גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כדי להגן על עיתונאים ועל הדמוקרטיה אין צורך בחקיקה פלילית מיוחדת

מכון החשיבה "זולת" יצא ביוזמה לקבוע עבירה פלילית חדשה בחוק העונשין נגד מי שתוקפים עיתונאים • היוזמה נועדה למטרה ראויה, אבל היא מיותרת • הטיפול בנושא יכול וצריך להיעשות באמצעות הגברת האכיפה בהסתמך על הוראות החוק הקיימות, וגם באמצעות חינוך והסברה

העיתונאי אבישי בן חיים מותקף בהפגנה מול בית ראש הממשלה. עיתונאים מותקפים ואף אחד לא עומד לדין / צילום: צילום מסך חדשות 13
העיתונאי אבישי בן חיים מותקף בהפגנה מול בית ראש הממשלה. עיתונאים מותקפים ואף אחד לא עומד לדין / צילום: צילום מסך חדשות 13

בשבועות האחרונים ראינו כמה התקפות אלימות על אנשי תקשורת בזמן שהם ניסו לעשות את עבודתם. ב-23 ביוני הותקף הפרשן הוותיק של ערוץ 12, אמנון אברמוביץ', על ידי משתתפים בהפגנת הימין נגד בג"ץ. אברמוביץ' חולץ מהמקום על ידי שוטרים. ב-7 ביוני, השוטרים הפכו בעצמם לתוקפים. צלם "הארץ" תומר אפלבאום, הותקף על ידי שוטרים כשבא לצלם את המחאה נגד הסיפוח. ב-14 ביולי הותקף מאיר קקון, על ידי שוטר במהלך המחאה נגד הסגרים שהוטלו על השכונות החרדיות. ב-15 ביולי הותקף עיתונאי חדשות 13 אבישי בן חיים, במהלך שידור סמוך להפגנות שנערכו מול מעון רה"מ בירושלים. מפגינים דחפו את בן חיים וקיללו אותו והוא נאלץ להימלט מהמקום.

המתקפות על אברמוביץ' ובן חיים הן רק דוגמאות קצה לשינוי השלילי ביחס הציבור לתקשורת ולעיתונאים. אין כמעט עיתונאי בישראל, כולל החתום מעלה, שלא סופג באופן כמעט יומיומי קללות, נאצות ואיומים ברשתות החברתיות ובמקומות אחרים.

ראש הממשלה מסית נגד התקשורת

חלק גדול מהאחריות להידרדרות ביחס הציבור לתקשורת מוטל על ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורביו. למעשה, הסתכלות מפוכחת על הפוליטיקה של נתניהו מראה שההסתה נגד התקשורת החופשית בישראל היא נדבך מרכזי בדרכו. נתניהו כבר מזמן לא מגיב באופן ענייני לביקורת שנמתחת עליו או על ממשלתו. הוא מעדיף לתקוף באופן אישי את מי שכתב או אמר אותם. בכך, רה"מ מסמן לציבור גדול שמאמין בו כאילו כל איש או אשת תקשורת שמבקרים אותו הוא אויב הציבור.

הביטויים למתקפות של נתניהו על עיתונאים הם מוכרים. על קצה המזלג, למשל, ב-2016, בעקבות תחקיר "עובדה" אודות סביבתו הקרובה, בחר רה"מ להתעלם מהביקורת ולתקוף חזיתית את מגישת התוכנית, אילנה דיין, בטענות כזב כאילו דיין היא בין המובילים קמפיין שנועד להפיל את ממשלת הימין ולהביא להקמתה של ממשלת שמאל.
כעבור כמה שנים, במסגרת קמפיין הבחירות ב-2019, יצא הליכוד בראשות נתניהו בקמפיין שלטי חוצות ענק כשתמונות של העיתונאים בן כספית, אמנון אברמוביץ', גיא פלג, ורביב דרוקר, התנוסס עליהן עם הסלוגן "הם לא יחליטו". כאילו שהעיתונאים, ולא הציבור, מחליט מי מנצח בבחירות.

בזמן האחרון, על רקע ההפגנות מול מעון ראש הממשלה בבלפור וברחבי הארץ, שוב מפנה נתניהו את הביקורת אל חלקים בתקשורת שמסקרים את האירועים ובעיקר כלפי חדשות 12 וחדשות 13. במקום להגיב לביקורת שמותחים המפגינים ולאפשר את מימוש זכות המחאה, נתניהו ואנשיו טוענים שחלקים בתקשורת מלבים את האש נגד נתניהו במטרה להפילו משלטונו.

