גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

קולה בטעם מנגו ומשקה שיבולת שועל: בעולם הפרסום, הקורונה כבר בנסיגה

מניתוח הפרסומות המדוברות במדד החודשי של "גלובס" ליולי עולה שהמסרים ממש לא חייבים לדבוק בקורונה ● שתיים מתוכו קשורות לפעילות שיווקית "רגילה" ● גם החודש לא נרשמה קורלציה בין ההשקעה בפרסום לבין ההצלחה ביצירת אימפקט ברשת

מפעל קוקה קולה בבני ברק / צילום: איל יצהר
מפעל קוקה קולה בבני ברק / צילום: איל יצהר

בעידן הדיגיטלי מרובה הערוצים והפלטפורמות, חברות מסחריות משקיעות מאמצים גדולים כדי שהמסר הפרסומי שלהן יצוף מעל הרעש התקשורתי, וכדי הצרכן יכיר אותן וידבר עליהן. מצד שני, הזמנים בהם התפיסה שפרסום הוא חיובי כל עוד מאייתים את שם החברה נכון, עבר מזמן, וחברות למדו בשנים האחרונות כי אם לא יזהרו, הצרכן יכול להעניש אותן או לפחות להקליד נגדן נמרצות. היכולת לייצר שיחה על המותג היא חרב פיפיות: הרעש גם יכול לייצר נזק. במדד החדש המשותף ל"גלובס", חברת ויגו מקבוצת יפעת בקרת פרסום, ולשתי קהילות מקצועיות - מנהלי שיווק מצייצים וקראיטיב פירסט, אנו בוחנים בכל חודש מה היו הקמפיינים שהציבור הרחב דיבר עליהם, מה נאמר על הקמפיין, ומה חושבים על הקמפיין המדובר אנשי המקצוע, ובמקביל, נבחן מה עורר שיחה בקהילות המקצועיות.

הקורונה הפכה להיות חלק משמעותי בחיי היומיום של הצרכנים, ובעולם השיווק והפרסום מתלבטים לא מעט כיצד להתמודד עם השינוי לא רק בתוך הארגונים פנימה, אלא גם עד כמה ובאיזה הקשרים כדאי להכניס את המשבר ותוצאותיו להתנהלות הפרסומית. מאליו ברור שהמשבר גוזר התאמות בהצעות המכר, מחזק את עולמות האונליין, ומחייב הצעות ערך מותאמות, אבל האם הצרכן קשוב אך ורק למסרים הקשורים לעולמות אלה? מניתוח הפרסומות המדוברות לחודש יולי עולה שהתשובה כנראה הפוכה לגמרי: שתיים מתוך הפרסומות המדוברות - השקת קולה זירו בטעם מנגו, והשקת משקה שיבולת השועל של תנובה - קשורים לפעילות שיווקית "רגילה".

לדברי שחר גור, סמנכ"ל מחקר ביפעת בקרת פרסום, "הרוויה מהעיסוק בנושא הקורונה באה לידי ביטוי גם בדירוג הקמפיינים המובילים של החודש, כאשר מדד האינטראקציות ברשת מהווה אינדיקציה למה מעניין ומניע את הגולשים. רק קמפיין אחד מהקמפיינים המדוברים של החודש - 'כיף להישאר בבית' של הוט נגע להתמודדות עם מציאות הקורונה".

גם החודש לא נרשמה קורלציה בין ההשקעה בפרסום לבין ההצלחה ביצירת אימפקט ברשת, שלושת הקמפיינים המובילים בהשקעה כספית (מפעל הפיס, תמי 4 וגלידות נסטלה) לא בלטו בשיח הגולשים.

