גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדעי הבדידות: הכירו את הפרופסור שיגרום לכם לשכוח את כל מה שסיפרו לכם על חוקרי מוח

שיחה תזזיתית ומרתקת עם הפילוסוף וחוקר המוח פרופ' יוחאי עתריה, שמתחילה בנבכי המחשב, עוברת בשואה ובשבי ונגמרת בחרדה מהסגר

חוקר המח, יוחאי עתריה / צילום: איל יצהר, גלובס
חוקר המח, יוחאי עתריה / צילום: איל יצהר, גלובס

"אנחנו תמיד חושבים על העולם במונחים של הטכנולוגיה המתקדמת ביותר", אומר פרופ' יוחאי עתריה. "כשזה היה שעון - העולם כולו היה שעון: גוף האדם היה כמכונה, אלוהים היה שען ולכל דבר היו מנגנון מכני, איזונים וגלגלי שיניים. היום זה המחשב, אז אנחנו חושבים שהאדם הוא מחשב: יש לו לוח אם ומרכז בקרה, התודעה היא בסך הכול יכולות חישוב ואנחנו לא יותר מכלל הפונקציות שהמוח מסוגל לבצע".

אבל למעשה, הוא טוען, "אין שום הוכחה לזה שהאני נמצא בתוך המוח. מה שבאמת יש זה שכל חקר המוח לא התקדם תיאורטית מילימטר מאז דקארט של המאה ה-17 ומהמשפט 'אני חושב משמע אני קיים'. כל מה שחקר המוח עושה זה לחפש את האני בתוך הפעילות המוחית. הם לא מצאו, והם גם לא ימצאו אותו, מהסיבה הפשוטה שאין מה למצוא".

"לא על המוח לבדו", ספרו של עתריה, שיצא בהוצאת מאגנס לפני כשנה, נכנס חזיתית בגישה המדעית הנפוצה בקרב חוקרי המוח, שלפיה הכול - העולם, החוויות והזיכרונות - הוא בסך הכול פעילות מוחית, ואם רק נבין איפה בדיוק זה קורה ואיך, ואם רק נצליח לייצר מחשבים חזקים מספיק, נוכל ללא ספק להעלות את התודעה האנושית כקובץ אל תוך המחשב, לגבות אותה ואף להוריד אותה אל תוך גוף אחר - צעיר, בריא ויפה יותר מן הסתם.

הספר יצא כבר לפני שנה, אבל האמת שנדלקתי עליו במהלך הסגר הארוך והבידוד של הגל הראשון. ספר העיון המרתק הזה הוא לא רק ניסיון (מוצלח) לפרק אחת לאחת את הטענות של חובבי האדם כמחשב, הוא הרבה יותר מזה: הוא ספר על מקומו של האדם בעולם, ביומיום.

לעולם לא נצליח, טוען עתריה, להעלות את התודעה האנושית למחשב ובטח לא להוריד אותה לאדם אחר. ולא בגלל מכשולים טכניים, אלא בזכות התכונה המהותית ביותר של האדם: היותו גוף שפועל בעולם ונאחז בו. זה לא רק דיון על כוח חישוב, כמובן. במהותו, זה ויכוח בין שתי גישות פילוסופיות וראיות עולם הפוכות, והכול מתחיל בדקארט.

אדם במהלך הסגר / איור: Sal Vedder, Associated Press

"ברגע שהמילה הראשונה בחשיבותה בחשיבה ובתרבות המערבית היא 'אני', ועזוב מה שבא אחר כך - משם נגזר הכול", אומר עתריה, "האני במרכז, הרדיפה אחר האושר וכו'. גם הסולידריות באה מהמקום של האני. אבל כשהאני במרכז, מגיעים גם התלישות והניהיליזם וחוסר המשמעות.

"ואני לא מאשים את דקארט בשואה, כן? אבל המחנות הם לא תוצאה מקרית של תרבות המערב. גם היטלר וגם הקומוניזם הציעו חזרה מהבידוד של האני אל ההמון, להפוך אותך לחלק ממשהו גדול יותר. הלכו נגד הסוליפסיזם הזה".

זו לא הפעם היחידה שנבצע קפיצות נחשוניות כאלה בשיחה. שיחת הזום הארוכה והמענגת עם עתריה, המתגורר במושב מעלה גמלא ברמת הגולן, שנמשכה שעות והסתיימה מוקדם מדי, התגלגלה והתערפלה וקפצה מנושא לנושא, בהתאמה לטענה המרכזית של הספר; שאין מרכז במוח, או במקום אחר, שבו שוכנים "האני" והתודעה. כמו שהמוח קופץ ממחשבה למחשבה וצריך לעצור אותו בחוסר הצלחה, כך היינו שנינו בשיחה הזו, שעכשיו אנסה להכניס למסגרת.

