גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה מפלס החששות בבנק ישראל בעלייה ומדוע באוצר מעדיפים לגייס כסף מעבר לים

כדי לממן את הגירעון התופח צריך לגייס כסף גדול, אבל ייתכן שבאוצר פונים יותר מדי להלוואות יקרות בחו"ל • בינתיים בנק ישראל צופה שהגרוע מכל עוד לפנינו בכל הקשור לכלכלה הריאלית ונוקט צעד שעשוי דווקא לפגוע במאמץ להגדלת האשראי • שלוש הערות על המשבר הפיננסי

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ
רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ

1.

בבנק ישראל חוששים מאוד ממה שיקרה לחברות הריאליות במשק בעקבות משבר הקורונה, וברור שמבחינת הבנק המרכזי הרע באמת עוד לפנינו. מדוח היציבות הפיננסית של הבנק למחצית הראשונה של 2020 עולה כי הפסדי האשראי של הבנקים צפויים לגדול בשיעור חד מאוד בעקבות השלכות משבר הקורונה. במסגרת זו דוחף בנק ישראל את הבנקים המסחריים להגדיל את ההוצאות שהם רושמים בדוחותיהם בגין הפסדי אשראי, בעיקר בהפרשות קבוצתיות שמטרתן להיערך להרעה כללית.

על פי הבדיקה שערך בנק ישראל, דרך בחינה של "מצבי קיצון", הבנק המרכזי למעשה מעריך כי סביר שהמשק הישראלי בדרך להרעה אדירה, כזו שעדיין לא באמת מורגשת אלא בעיקר מאיימת. גם בבנקים מסתכלים לעתיד בחשש, וזה כבר ניבט מהדוחות של הכספיים ברבעון הראשון השנה, שבהם הציגו הפרשות קבוצתיות גדולות בגין האשראי שהעמידו לציבור.

אבל בעוד שבבנק ישראל לא פוסלים תרחיש של שיעור הוצאות בגין הפסדי אשראי של3.3% ואף בשיעור גבוה יותר (כשהמספר 4.7% ניתן כגבול עליון, לפי שעה), הרי שבבנקים אומרים שמדובר בשיעור הוצאות מוגזם שאין לו אחיזה במציאות הנוכחית. לשם השוואה, ב-2019 שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי עמד על 0.3% בלבד. כפי שאמר לנו גורם בכיר במערכת הבנקאית, אין שום סיבה כרגע לדבר על הוצאות בגין הפסדי אשראי בשיעור של יותר ממה שכבר היה ברבעון הראשון השנה. מכאן שבבנק ישראל הרבה יותר פסימיים מאשר הבנקים עצמם.

עד עכשיו בנק ישראל והבנקים נקטו בגישת "עזרה ראשונה ודחופה של מתן חמצן" למי שנפגע מהמשבר. זה התבטא בין היתר בשחרור של הציבור מהצורך להחזיר הלוואות "כרגיל" אם יש קושי. המשמעות של זה היא שנעשתה דחייה של הבעיה. חלון של כמה חודשים שבו ניתן לדחות החזרי הלוואות. אבל החלון הזה ייסגר מתישהו, ואז נגלה מי יכול להחזיר את ההלוואות שלקח ומיהם העסקים, החברות והאנשים הפרטיים, שפשוט לא יכולים לעמוד בהחזרי ההלוואות. בבנק המרכזי, כך נראה, נערכים למצב בעייתי מאוד.

את התובנה הזו אפשר להסיק לא רק ממה שבנק ישראל רוצה מהבנקים - שאותם הוא דוחף להגדיל את ההוצאות בגין הפסדי אשראי עוד היום (כהיערכות מקדימה לנחשול שכנראה יבוא בעתיד, ושלבטח טרם הגיע), וזאת על חשבון רווחים עכשוויים. היא מקבלת חיזוק גם מצעד אחר שהוביל הבנק המרכזי לאחרונה, עם התערבותו חסרת התקדים בשוק האג"ח הקונצרניות - שוק מתחרה וגם משלים לשוק האשראי הבנקים.

לפני כחודש בנק ישראל הודיע כי הוא משיק תוכנית לרכישת אג"ח קונצרניות בשוק המשני, בצעד שיש שראו בו ככזה שלא נדרש כאן ועכשיו. בכך בנק ישראל הבהיר כי בעצם ההתערבות הוא מתכונן להרעה ניכרת שתגיע לגופים הריאליים במשק - ושלבטח תגיע אם לא ינקוט בצעדים מקדימים שמטרתם לסדר את הקרקע לצמצום הפגיעה בהם אם וכאשר יפגע הנחשול.

בכך גם יש לראות כביקורת על הממשלה ועל הצעדים שהיא נוקטת בהם, ושכמה מהם גררו ביקורת מצד כלכלנים רבים - כגון מתן מענקים לכלל הציבור, כולל מי שלא נפגע ישירות ממשבר הקורונה, ומתן דמי אבטלה לתקופה ארוכה.

2.

יש בעיה. בנק ישראל רוצה מצד אחד לעורר את שוקי האשראי ולהגדיל את היצע האשראי. לשם כך הוא הרי התערב בשוק האג"ח הקונצרניות - כדי להחליק בעיות בשוק זה ולהקל עם זרימת האשראי לגופים הריאליים. מה גם שבבנק המרכזי חוזרים ומדגישים כי לא מדובר במשבר פיננסי - כשלגופים הפיננסיים יש כסף והם יציבים, תוך שהוא קורא לבנקים להגדיל את האשראי גם לעסקים קטנים ובינוניים (שלא מגיעים לשוק האג"ח הקונצרניות) ולאנשים פרטיים.

