גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כדי להגן על עיתונאים ועל הדמוקרטיה אין צורך בחקיקה פלילית מיוחדת

מכון החשיבה "זולת" יצא ביוזמה לקבוע עבירה פלילית חדשה בחוק העונשין נגד מי שתוקפים עיתונאים • היוזמה נועדה למטרה ראויה, אבל היא מיותרת • הטיפול בנושא יכול וצריך להיעשות באמצעות הגברת האכיפה בהסתמך על הוראות החוק הקיימות, וגם באמצעות חינוך והסברה

העיתונאי אבישי בן חיים מותקף בהפגנה מול בית ראש הממשלה. עיתונאים מותקפים ואף אחד לא עומד לדין / צילום: צילום מסך חדשות 13
העיתונאי אבישי בן חיים מותקף בהפגנה מול בית ראש הממשלה. עיתונאים מותקפים ואף אחד לא עומד לדין / צילום: צילום מסך חדשות 13

בשבועות האחרונים ראינו כמה התקפות אלימות על אנשי תקשורת בזמן שהם ניסו לעשות את עבודתם. ב-23 ביוני הותקף הפרשן הוותיק של ערוץ 12, אמנון אברמוביץ', על ידי משתתפים בהפגנת הימין נגד בג"ץ. אברמוביץ' חולץ מהמקום על ידי שוטרים. ב-7 ביוני, השוטרים הפכו בעצמם לתוקפים. צלם "הארץ" תומר אפלבאום, הותקף על ידי שוטרים כשבא לצלם את המחאה נגד הסיפוח. ב-14 ביולי הותקף מאיר קקון, על ידי שוטר במהלך המחאה נגד הסגרים שהוטלו על השכונות החרדיות. ב-15 ביולי הותקף עיתונאי חדשות 13 אבישי בן חיים, במהלך שידור סמוך להפגנות שנערכו מול מעון רה"מ בירושלים. מפגינים דחפו את בן חיים וקיללו אותו והוא נאלץ להימלט מהמקום.

המתקפות על אברמוביץ' ובן חיים הן רק דוגמאות קצה לשינוי השלילי ביחס הציבור לתקשורת ולעיתונאים. אין כמעט עיתונאי בישראל, כולל החתום מעלה, שלא סופג באופן כמעט יומיומי קללות, נאצות ואיומים ברשתות החברתיות ובמקומות אחרים.

ראש הממשלה מסית נגד התקשורת

חלק גדול מהאחריות להידרדרות ביחס הציבור לתקשורת מוטל על ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורביו. למעשה, הסתכלות מפוכחת על הפוליטיקה של נתניהו מראה שההסתה נגד התקשורת החופשית בישראל היא נדבך מרכזי בדרכו. נתניהו כבר מזמן לא מגיב באופן ענייני לביקורת שנמתחת עליו או על ממשלתו. הוא מעדיף לתקוף באופן אישי את מי שכתב או אמר אותם. בכך, רה"מ מסמן לציבור גדול שמאמין בו כאילו כל איש או אשת תקשורת שמבקרים אותו הוא אויב הציבור.

הביטויים למתקפות של נתניהו על עיתונאים הם מוכרים. על קצה המזלג, למשל, ב-2016, בעקבות תחקיר "עובדה" אודות סביבתו הקרובה, בחר רה"מ להתעלם מהביקורת ולתקוף חזיתית את מגישת התוכנית, אילנה דיין, בטענות כזב כאילו דיין היא בין המובילים קמפיין שנועד להפיל את ממשלת הימין ולהביא להקמתה של ממשלת שמאל.
כעבור כמה שנים, במסגרת קמפיין הבחירות ב-2019, יצא הליכוד בראשות נתניהו בקמפיין שלטי חוצות ענק כשתמונות של העיתונאים בן כספית, אמנון אברמוביץ', גיא פלג, ורביב דרוקר, התנוסס עליהן עם הסלוגן "הם לא יחליטו". כאילו שהעיתונאים, ולא הציבור, מחליט מי מנצח בבחירות.

בזמן האחרון, על רקע ההפגנות מול מעון ראש הממשלה בבלפור וברחבי הארץ, שוב מפנה נתניהו את הביקורת אל חלקים בתקשורת שמסקרים את האירועים ובעיקר כלפי חדשות 12 וחדשות 13. במקום להגיב לביקורת שמותחים המפגינים ולאפשר את מימוש זכות המחאה, נתניהו ואנשיו טוענים שחלקים בתקשורת מלבים את האש נגד נתניהו במטרה להפילו משלטונו.