ועוד לא דיברנו על הפרשות שבגינן עומד נתניהו לדין בימים אלה בבית המשפט המחוזי בירושלים שהמוקד שלהן הוא הניסיונות של נתניהו לשנות בדרכים מושחתת לכאורה, את האופן שבו מסקרים חלקים בתקשורת את שלטונו.

הפגיעה בעיתונות - איום על הדמוקרטיה

לאיום ההולך וגובר על העיתונות ועל עיתונאים יש משמעות שחורגת בהרבה מענייננו הפרטי. מדובר בפגיעה בחופש העיתונות שהוא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה תקינה. לכן, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע מצב שבו עיתונאים יפחדו להביע את דעתם מחשש כי ייפגעו, או הם יירתעו מלהגיע לסקר אירועים מסוימים מתוך פחד. אך מה ניתן לעשות?

מכון "זולת" שהוא מכון חשיבה אקטיביסטי חדש שמונהג על ידי אנשי שמאל ופועל לקידום מדיניות בנושא שוויון וזכויות אדם פרסם בימים האחרונים נייר מדיניות עם יוזמות חקיקה מעניינות להגנה על אנשי תקשורת. את המסמך חיברו אייל לוריא-פרדס ועינת עובדיה.

היוזמה המרכזית שהשניים מציעים היא לתקן את חוק העונשין ולקבוע עבירה פלילית ספציפית ומפורשת נגד אנשים שתוקפים עיתונאים בעת מילוי תפקידם. לפי ההצעה, לחוק העונשין יוכנס סעיף שיקבע כי: "התוקף עיתונאי והתקיפה קשורה למילוי תפקידו, או צוותי עיתונות, דינו- מאסר שלוש שנים.

בנוסף, הצעת החוק מציעה לקבוע שורה של מקרים בהם תקיפה של עיתונאי במהלך תפקידו תיחשב בנסיבות מחמירות - כמו אם נעשתה על ידי שוטר, על רקע לאומני, מגדרי או פוליטי או אם היה ברשות התוקף כלי נשק מסוג כלשהו. לפי ההצעה, במקרים הללו יש לקבוע עונש חמור יותר.

לשיטת "זולת", להגנה המוצעת בחוק מספר יתרונות. לדברי מחברי המסמך, ראשית, האפקט ההרתעתי של יצירת עבירה בחוק העונשין עשויה להיות לנהמשמעותית במיוחד בהקשר זה, באופן שימנע הישנות של תקיפות עיתונאים בעתיד. בנוסף, לשיטת "זולת" היא תביא לחידוד ודיוק הנהלים המשטרתיים בנוגע לטיפול באירוע שיש בו תקשורת ועיתונאים כדי לא להביא את השוטרים לביצוע דבר עבירה. ולבסוף, לפי מחברי המסמך, הצעת החוק הזו היא חלק משינוי הפרדיגמה שספר החוקים הישראלי צריך לעבור בהקשר של חופש העיתונות: הגנות על עיתונאים במקום הגבלות.

היוזמה הזו של "זולת" היא מאוד מעניינת וכאמור, נועדה למטרה ראויה וחשובה. אבל לטעמי היא פשוט מיותרת. זאת, מכיוון שכדי לטפל בתופעה של תקיפת עיתונאים, אין צורך בתיקון של חוק העונשין. הטיפול בתקיפת עיתונאים צריך להיעשות בשתי דרכים: הראשונה, המיידית - באמצעות הגברת האכיפה בהסתמך על הוראות החוק הקיימות. השנייה, שאת פרותיה נראה רק בטווח הרחוק - באמצעות הסברה, חינוך, והכשרה.
לגבי האכיפה - המשטרה והפרקליטות לא נזקקות לתיקון בחוק העונשין כדי לטפל במתקפות על עיתונאים, הן צריכות להתחיל לעשות שימוש בכלים שנמצאים בידיהן.

סעיף 378 לחוק העונשין עוסק בעבירות תקיפה וקובע כי "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה". סעיף 379 קובע בהמשך לכך כי "התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, ואילו סעיף 380 קובע כי התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים".

