גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה מפלס החששות בבנק ישראל בעלייה ומדוע באוצר מעדיפים לגייס כסף מעבר לים

כדי לממן את הגירעון התופח צריך לגייס כסף גדול, אבל ייתכן שבאוצר פונים יותר מדי להלוואות יקרות בחו"ל • בינתיים בנק ישראל צופה שהגרוע מכל עוד לפנינו בכל הקשור לכלכלה הריאלית ונוקט צעד שעשוי דווקא לפגוע במאמץ להגדלת האשראי • שלוש הערות על המשבר הפיננסי

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ
רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ

1.

בבנק ישראל חוששים מאוד ממה שיקרה לחברות הריאליות במשק בעקבות משבר הקורונה, וברור שמבחינת הבנק המרכזי הרע באמת עוד לפנינו. מדוח היציבות הפיננסית של הבנק למחצית הראשונה של 2020 עולה כי הפסדי האשראי של הבנקים צפויים לגדול בשיעור חד מאוד בעקבות השלכות משבר הקורונה. במסגרת זו דוחף בנק ישראל את הבנקים המסחריים להגדיל את ההוצאות שהם רושמים בדוחותיהם בגין הפסדי אשראי, בעיקר בהפרשות קבוצתיות שמטרתן להיערך להרעה כללית.

על פי הבדיקה שערך בנק ישראל, דרך בחינה של "מצבי קיצון", הבנק המרכזי למעשה מעריך כי סביר שהמשק הישראלי בדרך להרעה אדירה, כזו שעדיין לא באמת מורגשת אלא בעיקר מאיימת. גם בבנקים מסתכלים לעתיד בחשש, וזה כבר ניבט מהדוחות של הכספיים ברבעון הראשון השנה, שבהם הציגו הפרשות קבוצתיות גדולות בגין האשראי שהעמידו לציבור.

אבל בעוד שבבנק ישראל לא פוסלים תרחיש של שיעור הוצאות בגין הפסדי אשראי של3.3% ואף בשיעור גבוה יותר (כשהמספר 4.7% ניתן כגבול עליון, לפי שעה), הרי שבבנקים אומרים שמדובר בשיעור הוצאות מוגזם שאין לו אחיזה במציאות הנוכחית. לשם השוואה, ב-2019 שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי עמד על 0.3% בלבד. כפי שאמר לנו גורם בכיר במערכת הבנקאית, אין שום סיבה כרגע לדבר על הוצאות בגין הפסדי אשראי בשיעור של יותר ממה שכבר היה ברבעון הראשון השנה. מכאן שבבנק ישראל הרבה יותר פסימיים מאשר הבנקים עצמם.

עד עכשיו בנק ישראל והבנקים נקטו בגישת "עזרה ראשונה ודחופה של מתן חמצן" למי שנפגע מהמשבר. זה התבטא בין היתר בשחרור של הציבור מהצורך להחזיר הלוואות "כרגיל" אם יש קושי. המשמעות של זה היא שנעשתה דחייה של הבעיה. חלון של כמה חודשים שבו ניתן לדחות החזרי הלוואות. אבל החלון הזה ייסגר מתישהו, ואז נגלה מי יכול להחזיר את ההלוואות שלקח ומיהם העסקים, החברות והאנשים הפרטיים, שפשוט לא יכולים לעמוד בהחזרי ההלוואות. בבנק המרכזי, כך נראה, נערכים למצב בעייתי מאוד.

את התובנה הזו אפשר להסיק לא רק ממה שבנק ישראל רוצה מהבנקים - שאותם הוא דוחף להגדיל את ההוצאות בגין הפסדי אשראי עוד היום (כהיערכות מקדימה לנחשול שכנראה יבוא בעתיד, ושלבטח טרם הגיע), וזאת על חשבון רווחים עכשוויים. היא מקבלת חיזוק גם מצעד אחר שהוביל הבנק המרכזי לאחרונה, עם התערבותו חסרת התקדים בשוק האג"ח הקונצרניות - שוק מתחרה וגם משלים לשוק האשראי הבנקים.

