גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המודל הבעייתי של ליגת האלופות: לא חייבים לנצח כדי לקבל כסף גדול

ליגת האלופות חוזרת לפעילות בסוף השבוע וזאת הזדמנות לבחון את השיטה שמתגמלת את הקבוצות הגדולות והעשירות, גם כשהן מפסידות ● וגם: המחיר הכלכלי הכבד שמשלמות קבוצות הכדורגל המקומיות על שנים של כשלונות

איסקו מריאל מדריד (מימין) מול קייל ווקר ממנצ’סטר סיטי. הקבוצות ינסו לסגור את הבור  / צילום: Daisuke Nakashima, רויטרס
איסקו מריאל מדריד (מימין) מול קייל ווקר ממנצ’סטר סיטי. הקבוצות ינסו לסגור את הבור / צילום: Daisuke Nakashima, רויטרס

1. ליגת האלופות, שחוזרת בסוף השבוע לפעילות, היא בעיני רבים ההזדמנות של מועדוני העל לסגור קצת את הבור שיצרה מגפת הקורונה. למשל, התקשורת בספרד ציינה כי במידה וריאל מדריד תשרוד את שמינית הגמר מול מנצ'סטר סיטי (2-1 לסיטי במשחק הראשון) היא תשמור לעצמה סיכוי להכניס עד סיום העונה 50 מיליון אירו מהמפעלים האירופיים. הסכום הזה קריטי עבור ריאל "שאיבדה הכנסות של 180 מיליון אירו בגלל הקורונה", נכתב ב"אס".

ריאל לא מוכרת כרטיסים ומי יודע מתי תמכור, המוזיאון בסנטיאגו ברנבאו שנחשב לאחד מאתרי התיירות המשמעתיים בבירה הספרדית עם הכנסות של מעל 20 מיליון אירו בשנה לא מספק הכנסות, התיירים לא מגיעים לעיר ולא מבזבזים על רכישת מרצ'נדייז, מסעות השיווק של הקבוצה בקיץ בוטלו וכו'.

אבל עד כמה הדחה מוקדמת בליגת האלופות היא קריטית עבור ריאל? הרבה פחות ממה שהיה בעבר. אופ"א בנתה שיטה שאמורה לדאוג יפה לקבוצות הגדולות ושום אסון כלכלי לא יקרה אם ריאל, ברצלונה או יובנטוס יסיימו את דרכן כבר בתחילת שלבי הנוקאאוט. אם בעבר הדחה מוקדמת מהמפעל הייתה בבחינת מכה כלכלית, הרי שהשיטה הנוכחית של אופ"א מעניקה יתרון מובהק בחלוקת הכסף לקבוצות הגדולות: 30% מהכסף שמחולק למשתתפות בליגת האלופות ניתן על פי ההצלחות ההיסטוריות שלהן (10 עונות לאחור). איך שלא תסובבו את זה - מי הן על פני 10 שנים לאחור הקבוצות שהכי הצליחו באירופה? הקבוצות העשירות. כלומר, הכסף שלהן מובטח כל עוד הן ישחקו בליגת האלופות.

לריאל מדריד היה עשור נפלא. היא זכתה ארבע פעמים בליגת האלופות. רק בזכות ההיסטוריה שלה היא תקבל העונה מאופ"א 34.5 מיליון אירו. זה לא הכסף היחיד כמובן: אל הסכום הזה מצטרף הכסף "הסטנדרטי" - מענק כניסה לליגת האלופות, הישגים עבור משחקים וזכויות שידור. בקיצור, השיטה הזאת מבטיחה לריאל מדריד כבר עכשיו, בשלב שמינית הגמר, כ-71 מיליון אירו מליגת האלופות. לפני כמה שנים היא הייתה יכולה להכניס את הסכום הזה רק במקרה של זכייה בתואר.

מי נענש מהשיטה הזאת? קבוצות שהפכו לכוח משמעותי ביבשת רק לאחרונה. למשל, אלופת אירופה ליברפול משלמת על עשור שהתחיל רע ותקבל מאופ"א "מענק היסטוריה" של 24.3 מיליון אירו בלבד. וכמובן הקבוצות הקטנות חסרות ההיסטוריה ששיחקו השנה באלופות ויקבלו פירורים - סלביה פראג סוגרת את הרשימה עם 1.08 מיליון אירו.

מדוע התאחדות הכדורגל האירופית משמרת את כוחן העצום גם ככה של הגדולות? בעיקר בגלל אותו איום תמידי שאלו שולפות נגדה כבר שנים - היפרדות מאופ"א ובריחה לליגה עצמאית. ובלי הקבוצות הגדולות והנוצצות, אין לאופ"א כלום.