תוקפים עיתונאים ולא נעצרים

כשאמנון אברמוביץ' או אבישי בן חיים הותקפו בזמן שניסו לעשות את עבודתם, האירועים זכו לתהודה רבה אבל איש מבין המאיימים והתוקפים לא הועמד לדין על התקיפות. יתר על כן, ככל הידוע לי, איש מהם לא נחקר במשטרה. במקום לנקוט ביד קשה נגד מפגינים שבאים לממש את זכות המחאה שלהם מול בית רה"מ בבלפור, צריכה המשטרה לאפשר את מימוש זכות ההפגנה ואת היד הקשה היא צריכה לנקוט נגד מי שתוקף עיתונאים שבאים לסקר את ההפגנות.

באשר להכשרה, לחינוך ולהסברה. עם כל הכבוד ליוזמת החקיקה של מכון "זולת", כל עוד הציבור הישראלי ושוטרי משטרת ישראל בפרט, לא מבינים, במובן העמוק, את החשיבות הרבה בלאפשר לעיתונות לעשות את עבודתה ללא פחד ומורא, שום שינוי חוקי לא יעזור. כי ללא חופש עיתונות אין חופש ביטוי וההגנה על חופש הביטוי היא אבן יסוד של המדינה.

את ההסברה אפשר להתחיל במה שכתב נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, שמעון אגרנט, ב-1953 בפס"ד "קול העם" שבו אגרנט קיבל את עתירת עיתון "קול העם" נגד סגירתו, בהתבססו על מגילת העצמאות.

"העיקרון של חופש הביטוי הוא עקרון הקשור קשר אמיץ עם התהליך הדמוקרטי. במשטר אוטוקרטי נחשב המושל כאדם עליון וכמי שיודע, איפוא, מה טוב ומה רע בשביל נתיניו.. בין אם שגה המושל ובין אם לא, אסור לכל אדם למתוח עליו דברי ביקורת בפרהסיה, הואיל ואלה עלולים לפגוע במרותו", כתב אגרנט והוסיף: "מאידך גיסא, במדינה של משטר דמוקרטי - הוא משטר ‘רצון העם' - רואים את "המושלים" כמורשים וכנציגים של העם שבחרם, אשר על כן רשאי הוא בכל עת להעביר את מעשיהם המדיניים תחת שבטו". לתשומת לבו של ראש הממשלה ולתשומת לבם של תוקפי העיתונאים באשר הם. 

עוד כתבות

דנה שפירא ורונן מלחן, הורים לעמרי, בעלי דה סושיאליסט ועסק טעים / צילום: תמונה פרטית

"לא יכולנו לשבת ולחכות שיכריעו את גורלנו פעם אחר פעם"

דנה שפירא ורונן מלחן, הורים לעמרי ● בעלי "דה סושיאליסט", חברה שמספקת שירותי סושיאל, ו"עסק טעים" למזון ביתי ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

עליות קלות בת"א; עסקת הענק בתחום המוליכים למחצה מקפיצה את טאואר ב-7%

אודיוקודס פרסמה דוחות טובים לרבעון השלישי ● להב זוכה להמלצה חיובית מבית ההשקעות ווליו בייס ● חברת AMD הודיעה על רכישת זיילינקס (Xilinx) תמורת 35 מיליארד דולר - טאואר מקבלת רוח גבית ● מחזור המסחר בשעה זו מסתכם ב-525 מיליון שקל

סטנלי פישר  / צילום: רויטרס

ההתנגדות החריגה, ההתפטרות הסוערת והביקורת החריפה: הפרוטוקולים של בחירת סטנלי פישר לדירקטוריון הפועלים

השופט משה גל על ההצבעה של דוד אבנר נגד מועמדות פישר: "חריגה וכל כך אינטרסנטית וכל כך פוגענית" ● אבנר האשים את חברי הוועדה: "אתם מתאמים ביניכם עמדות והחלטות מחוץ לפגישות הוועדה ומשנים את החוקים בדיעבד" ● היום נחשף פרוטוקול חלקי ביחס לדיון הנוסף במועמדות פישר, לאחר שלכאורה נפסל בשל הצבעת אבנר

רמי שבירו / צילום: אביב חופי

הפרקליטות הגישה כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד חברת רמי שבירו בחשד לגרימת מותו ברשלנות של פועל

זאת בגין מותו של פועל הבניין יונג קסו ז"ל באתר בניה בגליל ים בהרצליה, ב-4 בספטמבר אשתקד ● התאונה אירעה בשעה שהפועל טיפס לקומה 9 לצורך פירוק תבניות ליציקת בטון ● בפרקליטות מציינים כי הוא היה ללא קסדה ולא קשר את עצמו לרתמת בטיחות