לפני כחודש בנק ישראל הודיע כי הוא משיק תוכנית לרכישת אג"ח קונצרניות בשוק המשני, בצעד שיש שראו בו ככזה שלא נדרש כאן ועכשיו. בכך בנק ישראל הבהיר כי בעצם ההתערבות הוא מתכונן להרעה ניכרת שתגיע לגופים הריאליים במשק - ושלבטח תגיע אם לא ינקוט בצעדים מקדימים שמטרתם לסדר את הקרקע לצמצום הפגיעה בהם אם וכאשר יפגע הנחשול.

בכך גם יש לראות כביקורת על הממשלה ועל הצעדים שהיא נוקטת בהם, ושכמה מהם גררו ביקורת מצד כלכלנים רבים - כגון מתן מענקים לכלל הציבור, כולל מי שלא נפגע ישירות ממשבר הקורונה, ומתן דמי אבטלה לתקופה ארוכה.

2.

יש בעיה. בנק ישראל רוצה מצד אחד לעורר את שוקי האשראי ולהגדיל את היצע האשראי. לשם כך הוא הרי התערב בשוק האג"ח הקונצרניות - כדי להחליק בעיות בשוק זה ולהקל עם זרימת האשראי לגופים הריאליים. מה גם שבבנק המרכזי חוזרים ומדגישים כי לא מדובר במשבר פיננסי - כשלגופים הפיננסיים יש כסף והם יציבים, תוך שהוא קורא לבנקים להגדיל את האשראי גם לעסקים קטנים ובינוניים (שלא מגיעים לשוק האג"ח הקונצרניות) ולאנשים פרטיים.

אבל הגדלת ההוצאות בגין הפסדי אשראי - שאליה דוחף הבנק המרכזי - משפיעה בפועל גם על היצע האשראי בבנקים. זה לא דבר מחויב, אבל זה קורה. הגדלת הפרשות בגין הפסדי אשראי בהכרח משפיעה על מתן האשראי החדש, אומרים לנו גורמים בשוק הבנקאי, שמציינים כי גם אם זה לא חייב להיות כך, בפועל זה מיתרגם להקטנת אשראי חדש.

את הדיסוננס הזה מנסה בנק ישראל לפתור בין היתר דרך יצירת מנגנון שיאפשר לבנקים להעמיד כבטוחה כנגד אשראי במסגרת התכנית המיוחדת גם תיקי משכנתאות ובתמורה לקבל מהבנק המרכזי הלוואות שיאפשרו מתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. התנאים לכך עדיין לא נקבעו ונדרשת עוד עבודה בנושא. כך שמוקדם להעריך עד כמה זה יתגלגל להגדלת האשראי מהבנקים לעסקים קטנים.

3.

אפרופו אשראי, לא רק הציבור צריך יותר הלוואות מבעבר בעקבות משבר הקורונה ומשלם על זה - גם המדינה לווה יותר, וגם היא משלמת על זה הרבה. בחודשים האחרונים המדינה הגדילה משמעותית את קצב גיוסי החוב שלה, למעשה שלנו - כי הרי ההחזר ממומן על ידי הציבור הישראלי (בין אם דרך תשלומי מסים או בין אם דרך פגיעה בשירותים שנקבל, וגם שילוב של השניים). הצורך בכך ברור והוא נובע בעיקרו מההכרח לממן את הגירעון התופח. גיוסי החוב הללו מתבטאים בהגדלה של ההנפקות בבורסה המקומית, מקצב של 4-5 מיליארד שקל חוב מדי חודש טרום המשבר לרמה של 10-13 מיליארד שקל עכשיו.

אבל לא רק זאת, המדינה מגייסת יותר ויותר חוב בחו"ל. אם בעבר היה גיוס חוב בחו"ל פעם בשנה בעיקר כדי לשמור על הקשר של ישראל עם השווקים והמשקיעים בעולם - הרי שהשנה כבר מדובר במשהו מאוד לא שגרתי, שכולל גיוסי ענק מתוקשרים וגיוסים קטנים יותר שנעשים "מתחת לרדאר".

הגיוסים בחו"ל, בטח הראשונים בהן השנה, היו בעלי חשיבות הצהרתית (שהתלוותה לקיבוע ריביות גבוהות מאוד לעשרות שנים) בשל התזמון (כשבאותם ימים, למשל, קרנות הנאמנות פדו עשרות מיליארדי שקלים) וגם בשל שכללו לראשונה חוב ל-100 שנים. הם גם היו משמעותיים בגלל הצורך בגיוס מהיר של כסף שהשוק המקומי היה מתקשה מאוד לספק.

אבל, הם גם נעשו במרווחים גבוהים מאלה שניתן היה להשיג פה, תוך תשלום לחתמים הזרים והשארת "בשר" לרוכשי הנייר (באיגרת ל-30 שנה שהונפקה בשיא המשבר הרוויחו המשקיעים כ-10% בכשבוע לאחר ההנפקה, אומר גורם בשוק ההון המקומי). זה הוביל לתשלום עודף של מאות מיליוני שקלים, שיש המעריכים אותם במאות רבות של מיליוני שקל - שהציבור ישלם לאורך השנים בשל הגיוס בחו"ל.

בשורה התחתונה, בגלל הגירעון התופח אין ספק שיש צורך בגיוסי חוב משמעותיים וגדולים, גם בחו"ל. השוק המקומי לא יכול לעמוד בכולם. זאת, גם אם גיוסי חוב גדולים דיים בבורסה המקומית כן יכולים להביא לכאן שחקנים זרים בינלאומיים גדולים (שלא יגיעו לפה בשביל חבילה שנספרת בעשרות וגם לא במאות מיליוני שקלים, ויצטרפו לשחקנים המקומיים).

אבל, ונראה שגם באוצר הבינו זאת לאור מה שקרה בגיוסים "הקטנים יותר" האחרונים, שבהם נעשית המרה ובחינה של עלויות הגיוס לשקלים - גם שאלת עלות הגיוס והמימון בחו"ל לעומת הארץ היא פקטור שיש להתחשב בו וגם על זה יש לחשוב לפני שיגייסו עוד במט"ח, ומעבר לצורך (החשוב) בגיוון מקורות המימון. הרי שוק גיאוגרפי חדש שהנפקנו בו או מטבע חדש אינו כמו תיק מעצבים שיש להתפאר בו.

לסיום וללא קשר לעניין ההנפקות בחו"ל, נזכיר, מוקדם יותר השנה הבורסה הגישה תביעה משפטית בסכום 20.1 מיליון שקל נגד החשב הכללי במשרד האוצר, בגין "סירובה של הנתבעת לשלם את דמי הרישום בגין רישום אג"ח למסחר בבורסה במסגרת מאגר ההשאלות של משרד האוצר". הבורסה טענה כי המדינה לא שילמה לה במשך שנים בגין הרישום של האג"ח, והתעלמה מפניותיה בנושא. עדיין לא הוגש כתב הגנה. 

עוד כתבות

עו”ד יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה ומנכ''ל אאורה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יעקב אטרקצ'י מפנק את המשקיעים בתשואה ומסדר משכורת נאה לבנו

מניית חברת הבנייה אאורה זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה ● כעת היא מפרסמת דוחות חזקים ולצידם מבקשת לאשר את תנאי העסקת בנו של הבעלים כמנהל חטיבת הנכסים המניבים עבור יותר מחצי מיליון שקל בשנה

צילומים: AP - Ng Han Guan, Jeff Dean, Alexander Zemlianichenko, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות

דווקא כשמדדי מניות בעולם נמצאים בשיאי כל הזמנים, חשוב להתייחס לסיכונים שעלולים להעיב על השווקים ● המיידיים הם התחדשות האינפלציה במדינות רבות או לחלופין האטה כלכלית, ומתיחויות גיאופוליטיות שיסלימו למלחמות ● כתבה שנייה מתוך שתיים

