילים לחצים אדירים: שרי הליכוד מתנגדים להקמת תחנת כוח חדשה

שרי הליכוד מפעילים לחצים אדירים אבל מנכ"ל מנהל התכנון נחוש לקדם תחנת כוח חדשה במטרופולין גוש דן ● עדיין לא ברור האם הצורך למנוע עלטה מאזרחי ישראל יגבר על שיקולים פוליטיים צרים; במשרד האוצר מזהירים מפגיעה משקית של מיליארדי שקלים ● וראש מטה התכנון מזהיר "מי שירים את ידו נגד יצטרך לתת הסברים בוועדת חקירה ממשלתית"

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

זו מנהלת השקעות החדשה של אלטשולר שחם. האם השינוי בדרך?

בית ההשקעות הגדול בישראל, אלטשולר שחם, הודיע לאחרונה כי לאה פרמינגר תחליף את דני ירדני בתפקיד סמנכ"לית ההשקעות ● יש המעריכים כי הרקע של פרמינגר בתחום האלטרנטיבי עשויה ללמד על שינוי במדיניות ההשקעה באלטשולר שחם

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של הרשת ● נכון ל-2021, נתח השוק הכספי של סופר פארם היווה כ-85% עם כ-7.5 מיליארד שקל הכנסות ●  לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רפורמות חלקיות בענף המזון שעסקו ביחסים בין הספקים לקמעונאים ובשקיפות מחירים הובילו לתוצאות חלקיות בלבד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מיכל רז חיימוביץ', shutterstock

אלו חברות התעופה שהודיעו רשמית על חזרה לישראל. מה הן מציעות?

דלתא ואיזיג'ט הכריזו בשבוע שעבר על חידוש הטיסות לנתב"ג, והן מצטרפות לשורת חברות תעופה נוספות שיחדשו בקרוב את הטיסות ● למרות העלייה בהיצע הטיסות, המחירים נותרו גבוהים, ורוב החברות לא מציעות מבצעים משמעותיים ● מתי כל אחת צפויה לחזור לארץ, ומה כלול במחיר?

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מרכב עד בנקאות: פיטורים של מאות עובדים בעסקים של אמנון שעשוע

בתוך חודשיים הבנק הדיגיטלי וואן זירו, חברת מכשירי העזר אורקם וכעת גם מובילאיי הודיעו על מהלכי התייעלות שבמסגרתם יפוטרו בסה"כ מעל 200 עובדים ● שעשוע בתגובה לפיטורים במובילאיי: "זו הייתה החלטה קשה" ● מקורבים לחברה טוענים כי אין קשר בין שלושת המקרים

צ'אק שומר, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט / צילום: ap, J. Scott Applewhite

החידה הגדולה של נאום צ'אק שומר: האם תם עידן התמיכה הדו־מפלגתית בישראל

הפעם האחרונה שבה ישראל נקלעה למרכזה של מחלוקת מפלגתית בארה"ב הייתה ב־1981, ומאז היא נהנית מהסכמה נדירה ● רוב היהודים נוהים זה שנים אחרי המפלגה הדמוקרטית ● השאלה הגדולה: האם הם יפנו לה עורף, או יסכימו עם ביקורתה על ישראל? והאם הם יתרמו כסף?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה שמשגעת את העולם עומדת לקנות אותם בעסקת ענק: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית 'התפוצצה'"

כלי רכב. החברות מכרו פוליסות ביטוח חובה כפולות / צילום: Shutterstock, alexfan32

חברות הביטוח ישלמו פיצוי של 20 מיליון שקל למבוטחים: זו הסיבה

רשות שוק ההון חשפה כי חברות ביטוח חייבו מבוטחים בתשלום על שתי פוליסות על רכב אחד ● הסכומים שיושבו למבוטחים נוגעים לשנים 2015-2019 בלבד, ולכן אם הבדיקה תורחב, הסכומים עשויים לעלות ● החברות נדרשו לבדיקה עצמאית לאיתור מקרי כפל גם בגין תקופות נוספות