"כשהעוגן אובד מגיע הטירוף"

"אתה תופס אותי בטירוף של מחשבות!", הוא אומר לי ישר בתחילת השיחה.

זה הזמן הכי טוב לתפוס בנאדם!
"אבל מה זה בכלל לתפוס? מישהו תופס משהו? אנחנו חושבים על זה במושגים של 'יש איזה משהו, אובייקט או רעיון, תוכן, שצריך לתפוס'. אבל לא! התפיסה היא תהליך של חשיפה. "אני לא יודע מה אני חושב עד שאני כותב, אין לי עמדה על שום דבר. היד שלי מספרת לי מה אני חושב. אני צריך לקרוא מה כתבתי כדי לדעת מה העמדה שלי. האצבעות כתבו את הספר הזה, לא הראש.

"רוב הזמן אנחנו פועלים באופן אוטומטי", הוא מוסיף. "הרי כשאנחנו חושבים זה הזמן שאנחנו נופלים מהאופניים או מחטיאים בכדורסל, הרבה פעמים הגוף פשוט יודע מה לעשות".

מה שהדביק אותי לספר של עתריה בימי הקורונה היו החלקים שבהם הוא מציג מחקר שעשה על שתי קבוצות שהדבר שמחבר ביניהן הוא שהייה בבידוד ארוך: פדויי שבי ומתרגלי מדיטציה. לשבת בבית, בניתוק מהעולם, ולקרוא עדויות של אנשים שנותקו מהעולם - בלי להשוות - הייתה חוויה חזקה למדי.

מתרגלי מדיטציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אני שואל את עתריה מה אפשר ללמוד מחוויות הבידוד שעברו השבויים ומתרגלי המדיטציה על הבידוד שחווינו בגלל הקורונה ואולי עוד נחווה שוב. "אני גר במושב ברמת הגולן, אז מה שאתה קורא לו בידוד ומה שאני קורא לו בידוד זה לא אותו דבר. אני רק יכול לתאר לעצמי מה זה בידוד בעיר.

"אבל אם הבידוד הזה הראה משהו, זה היה את המובן מאליו - אנחנו קודם כול חיה חברתית, מחוברים כמו ברשת של קורי עכביש עם אנשים אחרים. שכלית, רגשית, אנחנו צריכים את הגירוי, שיקשיבו לנו, לראות אחרים. האדם לא בנוי לחיות כשחותכים לו את הדבר הזה. האני מתחיל מבחוץ, הוא מתחיל עם המבט שלך".

האחר קודם לאני?
"בהחלט. האדם הוא חלק מהעולם; העולם קורא לי לפעולה ואני מגיב. ברוב המקרים אני אפילו לא צריך לקבל החלטות. כשמנתקים אותנו מהעולם, העוגן הולך לאיבוד. השיגעון והטירוף מתחילים להגיע. רוב הדברים קורים בתהליך האחיזה בעולם".

"בתהליך של להיות אחוז, נאחז ואוחז", כמו שכתוב בספר. בוא נתעכב על זה.
"כשאתה רץ, אתה מרגיש דרך הנעל את האחיזה באדמה, כשאתה נוהג אתה מרגיש את הגלגלים על הכביש, כשאתה כותב יש לך אחיזה במקלדת. הכול באחיזה. כשאתה מרים כוס אתה יודע כמה כוח להפעיל ובאיזו זווית להגיע לפה - כולנו מנסים להגיע לאחיזה מקסימלית בעולם. מה זו תודעה - זה הניסיון להגיע לאחיזה המקסימלית הזאת".

"מסך לא שובר בידוד"

עתריה, 38, הוא פרופסור חבר במכללת תל-חי, את הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בתוכנית לפילוסופיה של המדע ואת הפוסט-דוקטורט השלים במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן. הוא ממשיך לתאר בפניי את תאוריית האחיזה שלו: "הייתי עם הילדים שלי בים. מכיר את זה שאתה שם את הרגל על סלע רטוב ומחפש אחיזה? מכיר את העונג במשחק כדורסל שהכדור 'נדבק' לך ליד? לא רק אני אוחז בעולם, העולם אוחז בי.