אבל הגדלת ההוצאות בגין הפסדי אשראי - שאליה דוחף הבנק המרכזי - משפיעה בפועל גם על היצע האשראי בבנקים. זה לא דבר מחויב, אבל זה קורה. הגדלת הפרשות בגין הפסדי אשראי בהכרח משפיעה על מתן האשראי החדש, אומרים לנו גורמים בשוק הבנקאי, שמציינים כי גם אם זה לא חייב להיות כך, בפועל זה מיתרגם להקטנת אשראי חדש.

את הדיסוננס הזה מנסה בנק ישראל לפתור בין היתר דרך יצירת מנגנון שיאפשר לבנקים להעמיד כבטוחה כנגד אשראי במסגרת התכנית המיוחדת גם תיקי משכנתאות ובתמורה לקבל מהבנק המרכזי הלוואות שיאפשרו מתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. התנאים לכך עדיין לא נקבעו ונדרשת עוד עבודה בנושא. כך שמוקדם להעריך עד כמה זה יתגלגל להגדלת האשראי מהבנקים לעסקים קטנים.

3.

אפרופו אשראי, לא רק הציבור צריך יותר הלוואות מבעבר בעקבות משבר הקורונה ומשלם על זה - גם המדינה לווה יותר, וגם היא משלמת על זה הרבה. בחודשים האחרונים המדינה הגדילה משמעותית את קצב גיוסי החוב שלה, למעשה שלנו - כי הרי ההחזר ממומן על ידי הציבור הישראלי (בין אם דרך תשלומי מסים או בין אם דרך פגיעה בשירותים שנקבל, וגם שילוב של השניים). הצורך בכך ברור והוא נובע בעיקרו מההכרח לממן את הגירעון התופח. גיוסי החוב הללו מתבטאים בהגדלה של ההנפקות בבורסה המקומית, מקצב של 4-5 מיליארד שקל חוב מדי חודש טרום המשבר לרמה של 10-13 מיליארד שקל עכשיו.

אבל לא רק זאת, המדינה מגייסת יותר ויותר חוב בחו"ל. אם בעבר היה גיוס חוב בחו"ל פעם בשנה בעיקר כדי לשמור על הקשר של ישראל עם השווקים והמשקיעים בעולם - הרי שהשנה כבר מדובר במשהו מאוד לא שגרתי, שכולל גיוסי ענק מתוקשרים וגיוסים קטנים יותר שנעשים "מתחת לרדאר".

הגיוסים בחו"ל, בטח הראשונים בהן השנה, היו בעלי חשיבות הצהרתית (שהתלוותה לקיבוע ריביות גבוהות מאוד לעשרות שנים) בשל התזמון (כשבאותם ימים, למשל, קרנות הנאמנות פדו עשרות מיליארדי שקלים) וגם בשל שכללו לראשונה חוב ל-100 שנים. הם גם היו משמעותיים בגלל הצורך בגיוס מהיר של כסף שהשוק המקומי היה מתקשה מאוד לספק.

אבל, הם גם נעשו במרווחים גבוהים מאלה שניתן היה להשיג פה, תוך תשלום לחתמים הזרים והשארת "בשר" לרוכשי הנייר (באיגרת ל-30 שנה שהונפקה בשיא המשבר הרוויחו המשקיעים כ-10% בכשבוע לאחר ההנפקה, אומר גורם בשוק ההון המקומי). זה הוביל לתשלום עודף של מאות מיליוני שקלים, שיש המעריכים אותם במאות רבות של מיליוני שקל - שהציבור ישלם לאורך השנים בשל הגיוס בחו"ל.

בשורה התחתונה, בגלל הגירעון התופח אין ספק שיש צורך בגיוסי חוב משמעותיים וגדולים, גם בחו"ל. השוק המקומי לא יכול לעמוד בכולם. זאת, גם אם גיוסי חוב גדולים דיים בבורסה המקומית כן יכולים להביא לכאן שחקנים זרים בינלאומיים גדולים (שלא יגיעו לפה בשביל חבילה שנספרת בעשרות וגם לא במאות מיליוני שקלים, ויצטרפו לשחקנים המקומיים).

אבל, ונראה שגם באוצר הבינו זאת לאור מה שקרה בגיוסים "הקטנים יותר" האחרונים, שבהם נעשית המרה ובחינה של עלויות הגיוס לשקלים - גם שאלת עלות הגיוס והמימון בחו"ל לעומת הארץ היא פקטור שיש להתחשב בו וגם על זה יש לחשוב לפני שיגייסו עוד במט"ח, ומעבר לצורך (החשוב) בגיוון מקורות המימון. הרי שוק גיאוגרפי חדש שהנפקנו בו או מטבע חדש אינו כמו תיק מעצבים שיש להתפאר בו.

לסיום וללא קשר לעניין ההנפקות בחו"ל, נזכיר, מוקדם יותר השנה הבורסה הגישה תביעה משפטית בסכום 20.1 מיליון שקל נגד החשב הכללי במשרד האוצר, בגין "סירובה של הנתבעת לשלם את דמי הרישום בגין רישום אג"ח למסחר בבורסה במסגרת מאגר ההשאלות של משרד האוצר". הבורסה טענה כי המדינה לא שילמה לה במשך שנים בגין הרישום של האג"ח, והתעלמה מפניותיה בנושא. עדיין לא הוגש כתב הגנה. 

עוד כתבות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות