גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה מפלס החששות בבנק ישראל בעלייה ומדוע באוצר מעדיפים לגייס כסף מעבר לים

כדי לממן את הגירעון התופח צריך לגייס כסף גדול, אבל ייתכן שבאוצר פונים יותר מדי להלוואות יקרות בחו"ל • בינתיים בנק ישראל צופה שהגרוע מכל עוד לפנינו בכל הקשור לכלכלה הריאלית ונוקט צעד שעשוי דווקא לפגוע במאמץ להגדלת האשראי • שלוש הערות על המשבר הפיננסי

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ
רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ

1.

בבנק ישראל חוששים מאוד ממה שיקרה לחברות הריאליות במשק בעקבות משבר הקורונה, וברור שמבחינת הבנק המרכזי הרע באמת עוד לפנינו. מדוח היציבות הפיננסית של הבנק למחצית הראשונה של 2020 עולה כי הפסדי האשראי של הבנקים צפויים לגדול בשיעור חד מאוד בעקבות השלכות משבר הקורונה. במסגרת זו דוחף בנק ישראל את הבנקים המסחריים להגדיל את ההוצאות שהם רושמים בדוחותיהם בגין הפסדי אשראי, בעיקר בהפרשות קבוצתיות שמטרתן להיערך להרעה כללית.

על פי הבדיקה שערך בנק ישראל, דרך בחינה של "מצבי קיצון", הבנק המרכזי למעשה מעריך כי סביר שהמשק הישראלי בדרך להרעה אדירה, כזו שעדיין לא באמת מורגשת אלא בעיקר מאיימת. גם בבנקים מסתכלים לעתיד בחשש, וזה כבר ניבט מהדוחות של הכספיים ברבעון הראשון השנה, שבהם הציגו הפרשות קבוצתיות גדולות בגין האשראי שהעמידו לציבור.

אבל בעוד שבבנק ישראל לא פוסלים תרחיש של שיעור הוצאות בגין הפסדי אשראי של3.3% ואף בשיעור גבוה יותר (כשהמספר 4.7% ניתן כגבול עליון, לפי שעה), הרי שבבנקים אומרים שמדובר בשיעור הוצאות מוגזם שאין לו אחיזה במציאות הנוכחית. לשם השוואה, ב-2019 שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי עמד על 0.3% בלבד. כפי שאמר לנו גורם בכיר במערכת הבנקאית, אין שום סיבה כרגע לדבר על הוצאות בגין הפסדי אשראי בשיעור של יותר ממה שכבר היה ברבעון הראשון השנה. מכאן שבבנק ישראל הרבה יותר פסימיים מאשר הבנקים עצמם.

עד עכשיו בנק ישראל והבנקים נקטו בגישת "עזרה ראשונה ודחופה של מתן חמצן" למי שנפגע מהמשבר. זה התבטא בין היתר בשחרור של הציבור מהצורך להחזיר הלוואות "כרגיל" אם יש קושי. המשמעות של זה היא שנעשתה דחייה של הבעיה. חלון של כמה חודשים שבו ניתן לדחות החזרי הלוואות. אבל החלון הזה ייסגר מתישהו, ואז נגלה מי יכול להחזיר את ההלוואות שלקח ומיהם העסקים, החברות והאנשים הפרטיים, שפשוט לא יכולים לעמוד בהחזרי ההלוואות. בבנק המרכזי, כך נראה, נערכים למצב בעייתי מאוד.

את התובנה הזו אפשר להסיק לא רק ממה שבנק ישראל רוצה מהבנקים - שאותם הוא דוחף להגדיל את ההוצאות בגין הפסדי אשראי עוד היום (כהיערכות מקדימה לנחשול שכנראה יבוא בעתיד, ושלבטח טרם הגיע), וזאת על חשבון רווחים עכשוויים. היא מקבלת חיזוק גם מצעד אחר שהוביל הבנק המרכזי לאחרונה, עם התערבותו חסרת התקדים בשוק האג"ח הקונצרניות - שוק מתחרה וגם משלים לשוק האשראי הבנקים.

לפני כחודש בנק ישראל הודיע כי הוא משיק תוכנית לרכישת אג"ח קונצרניות בשוק המשני, בצעד שיש שראו בו ככזה שלא נדרש כאן ועכשיו. בכך בנק ישראל הבהיר כי בעצם ההתערבות הוא מתכונן להרעה ניכרת שתגיע לגופים הריאליים במשק - ושלבטח תגיע אם לא ינקוט בצעדים מקדימים שמטרתם לסדר את הקרקע לצמצום הפגיעה בהם אם וכאשר יפגע הנחשול.