לפי ערן גפן, "אין זה מקרה ששלושת המותגים המדוברים של החודש הם מענף המזון והמשקאות. בתקופות שפל כלכלי יש חזרה אל הבייסיק ובטח כאשר המסעדות והאירועים סגורים, ואנשים מתנחמים ומתעסקים יותר באוכל. אבל השיחה נוצרה לא רק בגלל הקמפיין אלא בעיקר בגלל מה שקרה בחיים האמיתיים. טעם המנגו החדש מייצר הפרעה שמניעה שיחה, חיובית או שלילית, על הנגיעה בקודש הקודשים - קוקה-קולה ומנגו? אני בטוח שהורמו כמה גבות בחדרי הישיבות לפני שהמהלך אושר. התמיכה של טחינת אל ארז בקהילת הלהט"ב, מנוגדת לקונצנזוס במגזר הערבי ממנו באה, ותגובות החרם במגזר לא איחרו להגיע. גם היא קרתה בעולם האמיתי ולא בחדר של פרסומאי. ואפילו משקה שיבולת שועל של תנובה, גם הוא חריגה משמעותית מהתפיסה האוטומטית של תנובה והתבססותה על חלב פרה, וכך יצרה תגובת בעיקר בקרב קהילת הטבעונים. בעצם אנחנו רואים שלושה מותגים שמתנהגים אחרת ממה שמצפים מהם ואפילו מפנים עורף כלשהו לעבר הבייס שלהם, ומתרחקים מהמורשת ממנה כביכול באו. בעידן שבו כולם רוצים לשנות את העולם, אבל מתקשים לשנות את עצמם, מרענן לראות את התזוזה הזו. ימים יגידו אם היא תשפיע אסטרטגית, אבל במבחן השיחה היא כבר מראה סימני נפט".

השקת זירו מנגו של קוקה קולה

גור: כאשר המשקה המוכר והאהוב בעולם יוצא עם טעם חדש, זה יכול להיגמר בנפילה כואבת, כפי שכבר קרה בעבר - אך מבחינת השיח ברשת, עולה שההשקה הצליחה בגדול. השיח כלל ציפייה רבה של גולשים לקראת הטעימה ומגוון רחב של מסקנות אחריה - מעדויות להתמכרות מהירה ועד גולשים שלא אהבו - אך לא ניתן להתעלם מההד שהמשקה עורר.

קולה זירו מנגו. המותג יכול לעמוד בתגובות שליליות / צילום: אתר החברה

סימן טוב: "קוקה קולה הוא מותג rich enough ושילוב טעם פירות ששייך בכלל לקטגורית משקאות קלים אחרת הוא בשורה מהפכנית. (בארה"ב קיים גם בטעם שרי ווניל) ובכל זאת- ההשקה היא בקריאייטיב בסיסי נטול קרנבל טרופי, סרט ישיר, פוד אפילי, בלי 'הסברים', בלי אסטרטגיה (ואגב, כמו שמציינת הכתובית בסרט - גם בלי פרי) ממש כאילו כל קיץ הם יוצאים בטעם חדש. כנראה שכשמדובר במותג כה עצמתי, גם הוא לא ממש נדרש to have a strategy או לדרמה קריאטיבית ודי בקונספט פשוט של 'חדש. קוקה קולה זירו בטעם מנגו' כדי לעורר בלוטות וביקוש".

פרידור: "השיח שהתעורר בעקבות הפרסומת הזאת לא היה על הפרסומת, אלא על המוצר. שזה מה שאנחנו רוצים…לא? העניין הוא לא הפרסומת אלא המוצר עצמו. במקרה הזה מדובר באחד מהמותגים הכי גדולים בעולם - מותג שמעורר רגשות. השקת הטעם החדש של זירו היא כנראה פרי של הרבה סקרי צרכנים, קבוצות מיקוד וניתוחים מעמיקים של המגמות. אבל חוץ מכל אלה, החדשנות הזו ממלאת עוד תפקיד - היא מעוררת את האוהדים. חלקם מאוד אוהבים, חלקם מחפשים בטירוף איפה ניתן להשיג, חלקם ממש שונאים וחלקם משווים את הטעם לכל מיני חומרים לא נעימים. מותג כמו קוקה קולה, יכול להרשות לעצמו הרבה דברים, אבל הוא לא יכול להרשות לעצמו להיות משעמם. זירו בטעם מנגו, לפי השיח ברשת, זה כנראה לא משעמם".