משרד סימילרווב / צילום: עודד בביוף

בדרך להנפקה: ויולה צמיחה ו-ION השקיעו 120 מיליון ד' בסימילרווב

"סכום משמעותי" מההשקעה שימש לרכישת מניות ממשקיעים קיימים, מייסדי ועובדי החברה ● המנכ"ל, אור עופר: "שני הרבעונים האחרונים היו פסיכיים - הכי טובים שהיו לנו בהיסטוריה"

יחידת להב 433 במשטרה / צילום: שלומי יוסף

פשיטה על רשות מקומית נוספת: המשטרה עצרה שמונה בחשד לעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים

בנוסף עיכבה המשטרה שמונה חשודים נוספים לחקירה באזהרה ● בין העצורים עובדי ציבור ברשות מקומית ● על פי החשד, החשודים פעלו לכאורה על מנת לקדם מכרזים שבאחריות הרשות המקומית בתמורה ללקיחת טובות הנאה

בצלאל סמוטריץ’ / צילום: רפי קוץ

מירי רגב חשפה בועידת "גלובס" כי תתנגד לתוכנית המטרו ועוררה את זעמו של בצלאל סמוטריץ': "כבר לא יכול לשתוק"

במסגרת ועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס", הכריזה שרת התחבורה במפתיע כי היא מתנגדת לתוכנית המטרו בגוש דן ● דבריה הובילו את השר הקודם לשבור שתיקה: "מדובר באמירה פופוליסטית ומופרכת" ● עקב דבריו, השניים החלו להתקוטט בטוויטר

גיל שוויד / צלם: איל יצהר

צ'ק פוינט: חברת הערך הישראלית בשוק הסייבר אטרקטיבית?

ברבעונים האחרונים הציגה חברת הסייבר תוצאות מעל לצפי, עם האצה בקצב הצמיחה במוצרים, בהמשך לשיפור רווחיותה ● בבנק ההשקעות אופנהיימר סבורים כי צ'ק פוינט צפויה ליהנות מביקושים חזקים גם בגל השני של מגפת הקורונה

עו"ד מאיר שפיגלר / צילום: איל יצהר

מי ישלם? שפיגלר ישלם! הקרב בין ביטוח לאומי לאוצר ופוסט התגובה שלא ייכתב לעולם

המוסד לביטוח לאומי פרסם פוסט מאוד לא שגרתי שבו עקץ את משרד האוצר ● מאחורי הקלעים, משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי רבים על הקרדיט ומתקשים לעשות סדר לאזרח הקטן

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

בורסות וול סטריט ננעלו בירידות חדות בצל העלייה בתחלואה לשיא יומי

מדד הנאסד"ק איבד 1.6%, מדד דאו ג'ונס ירד ב-2.3%, ומדד S&P 500 נפל ב-1.9% ● מדד הפחד זינק ב-20%; הנפט צנח ב-3.6% ● מניות התעופה והקרוזים בלטו בירידות ● אנט גרופ, זרוע הפינטק של עליבאבא הסינית, תגייס 34.5 מיליארד דולר (מחוץ לארה"ב) בהנפקה הגדולה בהיסטוריה

קובי חנוך, מנכ"ל וויביט ננו / צילום: יח"צ

מנכ"ל וויביט ננו לאחר זינוק של 400% במניה: "כל מכשיר אלקטרוני בעולם הוא יעד בשבילנו"

וויביט, שעדיין לא רושמת כל הכנסות, מייצרת טכנולוגיה של זיכרונות לא נדיפים, שיכולים להחזיק מידע גם כשאין חשמל: "הטכנולוגיה שלנו הרבה יותר מתקדמת ממה שיש היום בשוק הסמיקונדקטור"

השופטת האמריקאית איימי קוני בארט / צילום: Matt Cashore/Notre Dame University, רויטרס

איימי קוני בארט הושבעה כשופטת בית המשפט העליון בארה"ב

איימי קוני בארט תהיה האישה החמישית שתשרת בבית המשפט העליון ● קוני בארט אושרה בהצבעה של 52 בעד ו-48 נגד, כאשר מרבית המתנגדים היו מהמפלגה הדמוקרטית, פרט לסנאטור רפובליקאי אחד שהצביעה נגד המינוי

סניף דיסקונט מרכנתיל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

החשד לשוחד בעיריית אילת: המשטרה פשטה על משרדי מרכנתיל דיסקונט ועיכבה עובדים לחקירה, בהם סמנכ"ל

בנק דיסקונט הודיע לפני זמן קצר כי שוטרי להב 433 ביצעו חיפוש במשרדי חברת מרכנתיל דיסקונט ● ל"גלובס" נודע כי מדובר בהסתעפות של פרשה הנוגעת לחשדות לפלילים בקרב בכירים בעיריית אילת, שהותרה היום לפרסום

נשיא סין במכון המחקר הרפואי של הצבא בבייג'ין. לומד על התקדמות החיסונים לקורונה / צילום: Ding Haitao, Associated Press

מצרים מסתמנת כשער להפצת חיסון לקורונה למדינות מתפתחות

מצרים מציעה פלטפורמות להפצת החיסון למאות מיליוני בני אדם במזרח התיכון ובאפריקה ● סין ורוסיה בחנו מדינות נוספת באזור, כולל איחוד האמירויות, אך גודלה של מצרים, מיקומה והניסיון שלה בייצור חיסונים מעניקים לממשלתה קלף מיקוח

מירי רגב צילום תמר מצפי

"לא אאפשר עוד חריגות": האיום של מירי רגב כלפי נת"ע

שרת התחבורה מירי רגב הודיעה לנת"ע כי "כל חריגה נוספת תביא אותי לשקול מחדש אם החברה תוכל להמשיך לנהל את הרכבות הקלות" ● בנוסף לתוספת תקציב, ביקשה נת"ע גם לדחות את מועד סיום הפרויקט שעמד על סוף 2021 בשנה שלמה

מפעל מכוניות חשמליות בגרמניה. במערב אירופה נמכרו השנה מעל 400 אלף חשמליות / צילום: Matthias Rietschel, רויטרס

הפסקת חשמל: למה ישראל מקרטעת אחרי העולם באימוץ מהפכת הרכב הירוק

למרות הקורונה, המכירות הגלובליות של הרכב החשמלי נסקו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020, והאיצו את התאוששות השוק ● בארץ, לעומת זאת, המדינה לא ממהרת להעניק הטבות לחשמליות, ואפילו למקבלי הרכב הצמוד אין מוטיבציה להתחיל להשתמש בהן

נחמן אשפרופ' - ראש חטיבת הבריאות מכבי / צילום: תמר מצפי

המחליף של פרויקטור הקורונה: פרופ' נחמן אש

ראש הממשלה ושר הבריאות סיכמו כי פרופ' אש יחליף את הפרויקטור הנוכחי רוני גמזו החל מנובמבר ● גמזו יחזור לתפקידו באיכולוב, אף שהביע נכונות להישאר בתפקיד לתקופה קצרה נוספת או לקבל על עצמו אחריות נקודתית במערך הקורונה

מפגעי הפסולת שתועדו במטמנת עברון  / צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה

העמדה לדין בקצא"א על אחריות לאסון האקולוגי החמור בתולדות המדינה

פרקליטות המדינה הודיעה לחברת קצא"א ולחמישה בעלי תפקידים בעבר ובהווה, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בשל עבירות סביבתיות, זאת לאחר שש שנים שחלפו מאז אסון דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה

דירות למכירה ולהשכרה / צילום: פאול אורלייב

מס רכישה הופחת, והמשקיעים שבו לנדל"ן: שיא של שלוש שנים ברכישות באוגוסט

הציבור רכש באוגוסט 10,500 דירות, עלייה של 23% לעומת אוגוסט 2019 ושל 8% לעומת יולי ● רק באוגוסט 2009 נרשמו יותר עסקאות מכל חודשי אוגוסט של ה-20 שנים האחרונות

פרופ' נחמן אש  / צילום: דפנה גזית

תומך בשיטת הרמזור, לא מפחד מסגר ולא חוסך בביקורת על הממשלה: המחליף של גמזו מביא איתו כיוון שונה לטיפול במגפה

בזמן שרוני גמזו יחזור לנהל את בית החולים איכילוב וייתרחק ממוקד קבלת ההחלטות ומישיבות קבינט הקורונה אל תוך הלילה, מחליפו בתפקיד יגבש גישה משלו לטיפול במשבר הקורונה המתמשך, כשנכון לשעה זו, לא ידוע מה תהיינה סמכויותיו