בכך גם יש לראות כביקורת על הממשלה ועל הצעדים שהיא נוקטת בהם, ושכמה מהם גררו ביקורת מצד כלכלנים רבים - כגון מתן מענקים לכלל הציבור, כולל מי שלא נפגע ישירות ממשבר הקורונה, ומתן דמי אבטלה לתקופה ארוכה.

2.

יש בעיה. בנק ישראל רוצה מצד אחד לעורר את שוקי האשראי ולהגדיל את היצע האשראי. לשם כך הוא הרי התערב בשוק האג"ח הקונצרניות - כדי להחליק בעיות בשוק זה ולהקל עם זרימת האשראי לגופים הריאליים. מה גם שבבנק המרכזי חוזרים ומדגישים כי לא מדובר במשבר פיננסי - כשלגופים הפיננסיים יש כסף והם יציבים, תוך שהוא קורא לבנקים להגדיל את האשראי גם לעסקים קטנים ובינוניים (שלא מגיעים לשוק האג"ח הקונצרניות) ולאנשים פרטיים.

אבל הגדלת ההוצאות בגין הפסדי אשראי - שאליה דוחף הבנק המרכזי - משפיעה בפועל גם על היצע האשראי בבנקים. זה לא דבר מחויב, אבל זה קורה. הגדלת הפרשות בגין הפסדי אשראי בהכרח משפיעה על מתן האשראי החדש, אומרים לנו גורמים בשוק הבנקאי, שמציינים כי גם אם זה לא חייב להיות כך, בפועל זה מיתרגם להקטנת אשראי חדש.

את הדיסוננס הזה מנסה בנק ישראל לפתור בין היתר דרך יצירת מנגנון שיאפשר לבנקים להעמיד כבטוחה כנגד אשראי במסגרת התכנית המיוחדת גם תיקי משכנתאות ובתמורה לקבל מהבנק המרכזי הלוואות שיאפשרו מתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. התנאים לכך עדיין לא נקבעו ונדרשת עוד עבודה בנושא. כך שמוקדם להעריך עד כמה זה יתגלגל להגדלת האשראי מהבנקים לעסקים קטנים.

3.

אפרופו אשראי, לא רק הציבור צריך יותר הלוואות מבעבר בעקבות משבר הקורונה ומשלם על זה - גם המדינה לווה יותר, וגם היא משלמת על זה הרבה. בחודשים האחרונים המדינה הגדילה משמעותית את קצב גיוסי החוב שלה, למעשה שלנו - כי הרי ההחזר ממומן על ידי הציבור הישראלי (בין אם דרך תשלומי מסים או בין אם דרך פגיעה בשירותים שנקבל, וגם שילוב של השניים). הצורך בכך ברור והוא נובע בעיקרו מההכרח לממן את הגירעון התופח. גיוסי החוב הללו מתבטאים בהגדלה של ההנפקות בבורסה המקומית, מקצב של 4-5 מיליארד שקל חוב מדי חודש טרום המשבר לרמה של 10-13 מיליארד שקל עכשיו.

אבל לא רק זאת, המדינה מגייסת יותר ויותר חוב בחו"ל. אם בעבר היה גיוס חוב בחו"ל פעם בשנה בעיקר כדי לשמור על הקשר של ישראל עם השווקים והמשקיעים בעולם - הרי שהשנה כבר מדובר במשהו מאוד לא שגרתי, שכולל גיוסי ענק מתוקשרים וגיוסים קטנים יותר שנעשים "מתחת לרדאר".

הגיוסים בחו"ל, בטח הראשונים בהן השנה, היו בעלי חשיבות הצהרתית (שהתלוותה לקיבוע ריביות גבוהות מאוד לעשרות שנים) בשל התזמון (כשבאותם ימים, למשל, קרנות הנאמנות פדו עשרות מיליארדי שקלים) וגם בשל שכללו לראשונה חוב ל-100 שנים. הם גם היו משמעותיים בגלל הצורך בגיוס מהיר של כסף שהשוק המקומי היה מתקשה מאוד לספק.

