גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המודל הבעייתי של ליגת האלופות: לא חייבים לנצח כדי לקבל כסף גדול

ליגת האלופות חוזרת לפעילות בסוף השבוע וזאת הזדמנות לבחון את השיטה שמתגמלת את הקבוצות הגדולות והעשירות, גם כשהן מפסידות ● וגם: המחיר הכלכלי הכבד שמשלמות קבוצות הכדורגל המקומיות על שנים של כשלונות

איסקו מריאל מדריד (מימין) מול קייל ווקר ממנצ’סטר סיטי. הקבוצות ינסו לסגור את הבור  / צילום: Daisuke Nakashima, רויטרס
איסקו מריאל מדריד (מימין) מול קייל ווקר ממנצ’סטר סיטי. הקבוצות ינסו לסגור את הבור / צילום: Daisuke Nakashima, רויטרס

1. ליגת האלופות, שחוזרת בסוף השבוע לפעילות, היא בעיני רבים ההזדמנות של מועדוני העל לסגור קצת את הבור שיצרה מגפת הקורונה. למשל, התקשורת בספרד ציינה כי במידה וריאל מדריד תשרוד את שמינית הגמר מול מנצ'סטר סיטי (2-1 לסיטי במשחק הראשון) היא תשמור לעצמה סיכוי להכניס עד סיום העונה 50 מיליון אירו מהמפעלים האירופיים. הסכום הזה קריטי עבור ריאל "שאיבדה הכנסות של 180 מיליון אירו בגלל הקורונה", נכתב ב"אס".

ריאל לא מוכרת כרטיסים ומי יודע מתי תמכור, המוזיאון בסנטיאגו ברנבאו שנחשב לאחד מאתרי התיירות המשמעתיים בבירה הספרדית עם הכנסות של מעל 20 מיליון אירו בשנה לא מספק הכנסות, התיירים לא מגיעים לעיר ולא מבזבזים על רכישת מרצ'נדייז, מסעות השיווק של הקבוצה בקיץ בוטלו וכו'.

אבל עד כמה הדחה מוקדמת בליגת האלופות היא קריטית עבור ריאל? הרבה פחות ממה שהיה בעבר. אופ"א בנתה שיטה שאמורה לדאוג יפה לקבוצות הגדולות ושום אסון כלכלי לא יקרה אם ריאל, ברצלונה או יובנטוס יסיימו את דרכן כבר בתחילת שלבי הנוקאאוט. אם בעבר הדחה מוקדמת מהמפעל הייתה בבחינת מכה כלכלית, הרי שהשיטה הנוכחית של אופ"א מעניקה יתרון מובהק בחלוקת הכסף לקבוצות הגדולות: 30% מהכסף שמחולק למשתתפות בליגת האלופות ניתן על פי ההצלחות ההיסטוריות שלהן (10 עונות לאחור). איך שלא תסובבו את זה - מי הן על פני 10 שנים לאחור הקבוצות שהכי הצליחו באירופה? הקבוצות העשירות. כלומר, הכסף שלהן מובטח כל עוד הן ישחקו בליגת האלופות.

לריאל מדריד היה עשור נפלא. היא זכתה ארבע פעמים בליגת האלופות. רק בזכות ההיסטוריה שלה היא תקבל העונה מאופ"א 34.5 מיליון אירו. זה לא הכסף היחיד כמובן: אל הסכום הזה מצטרף הכסף "הסטנדרטי" - מענק כניסה לליגת האלופות, הישגים עבור משחקים וזכויות שידור. בקיצור, השיטה הזאת מבטיחה לריאל מדריד כבר עכשיו, בשלב שמינית הגמר, כ-71 מיליון אירו מליגת האלופות. לפני כמה שנים היא הייתה יכולה להכניס את הסכום הזה רק במקרה של זכייה בתואר.

מי נענש מהשיטה הזאת? קבוצות שהפכו לכוח משמעותי ביבשת רק לאחרונה. למשל, אלופת אירופה ליברפול משלמת על עשור שהתחיל רע ותקבל מאופ"א "מענק היסטוריה" של 24.3 מיליון אירו בלבד. וכמובן הקבוצות הקטנות חסרות ההיסטוריה ששיחקו השנה באלופות ויקבלו פירורים - סלביה פראג סוגרת את הרשימה עם 1.08 מיליון אירו.

מדוע התאחדות הכדורגל האירופית משמרת את כוחן העצום גם ככה של הגדולות? בעיקר בגלל אותו איום תמידי שאלו שולפות נגדה כבר שנים - היפרדות מאופ"א ובריחה לליגה עצמאית. ובלי הקבוצות הגדולות והנוצצות, אין לאופ"א כלום.

2. החזרה של ליגת האלופות מתרחשת בצל המכה שספגה אופ"א לאחרונה: הערעור של מנצ'סטר סיטי שהתקבל בבית הדין הגבוה לספורט בלוזאן שקבע כי הקבוצה לא הפרה את תקנות הפייננשל פייר-פליי של אופ"א. כך ניצלה סיטי מהדחה של שנתיים מליגת האלופות ובמקביל הופחת העונש שלה מ-30 מיליון אירו ל-10 מיליון.

