גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר"פ קורונה: בדיקת קורונה במקום העבודה, לכל העובדים. כבר לא מדע בדיוני

חברת טרגט מרקט ובי"ח שיבא החלו להציע לחברות גדולות לבצע בדיקות סרולוגיות לעובדיהן, כדי לקבוע אילו עובדים מוגנים יותר מפני הנגיף ואילו פחות ולאפשר להן לקבל החלטות ארגוניות מושכלות ● המהלך עשוי להכניס את שוק העבודה לעידן חדש של מעורבות מעסיקים בבריאות עובדיהם

בדיקה סרולוגית. הרוב יתאכזבו לגלות שהם לא מוגנים מפני הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
בדיקה סרולוגית. הרוב יתאכזבו לגלות שהם לא מוגנים מפני הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

השבוע הודיעו חברת ניהול הפרויקטים טרגט מרקט ובית החולים שיבא על הקמת מערך של בדיקות סרולוגיות בתשלום עבור ארגונים, תחת המותג "טרגט מדקר". זו הפעם הראשונה שמוצעת לציבור הישראלי בדיקה רפואית הקשורה לקורונה, מחוץ למערך הבדיקות הרשמי של מערכת הבריאות אך בחסותו של מוסד רפואי.

בניגוד לבדיקת קורונה, שמטרתה לברר אם הנגיף נמצא בזמן מסוים בגופו של אדם, בדיקה סרולוגית מחפשת נוגדנים שמעידים על כך שאדם כבר נדבק במחלה בעבר. הבדיקה משווקת כהטבה לעובדים, שסקרנים לדעת אם לקו בקורונה, ומקווים כי יגלו שהם חלו ומחוסנים. עבור מעסיקים, היא צפויה לשמש כלי לניהול סיכונים.

הרצון של מעסיקים ושל הציבור בכלל לקדם חזרה לשגרה תוך שימוש ב"פספורט מחוסנים" עלה כבר בתחילת המגפה. כמה גורמים בארה"ב החלו להציע בדיקות סרולוגיות בתשלום, אולם, ה-FDA יצא אז בהודעות אזהרה בטענה שהן לא מדויקות מספיק. בריטניה יצאה בסקר סרולוגי מטעם המדינה, אך נאלצה לעצור אותו לאחר שגם היא גילתה שהתוצאות לא מדויקות. הארגון לתעסוקה שוויונית בארה"ב הקדים להכריז שאסור לחייב עובדים בבדיקה סרולוגית כי הדבר מפר את החוק להגנה על בעלי מוגבלויות.

בחודשים שעברו מאז חלו כמה התפתחויות בהבנת המחלה וההשפעה של הנוגדנים על הסיכון לחלות שנית, וגם הבדיקות עצמן השתפרו. גורמים פרטיים החלו שוב להתעניין בשוק. בבריטניה, החלה חברת ביטוח גדולה להציע את הבדיקה בחינם לאלפי עובדיה ובני משפחותיהם. בארה"ב עדיין אי אפשר לקבל את הבדיקות בתשלום, אולם בקליפורניה הציע אחד הקניונים בדיקות בחינם לנכנסים בשעריו. בשוודיה כמה חברות הציעו בדיקות קורונה בתשלום, עד שהמדינה החליטה על בדיקה סרולוגית רחבה לכלל האוכלוסייה וייתרה את המהלך.

לפני כחודש החל משרד הבריאות הישראלי בסקר סרולוגי לכלל האוכלוסייה, תוך הדגשה שהוא נועד ללמוד על התפשטות המחלה, אך יש להיזהר מהסקת מסקנות לגבי האדם היחיד. לטענת המשרד, הבדיקות לא מדויקות מספיק כדי שניתן יהיה להגיד לאדם שקיבל תוצאה חיובית כי הוא יכול להשיל מעליו אמצעי הגנה.

המהלך של טרגט מרקט עם שיבא כן מיועד לאדם היחיד, והחברה טוענת שהבדיקה שלה מדויקת ב-99%. משרד הבריאות לא אסר על המהלך, אף שאת הבדיקות לזיהוי חולי קורונה פעילים ברגע זה, השאיר אך ורק תחת שליטתו.

פרופ’ גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרה של זיהומים בשיבא, ומובילת הפרויקט מטעם בית החולים, מספרת שנכנסה אליו בין היתר משום שהייתה סקרנית לגבי הבדיקות הסרולוגיות כבר מתחילת המגפה. "רק בדיקה כזאת יכולה לחשוף בפנינו עם איזו מגפה אנחנו מתמודדים, עד כמה היא באמת מידבקת, מה רמות התמותה האמיתיות ממנה, ומהם דפוסי ההדבקה".