אבל, הם גם נעשו במרווחים גבוהים מאלה שניתן היה להשיג פה, תוך תשלום לחתמים הזרים והשארת "בשר" לרוכשי הנייר (באיגרת ל-30 שנה שהונפקה בשיא המשבר הרוויחו המשקיעים כ-10% בכשבוע לאחר ההנפקה, אומר גורם בשוק ההון המקומי). זה הוביל לתשלום עודף של מאות מיליוני שקלים, שיש המעריכים אותם במאות רבות של מיליוני שקל - שהציבור ישלם לאורך השנים בשל הגיוס בחו"ל.

בשורה התחתונה, בגלל הגירעון התופח אין ספק שיש צורך בגיוסי חוב משמעותיים וגדולים, גם בחו"ל. השוק המקומי לא יכול לעמוד בכולם. זאת, גם אם גיוסי חוב גדולים דיים בבורסה המקומית כן יכולים להביא לכאן שחקנים זרים בינלאומיים גדולים (שלא יגיעו לפה בשביל חבילה שנספרת בעשרות וגם לא במאות מיליוני שקלים, ויצטרפו לשחקנים המקומיים).

אבל, ונראה שגם באוצר הבינו זאת לאור מה שקרה בגיוסים "הקטנים יותר" האחרונים, שבהם נעשית המרה ובחינה של עלויות הגיוס לשקלים - גם שאלת עלות הגיוס והמימון בחו"ל לעומת הארץ היא פקטור שיש להתחשב בו וגם על זה יש לחשוב לפני שיגייסו עוד במט"ח, ומעבר לצורך (החשוב) בגיוון מקורות המימון. הרי שוק גיאוגרפי חדש שהנפקנו בו או מטבע חדש אינו כמו תיק מעצבים שיש להתפאר בו.

לסיום וללא קשר לעניין ההנפקות בחו"ל, נזכיר, מוקדם יותר השנה הבורסה הגישה תביעה משפטית בסכום 20.1 מיליון שקל נגד החשב הכללי במשרד האוצר, בגין "סירובה של הנתבעת לשלם את דמי הרישום בגין רישום אג"ח למסחר בבורסה במסגרת מאגר ההשאלות של משרד האוצר". הבורסה טענה כי המדינה לא שילמה לה במשך שנים בגין הרישום של האג"ח, והתעלמה מפניותיה בנושא. עדיין לא הוגש כתב הגנה. 

עוד כתבות

שיפוצים במלון נורמן תל אביב / צילום: דנה פרידלנדר

אין אורחים, אז משפצים: המלונות שניצלו את הסגר

השמיים סגורים? התיירים מחו"ל לא מגיעים כבר חודשים? ההכנסות על אפס? • יש מלונות שהחליטו לנצל את הזמן הזה לשיפוץ כולל • "ההתאוששות תהיה מהירה יותר ממה שאנחנו חושבים"

בנימין נתניהו / צילום: אורן בן חקון, פול

נתניהו: "ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להחמיר את ההנחיות"

ראש הממשלה נתניהו מסר הצהרה לתקשורת פחות מ-24 שעות לפני הסגר: "אני לא אטיל סגר סתם. כל דבר נשקל בכובד ראש. חובתי לשמור על הבריאות והחיים שלכם" ● מוקדם יותר דן ראש הממשלה בשיחה טלפונית עם שר הבריאות ופרויקטור הקורונה בהחמרת הסגר, לרבות סגירת שווקים, בשל העלייה הגדולה בתחלואה

מייסדי Next Insurance אלון חורי, גיא גולדשטיין ונסים טפירו/ צילום:יחצ

בלומברג: נקסט אינשורנס במגעים לגייס הון לפי שווי של 2.25 מיליארד ד'

חברת האינשורטק הישראלית גייסה לפני כשנה השווח הנמוך בכמחצית ● מי שמנהלת מגעים להוביל את סבב הגיוס היא קרן ההשקעות של חברת גוגל ● בנקסט אינשורנס ובגוגל סירבו להגיב

איור עטיפת הספר

שופטת העליון שהפכה לסמל פמיניסטי וגיבורת תרבות ברשת

איך הפכה שופטת ביהמ"ש העליון האמריקאי רות ביידר גינסבורג לאייקון הפמיניסטי המשמעותי של ימינו ומה הקשר לראפר שנרצח בגיל 24 ● ראיון עם יוצרות הסרט התיעודי המדובר RBG ● כתבה זו פורסמה לראשונה באוקטובר 2018, אנחנו מפרסמים אותה כלשונה בשנית בעקבות פטירתה של רות ביידר גינסבורג