2. החזרה של ליגת האלופות מתרחשת בצל המכה שספגה אופ"א לאחרונה: הערעור של מנצ'סטר סיטי שהתקבל בבית הדין הגבוה לספורט בלוזאן שקבע כי הקבוצה לא הפרה את תקנות הפייננשל פייר-פליי של אופ"א. כך ניצלה סיטי מהדחה של שנתיים מליגת האלופות ובמקביל הופחת העונש שלה מ-30 מיליון אירו ל-10 מיליון.

איך חוגגת סיטי את הזיכוי? עם אצבע בעין של אופ"א: מסע רכש - 20.8 מיליון ליש"ט על רכישת פראן טורס הספרדי מוולנסיה ועוד 41 מיליון לירות שטרלינג על רכישת ניית'ן אקה ההולנדי של בורנמות'. ועוד הרבה דיבורים על כך שהמועדון עומד בפני קיץ "חסר מעצורים" של רכש שחקנים.

ההחלטה של בית הדין בלוזאן מציגה בעיני רבים את מותו המעשי של עידן הפייננשל פייר-פליי. זו לא רק ההחלטה של בית הדין לבטל עונש של אופ"א מול מועדון גדול, אלא העובדה שאופ"א הזדרזה להודיע כי לאור המגפה וההשלכות הכלכליות שלה היא לא תיקח בחשבון בעונה הקרובה הפרה של התקנות. כלומר, היא נותנת לבעלי הקבוצות יד חופשית להזרים כסף - בדיוק הפוך ממה שהיא דורשת מהם כבר כמעט עשור.

תקנות הפייננשל פייר-פליי שיצאו לדרך לפני כמעט עשור היו אמורות להביא את הכדורגל למקום בטוח וטוב יותר מבחינה כלכלית. במובן הזה הרעיון הצליח - את 2011, השנה שלפני כניסה התקנות לתוקף, סיימו מועדוני הכדורגל באירופה בהפסד כולל של 1.7 מיליארד אירו. כהשוואה, בדוח הבנצ'מארקינג של אופ"א לשנת 2018 (העדכני ביותר עד כה) כבר דיווחו הקבוצות ביבשת על רווח שנתי מצטבר של 140 מיליון אירו. פחות קבוצות הגיעו לידי פשיטת רגל, וגם אם מחירי השחקנים הרקיעו שחקנים הרי שעסקאות אלו נעשו במקביל לעלייה בשיעור גבוה יותר של ההכנסות.

אבל הפייננשל-פייר פליי נכשל במקום החשוב ביותר שלו: התחרותיות נעלמה. הקבוצות הגדולות היו ונשארו מספיק גדולות כדי להיות אלו שייהנו ממקורות הכנסה עצמאיים בלתי נגמרים, וביחד עם העלייה בסכומי הכספים שחילקה אופ"א, הן הלכו והתרחקו עוד ועוד מיתר הקבוצות ביבשת.

התוצאה: מאז החלו התקנות ב-2011/12 זכתה יובנטוס בכל העונות הבאות באליפות הליגה האיטלקית; באיירן מינכן זכתה ב-8 מ-10 האליפות בגרמניה; פריז סן ז'רמן זכתה בשבעה תארי אליפות בצרפת. וגם באירופה הקבוצות הגדולות כמעט תמיד היו אלו שהתייצבו בשלבי ההכרעה. הסיכוי לראות קבוצות כמו פורטו (2004) או אייאקס (1995) זוכות בליגת האלופות לא באמת קיים. כל האלופות בעשור האחרון נכללו ברשימת עשר הקבוצות העשירות ביבשת.

3. החזרה של ליגת האלופות והליגה האירופית יכולה להזכיר למדינות כדורגל כושלות כמו ישראל שיש לחוסר ההצלחה הסדרתי מחיר כבד. וככל שהפערים בין הגדולות ליתר היבשת גדלות, כך מעצים הכסף גם פערים בין הקבוצות הבינוניות לקטנות של היבשת והוא הולך ונהיה לא מושג.

נכון לשלב הזה של העונה הבטיחה אופ"א מענקים בסכום כולל של 2.02 מיליארד אירו, לא כולם תמלוגים עבור שידורי טלוויזיה, ל-238 קבוצות ברחבי היבשת ששיחקו השנה באירופה. מתוך זה מסתכם חלקן של ארבע הנציגות הישראליות - הפועל באר שבע, מכבי תל אביב, בני יהודה ומכבי חיפה - ב-3.08 מיליון אירו. במילים אחרות, קבוצות הכדורגל של ישראל הצליחו לשים יד על 0.15% מהכספים שחילקה אופ"א ל-55 המדינות באירופה. כשמסתכלים כלפי מעלה ברשימה מוצאים שם את סרביה, קפריסין, אזרבייג'אן שהצליחו יותר ולכן גם קיבלו יותר.