איך חוגגת סיטי את הזיכוי? עם אצבע בעין של אופ"א: מסע רכש - 20.8 מיליון ליש"ט על רכישת פראן טורס הספרדי מוולנסיה ועוד 41 מיליון לירות שטרלינג על רכישת ניית'ן אקה ההולנדי של בורנמות'. ועוד הרבה דיבורים על כך שהמועדון עומד בפני קיץ "חסר מעצורים" של רכש שחקנים.

ההחלטה של בית הדין בלוזאן מציגה בעיני רבים את מותו המעשי של עידן הפייננשל פייר-פליי. זו לא רק ההחלטה של בית הדין לבטל עונש של אופ"א מול מועדון גדול, אלא העובדה שאופ"א הזדרזה להודיע כי לאור המגפה וההשלכות הכלכליות שלה היא לא תיקח בחשבון בעונה הקרובה הפרה של התקנות. כלומר, היא נותנת לבעלי הקבוצות יד חופשית להזרים כסף - בדיוק הפוך ממה שהיא דורשת מהם כבר כמעט עשור.

תקנות הפייננשל פייר-פליי שיצאו לדרך לפני כמעט עשור היו אמורות להביא את הכדורגל למקום בטוח וטוב יותר מבחינה כלכלית. במובן הזה הרעיון הצליח - את 2011, השנה שלפני כניסה התקנות לתוקף, סיימו מועדוני הכדורגל באירופה בהפסד כולל של 1.7 מיליארד אירו. כהשוואה, בדוח הבנצ'מארקינג של אופ"א לשנת 2018 (העדכני ביותר עד כה) כבר דיווחו הקבוצות ביבשת על רווח שנתי מצטבר של 140 מיליון אירו. פחות קבוצות הגיעו לידי פשיטת רגל, וגם אם מחירי השחקנים הרקיעו שחקנים הרי שעסקאות אלו נעשו במקביל לעלייה בשיעור גבוה יותר של ההכנסות.

אבל הפייננשל-פייר פליי נכשל במקום החשוב ביותר שלו: התחרותיות נעלמה. הקבוצות הגדולות היו ונשארו מספיק גדולות כדי להיות אלו שייהנו ממקורות הכנסה עצמאיים בלתי נגמרים, וביחד עם העלייה בסכומי הכספים שחילקה אופ"א, הן הלכו והתרחקו עוד ועוד מיתר הקבוצות ביבשת.

התוצאה: מאז החלו התקנות ב-2011/12 זכתה יובנטוס בכל העונות הבאות באליפות הליגה האיטלקית; באיירן מינכן זכתה ב-8 מ-10 האליפות בגרמניה; פריז סן ז'רמן זכתה בשבעה תארי אליפות בצרפת. וגם באירופה הקבוצות הגדולות כמעט תמיד היו אלו שהתייצבו בשלבי ההכרעה. הסיכוי לראות קבוצות כמו פורטו (2004) או אייאקס (1995) זוכות בליגת האלופות לא באמת קיים. כל האלופות בעשור האחרון נכללו ברשימת עשר הקבוצות העשירות ביבשת.

3. החזרה של ליגת האלופות והליגה האירופית יכולה להזכיר למדינות כדורגל כושלות כמו ישראל שיש לחוסר ההצלחה הסדרתי מחיר כבד. וככל שהפערים בין הגדולות ליתר היבשת גדלות, כך מעצים הכסף גם פערים בין הקבוצות הבינוניות לקטנות של היבשת והוא הולך ונהיה לא מושג.

נכון לשלב הזה של העונה הבטיחה אופ"א מענקים בסכום כולל של 2.02 מיליארד אירו, לא כולם תמלוגים עבור שידורי טלוויזיה, ל-238 קבוצות ברחבי היבשת ששיחקו השנה באירופה. מתוך זה מסתכם חלקן של ארבע הנציגות הישראליות - הפועל באר שבע, מכבי תל אביב, בני יהודה ומכבי חיפה - ב-3.08 מיליון אירו. במילים אחרות, קבוצות הכדורגל של ישראל הצליחו לשים יד על 0.15% מהכספים שחילקה אופ"א ל-55 המדינות באירופה. כשמסתכלים כלפי מעלה ברשימה מוצאים שם את סרביה, קפריסין, אזרבייג'אן שהצליחו יותר ולכן גם קיבלו יותר.

הקבוצות הגדולות מקבלות את רוב הכסף

מעלינו נמצאת גם לוקסמבורג, עד לא מזמן בדיחה שסיפרו בחדרי הלבשה בישראל, שהצליחה העונה לקחת סכום כמעט כפול מזה שהשיגו הנציגות הישראליות. 