שפירא: "זה לא מפתיע שהשקת זירו מנגו בישראל עוררה שיח משמעותי. נראה כי הסקרנות שעורר המהלך התבססה על יצירת משולש חדש בלתי צפוי - המותג האייקוני קוקה קולה, בפני עצמו, הרשת הסמנטית החזקה שנבנתה סביב 'זירו' (אפס קלוריות, אפס סוכר) והחיבור לפרי האהוב. עד כה, נמנעה החברה המרכזית בישראל, לחבר את המותג קוקה קולה לעולם הפירות. נהפוך הוא - טעמי פירות נקשרו למותגים הנפרדים המופצים על ידי החברה: פריגת, נביעות בטעמים, ופיוזטי (או בגרסתו הקודמת נסטי). המשולש הייחודי שנוצר בין 'טעם החיים' על משמעויותיו הרבות, לאפשרות לצרוך טעם פירותי ייחודי, בלי צריכת הקלוריות והסוכר - הוביל לחיבור תועלות מסקרן וייחודי. וכפועל יוצא מן העובדה שמדובר במוצר צריכה שהסיכון בהתנסות בו אינו כרוך בעלויות גבוהות של זמן וכסף, הסקרנות תורגמה להתנסות מהירה. מקדם השיח עלה משמעותית בעקבות ההתנסות, אשר עוררה מגוון תגובות ברשת".

השקת משקה שיבולת שועל של תנובה

גור: "השיח הטבעוני תמיד גבוה בהיקפו ברשת. אבל לאור מגוון המוצרים הרחב הקיים, קשה ליצור בידול באמצעות מוצר חדש - ובכל זאת נראה שבתנובה הצליחו בכך, בהשקה האחרונה. המיקוד בהקצפת קפה הוכיח את עצמו, יצר בידול חיובי, והיה במוקד השיח. וכך גם הפצת המשקה בקרב קבוצות פודיז ומובילי דעה בתחום הקולינריה".

שרי: "תנובה ממשיכה בקניבליזם עצמי אנטי חלבי, למצב את תת המותג 'אלטרנטיב' כבחירה קולית ועכשווית. בקמפיין היא לא משקיעה בחינוך חיך, אלא רוכבת על המגמה עם השיר המזוהה איתה מימי התום הרחוקים ההם, הרבה לפני שהמקלות הסינים בחשו בחלב. 'האוטו שלנו גדול וירוק' בעיבוד חדש - מחבר לתנובה, והשדות בסרט הם רק רקע להצגת החופש, הטבע והגיוון. אין פה טרקטור עם חקלאים אלא מכונית פתוחה עם ליהוק צעיר ומגוון. סרט המותג המקדם עכשיו את משקה השבולת, לא מדבר בכלל על בריאות, ולא מתאר איך הגיעה השבולת הזו מהשדה, מהדייסה, מהגרנולה - לבריסטה. ככה, בטבעיות, מוצגת עוד אלטרנטיבה לאוהבי קפה חובבי ההרבה קצף ונמצאים על הרצף (טבעונים ובריאותנים מחמירים, לא יתקרבו למוצר תעשייתי כזה) ויחד עם הסלוגן 'מפתיע כמה שזה טעים' מקדמת קטגוריה שלמה, גם של מתחרים הנמצאים כבר שנים על המדף ומעולם לא התקרבו כל כך לפריים טיים ולהפוך קטן".

תנובה. "קניבליזם אנטי חלבי" שדווקא משתלם / צילום: צילום מסך

פרידור: "תנובה פגשה את מגמת הטבעונות עם ליין מוצרים איכותי, מעוצב וממותג באופן מעולה. ידוע גם שהטבעונים (גילוי נאות: אני בתוכם) עושים יותר רעש מחלקם היחסי באוכלוסייה. לכן ההשקה של משקה שיבולת שועל מקבלת ייצוג יתר ברשתות. אבל הפרסומת הזאת של תנובה עושה עוד שני דברים שהופכים אותה ליוצאת דופן: קודם כל תנובה מנכסת אליה את השירי 'האוטו שלנו' שכולנו גדלנו עליו, וזה מוציא מאיתנו נוסטלגיה נעימה. הדבר השני, והוא החשוב באמת, שהם לקחו מוצר נישה, מתוך הנישה הטבעונית ולקחו אותו ללב המיינסטרים דרך נושא ההקצפה. חלב שמקציף את הקפה כמו שצריך, וגם שייך לטרנד מגניב? פיצוח מעולה".