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

חדשות טובות ליוסי כהן: כמה ירוויח ראש המוסד לשעבר מהגיוס בדוראל

חברת האנרגיה המתחדשת דיווחה כי גוף השקעות אמריקאי צפוי להשקיע 400 מיליון דולר בפעילות האמריקאית של דוראל ● ראש המוסד לשעבר משמש כדירקטור בחברה הבת של דוראל, ומחזיק באופציות ל-3% ממניותיה – הטבה בשווי של עשרות מיליוני שקלים

אירוע GTC 2024 של אנבידיה / צילום: באדיבות אנבידיה

בוול סטריט עוקבים מקרוב אחר הבשורות מהאירוע השנתי של אנבידיה

ענקית השבבים מקיימת בסן חוזה את הכנס הפיזי הראשון שלה מאז הקורונה ● ההכרזות של החברה באירוע עשויות לסמן את הכיוון הבא של הבינה המלאכותית

רני צים / צילום: איל יצהר

רני צים רותם את הקופה של פסגות לאקזיט אישי של רבע מיליארד שקל

צים מעוניין כי בית ההשקעות ינצל את המזומנים שנותרו בקופתו, לאחר מכירת מרבית הפעילויות שלו לבתי השקעות שונים, לרכישת מניותיו האישיות בחברת הקניונים שלו תמורת 250 מיליון שקל

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

מגמה מעורבת באסיה; ההנג סנג יורד ב-1.2%

הניקיי עולה ב-0.7% ● לראשונה מזה 17 שנה, הבנק המרכזי ביפן העלה את הריבית במדינה ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות ● בנק אוף אמריקה: ייתכן והשוק מתחיל לפקפק בכך שהפד יבצע הפחתות ריבית של 75 נקודות בסיס בשנת 2024

מימין: אלי פסח, ד''ר להבית אקרמן וטוני כהן / צילום: אוראל עזרא

רשת מכבי אסתטיקה משנה מודל פעילות ומקימה רשת שותפים בפריסה ארצית

במסגרת המהלך תעניק הרשת שירותים אסתטיים באמצעות מרכזים רפואיים, מרפאות וקליניקות פרטיות, במקביל למודל הקודם במסגרתו השירותים הוענקו בחמשת המרכזים הרפואיים של הקופה

טים קוק וסונדר פיצ'אי / צילום: Associated Press

"בלוקבסטר דיל": הדיווח שמקפיץ את מניית גוגל ב-5% במסחר המוקדם

מערכת ה-AI של גוגל עשויה להגיע למכשירי אפל כבר השנה, אם שיתוף הפעולה המתקיים בין החברות יושלם ● הדיווח על שיחות שיתוף הפעולה נחשף בבלומברג ומקפיץ את מניית אלפאבית בכ-5% במסחר המוקדם

מפגינים למען עסקה לשחרור החטופים בעזה / צילום: ציפי מנשה

המשלחת הישראלית הגיעה לקטאר והחלו שיחות מו"מ לעסקה

גורם ישראלי בכיר: "נציגי חמאס בקטאר לא יקבלו את ההחלטות. מי שיקבל את ההחלטות יהיה סינוואר" • משרד החוץ האמריקני ביקש מישראל מידע בעקבות דיווחים על מעצר כתב אל-ג'זירה בפשיטה על בית החולים • צה"ל תקף מחבלים ועמדות של חיזבאללה בלבנון, בנוסף למקורות הירי שביצעו שיגורים לעבר ישראל • עדכונים בולטים 

רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock

מקבלים רכב מהעבודה? זו הסיבה שפחות משתלם לבחור בדגם חשמלי

מס שווי השימוש העתיק, שמכניס למדינה 5 מיליארד שקל בשנה, לא מותאם לעידן הרכב החשמלי: מציע "הטבה" שנשחקת במהירות ומספק מוטיבציה שלילית לעבור לרכב חסכוני וירוק ● בציי הרכב ממשיכים להעדיף רכבי בנזין מזהמים, אבל נראה שהאוצר מעדיף זאת כך