ועוד לא דיברנו על הפרשות שבגינן עומד נתניהו לדין בימים אלה בבית המשפט המחוזי בירושלים שהמוקד שלהן הוא הניסיונות של נתניהו לשנות בדרכים מושחתת לכאורה, את האופן שבו מסקרים חלקים בתקשורת את שלטונו.

הפגיעה בעיתונות - איום על הדמוקרטיה

לאיום ההולך וגובר על העיתונות ועל עיתונאים יש משמעות שחורגת בהרבה מענייננו הפרטי. מדובר בפגיעה בחופש העיתונות שהוא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה תקינה. לכן, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע מצב שבו עיתונאים יפחדו להביע את דעתם מחשש כי ייפגעו, או הם יירתעו מלהגיע לסקר אירועים מסוימים מתוך פחד. אך מה ניתן לעשות?

מכון "זולת" שהוא מכון חשיבה אקטיביסטי חדש שמונהג על ידי אנשי שמאל ופועל לקידום מדיניות בנושא שוויון וזכויות אדם פרסם בימים האחרונים נייר מדיניות עם יוזמות חקיקה מעניינות להגנה על אנשי תקשורת. את המסמך חיברו אייל לוריא-פרדס ועינת עובדיה.

היוזמה המרכזית שהשניים מציעים היא לתקן את חוק העונשין ולקבוע עבירה פלילית ספציפית ומפורשת נגד אנשים שתוקפים עיתונאים בעת מילוי תפקידם. לפי ההצעה, לחוק העונשין יוכנס סעיף שיקבע כי: "התוקף עיתונאי והתקיפה קשורה למילוי תפקידו, או צוותי עיתונות, דינו- מאסר שלוש שנים.

בנוסף, הצעת החוק מציעה לקבוע שורה של מקרים בהם תקיפה של עיתונאי במהלך תפקידו תיחשב בנסיבות מחמירות - כמו אם נעשתה על ידי שוטר, על רקע לאומני, מגדרי או פוליטי או אם היה ברשות התוקף כלי נשק מסוג כלשהו. לפי ההצעה, במקרים הללו יש לקבוע עונש חמור יותר.

לשיטת "זולת", להגנה המוצעת בחוק מספר יתרונות. לדברי מחברי המסמך, ראשית, האפקט ההרתעתי של יצירת עבירה בחוק העונשין עשויה להיות לנהמשמעותית במיוחד בהקשר זה, באופן שימנע הישנות של תקיפות עיתונאים בעתיד. בנוסף, לשיטת "זולת" היא תביא לחידוד ודיוק הנהלים המשטרתיים בנוגע לטיפול באירוע שיש בו תקשורת ועיתונאים כדי לא להביא את השוטרים לביצוע דבר עבירה. ולבסוף, לפי מחברי המסמך, הצעת החוק הזו היא חלק משינוי הפרדיגמה שספר החוקים הישראלי צריך לעבור בהקשר של חופש העיתונות: הגנות על עיתונאים במקום הגבלות.

היוזמה הזו של "זולת" היא מאוד מעניינת וכאמור, נועדה למטרה ראויה וחשובה. אבל לטעמי היא פשוט מיותרת. זאת, מכיוון שכדי לטפל בתופעה של תקיפת עיתונאים, אין צורך בתיקון של חוק העונשין. הטיפול בתקיפת עיתונאים צריך להיעשות בשתי דרכים: הראשונה, המיידית - באמצעות הגברת האכיפה בהסתמך על הוראות החוק הקיימות. השנייה, שאת פרותיה נראה רק בטווח הרחוק - באמצעות הסברה, חינוך, והכשרה.
לגבי האכיפה - המשטרה והפרקליטות לא נזקקות לתיקון בחוק העונשין כדי לטפל במתקפות על עיתונאים, הן צריכות להתחיל לעשות שימוש בכלים שנמצאים בידיהן.

סעיף 378 לחוק העונשין עוסק בעבירות תקיפה וקובע כי "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה". סעיף 379 קובע בהמשך לכך כי "התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, ואילו סעיף 380 קובע כי התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים".