הקבוצות הגדולות מקבלות את רוב הכסף

מעלינו נמצאת גם לוקסמבורג, עד לא מזמן בדיחה שסיפרו בחדרי הלבשה בישראל, שהצליחה העונה לקחת סכום כמעט כפול מזה שהשיגו הנציגות הישראליות. 

חדשות הספורט

המחיר של שידורי האולימפיאדה צפוי לרדת

בסוף השבוע הנוכחי הייתה אמורה טוקיו לחגוג את טקס נעילת המשחקים האולימפיים הגרנדיוזיים, שבהם הושקעו לפי ההערכות מעל 20 מיליארד דולר. במקום זה עוסקים שם בימים האחרונים בהשלכות הדחייה של המשחקים לקיץ 2021. שתי שאלות מרכזיות עולות בהקשר זה - הראשונה היא סימן השאלה סביב הספונסרים המקומיים, שאחראים ל-3.1 מיליארד דולר מתוך תקציב המשחקים, וספגו באופן טבעי מכה קשה בעקבות משבר הקורונה. ההסכמים שעליהם חתמו נותני החסות נחתמו כאשר הם היו במצב כלכלי אחר לגמרי.

הנושא השני הוא הסכם הטלוויזיה שעליה חתום הוועד האולימפי הבינלאומי מול NBC - שהוא ההסכם הגדול ביותר שעליו נעליו נשען הוועד האולימפי. ב-2011 חתמה NBC על הסכם שכולל את המשחקים האולימפיים עד אחרי משחקי טוקיו, בהיקף של 4.38 מיליארד דולר, כאשר מתוך זה תומחרו משחקי טוקיו ב-1.4 מיליארד דולר. בהתכתבות שפורסמה בתקשורת, ב-NBC מזכירים כעת כי דחיית המשחקים מפעילה סעיף "שמאפשר את התרת החוזה בין הצדדים". העניין הזה כמובן לא יגיע לידי זה - NBC האריכו את ההסכם עם הוועד האולימפי עד שנת 2032 - אבל הכוונה היא להיכנס למשא ומתן "ברוח טובה" ככל הניתן על הפחתה בסכום שתשלם הרשת.

נייקי ואדידס שולטות במגרש

השליטה של נייקי ואדידס בעולם הכדורגל המקצועני היא ידועה, אבל עד כמה היא מוחלטת אפשר לראות מהדוח שפרסמה חברת הייעוץ והחשבונאות KMPG: לפי הדוח, בעונת 2019/20 השקיעו שתי ענקיות ההלבשה סכום של 679 מיליון אירו בהסכמי חסות עם קבוצות בחמש הליגות הגדולות של אירופה (אנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת). הסכום הזה מהווה 68% מתוך הסך הכול, כאשר היתרה מתפזרת בין פומה (135 מיליון אירו), ניו באלאנס (59 מיליון), יומברו (28 מיליון), ג'ורדן (25 מיליון), קאפה (19 מיליון) ועוד. אדידס משקיעה את הסכום הגדול ביותר - 404 מיליון אירו בעונה, כאשר חלק מרכזי ממנו נובע מההסכם עם ריאל מדריד בסך 120 מיליון אירו בשנה.

בסך הכול עומד שוק החסויות ההלבשה של חמש הליגות הבכירות על האירופי על 3.3 מיליארד אירו, סכום שכולל את הפרסום המסחרי של הקבוצות על בגדי המשחק. במילים אחרות: כל אחת מהקבוצות בחמש הליגות הבכירות מכניסה בממוצע כמעט 35 מיליון אירו בעונה מחסויות על בגדי המשחק.

עוד כתבות

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

משבבים דרך אנרגיה ועד מותגי יוקרה: 25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

שטרות דולרים / צילום: Shutterstock

הכלכלן שבטוח: בטווח הארוך, ההשפעה על תיק ההשקעות מינורית

ברקע היחלשות הדולר, במיוחד מול השקל, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס משחרר צפירת הרגעה: "לא צריך לנהל את ההשקעה לפי תנודות המטבע. זה מייצר הרבה רעש בטווח הקצר" ● ומה  יקרה אם נראה נפילה חדה עוד יותר של המטבע האמריקאי?

חתולים בחצר בניין / צילום: תמר מצפי

חמלה או מטרד? השכנים שהגיעו לבית המשפט בגלל האכלת חתולים

לא חסרות סיבות למריבות בין שכנים, אך מעבר לבעיות השכיחות, לבית המשפט מגיעות עוד ועוד תביעות בגלל האכלת חתולים ● מתי האכלת חתולים "היא ביטוי ראוי לרגישות מוסרית ולערבות הדדית כלפי הסביבה והחי שבה", ומתי ראוי שהרגישות לחי תופנה גם לשכנים האנושיים?

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5