שפירא: "השיח שנוצר סביב השקת המשקה החדש מעידה על הצורך של הציבור הישראלי בחדשות מוצרית בעלת ערך אמיתי. הצורך בצריכת משקאות אלטרנטיביים לחלב התרומם בתקופה האחרונה, מעבר לשיח הטבעוני הבולט בהיקפו ברשת. גם קהלי מטרה שאינם טבעוניים - רגישים ללקטוז וגורמים נוספים, הובילו אותם לחיפוש פתרונות אלטרנטיביים. וכאשר חברה גדולה ומשמעותית כמו תנובה מייצרת קו מוצרים חדש העומד בבסיסו כאלטרנטיבה ל-DNA המוצרי הבסיסי של החברה, גוברת התרומה לשיח. משקה שיבולת שועל הצטרף כמוצר חדשני במיוחד לקו המוצרים של 'תנובה אלטרנטיב' ובלט בחדשנותו ובבידולו. לשוחרי הבריאות והלייף סטייל המחפשים אחר מוצרים אלטרנטיביים, החיבור בין משקה למוצר שיבולת שועל - שהובלט לראשונה על המדפים, והחיבור לתועלת לקפה ולתועלת ההקצפה, נגעו בתובנה מדייקת של קהלי המטרה ובמיצוב ייחודי ומבודל. לאחר שסופקה הסקרנות, הוגבר השיח בעקבות ההתנסות, מה ששם את המשקה החדש במקומו הבולט בשיח".

קמפיין "כיף להישאר בבית" של הוט

גור: "המהלך הפרסומי היחיד הקשור ישירות לקורונה ושהצליח לבלוט החודש בשיח הגולשים, גם אם עורר מיני סערה עקב ביקורת מסעדנים, הוא שיתוף הפעולה של ידוענית על (גל גדות) עם כוכבת נוער בדמות קים אור אזולאי, שיצר את האימפקט ברשת".

פרידור: "הפרסומת האחרונה של הוט מספרת סיפור נחמד, הפקה מעולה, גל גדות כוכבת על וכיף לראות אותה, ואז היא נתקעת בקיר הרגישות. השיח ברשת התעורר כמחאה של המסעדנים על הקביעה של וונדר וומן שלנו שעדיף להישאר בבית, בזמן שהם נאבקים על פרנסתם. ואז מיד באה התנצלות מאוד לבבית וגם זה עורר שיחה לא קטנה. אבל זאת לא הבעיה העיקרית של הפרסומת הזאת. בהוט הגדילו לעשות והרימו מערך שלם של תכני פנאי חדשים לתקופת הקורונה, וזה מה שהם רצו לקדם בפרסומת. גדות אמרה משהו על התכנים האלה במהלך הפרסומת, אבל זה מאוד משני וצריך לשים לב טוב שזה בכלל נאמר. המהלך המוצרי מצוין. הפרסומת לא משרתת אותו".

קמפיין הוט. "תובנה מדויקת ורלוונטית"  / צילום: מתוך יוטיוב

שפירא: "השיח שנוצר בעקבות הקמפיין של הוט, נוצר כתוצאה משילוב של תובנה מדויקת ורלוונטית בתקופת הקורונה, השימוש המסקרן בהצצה לחייה הפרטיים של הפרזטורית הנוצצת, והשיח השלילי שהתעצם בעקבות תרגום הקמפיין לחוסר רגישות כלפי בעלי המוניות והמסעדות. השיח השלילי שנוצר יצר מודעות וסקרנות גם בקרב מי שטרם יצא לו לצפות בפרסומת. הדיון הציבורי שנוצר סביב שאלת הרגישות של החברה עורר סקרנות רבה באשר לקמפיין עצמו, וגם בהקשר לתגובות של החברה ושל הפרזנטורית. בסופו של עניין, עורר השיח מודעות לאפשרויות החדשות שהחברה מציעה בתקופת הקורונה".

הקמפיינים החברתיים כיכבו

מהנתונים עולה כי קמפיינים חברתיים ממוקדי מסר וקהל מטרה, המנוהלים נכון ברשת, יכולים לזכות בתהודה גבוהה יותר מקמפיינים פרסומיים מושקעים.

ושני הקמפיינים שזכו לתהודה חזקה ולתגובות הצרכנים - קמפיין ההתגייסות להצלת טחינת אל ארז שהובילה קהילת הלהט"ב, כמו גם קמפיין "חאלסרטן" של עמותת מרכז טל.

