גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית המשפט העליון ביטל אחריות עורכי דין לרשלנות בעוקץ נדל"ן: "עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי"

ב-2018 קבע שופט במחוזי כי בעל מגרש בנתניה יפוצה בכמיליון שקל, לאחר שמגרש בבעלותו נמכר על ידי מתחזה, ללא ידיעתו ● את הסכום חויבו לשלם שני עורכי הדין שייצגו את המתחזה ● כעת, בית המשפט העליון הפך את הפסיקה

השופט יצחק עמית/ צילום: אוריה תדמור
השופט יצחק עמית/ צילום: אוריה תדמור

בית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט המחוזי וקבע כי עורכי דין שייצגו אדם שהתחזה לבעל נכס בנתניה לצורך מכירתו, לא יחוייבו בפיצוי בעליו האמיתיים של הנכס.

בשנת 2018 קבע שופט בית המשפט המחוזי בלוד אורן שוורץ כי בעל מגרש בנתניה יפוצה בסך של כמיליון שקל, לאחר שהמגרש שבבעלותו נמכר על ידי מתחזה, ללא ידיעתו. את הסכום, שמורכב מפיצוי בסך 880 אלף שקל והפרשי ריבית והצמדה משנת 2012, חויבו לשלם שני עורכי הדין שייצגו את המתחזה - עו"ד גיל תורג'מן ועו"ד אלקנה בישיץ ז"ל. יש לציין כי נעלמו עקבותיו של המתחזה שמכר את המגרש במרמה והוא לא אותר.

בעל מגרש, יעקב ז'ק רוט מבלגיה, כיהן בעבר כסגן נשיא בורסת היהלומים באנטוורפן. בשנת 1993 ירש מהוריו מגרש בן 575 מ"ר ברחוב הפרדס 22 בנתניה, המיועד לבנייה צמודת קרקע. כשביקש ב-2013 למכור את המגרש, הוא גילה להפתעתו כי המגרש כבר נמכר, ומצוי עליו בית בשלבי בנייה סופיים. רוט הגיש תלונה במשטרה, ובשנת 2014 הגיש, באמצעות עורכי הדין איתן ארז ויואב, רז תביעה לפיצוי בסך 3.2 מיליון שקל נגד רוכשי הקרקע שרכשו אותה מהמתחזה, נגד המדינה (לשכת רישום המקרקעין נתניה), נגד הבנק שנתן לרוכשים משכנתה ונגד עורכי הדין אלקנה בישיץ וגיל תורג'מן שטיפלו במכירה עבור אותו מוכר הקרקע, בטענה כי התרשלו בתפקידם ולא בדקו את המסמכים המזויפים.

השופט שוורץ, ציין בפסק הדין כי אומנם עורכי דין שמאמתים זהות של בעל זכויות במקרקעין אינם בגדר בלשים או חוקרים פרטיים, אולם מוטלת עליהם חובת זהירות מקצועית גם כלפי צדדים שלישיים, והם מחויבים לערוך בירור מעמיק, שמא מדובר במתחזה.

השופט שוורץ קבע כי במקרה זה בירור כזה לא נעשה, ולכן עורכי הדין הפרו את חובת הזהירות ונהגו ברשלנות כלפי התובע, על אף שלא היה לקוחם. "על עורך דין אשר מאמת עסקת מקרקעין מכוח תקנות הרישום מוטלת חובה כללית לפעול במקצועיות, בדקדקנות וביסודיות", ציין שוורץ. "ככל שלא יעשה כן, עליו לצפות כי עסקה בלתי אותנטית תצא תחת ידיו, אשר תגרום לנזק לבעל הזכויות במקרקעין".

בית המשפט המחוזי קבע כי לבעלים האמיתיים של הנכס קיים אשם תורם בסך 45% בכך שלא טיפל בתקלה של רישום פרטיו על הנכס כאשר ירש אותו. לדברי שוורץ, אם היה עושה כן, הדבר היה מונע את התשתית למכירת המקרקעין על ידי המתחזה.

"עלינו להישמר שלא לחטוא בנטייה הטבעית של בחינת הדברים בחכמה לאחר מעשה"

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית הפך את פסיקת בית המשפט המחוזי, וקבע כי עורכי הדין לא התרשלו בפעולותיהם.

לדברי עמית, אין ספק כי מוטלת על עורך דין חובת הזהירות אולם בדומה ליחסים שבין עורך דין ולקוחו, רמת ההתנהגות הנדרשת מעורך הדין אינה עולה על רמת ההתנהגות הנדרשת - לפי הנסיבות - מעורך דין סביר. לדבריו , "'עורך דין סביר' הוא, אפוא, עורך דין שעם גילויים של 'סימני התראה' פועל להסרת החשד שהם מעוררים".

השופט עמית דחה את קביעת המחוזי להתרשלות עורכי הדין בכך שלא הבחינו ששני הדרכונים של המתחזה, שביניהם היה אמור להיות פער של 16 שנה, היו דומים למדי .

לדבריו, "אני מתקשה לקבוע כי היה בתמונות שעל הדרכונים כשלעצמן כדי לעורר את חשדו של עו"ד תורג'מן בזמן אמת ובמהלך העסקים הרגיל, ולהציב בפניו 'פעמון אזעקה' ואף לא 'אותות אזהרה' כי דבר מה אינו כשר בזהות מחזיק הדרכונים. עורך דין אינו בקר גבולות שאמור לדקדק בפרצופיהם של הנכנסים. לגבולות המדינה ולהשוותם בעיון לתמונה שבדרכון".

לדברי עמית, "בבואנו לבחון את המקרה שלפנינו באספקלריה של דיני הנזיקין, שומא עלינו להישמר שלא לחטוא בנטייה הטבעית של בחינת הדברים על פי מבחן התוצאה ובחכמה לאחר מעשה. בבחינת רכיב ההתרשלות, יש לבחון את סבירות ההתנהגות בעת התרחשותה, על פי הידוע 'בזמן אמת' ולא בדיעבד".

השופט עמית הוסיף לדחות את "האורות האדומים" להם טען בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מבהיר כי אין בדברים האמורים לגבי עו"ד בישיץ או עו"ד תורג'מן כדי לגרוע מהמחויבות שלהם כעורכי דין: "על עורך דין הנדרש לזהות אדם פלוני לערוך בדיקה יסודית באשר למסמכים המוצגים בפניו. כפי שציין בית המשפט המחוזי בפסק דינו, כאשר עורך דין מאמת עסקת מקרקעין מכוח תקנות הרישום, מוטל עליו לפעול במקצועיותו ובדקדקנות וככל שלא יעשה כן, עליו לצפות כי עסקה שאינה אותנטית תצא תחת ידיו".

אולם עמית הוסיף כי "עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי. לא עומדים לרשותו אמצעים טכניים מיוחדים לגילוי מעשי זיוף והתחזות, ובהיעדר "סימני התראה" שהיו צריכים לעורר את חשדו, לא ניתן להטיל עליו אחריות מוחלטת למנוע נזק. הטלת חובה על עורך הדין לדרוש ולחקור את לקוחו ולאמת כל הצהרה ודיבור שנמסרו על ידו, כרמאי בפוטנציה, היא בבחינת גזירה שציבור עורכי הדין אינו יכול לעמוד בה. דרישה כזו אינה מתיישבת עם מהלך העסקים הרגיל, עלולה ליצור עיכובים לא רצויים בטיפול בלקוח, ולשבש את יחסי האמון שבין עורך דין ללקוחו, יחסי אמון שאינם מבוססים על החשד כי לקוח הוא שקרן ורמאי".