מי לחזית ומי לזום

לדברי מירי סיני, בעלי טרגט מרקט ומנכ"לית החברה, הבדיקות נועדו קודם כול לרווחת העובד. "אנשים מאוד רוצים לדעת שהם חלו. הם מבינים מכך שהמחלה המפחידה הזאת שמאיימת עליהם כבר הגיעה, ועברה, והם עברו את זה בסדר. זה מוריד את רמת הסטרס. חוץ מזה, זה מאפשר להם לנהל אחרת את הסיכונים שלהם.

"עבור החברות, הבדיקות הן כלי לניהול סיכונים. היום, אחרי כמה חודשים שבהם היינו באופוריה מכך שכולם עובדים מהבית וזה נהדר, אנחנו מגלים שזה לא תמיד כך. קשה לחנוך עובדים לתפקידים חדשים, קשה לשלב עובד חדש מבחינה חברתית, עובדים לא מקבלים מנטורינג לא פורמלי. אז היום המנהלים מקבלים החלטות לגבי החזרת עובדים לתפקידים עם חשיפה חברתית, בלי שיש להם מידע".

הכוונה היא שהעובדים שיימצאו אצלם נוגדנים לקורונה ינוהלו על ידי הארגון כמי שאינם בסיכון?

סיני: "אנחנו נבקש מאנשים שקיבלו תשובה חיובית להמשיך לעטות מסכה ולשמור על ריחוק חברתי, אבל אם אתה חייב לשלוח מישהו, עדיף שתשלח את העובד עם הסרולוגיה החיובית, ואם אתה בונה קפסולה, תשים את האנשים בסיכון עם הסרולוגים, וכך תפחית את הסיכון שלהם. בעצם אנחנו נותנים לאותו אדם מעטפת של חיסוניות עדר בקטנה. בבתי ספר, אולי נקצה מורה מחוסן לשיעור הפרונטלי לכיתות הנמוכות ומורה שעדיין לא חלה לשיעורי הזום. ארגונים הם חפצי חיים, ועם זאת רוצים לשמור על העובדים שלהם. בינתיים הקורונה איתנו, וזה הכלי שיש לנו".

בינתיים, ממצאים ראשונים מהסקר הסרולוגי של משרד הבריאות מראים כי שיעורי ההדבקה בישראל הם עדיין נמוכים, סביב 2%-3%. מדובר בערך בפי 10 ממספר החולים המאומתים, כמו במדינות אחרות. משמעות הנתון הזה היא שרוב העובדים שיעברו את הבדיקות הסרולוגיות יתאכזבו לגלות שהם אינם מוגנים.

מה אנחנו יודעים על הסיכון שבו נמצאים אנשים עם נוגדנים לקורונה?

רגב-יוחאי: "בתחילת הדרך עדיין לא היה ברור אם הנוגדנים נגד קורונה באמת מגינים מפני תחלואה שנייה, ולא היה ברור איזה מהנוגדנים נותן את ההגנה. היום, על פי המחקר הקיים, אנחנו מעריכים שכאשר הנוגדנים קיימים, הם כן נותנים הגנה. בבית החולים אנחנו עוקבים אחרי 200 חברי צוות שנמצאו אצלם נוגדנים, ואנחנו דוגמים אותם כל חודש. רק אצל אחד מהם רמות הנוגדנים ירדו מתחת לסף שאנחנו מאמינים שמקנה הגנה.

"בשיבא החלטנו להתנהל על בסיס המידע הזה, ומי שיש לו נוגדנים, נמהר יותר להעמיד אותו בחזית. אם כי כולנו בחזית, אבל כך אנחנו יכולים להחליט מי יהיה בעמדה המסוכנת במיוחד. אם עובדים סרולוגים נחשפים לחולה, אנחנו לא מבודדים אותם. אנחנו כן מבקשים מהם להמשיך להשתמש במסכות, בשביל הנראות וליתר ביטחון".

מה גילה לכם הסקר הסרולוגי שערכתם בשיבא?