בעיקר בלט קמפיין שאינו פרסומי אלא מהלך חברתי - מהלך התמיכה של טחינה אל ארז בקהילת הלהט"ב בחברה הערבית. מדובר במהלך שבו בעקבות סיוע לקהילה נתקלה החברה באיומי חרם מצד ארגונים ומובילי דעה בחברה הערבית, ובתגובה לכך הפך ויראלי דווקא בקרב הציבור היהודי - ומאוד לטובה - עם תמיכה נרחבת מפוליטיקאים, עיתונאים ואנשי תרבות.

גור: "המהלך הפרסומי הפך ויראלי ורשם נתון גבוה של 89,200 אינטראקציות (בעברית בלבד, לא כולל אינטראקציות לפוסטים בערבית שלא נבדקו במדד). זאת ללא כל השקעה פרסומית ותוך שיתוף פעולה עם האגודה למען הלהט"ב. עם זאת, על אף הדיווחים על עלייה במכירות, קשה לאמוד את התוצאה ארוכת הטווח של המהלך - הנזק התדמיתי/עסקי במגזר אל מול התמיכה בקרב הציבור הישראלי הרחב - אך הוא עורר הד ציבורי אדיר והמסר של החברה זכה לחשיפה שוות ערך לקמפיין של מיליונים".

סימן טוב: "הקלישאה 'כל משבר הוא הזדמנות' הוכיחה עצמה בגדול במקרה של טחינה אל ארז. תענוג לראות קמפיין חברתי אמיתי, בלי מימון, קריאיטייב או בריף, עם סולידריות והתארגנות ספונטנית של מתנדבים. מחאת הטחינה כמו מחאת בלפור מוכיחה שלמרות שהקונגרס האמריקאי צלב בשבוע שעבר את צוקרברג ועמיתיו, עדיין יש לרשתות החברתיות גם כוח חיובי, ולא רק פייקי, מסית ומשחית. אני לא יודעת אם מכירות אל ארז ימשיכו כך או שמדובר בנאמנות זמנית, אבל שוב ברור שכאשר יש סיפור מיוחד ואותנטי אפשר להתחבר אליו בלב ובכיס".

הקמפיין המדובר במצייצים: הגברת המודעות לחבישת מסכות של שופרסל, בכיכובה של מירי פסקל (אילן פלד)

מירי פסקל (אילן פלד) לשופרסל. "פרזנטורית אהובה ומוכרת בקהילה" / צילום: מתוך יוטיוב

קרן נהיר: "מירי היא פרזנטורית אהובה ומוערכת בקהילה, שמצליחה למשוך קשב צרכני ולהעביר מסרים בצורה משעשעת. הקהילה העריכה את ההתגייסות של שופרסל לקידום המסר החשוב של חבישת מסכה, כאמצעי להגנה מפני התפשטות הקורונה. התוכן המשעשע, מתחבר לעולמות התוכן של המותג, דן באוכל ומשלוחים, מעורר הזדהות וגורם להקשבה עד תום הפרסומת. הסטיילינג המבריק הוא בונוס. פרסומת שעושה כיף בתקופה לא פשוטה, וגורמת לזכירות ואהדה".

קמפיין החודש של קריאטיב פירסט: השת"פ בין הישרדות להסתדרות הרופאים

מירן פחמן: "ערב אחד, באמצע התוכנית הישרדות, עלו לפתע התראות על המסך, דומות לאלה של פיקוד העורף בזמן טילים. אבל אלו היו התראות אחרות. בפינה התחתונה של המסך, בצבע שחור כתום ועם מסר המשדר את מצב החירום של הרפואה בישראל. המהלך הוא משחק מדיה שמי שלא חי בישראל פשוט לא יבין. השימוש בהתראות המתפרצות, השמורות להתקפות טילים, על מנת לשדר מסר של מצב חירום ומצוקה של מערכת הבריאות הישראלית, הוא חכם, יוצא דופן ויושב בול על הבריף. אני משער ואף יודע שלא היה פשוט להעביר את הרעיון והביצוע עם הרשות השנייה ורק על כך מגיע מילה טובה לגיתם, משרד הפרסום שגם הביא את הרעיון וגם יישם אותו כנגד כל הסיכויים".