סניף דיסקונט מרכנתיל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הקשר האוסטרלי: פרשת העלמות מס חדשה קמה לתחייה ומגיעה עד לפתחו של בנק דיסקונט

העסקים של משפחת בינטר מסידני קרסו והובילו לפרשה שצריכה להטריד גם את בנק דיסקונט • "גלובס" בעקבות החקירות, ההלשנות, המסמכים, השמות הבדויים, והשאלה: איך מערכת הבנקאות הישראלית מסתבכת שוב בפרשות חובקות עולם של העלמות מסים ● תחקיר גלובס

דיג בפיורד בנורבגיה / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

למה כולם בסקנדינביה כל כך מאושרים ואיך זה קשור למלחמה בקורונה

למה בדירוגי האושר והרווחה הבינלאומיים מדינות סקנדינביה תמיד מגיעות ראשונות, מדוע יש כל כך הרבה דירוגים כאלה, והאם יש בכלל דרך נכונה למדוד ● וגם: מה הקשר בין רמת האושר של המדינה לבין האופן שבו היא מתמודדת עם משבר הקורונה? ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

הנקראות של תש״פ - המשרוקית / צילום: אפרת לוי, גלובס

מהשכר של נתניהו ועד תמלוגי הגז: בדיקות המשרוקית הכי נצפות השנה

כמה מובטלים באמת יש בישראל ולמי כדאי להאמין? ● השכר הפנטסטי של נתניהו, או: איך יוצרים אחיזת עיניים ● כמה מכספי הגז באמת הגיעו עד היום לציבור ● האם מתנהלת נגד גנץ חקירה על קבלת 50 מיליון שקל בלי מכרז? ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

פרויקט האושר / צילום: גלובס

סוד האושר: איך אפשר להפוך מדינה למאושרת?

לרגע אחד קטן וחגיגי החלטנו לעצור ● להפסיק לדבר על הסגר ועל נתוני התחלואה, על מדינות אדומות וכתומות, ולחזור לדבר על רווחה, על אושר ועל מדינות כחולות ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד

ענת פנטי / צילום: איל יצהר

הכירו את האישה שרוצה להיות שרת האושר הראשונה של ישראל

זה אולי נשמע כמו עוד ג'וב מומצא בממשלה מנופחת, אבל ענת פנטי משוכנעת שזה בדיוק התפקיד שחסר לנו כדי שמשהו ישתנה כאן ● וחוץ מזה, אפילו אצל ידידינו החדשים מהאמירויות כבר יש משרד שעוסק בכך ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

פרופ’ יורם לס / צילום: איל יצהר, גלובס

"טענה כוזבת בדבר אונס ילדות": אלן דרשוביץ תובע את פרופ' יורם לס ואת רדיו 103FM

לס אמר במסגרת תוכניתו כי דרשוביץ "הודה במו פיו שהוא אנס קטינות" ● דרשוביץ תובע את התחנה ואת לס בסכום של 4 מיליון שקל  ●  "פרופ' דרשוביץ מעולם לא אנס אף אחת. לא ילדה ולא אישה. לא הקשורה לאפשטיין ולא בכלל" ●  103FM: "דרשוביץ לא פנה אלינו לפני שהגיש את תביעת ההשתקה"

ספר לסגר - עיון / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

למה מנכ״ל נטפליקס חושב שהיא גרועה ועוד 20 ספרי עיון שינעימו לכם את הסגר

אנשי ונשות מפתח במשק, בפוליטיקה, בחברה, בתקשורת ובתרבות בוחרים את ספרי העיון שכדאי להישאר איתם בבית בחודש הקרוב ● פרויקט מיוחד

סלמאן מלך סעודיה עם בנו נסיך הכתר מוחמד / צילום: Saudi Press Agency, Associated Press

ויכוח סוער מאחורי דלתות הארמון הסעודי: האם להתקדם להסכם עם ישראל

מלך סעודיה סלמאן ובנו, נסיך הכתר, מוחמד נמצאים בוויכוח סוער - האם ללכת בעקבות איחוד האמירויות ובחריין, ולנרמל את היחסים עם ישראל? ● במרכז העימות במשפחת המלוכה נמצאת הדרישה הפלסטינית למדינה עצמאית ● הזמן, בינתיים, לצידה של ישראל