רגב-יוחאי: "בתחילת המגפה אמרנו לרופאים שעובדים עם חולי הקורונה להישמר במיוחד, לא לצאת ולא להיפגש. במסגרת הבדיקות הסרולוגיות, השווינו את העובדים הממוגנים שלנו לעובדים מיישובים יותר אנדמיים כמו אלעד או בני ברק. התוצאה הייתה מפתיעה - רק עובד אחד מאלה שעובדים במחלקות הקורונה אבל לא גרים ביישובים אנדמיים היה חולה, וגם הוא נדבק כנראה מחוץ לבית החולים. כלומר המיגון עובד מצוין. לעומת זאת, ביישובים האנדמיים היה לנו בסוף אפריל שיעור חיוביים של 12%!

"בקרב הקבוצה שדגמנו, המשכנו לעקוב אחרי 200 איש, ואם רמות הנוגדנים שלהם ירדו מתחת לרף שקבענו, נמשיך שוב להתייחס אליהם כבעלי סיכון רגיל, אף שלא בטוח שזה נכון.

"כדי להכריע לגבי הסיכון לא מספיק לדעת שעברת את המחלה. ראינו גם 10% מהנבדקים שלנו שהיו חולים אבל לא פיתחו נוגדנים בכלל. זה קורה בעיקר לא-סימפטומטיים או למי שהיו לו תסמינים קלים".

אולי הבדיקה שלהם הייתה מוטעית?

רגב-יוחאי: "זה יכול להיות, אבל גם יכול להיות מצב שבו אנשים עם מחלה קלה אינם מפתחים נוגדנים".

"בהייטק מתעניינים"

אילו ארגונים יהיו הראשונים שישתשו בשירות? לדברי סיני, כבר נחתם הסכם עם חברת מנפאואר לבדיקת כל עובדי המטה. "יש לנו פגישות עם בכירים בתעשייה, חברות ההייטק מאוד מתעניינות. כמה מועדוני לקוחות פנו אלינו כדי שנשלב את ההצעה במועדון שלהם".

מה העלות של בדיקה כזו?

"הבדיקה עולה 250-300 שקל, תלוי במספר העובדים בכל ארגון".

עובד שלא ירצה להיבדק, המעסיק לא יוכל להכריח אותו, אומרת סיני, אך "מי שהחליט שהוא מבצע את הבדיקה מחויב לחשוף את התוצאה בפני המעסיק שלו".

דרושה חתימה על טופס הסכמה מדעת, כמו בניסוי מדעי?

סיני: "לא, ממש לא. הבדיקות הללו הן בדיקות מאושרות לשימוש והן לא חלק מניסוי".

למי שייך המידע שנאסף בבדיקות, והאם נעשה חיבור בינו לבין התיק הרפואי של המטופל?

סיני: "המידע נמצא אך ורק בשיבא והם יכולים לבצע ניתוח של המידע אך רק באופן אנונימי. אין קישור בין המידע הזה לבין שום מידע אחר".

לחכות עם החגיגות

בכמה מדינות, למשל בקנדה, התעוררה שאלה אתית סביב הבדיקות הסרולוגיות והאפשרות שהן יוצרות מעמדות של "סרולוגים" ו"לא סרולוגיים". במקרה הזה, הבדיקה מוצעת ספציפית למגזרים מסוימים, כמו הייטק ומועדוני לקוחות.

רגב-יוחאי: "זה דיון פילוסופי, כמו לשאול אם אנשים עם מחלות לב או עודף משקל הם במעמד אחר בחברה, אם קשישים הם ממעמד אחר. בפועל, אנשים ללא נוגדנים הם באמת בסיכון גבוה יותר, זו לא דעה קדומה".

סיני: "בהחלט כדאי לתת ייעוץ לארגונים איך לדבר עם העובדים על הבדיקה, ועל התובנות לניהול סיכונים שנגזרות ממנה ומשפיעות על התפקוד שלהם, כדי להתמודד עם הרגשות שעולים".

האם אין חשש שמי שקיבל תוצאה חיובית ייכנס לאופוריה מוגזמת, ויאללה לטינדר?
סיני: "הדבר החשוב הוא שהוא יהיה במעקב ויוודא שהנוגדנים לא דועכים".

רגב-יוחאי: "אני לא ממליצה לאף אחד לרוץ לחגוג בגלל הבדיקה. אנחנו בעולם מאוד כאוטי ומחפשים כל שביב מידע שיעזור לנו להתנהל. למשל, אם אני רוצה לפגוש את סבא וסבתא כדי שלא ימותו מבדידות, אז אולי אם אני סרולוגית אני כן אלך לראות אותם. אנחנו מקבלים פניות ממתנדבים סרולוגיים לבוא לעזור לנו בבית החולים, ואנחנו יכולים לקבל אותם ולמגן אותם קצת פחות מאשר את הצוות הרגיל".

עוד כתבות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%