כך בדקנו, בחרנו וניתחנו

ויגו ניטרו את הקמפיינים הפרסומיים ברשתות החברתיות. הקמפיינים המובילים דורגו לפי היקף אינטראקציות - סכימת לייקים, תגובות ושיתופים. לאחר שאותרו הקמפיינים הבולטים, נוטר ונותח גם השיח עצמו - על מה דיברו בהקשר לקמפיין, והוצאת תובנות עיקריות. הקמפיינים המדוברים הועברו גם לנציגים מובילים בקהילות השיווק והפרסום כדי שינתחו את הקמפיין במונחים מקצועיים.

במקביל נבדק מה עורר שיח וזכה להערכה מקצועית בקהילות המקצועיות עצמן. מתוך הדאטה של הקהילות (שכל אחת מונה אלפי גולשים) נבחר הקמפיין שזכה לתגובות הרבות ומנהל באותה קהילה ניתח את הסיבות להצלחתו.

השופטים:
ד"ר מיכל שפירא
- סגנית דיקן להוראה וראש החוג לפרסום ותקשורת שיווקית, הקריה האקדמית אונו.
יואב פרידור - יזם ומנכ"ל Bthere2, יועץ חוויית לקוח, דיגיטל וחדשנות.
קרן נהיר - יועצת אסטרטגית לפיתוח עסקי ושיווק,
שרי סימן טוב - אשת קריאטיב עצמאית ומרצה, לשעבר וסמנכ"לית קריאטיב בפוגל אוגילבי.
מירן פחמן - בעל סוכנות פרסום עצמאית פונקט, בעל הפודקאסט Ear catcher ומנהל קבוצת הפייסבוק Creative First.
ערן גפן - מומחה לצמיחה עסקית, מייסד גפן טיים שנרכשה לאחרונה.

מנהלי שיווק מצייצים
הוקמו בשנת 2015 על ידי המייסדים - אמיר שניידר, לירן פורמן וטל ספיבק ● מספר חברים - 25,000

Creative First
המייסד הוא מירן פחמן ● מספר החברים בקבוצה עומד על 8,000 הקבוצה מאגדת בעיקר אנשי פרסום

עוד כתבות

אייל גפני / צילום: אוהד רומנו

הבנקים המסורתיים אומרים ללקוח: "עזוב אותי באמא שלך"

מנכ"ל וואן זירו אייל גפני מתייחס לראשונה בפודקאסט "כוחות השוק" לדיווחים על כוונת פרופ' אמנון שעשוע להיפרד מהמיזם שהקים: "יותר מעניין שהרבה גופים רציניים רוצים להשקיע בנו" ● הוא מסביר איך מצדיקים שווי של מעל מיליארד שקל לבנק שעדיין מפסיד, למה הוא בטוח שכניסת ענקית הפינטק רבולוט היא בשורה טובה עבורו, ומדוע האיטלקים סגרו את הדלת ● וגם: התחרות מול בתי ההשקעות

מפגינים בעיר גרנובל בצרפת. עימותים אלימים וונדליזם שובר שיאים / צילום: Reuters, Previtali Leo/ABACA

הכסף באירופה כבר לא מספיק לכולם, והזעם משתולל

30 שנות עבודה לקניית דירה, 80 שנה להכפלת רמת החיים: אחרי עשורים של שגשוג, העוגה הכלכלית באירופה הפסיקה לגדול, ונתח לקבוצה אחת בא על חשבון האחרת ● כשלמאבק מצטרפים תסכול של בני מהגרים וארגונים רדיקליים, התוצאה היא גל מהומות שמאיים על יציבות היבשת

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הוא יחזור? קריאות להשבת מנכ"ל אנבידיה לתפקידו

שתי קרנות שהחזיקו בסוף יוני במניות אנבידיה בשווי 2.13 מיליארד דולר מבקשות מהדירקטוריון להימנע ממינוי מנכ"ל קבוע לפני שיתבררו העובדות • במקביל, אילון מאסק הצטרף לעצומה הקוראת להחזיר את המייסד לתפקיד ● כמה כבר חתמו עליה?

