ביל גייטס / צילום: שאטרסטוק
חמש שנים אחורנית, ניסה ביל גייטס להזהיר את האנושות מפני מגפה שעלולה לטרוף את הקלפים ולהכניס את הכלכלות ומערכות הבריאות לסחרור, בזמן שהיא גובה את חייהם של אזרחים רבים במדינות ברחבי העולם. הוא הפציר לממשלות להיערך להתמודדות עם פגיעה משבר בריאותי רחב היקף, אך מעטים השתהו וניסו להקשיב לדבריו.
במאי האחרון, כשהסגרים ברחבי העולם הובילו לפגיעה בכלכלות ומדינות רבות ספרו את מתיהן, הכה גייטס על חטא והכריז: "הלוואי שהייתי עושה יותר כדי להפנות את תשומת הלב לסכנה הזו. אני מרגיש נורא", בזמן שהעביר דרך קרן ביל ומלינדה גייטס 309 מיליון דולר לחיפוש אחרי חיסונים ותרופות לקורונה וכן לסיוע בהעברת ציוד רפואי למדינות עניות.
כעת, מבקש גייטס מהאנושות להקשיב לו, כשהוא מזהיר מפני משבר שלדבריו עלול להיות עוצמתי והרסני הרבה יותר מהקורונה: משבר האקלים. "עד כמה שנוראית המגפה הזו, שינויים אקלימיים עשויים להיות גרועים יותר", כתב גייטס בבלוג שלו השבוע. "אם אתם רוצים להבין את הנזק ששינויי האקלים יגרמו, התבוננו בקורונה ותמתחו את הכאב על פני תקופת זמן ארוכה הרבה יותר. אובדן החיים והסבל הכלכלי שנגרם על ידי מגיפה זו, עומדים בקנה אחד עם מה שיקרה באופן קבוע אם לא נחתוך את פליטות הפחמן בעולם".
גייטס ניסה להמחיש את גודל האיום של משבר האקלים באמצעות מתי הקורונה ברחבי העולם. "נכון לשבוע שעבר, ידוע כי יותר מ-600,000 אנשים מתו כתוצאה מקורונה ברחבי העולם", הסביר גייטס. "על בסיס שנתי, זהו שיעור התמותה של 14 לכל 100,000 איש . איך זה לעומת שינויי אקלים? במהלך 40 השנים הבאות צפויה עליית הטמפרטורות העולמיות להעלות את שיעורי התמותה העולמיים באותה כמות - 14 מקרי מוות ל-100,000. בסוף המאה, אם צמיחת הפליטות תישאר גבוהה, שינויי האקלים עשויים להיות אחראיים ל-73 מקרי מוות נוספים לכל 100,000 איש. בתרחיש פליטות נמוך יותר, שיעור התמותה יורד ל-10 לכל 100,000".
במילים אחרות, הסביר גייטס, "עד 2060 שינויי האקלים יכולים להיות קטלניים באותה מידה כמו הקורונה, ועד 2100 הם יכולים להיות קטלניים פי חמישה". גייטס מסביר את הנזק הכלכלי הגלום בהזנחת הטיפול במשבר האקלימי; "מודלים אחרונים מראים כי עלות שינויי האקלים בשנת 2030 עשויה להיות בערך אחוז מהתמ"ג של אמריקה בשנה. בינתיים, הערכות עדכניות למחיר הקורונה לארה"ב השנה נע בין 7 אחוז ל-10 אחוז מהתמ"ג. אם אנו מניחים שמשבר דומה תרחש אחת לעשר שנים, מדובר בעלות שנתית ממוצעת של 0.7 אחוז לאחוז מהתמ"ג - שווה ערך לנזק כתוצאה משינויי האקלים".
גייטס קורא למנהיגים ללמוד את לקחי משבר הקורונה, וליישמם במהירות במאבק במשבר האקלים, כדי למנוע את התוצאה הגרועה ביותר האפשרית. "מקדמי הבריאות בעולם אמרו במשך שנים שמגיפה כמעט בלתי נמנעת. העולם לא עשה מספיק כדי להתכונן, וכעת אנו מנסים לפצות על הזמן האבוד. זהו סיפור המהווה תמרור אזהרה עבורנו מפני שינויי אקלים, והוא מצביע על גישה טובה יותר בה אנחנו צריכים לנקוט", כתב גייטס. "אם נתחיל כעת, נשתמש בכוחם של מדע וחדשנות, ונבטיח שפתרונות יפעלו עבור העניים ביותר, נוכל להימנע מטעויות משבר הקורונה, במאבק שלנו בשינויי האקלים".