"ואם נחזור לקורונה, אז מה קורה בבידוד - העולם בורח ואני מנסה לאחוז. וזה התקף חרדה: הניסיון לאחוז בלי להצליח. הניסיון לאחוז באנשים שבורחים ממך, זו הבדידות. כשאני אוחז במשהו והוא לא עובד, כשהכביש חלק ואני לא מצליח להשתלט - אני מאבד אחיזה בעולם, זה מקור החרדה. ומה עושים אנשים בשבי? גם מנסים לאחוז בזיכרונות, בגוף. אחד מהם אומר בספר, 'אני מציק לסוהר כדי שיבוא להרביץ לי ואוכל להרגיש את הגוף שלי'".

בוא נדבר על מה שעברנו כולנו. האם הבידוד ישפיע עלינו, כפרטים? כקולקטיב?
"אני חושב שקצת מופרז לדבר על טראומה בהקשר שלנו, אבל בוא נדבר על הזום. עמנואל לוינס אמר שהמבט של האחר לעולם לא יוכל למצוא אותי דרך המסך. ומרטין היידגר לפניו טען שהמצלמה יוצרת 'מצב' שבו הכול קרוב לאינסוף ורחוק לאינסוף.

"אני נוגע בפנים שלך על המסך (הוא באמת נוגע), ובכל זאת אתה הכי רחוק ממני שיכול להיות. במובן הזה, מסך לא שובר בידוד. מה שכן יש בבידוד, זו החרדה. בידוד זה הזמן שבו אנו חווים את הזמן. זו החוויה המרכזית בבידוד, להרגיש את הזמן עצמו. הרי מה שאנחנו עושים כל הזמן זה להימלט מהחוויה של הזמן, להימלט מלחוות את הרגע".

חיילים אמריקאים חוזרים מהשבי בוויטנאם / צילום: Natacha Pisarenko, AP

איך חוזרים מהחרדה הזאת לחיים?
"יש חרדה כשמנתקים אותך מהחיים, ויש גם חרדה כשמחברים אותך מחדש".

כמו מה שקורה לשבויים בספר שלך לאחר השחרור מהשבי.
"אפשר לראות את זה גם אצל חיילים שחוזרים הביתה ממלחמה. הם לא מבינים מה הם רואים. אנשים יושבים במסעדות, אבל אתה עדיין במלחמה. נכנס למקום ומיד מחפש פתח יציאה".

איך בעצם נוצר החיבור בין הטענה שלך, שתודעה אינה יכולת חישובית גרידא, לבין שיחות עם שבויים ומתרגלי מדיטציה?
"היה לי חבר שהיה באחת הסיירות שעבר את אחת מאותן סדנאות שבי. הוא אמר לי את המשפט הבא: אל מה שהגעתי בהודו אחרי שלושה שבועות של שתיקה, בסדרת שבי הגעתי תוך עשרים שניות. פתאום הבנתי משהו - הרי מה עשו לו? שמו לו שק על הראש ובודדו אותו מהעולם. איך התמודד הבן אדם? נסוג אל עולם מדיטטיבי משלו. הבנתי שהניתוק לא שונה אצל השבוי ואצל מתרגל המדיטציה. התובנה שלי הייתה שמה שמשותף בשני המקרים הוא שחותכים לך את חבל הטבור שמחבר אותך לעולם.

"מדיטציה עמוקה יכולה להוביל להתקף פסיכוטי, ממש כמו שבי או סמי הזיה. חשבתי: אם אני רק פה, בתוך המוח, איך יכול להיות שברגע שמנתקים אותי מהעולם אני מאבד את זה? הסיבה פשוטה: כי כולנו בתוך העולם. בתוך - לא כמו שהכפית בתוך הספל אלא בתוך משהו שאוחז אותי".

אתה טוען שלא תיתכן תודעה במחשב ויוצא נגד הגישה הפסיכולוגיסטית. אתה יכול להסביר לי מה הקשר?
"לא יעזור שום דבר - גם אם אדע עליך הכול, לעולם לא אדע איך זה מרגיש להיות דרור. יש משהו אינהרנטי ובלתי חדיר. במובן הזה הסובייקטיביות שלי רדיקלית, בטח אל מול המהפכה הפסיכולוגיסטית שעושה רדוקציה ואומרת: נתייחס אל הבן אדם כאל נתון או סדרה של נתונים במדעי הטבע.

"חוקר מוח לא יסמוך עליך שתאמר מה אתה מרגיש, הוא ירצה לראות מה קורה במוח. הנוירונים יספרו סיפור מעניין, אבל הם לעולם לא יגידו לי איך זה מרגיש להיות דרור עכשיו. לעולם לא".