תוקפים עיתונאים ולא נעצרים

כשאמנון אברמוביץ' או אבישי בן חיים הותקפו בזמן שניסו לעשות את עבודתם, האירועים זכו לתהודה רבה אבל איש מבין המאיימים והתוקפים לא הועמד לדין על התקיפות. יתר על כן, ככל הידוע לי, איש מהם לא נחקר במשטרה. במקום לנקוט ביד קשה נגד מפגינים שבאים לממש את זכות המחאה שלהם מול בית רה"מ בבלפור, צריכה המשטרה לאפשר את מימוש זכות ההפגנה ואת היד הקשה היא צריכה לנקוט נגד מי שתוקף עיתונאים שבאים לסקר את ההפגנות.

באשר להכשרה, לחינוך ולהסברה. עם כל הכבוד ליוזמת החקיקה של מכון "זולת", כל עוד הציבור הישראלי ושוטרי משטרת ישראל בפרט, לא מבינים, במובן העמוק, את החשיבות הרבה בלאפשר לעיתונות לעשות את עבודתה ללא פחד ומורא, שום שינוי חוקי לא יעזור. כי ללא חופש עיתונות אין חופש ביטוי וההגנה על חופש הביטוי היא אבן יסוד של המדינה.

את ההסברה אפשר להתחיל במה שכתב נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, שמעון אגרנט, ב-1953 בפס"ד "קול העם" שבו אגרנט קיבל את עתירת עיתון "קול העם" נגד סגירתו, בהתבססו על מגילת העצמאות.

"העיקרון של חופש הביטוי הוא עקרון הקשור קשר אמיץ עם התהליך הדמוקרטי. במשטר אוטוקרטי נחשב המושל כאדם עליון וכמי שיודע, איפוא, מה טוב ומה רע בשביל נתיניו.. בין אם שגה המושל ובין אם לא, אסור לכל אדם למתוח עליו דברי ביקורת בפרהסיה, הואיל ואלה עלולים לפגוע במרותו", כתב אגרנט והוסיף: "מאידך גיסא, במדינה של משטר דמוקרטי - הוא משטר ‘רצון העם' - רואים את "המושלים" כמורשים וכנציגים של העם שבחרם, אשר על כן רשאי הוא בכל עת להעביר את מעשיהם המדיניים תחת שבטו". לתשומת לבו של ראש הממשלה ולתשומת לבם של תוקפי העיתונאים באשר הם. 

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

סיום המערכה האיראנית הקפיץ את המחזור בענף התיירות ב-270%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הישראלים חזרו להזמין חופשות, וענף האופנה רשם גידול של כ-140%

חנות של רשת סבון / צילום: יח''צ-דן לב

קבוצת גולף נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מרבית הפעילות של רשת סבון

גולף דיווחה כי היא מעוניינת לרכוש את פעילות ההפצה, הפעלת החנויות ואתר האינטרנט של סבון ● במקביל, סבון עדכנה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ למכירת מפעל הייצור שלה הממוקם בקריית גת ● אם המפעל לא יימכר, הוא מתוכנן להיסגר בעוד שנה

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

החמרה בפיקוח על הנפקות בבורסה: מפיצים יידרשו להירשם ולדווח לרשות ני"ע

בעקבות העלייה בפעילות המפיצים בשוק ההון, רשות ניירות ערך תחייב גופים שפעלו עד כה בענף ללא פיקוח להירשם במרשם החתמים – גם אם אינם מציעים חיתום ● מרבית המפיצים כבר רשומים, אך ברשות פועלים להגביר את הפיקוח על גורמים נוספים הגוזרים קופון מהנפקות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

האם זו החברה הראשונה בוול סטריט שתגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר

58 מתוך 66 האנליסטים שמסקרים את מניית אנבידיה בוול סטריט ממליצים לרכוש אותה, ואנליסט אחד אף צופה שהיא תזנק עד למחיר של 250 דולר, כ-60% מעל מחירה כעת ● "אנחנו בנקודה שבה אנבידיה מתחילה להגדיל את ייצור שבבי ה-Blackwell"

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

אסדת קידוח לוויתן / צילום: אלבטרוס

תחזית הכנסות קרן העושר עודכנו כלפי מעלה: 57-74 מיליארד דולר

בעקבות עדכון כלפי מעלה של כמויות הגז במאגר "לוויתן" והכניסה של המאגר הקטן "קטלן" שנמצא לאחרונה ע"י אנרג'יאן, רשות המסים הודיעה על עדכון כלפי מעלה של צפי ההכנסות מתמלוגים על רווחי גז ונפט

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● החוק כבר תוקן לפני מספר חודשים כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"