דירת הפנטהאוז ברחוב התבור באור יהודה / צילום: תמונה פרטית

פנטהאוז ענק נמכר בחצי מיליון שקל פחות מהמצופה

דירת פנטהאוז בת 5 חדרים, בשטח 173 מ"ר עם שתי מרפסות, נמכרה תמורת 4.1 מיליון שקל ● המחיר נמוך יחסית לדירות מיוחדות שנמכרו במחצית הראשונה של השנה

גבול ירדן / צילום: ap, Raad Adayleh

הנשק החדש שתקבל שכנה של ישראל מהאמריקאים

למרות הסנקציות עליה, רוסיה מצליחה לייצר מדי חודש יותר מ־200 טילים, כשמתוכם כ־110 בליסטיים ● ארה"ב מוכרת אמל"ח במזרח התיכון, ולא רק לישראל ● וגם: המל"ט החדש שטורקיה משיקה ונושא רחפני נפץ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתיבי תחבורה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב מוסיפה 7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית: אלה הרחובות שצפויים להשתנות

התוכנית החדשה של עיריית תל אביב כוללת הוספת כ־7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ב־2027, לצד הסדרי תנועה שייתנו עדיפות לאוטובוסים ● בין מטרות התוכנית: הגדלת מהירות הנסיעה ב־25%, שיפור אמינות השירות ב־50% והגדלה ב-30% את מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית בתוך שנתיים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בני זוג שלא גרים ביחד רצו לאשר הסכם ממון. מה קבע ביהמ"ש?

מד"א יפצה עובדת שהופסק שיבוצה למשמרות במהלך ההריון ב־55.8 אלף שקל ● העליון קבע כי מי שמגיש לבית המשפט מסמך שנוסח באמצעות AI אינו יכול להתנער מאחריות לתוכנו ● ובית המשפט למשפחה דחה בקשה לאישור הסכם ממון בין בני זוג שאינם נשואים ואינם ידועים בציבור ● 3 פסקי דין בשבוע

אורי נתן / צילום: אורן דאי

המשרות והתנאים: בליץ גיוסים לקראת הקמת הבנק החדש

רבולוט הבריטית, שקיבלה רישיון בנקאי מותנה מבנק ישראל, מעוניינת לאשר שורה של משרות לקראת הקמתו ● ענקית הפינטק אמנם לא פרסמה את השכר המוצע, אך לפי הערכות בענף, לתפקידים המוצעים הוא נע בין 15־45 אלף שקל בחודש

כביש 6 / צילום: תמר מצפי

ההצעה הגבוהה לא הגיעה לקו הסיום: כך זכתה שפיר בכביש 6 צפון

קבוצת מנרב הציגה תחזית הכנסות הגבוהה ב־74% מזו של המדינה במכרז להקמת כביש 6 צפון, אך מנגנון התאמה שנקבע מראש במכרז הוביל לקריסת המודל הפיננסי שלה • בית המשפט דחה את העתירה נגד זכיית שפיר, והבהיר: גם הצעה שנראית אטרקטיבית יותר אינה יכולה לעקוף את כללי המכרז

גד זאבי / צילום: פולי בלום

כעשור לאחר שמכר את מניותיו באוברסיז, גד זאבי ישלם מס מלא על הרווחים

המחוזי בת"א דחה את ערעור חברת זאבי שינוע, שביקשה לקזז הפסדים נטענים מרווחי הון ממכירת מניות אוברסיז ● השופטת קבעה כי החובות האבודים נרשמו בדיעבד כדי להפחית את חבות המס של גד זאבי, וכי החברה לא הוכיחה את קיומם ● בעקבות ההחלטה יידרש זאבי לשלם מס על רווחים של כ-65 מיליון שקל, לצד קנס גירעון

רכבי משטרה ליד בית כנסת במרכז לונדון (אילסוטרציה) / צילום: ap

"לא אחזור לאיראן עד שננקום": כך איראן מנחה בזמן אמת מתקפות טרור על יעדים יהודיים באירופה

איראן מנסה להטיל טרור ולגבות מחיר מהמערב גם ללא לחימה עצימה באמצעות הכוונת פיגועים על אדמת אירופה ● יו"ר הפרלמנט האיראני קאליבאף הדגיש את המסר שקיבלו משמרות המהפכה מהמנהיג העליון: "לא נישאר במצב של לא מלחמה ולא שלום" ● קאליבאף חשף גם "עיר טילים חדשה" שתשנה "את המשוואה האסטרטגית באזור" לטענתו ● המוסד מקדם פעולה באיראן בעוד במערכת הביטחון מסתייגים ● חמאס אישר: מח"ט רפיח חוסל, היה מעורב בתכנון טבח 7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