לדבריו, ישנם שלושה צעדים שעל האנושות לבצע מיד כדי לבלום את המשבר האקלימי המאיים על הכלכלה, הבריאות, רווחת בני האדם ובתי הגידול של המינים הביולוגים, אשר רבים מהם נמצאים על סף הכחדה:
- תנו למדע ולחדשנות להוביל את הדרך - הירידה הקטנה יחסית בפליטות השנה מבהירה דבר אחד: איננו יכולים להגיע לאפס פליטות פשוט - או אפילו לרוב - על ידי הפחתת טיסות ושימוש ברכב. כמובן שהפחתה היא דבר טוב, למי שיכול להרשות לעצמו לעשות את זה, כמוני. אני מאמין שאנשים רבים ישתמשו בטכנולוגיה כדי להחליף נסיעות עסקיות מסוימות גם לאחר סיום המגיפה. אך בסך הכל, העולם משתמש בהרבה יותר אנרגיה. אז בדיוק כפי שאנחנו זקוקים לבדיקות, טיפולים וחיסונים חדשים לנגיף הקורונה, אנו זקוקים לכלים חדשים למאבק בשינויי אקלים: דרכים עם אפס פחמן לייצור חשמל, ייצור מוצרים, גידול אוכל, וקירור או חימום בניינים, הנעת סחורות ואנשים ברחבי העולם. כל תגובה מקיפה לשינויי אקלים תצטרך להשתמש בתחומים רבים ושונים. לשם כך נצטרך ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדעי המדינה, כלכלה, הנדסה ומדעים אחרים.
- לוודא שהפתרונות ברי קיימא גם עבור מדינות עניות - אנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה ההשפעה של הקורונה על האנשים העניים בעולם, אך אני מודאג שעד שזה ייגמר, הם היו הנפגעים העיקריים. כך גם בשינויי אקלים - הם ייגעו באופן הכי קשה באנשים העניים בעולם. על פי מחקר שפורסם לאחרונה, למרות ששינוי האקלים יביא לעליית שיעור התמותה הכללי ברחבי העולם, יותר מכל מקום אחר, שינויים אקלימיים יגדילו את שיעורי המוות באופן דרמטי במדינות עניות בסמוך לקו המשווה או מתחת לו, שם מזג האוויר יחמיר ויהפוך בלתי צפוי עוד יותר. דווקא המדינות העניות יותר, תורמות הכי פחות להתחממות הגלובלית ולפליטות. על המדינות התורמות ביותר לבעיה זו, מוטלת האחריות לנסות ולפתור אותה. מקורות אנרגיה נקיה צריכים להיות זולים מספיק כדי שמדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית יוכלו לקנות אותם. ממשלות, ממציאים, ויזמים ברחבי העולם צריכים להתמקד בהפיכת טכנולוגיות ירוקות לזולות מספיק שמדינות מתפתחות לא רק ירצו אותן, אלא יוכלו להרשות לעצמן.
- להתחיל עכשיו, מיד - בשונה מנגיף הקורונה, לו אני מעריך כי יימצא חיסון בשנה הבא, אין תיקון לשינויי האקלים. ייקח לנו עשרות שנים לפתח ולקדם את ההמצאות להן אנחנו זקוקים בתחום האנרגיה הנקייה. עלינו ליצור תוכנית להימנעות מפני אסון אקלימי - להשתמש בכלי איפוס הפחמן העומדים לרשותנו כעת, לפתח את החידושים שאנחנו זקוקים להם, ולעזור לעניים ביותר להסתגל לעליית הטמפרטורה שכבר נותנת את אותותיה במדינותיהם. כמה ממשלות ומשקיעים פרטיים מבצעים מימון ומיישמים מדיניות כדי לעזור לנו להגיע לאפס פליטות, אבל אנחנו זקוקים לרבים נוספים שייצטרפו. אנחנו צריכים לפעול באותה תחושת דחיפות שיש לנו כלפי משבר הקורונה.