השופט עמית התמודד בסיום פסק הדין עם התוצאה הטרגית של פסק הדין: "אין לכחד כי התוצאה אליה הגעתי מעוררת אי נוחות. כאמור, רוט ויתר על זכותו הקניינית במקרקעין, ובכך מנע נזק גדול ותסבוכת משפטית מהקונים תמי הלב. אובדן הקרקע הסב לו נזק כספי משמעותי, אך אין בנמצא מזיק ממנו יוכל להיפרע".

עם זאת סיים עמית כי "משאיני סבור כי הוכחה התרשלות מצד מי מהגורמים המעורבים, איני רואה מנוס מלהגיע לתוצאה דנן".

השופטים דוד מינץ ועופר גרוסקופף הצטרפו בהסכמה לפסק הדין של יצחק עמית.

כדרכו מפעם לפעם, יצחק עמית שילב קטע משעשע בתוך פסק הדין. בעוד בעלי הנכס רוט טוען כי היה על הנתבעים לגלות כי לפניהם עמד מתחזה, טענו עורכי הדין כי הוא עצמו לא הוכיח שהוא אינו המתחזה לבעלים הרשום. עמית כתב כי "למקרא הטענה, עולה מול עיניו של הקורא דמותו האלמותית של קוני למל, אשר במר ליבו על כך שאחר התחזה לו בניסיון למנוע את שידוכו לבת הרב, מקונן בשירו: 'אומרים כי אני, אינני אני, על כן אני נבהל; כי אם אני אינני אני, אז מי אני בכלל'".

לגופו של עניין כתב על טענה זו כי יש בה ממש, וניתן היה לצפות כי בנסיבות בהן נטען להתרשלות בזיהויו של מאן דהוא כמתחזה, תוצג הוכחה חותכת לעניין זהותו של התובע בעלות במקרקעין . "עם זאת, רשאי היה בית המשפט על סמך המסמכים שהוצגו בפניו ועל סמך התרשמותו מעדותו של מר רוט, להגיע למסקנה כי הוא רוט האמיתי, הבעלים הרשום של המקרקעין".

עוד כתבות

מטוס של לופטהנזה קרגו בפרנקפורט / צילום: Shutterstock, SHutterstock

דווקא כשהקנצלר בארץ, לופטהנזה קרגו הטילה אמברגו נשק על ישראל

זרוע המטען של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה מטילה אמברגו מיידי על הובלת ציוד צבאי לישראל - ומסבירה כי היא כפופה להגבלות יצוא וסנקציות בריטיות ● בקבוצה מדגישים: "פועלים למצוא פתרון למשלוחים אינדיבידואליים"

מגדל / צילום: טלי בוגדנובסקי

לראשונה בישראל: מגדל גייסה 100 מיליון דולר לאג"ח כהגנה מפני רעידות אדמה

בעקבות חשש מרעידת אדמה בישראל בשנים הקרובות, חברת הביטוח "מגדל" ביצעה מהלך יוצא דופן כשהנפיקה בבורסת ברמודה בחו"ל אג"ח לא סחירות, כהגנה מפני מקרי קטסטרופה ● זהו הגיוס הראשון מסוגו על ידי חברת ביטוח ישראלית, שמוסיף שכבת הגנה נוספת מעבר לביטוחי המשנה המסורתיים

ז'אנג ג'יאנז'ונג / איור: גיל ג'יבלי

הוא עבד 14 שנה אצל ג'נסן הואנג ואז החליט להקים את "אנבידיה הסינית"

ז'אנג ג'יאנז'ונג ניהל חטיבה באנבידיה וב־2020 החליט שהוא מקים חברת שבבים משלו - מור ת'רדס ● בסוף השבוע היא הונפקה בשנגחאי וזינקה פי 5 ביום אחד ● אבל האנליסטים חשדנים

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

יציבות באירופה; עליות קלות בחוזים בוול סטריט


מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון • יעלה בין 3% ל-16%, סיכום התחזיות ל-S&P 500 ל-2026 • השוק הסיני עקף את וול סטריט, הראלי צפוי להמשך

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

לוחמי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

צבא לבנון לא יפרק את חיזבאללה? הצעד שנשקל בקונגרס האמריקאי

לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● הדרישה של חמאס לאנשי מיליציות: תסגירו את עצמכם ותקבלו חנינה ● דיווחים בעזה: חמאס והצלב האדום נערכים לחידוש החיפושים אחר החלל החטוף רס"ל רן גואילי ● בכיר חמאס בחו"ל באסם נעים טען כי ארגון הטרור מוכן להניח את נשקו במסגרת תהליך שמטרתו להוביל להקמת מדינה פלסטינית ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות; מדד הביטוח קפץ בכ-2.5%, ארית תעשיות זינקה

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● ארית תעשיות זינקה לאחר שהודיעה על השהיית ההנפקה של חברת הבת שלה, רשף טכנולוגיות ● אלביט מערכות מציגה רצף של עסקאות גדולות ● המשקיעים בעולם דרוכים לקראת החלטת הריבית בארה"ב, והצפי הוא להורדת ריבית שלישית ברציפות ● וגם: בבנק אוף אמריקה מאמינים שאמזון בדרך לעלייה של מעל 35%

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בית השקעות  IBI / צילום: תמר מצפי

האקזיט של עובדי IBI: מכרו אופציות בכ-50 מיליון שקל

עובדי בית ההשקעות הוותיק מכרו אופציות שניתנו להם כחלק מחגיגות היובל להקמת החברה ● בין המוכרים: המשנה למנכ"ל, מנכ"לי חברות הבת ושורה של סמנכ"לים בכירים

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

108 אלף שקל לשנה: חברת המכשור הרפואי שרוצה לממן למנכ"ל שלה תואר ברייכמן

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה הפרטית ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

הטלוויזיות החדשות של סלקום ופרטנר / צילום: צילום מסך

פרטנר וסלקום השיקו טלוויזיות חדשות. האם יש בהן בשורה?

בשבועות האחרונים השיקו שתי חברות הסלולר אפליקציות וממשקי טלוויזיה חדשים ● בעוד סלקום מציעה עיצוב מלוטש וחווית משתמש מעולה, בפרטנר מציעים כלים רבים יותר בשליטה על התוכן בעת צפייה

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

מימין: תומר וינגרטן, נדב צפריר, חגי אלון / צילום: שלומי יוסף, יח''צ, צילום מסך יוטיוב

החברה הישראלית שמנייתה זינקה פי 56 תוך שבעה ימי מסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● חברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן נפלה בכ-14% אחרי שפרסמה דוחות ● צ'ק פוינט יצאה להנפקת איגרות חוב להמרה בהיקף של עד 2 מיליארד דולר ● וגם: חברת SMX, שפיתחה טכנולוגיה לסימון מוצרים וסחורות, המריאה בפתאומיות פי 56

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

ארית עצרה הנפקה לאחר הפיאסקו שמחק מיליארד שקל משווי החברה

לאחר צניחה של 20% במניית החברה הביטחונית ביום ה', הודיעה ארית על עצירת ההנפקה של החברה הבת רשף טכנולוגיות ובחינת מתווה חלופי לגיוס הון עבורה ● המניה הגיבה בזינוק של 9%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

בשוק חוששים: הנחות היסוד מאחורי התקציב אופטימיות מדי, יחס החוב ייפגע

הצעת התקציב עברה משוכה משמעותית בדרך לאישורה הסופי בכנסת בחודשים הקרובים ● המחלוקת על תקציב הביטחון נפתרה, לפחות זמנית, והסוגייה שמדאיגה את הכלכלנים כעת היא שיעור הגירעון ● החשש: צעדי התכנסות יצומצמו, הטבות יורחבו ויחס החוב תוצר ייפגע ● ההשלכות האפשריות: הפחתות הריבית יידחו

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

הפער בין המחמאות של ה־OECD על ישראל, ליישום התוכניות לצמצום הפקקים

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026