בספר אתה שופך קיתונות של אש על ה-fMRI (הדמייה תפקודית של המוח) כדרך להבין את התודעה. אין שם אמת?
"אין. מה מראה לי ה-fMRI? במקסימום, תנועה של מגנטיות באזורים שונים במוח באיחור ניכר ממה שקורה במציאות, ואני מפרש את זה. זה לא צילום של מה שקורה במוח, זו פרשנות סטטיסטית של תהליכי זרימת דם במוח, ולפיה איפה שיש יותר דם יש יותר פעילות. נו, אז מה? אני יכול להראות קורלציה גם לפעילות בקיבה".

אז אתה מבטל את כל זה?
"לא מבטל, רק אומר שה-fMRI לא מספר לנו אמת על האני. מהתחלה לחקר המוח הייתה שאיפה להיות מכונת אמת. הם רוצים שיהיה אפשר לסרוק אותך ולחשוב את המחשבות שלך. מה הסיבה שאפשר לחשוב שיש קשר בין ה-fMRI לבין מה שקורה לך בתודעה? מה, הרנטגן אומר משהו על האופי שלך? ברישום האק"ג אפשר ללמוד משהו על הרגשות שלך? ברור שלא. מה שהוא עושה, בעיקר, זה לספר לך על איך המוח שלך מתנהג כשהוא בתוך ה-fMRI.

"תקלוט משהו אדיר: המשפט הידוע 'אני חושב משמע אני קיים' של דקארט נולד בלילה שבו הוא שהה לבדו בגרמניה, בליל שימורים במהלך פסטיבל מקומי. הוא היה מבודד, היו לו חלומות וסיוטים ורעיונות - ושם נולדת תרבות המערב, כתוצאה של בידוד מהעולם. מה ה-fMRI אומר לי? כלום, רק משחזר את המצב הקרטזיאני של בידוד מהעולם - כאשר הדבר הכי מרכזי בחיים שלנו הוא שאנחנו חלק מהעולם".

עוד כתבות

גילעד אלטשולר ויוסי לוי / צילום: איל יצהר, יח''צ

אלטשולר שחם מאבד לקוחות, והשווי נחתך. ומי בית ההשקעות הצומח שמככב?

עד לא מזמן אף אחד לא דמיין שזה יקרה: שווי חברת הגמל של מור עקף את זה של אלטשולר שחם ● ברקע: הנטישה ההמונית של לקוחות אלטשולר, שמצטברת ליותר מ־100 מיליארד שקל, והצטמקות רווחיו ● במקביל, מור מככב בטבלת התשואות וצומח מהר בהכנסות וברווחים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

נתניהו: "נפתחו הרבה הזדמנויות - לחלץ את החטופים ולהכריע את חמאס ואפשרויות אזוריות רחבות"

סמל ישראל נתן רוזנפלד, נהרג בפיצוץ בתוך מבנה בג'באליה, האירוע מתוחקר ● שב"כ סיכל תשתית חמאס בחברון, מהגדולות שנחשפו בשנים האחרונות ● צה"ל יגיע בימים הקרובים לשליטה ב-75% משטחי הרצועה, הרמטכ"ל יציג היום לקבינט: אנו מגיעים ליעדים שהגדרתם לנו ● 632 ימים למלחמה 50 חטופים בעזה • עדכונים שוטפים

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ ייפגשו בבית הלבן ביום שני הבא

דיווח: הנשיא טראמפ יחתום על הוראה שתקל את הסנקציות הכלכליות על סוריה ● דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט ז"ל, חושף: חמאס חקר את איציק בשבי בחשד שהוא טייס ● דובר צה"ל בהודעת פינוי לתושבי שכונות במרחב העיר עזה וג'באליה ● מקורות דיפלומטיים לעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני: קהיר מאמינה כי סימני "פריצת דרך" במו"מ להפסקת האש בעזה "נראים באופק" ● 50 חטופים - 633 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי, נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בן זוגה ● שופטת העליון יעל וילנר קבעה כי התנהגות הזוג לאורך השנים, מלמדת על הסכמה ביניהם לשתף גם את הנכס שהיה רשום רק על שם האישה

שלמה קרמר / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

חברת הסייבר של שלמה קרמר מגייסת 360 מיליון דולר והופכת לאחת הגדולות בישראל

סבב הגיוס הנוכחי של קייטו נטוורקס בוצע לפי שווי חברה של כ-4.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 3 מיליארד דולר לפני פחות משנתיים ● בכך היא הופכת לאחת מחברות הסייבר הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר ● שיעור הצמיחה הגבוה של החברה מקרב אותה ליציאה להנפקה, אם כי טרם נודע האם היא מתקרבת לרווחיות

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לדיון בוועדת הכספים בנושא מצוקת השוכרים והמשכירים