יוני אסיא, מייסד ומנכ''ל איטורו / צילום: יח''צ eToro

איטורו נערכת לפיטורים רחבים בישראל. כל הפרטים

חברת הפינטק הישראלית איטורו, המפעילה פלטפורמה למסחר ולהשקעות בשוק ההון, נערכת לפיטורי עשרות עובדים ● בינואר השנה פיטרה החברה כ-7% מהעובדים שלה

סדרת משחקי מחשב gta / צילום: יח''צ

יותר ממיליארד דולר עוד לפני תחילת המכירות: GTA 6 מושק השבוע

המשחק המדובר ביותר בתעשיית הגיימינג בעשור האחרון מושק השבוע, לאחר שכבר הכניס כמעט 2 מיליארד דולר ממכירות מוקדמות ושבר שיאי ביקוש ● האם הוא יעמוד בציפיות ויצדיק יותר מעשור של המתנה?

נשיא לשכת סוכני הביטוח, שלמה אייזיק / צילום: רמי זרנגר

עוד מכה לנשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר: רשות שוק ההון שוקלת לשלול את הרישיון של שלמה אייזיק

נשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר זומן לשימוע בפני הממונה, לאחר כתב האישום נגדו בפרשת יונט קרדיט, בחשד שהיה שותף למרמה ב-50 מיליון שקל ● לפני שנתיים הרשות קנסה אותו ב-160 אלף שקל על העברת מניות לבתו

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

המניה הלוהטת בעולם בחצי מחיר: שאלנו את המומחים האם כדאי לקנות אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם

כטב''ם הרמס 650 תוצרת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מהפך אצל בעלת הברית של ישראל עשוי לשבש עסקאות ביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם: סרביה הייתה עד לאחרונה אחד מידידותיה האסטרטגיות ביותר של ישראל, אך הפסדו בבחירות של אלכסנדר ווצ'יץ עלול לשבש את המצב; בארה"ב, הנשיא דונלד טראמפ הובס בבחירות האמצע, ובכל זאת המדיניות של המנהיגים הרפובליקנים בקונגרס עשויה שלא להשתנות ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

BYD ATTO 3 / צילום: יח''צ

השתלטות הרכבים הסינים על השוק הישראלי עשויה להיעצר מכיוון מפתיע

נתח השוק של כלי הרכב הסיניים מתקרב ל־50%, ומותגים חדשים ממשיכים לנחות בארץ כמעט מדי שבוע ● שלושה גורמים עשויים להאט את הקצב בשנת 2027: שינוי מיסוי בבייג'ינג שיעלה את המחירים, חשש של חברות הליסינג מצניחת ערך - והירידה באהדה לסין בישראל

רנה האס, מנכ''ל ARM / צילום: ap

עבד 7 שנים באנבידיה: המנכ"ל הוותיק שכבר קיבל פנייה להחליף את ג'נסן הואנג

רנה האס, מנכ"ל ARM, קיבל פנייה מדירקטוריון אנבידיה ונחשב למועמד מוביל להחלפת ג'נסן הואנג ● ניסיונו הקודם באנבידיה והובלת ARM הפכו אותו למועמד בולט, על רקע סימני השאלה סביב המשך כהונתו של הואנג ● למינוי עשויה להיות גם משמעות לישראל, בזכות פעילות הפיתוח של ARM ברעננה והקשרים עם תעשיית השבבים המקומית

תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון / צילום: יוסי ליאון, חברת החשמל

הוועדה המקומית אשקלון ניסתה לגבות 117 מיליון שקל. היא תשלם 50 אלף שקל

ועדת הערר מחוז דרום ביטלה דרישה של עיריית אשקלון מחברת החשמל לתשלום היטל השבחה בסך 117.3 מיליון שקל בעקבות הסבת תחנת הכוח רוטנברג מפחם לגז ● נקבע כי התוכניות אינן מצדיקות גביית היטל וכי לא הוכחה עלייה בשווי התחנה או ברווחיות החברה ● בעקבות התנהלות הוועדה המקומית והשומה חסרת הבסיס, היא חויבה לשלם לחברת החשמל 50 אלף שקל הוצאות