ד"ר ברק עקביוב  / צילום: איל יצהר, גלובס

חזית חדשה במלחמה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

בקשה למענק מחקר שחזרה עם הערה "זה לא יעבוד לעולם" הובילה את ד"ר ברק עקביוב לפתח שיטה חדשנית לתכנון תרופות אנטיביוטיות ● התקווה היא שהיא תיתן מענה למחסור בתרופות יעילות חדשות

אדוארדו אלשטיין   / צילום: כפיר זיו

עוד מכה לאלשטיין: גם מחזיקי אג"ח יד' של אידיבי דורשים פירעון מיידי

לטובת מחזיקי סדרה י"ד משועבדות 70% ממניות דסק"ש ● החלטה זו מצטרפת להחלטה על העמדה לפירעון מיידי שקיבלו בתחילת השבוע מחזיקי אגרות החוב של אי.די.בי מסדרה ט'

וולוו V60 קרוס-קאונטרי / צילום: יח"צ

שגרירת שבדיה: וולוו V60 לא קולנית ולא מוחצנת

גרסת הקרוס קאונטרי של ה-S60 מציעה שילוב ייחודי בישראל בין תצורת סטיישן מרווחת, הנעה כפולה, ומרווח גחון נכבד ● אין לה נוכחות כמו לדגמי קרוס-אובר אבל היא מאוזנת, תרבותית ואידיאלית למסעות לאיקאה

השופטת רות ביידר גינזבורג ז"ל / צילום: Cliff Owen, Associated Press

שופטת בית המשפט העליון בארה"ב רות ביידר גינסבורג נפטרה בגיל 87

גינסבורג, שהפכה בשנים האחרונות גם לאייקון תרבותי, נפטרה ממחלת הסרטן ● קידמה פסיקות ליברליות בעליון בסוגיות נפיצות בחברה האמריקאית: זכויות הפלה, נישואים חד מיניים ועוד ● "המשאלה הכי עזה שלי היא שלא יחליפו אותי בתפקיד עד שיושבע נשיא חדש", אמרה לפני מספר ימים

אפליקציות ה־Wellness / צילום ואיור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

הדרך אל האושר עוברת בחנות האפליקציות

הן נגישות, קלות לשימוש, עונות על צרכים והולמות את רוח התקופה. אפליקציות ה־Wellness לשיפור הבריאות ולמניעת מחלות תופסות את החלל שהותירו מערכות הבריאות והגורואים • כתבתנו חקרה, התנסתה ומדווחת ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

הנקראות של תש"פ - המשבר האקולוגי / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

8 כתבות המשבר האקולוגי הנצפות ביותר של השנה

מה המשמעות של עוד כמה מעלות חום ● המחיר האקולוגי של ההתמכרות לבגדים ●  הקורקינט הוא יותר מזהם ממה שחושבים ● איך עדיין אפשר לבלום את משבר האקלים ● ועוד ארבע כתבות שהכי אהבתם השנה

האי היווני סימי / צילום: שאטרסטוק

בשנה הבאה נביט אל הגלים: האיים היוונים שהכי כדאי לבקר בהם

בין אם תחליטו לצאת לחופשה בזמן הסגר או שדווקא תשמרו את הנופש לימים רגועים יותר, הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על האיים הכי שווים ביוון ● חלק שני

פרופ’ אריקה ג’יימס, דיקנית בית הספר וורטון למנהל עסקים באונברסיטת פנסילבניה  / צילום:  LARA WILLIAMSON  University of Pennsylvania

האישה הראשונה של לימודי מנהל העסקים חושפת את סודות הניהול

פרופ' אריקה ג'יימס, האישה והשחורה הראשונה שעומדת בראש בית הספר למינהל עסקים וורטון, מהמובילים בעולם, נכנסה לתפקיד בעיצומו של משבר הקורונה ובמהלך דיון ציבורי על הפליה על רקע גזעי ● כחוקרת מנהיגות בזמן משבר וגיוון תעסוקתי, תחום המחקר שלה הפך לרלוונטי מאי פעם ● המוסד היוקרתי יקבל לשורותיו 60 סטודנטים ישראלים בעשור הקרוב במימון תרומה של המיליארדר יורי מילנר