חברי הכנסת נאור שירי וולדימיר בליאק מבקשים דיון דחוף בנושא הסדרת הפיצויים לשוכרים ולמשכירים עקב הטילים מאיראן ● בבקשה נכתב כי "בעלי הדירות נמצאים במצב בעייתי, הם נותרים עם נכס שאינו ראוי למגורים ושאינו מניב הכנסה"

מכוניות חדשות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

בממשלה רוצים לקצר את התור בנמלים, ובדרך פוגעים במכונת המזומנים שלהם

במשרדי התחבורה והאוצר גיבשו מתווה להרחבת התחרות על פריקת מכוניות – שנחשבת לאפיק רווחי במיוחד עבור הנמלים ● המטרה: לגרום להם לתת עדיפות לסחורות אחרות, כמו ברזל, שתקועות בלב ים זמן רב ● בוועדי הנמלים עשויים לצאת למאבק

מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שגיא מורן

בזן חוזרת לפעילות חלקית ותשוב לפעילות מלאה עד אוקטובר

בשל טיל האיראני שפגע בתחנת הכוח של בזן במפרץ חיפה, שלושה מעובדי בית הזיקוק נהרגו, ופעילות בזן הופסקה לחלוטין ● כעת בזן מודיעה: חזרנו לפעילות חלקית ● מניית בזן   עלתה ב-20 הדקות האחרונות של יום המסחר ב-1.6%, ובכך השלימה עלייה יומית של 2.5%

יצחק מירילשוילי, בעלי רוטשטיין וערוץ 14 / צילום: wikimedia ,RONENGOLDMAN.COM

קבלת פנים צוננת: המניה שנפלה ביומה הראשון במסחר

אנשי העיר, חברת הנדל"ן שבשליטת רוטשטיין, ירדה בחדות בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של רבע מיליארד שקל

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות, ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● לפני מספר חודשים, החוק כבר תוקן כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף

קבוצות וואטסאפ "אקסקלוסיביות", הבטחות לתשואות חלומיות והתחזות לדמויות מפתח בשוק ההון: כך פעלה התרמית סביב מניית OST הסינית - שהתרסקה והשאירה אלפי משקיעים בעולם עם הפסדים כבדים ● איך תגנו על עצמכם בזמן שמטא מתקשה לבלום את התופעה?

המנצחים והמפסידים מהתחזקות השקל / איור: גיל ג'יבלי

היבואנים ירוויחו, אל על צפויה להוציא מיליונים: המנצחים והמפסידים הגדולים מהתחזקות השקל

המלחמה מול איראן דחפה את השקל לשיאים חדשים מול הדולר והפכה אותו לאחד החזקים בעולם ● התחזקות המטבע המקומי תגדיל את רווחי היבואנים, אבל תפגע בחברות שכיכבו השנה כמו אל על ואלביט ● גם בעלי נכסים בחו"ל כמו נתן חץ וחיים כצמן צפויים להפסיד מהתפנית במט"ח ● וגם: S&P 500 בשיא כל הזמנים, אבל החוסכים בארץ רושמים הפסדים

מארק צוקרברג מנכ''ל מטא / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הבונוסים השמנים של צוקרברג: כך מנסה מטא למשוך את הטאלנטים מ־OpenAI

על רקע ביצועים מאכזבים של מודל ה־AI של מטא, Llama 4, מארק צוקרברג פותח את הארנק, עורך פגישות אישיות עם החוקרים המבריקים ביותר, ומציע, לפי פרסומים, בונוסים של עד 100 מיליון דולר ● בתוך המאבק האגרסיבי הזה, OpenAI מסרבת להרים ידיים

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

אודי בן שימול, מנכ''ל סודקסו ישראל, בחנות נוחות בחברת מגדל. פותחים גם סופרמרקטים / צילום: יח''צ

חמישה סניפים כבר נפתחו בתע"א: הסופרים מגיעים למקומות העבודה

סודקסו ישראל החלה להפעיל סופרמרקטים וחנויות נוחות במקומות עבודה גדולים - כולל חמישה סניפים בתעשייה אווירית, בשטח שמגיע עד ל-250 מ"ר לחנות ● המנכ"ל: "הביקוש מהשטח גובר"

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

עלות היירוטים האמריקאים במלחמה: כמעט מיליארד דולר

לפי דיווח שהתפרסם, עולה כי במשך 12 ימי המלחמה, ארה"ב שיגרה כ־15%-20% מכלל מיירטי מערכת THAAD בעולם לעבר הטילים הבליסטיים האיראניים, בסך כולל של יותר מ־800 מיליון דולר ● מזכירות ההגנה האמריקאית הציגה בשבוע שעבר את בקשת התקציב שלה לשנה הפיסקלית 2026, שעומדת על כ־961.6 מיליארד דולר