צילום: AP - Manu Fernandez

המבצע הצבאי של טורקיה ועיראק להקמת מסדרון יבשתי למפרץ הפרסי

שתי המדינות מנצלות את העיכובים במסדרון היבשתי שמתכננת ארה"ב דרך ישראל וערב הסעודית, כדי להתקדם בפרויקט ● את הכוחות הן מרכזות במבצע נגד המחתרת הכורדית שמאיימת על טורקיה

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של סופר פארם ● נכון ל-2021, נתח השוק הכספי של הרשת היווה כ-85% עם כ-7.5 מיליארד שקל הכנסות

החשיפה לישראל השתלמה בפברואר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

זו שהפתיעה ואלו שאיכזבו: מאחורי המהפך בשוק הגמל בפברואר

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות רשמו תשואה חיובית יוצאת דופן בפברואר ● בכלל, שזינקה לפסגה, שמרו על חשיפה לבורסה בת"א גם ברגעי השפל - "מאמינים בשוק המקומי" ● מנהלי השקעות על הפתיחה הפושרת של חודש מרץ: "טבעי שאחרי עליות כל כך חזקות, לוקחים קצת אוויר"

מטוסי F-35 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

בניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט שאין לספק חלקי F-35 לישראל, משרד הביטחון ההולנדי בודק אפשרות להעביר את החלקים לאיטליה או לארה"ב ● במקביל, ניצחון העתירה בבית בבית המשפט בהאג הובילה לשורת דרישות דומות בצרפת, בדנמרק, בבריטניה ובספרד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מיכל רז חיימוביץ', shutterstock

אלו חברות התעופה שהודיעו רשמית על חזרה לישראל. מה הן מציעות?

דלתא ואיזיג'ט הכריזו בשבוע שעבר על חידוש הטיסות לנתב"ג, והן מצטרפות לשורת חברות תעופה נוספות שיחדשו בקרוב את הטיסות ● למרות העלייה בהיצע הטיסות, המחירים נותרו גבוהים, ורוב החברות לא מציעות מבצעים משמעותיים ● מתי כל אחת צפויה לחזור לארץ, ומה כלול במחיר?

ולדימיר פוטין בנאום לאחר הבחירות ברוסיה. נבחר ל-6 שנים נוספות / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

פוטין נבחר לנשיא בפעם החמישית. מה צפוי עכשיו לרוסיה?

בעוד שהניצחון של ולדימיר פוטין בבחירות לנשיאות רוסיה לא מפתיע, היקף הניצחון שלו - עם כ-88% מהקולות - עלול לתת לגיטימציה למורשת ולמלחמה התוקפנית שלו ● הקדנציה החמישית בתפקיד תתמקד ככל הנראה במלחמה באוקראינה - ובלוודא שהרוסים ימשיכו לתמוך בה

יו''ר טקטונה, יריב גילת / צילום: יח''צ

ותודה לביטקוין: המניה בבורסת תל אביב שזינקה ב-271% בתוך שבוע

שווי השוק הנוכחי של טקטונה עומד על כ-170 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-100 מיליון שקל בתוך שבוע ● בשבוע שעבר פרסמה את התוצאות הכספיות לסיכום שנת 2023, שמהן עלה כי עברה לרווח של 700 אלף דולר בסיכום אותה שנה

אילוסטרציה: shutterstock

כבר שלושה עשורים מפנטזים על התרופה הזו, עכשיו היא אושרה

בסוף השבוע האחרון אושרה לשיווק בארה"ב תרופה של חברת מדריגל לכבד שומני, שוק שבמשך שלושה עשורים נחשב בעל פוטנציאל אדיר ומושא הפנטזיה של חברות תרופות ● האם התרופות נגד השמנה הרסו את החלום, ואיך ינסו התרופות הבאות בצנרת לפצח את השוק

לימסול, קפריסין. מקלט המס הכי נגיש לישראלים / צילום: Shutterstock

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, שהפכה ליעד השקעה פופולרי הודות למדיניות מס אטרקטיבית ● גורם ברשות: "חברות רבות רשומות בקפריסין כשהשליטה והניהול מתבצעים מהארץ" ● עסקי הנדל"ן להשקעה בסכנה למיסוי של עד 50%