חדשות הספורט

המחיר של שידורי האולימפיאדה צפוי לרדת

בסוף השבוע הנוכחי הייתה אמורה טוקיו לחגוג את טקס נעילת המשחקים האולימפיים הגרנדיוזיים, שבהם הושקעו לפי ההערכות מעל 20 מיליארד דולר. במקום זה עוסקים שם בימים האחרונים בהשלכות הדחייה של המשחקים לקיץ 2021. שתי שאלות מרכזיות עולות בהקשר זה - הראשונה היא סימן השאלה סביב הספונסרים המקומיים, שאחראים ל-3.1 מיליארד דולר מתוך תקציב המשחקים, וספגו באופן טבעי מכה קשה בעקבות משבר הקורונה. ההסכמים שעליהם חתמו נותני החסות נחתמו כאשר הם היו במצב כלכלי אחר לגמרי.

הנושא השני הוא הסכם הטלוויזיה שעליה חתום הוועד האולימפי הבינלאומי מול NBC - שהוא ההסכם הגדול ביותר שעליו נעליו נשען הוועד האולימפי. ב-2011 חתמה NBC על הסכם שכולל את המשחקים האולימפיים עד אחרי משחקי טוקיו, בהיקף של 4.38 מיליארד דולר, כאשר מתוך זה תומחרו משחקי טוקיו ב-1.4 מיליארד דולר. בהתכתבות שפורסמה בתקשורת, ב-NBC מזכירים כעת כי דחיית המשחקים מפעילה סעיף "שמאפשר את התרת החוזה בין הצדדים". העניין הזה כמובן לא יגיע לידי זה - NBC האריכו את ההסכם עם הוועד האולימפי עד שנת 2032 - אבל הכוונה היא להיכנס למשא ומתן "ברוח טובה" ככל הניתן על הפחתה בסכום שתשלם הרשת.

נייקי ואדידס שולטות במגרש

השליטה של נייקי ואדידס בעולם הכדורגל המקצועני היא ידועה, אבל עד כמה היא מוחלטת אפשר לראות מהדוח שפרסמה חברת הייעוץ והחשבונאות KMPG: לפי הדוח, בעונת 2019/20 השקיעו שתי ענקיות ההלבשה סכום של 679 מיליון אירו בהסכמי חסות עם קבוצות בחמש הליגות הגדולות של אירופה (אנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת). הסכום הזה מהווה 68% מתוך הסך הכול, כאשר היתרה מתפזרת בין פומה (135 מיליון אירו), ניו באלאנס (59 מיליון), יומברו (28 מיליון), ג'ורדן (25 מיליון), קאפה (19 מיליון) ועוד. אדידס משקיעה את הסכום הגדול ביותר - 404 מיליון אירו בעונה, כאשר חלק מרכזי ממנו נובע מההסכם עם ריאל מדריד בסך 120 מיליון אירו בשנה.

בסך הכול עומד שוק החסויות ההלבשה של חמש הליגות הבכירות על האירופי על 3.3 מיליארד אירו, סכום שכולל את הפרסום המסחרי של הקבוצות על בגדי המשחק. במילים אחרות: כל אחת מהקבוצות בחמש הליגות הבכירות מכניסה בממוצע כמעט 35 מיליון אירו בעונה מחסויות על בגדי המשחק.

עוד כתבות

שולמית מיכאלי גולדברג פרופ' מדענית מיקרובילוגיה / צילום: איל יצהר

החוקרת שנבחרת לכלת פרס ישראל בתחום מדעי החיים

פרופ' שולמית מיכאלי מאוניברסיטת בר אילן, חלוצת חוקרי ה-RNA, זכתה בפרס לשנת תשפ"ו ● בראיון שקיימה בגלובס בעבר היא הסבירה איך זה יכול להיות שלאדם ולאורז יש מספר גנים די דומה, אך הם פועלים בצורה אחרת לגמרי ● זה גם מה שעומד בבסיס מחקריה

ההפגנה על מצב החברה הערבית בארץ בסכנין / צילום: Reuters, Ammar Awad

האלימות בערים הערביות שוברת שיאים, והתושבים עוזבים. לאן הם עוברים?

האלימות גואה, תופעת הפרוטקשן משתוללת, ורוב תיקי הרצח נשארים לא מפוענחים ● התוצאה: יותר ויותר תושבים עוזבים את הערים הערביות - אבל לאן הם עוברים? ● המשרוקית של גלובס עם המספרים מאחורי המחאה בחברה הערבית

תיק הנכסים של הציבור / אילוסטרציה: Shutterstock

לישראלים יש 7 טריליון שקל בשוק ההון. איפה הם נמצאים?

בנק ישראל מפרסם מדי רבעון את תיק הנכסים של הציבור • בכמה הוא מסתכם, ומה הנכסים המועדפים על הישראלים? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: Shutterstock

בשל חשש להברחת נכסים: הוטל צו אי-שימוש על נושא משרה בחברה

ביהמ"ש קיבל באופן חלקי תביעה נגד יו"ר דירקטוריון בחברה צרפתית המוחזקת בידי חברה ישראלית ליבוא משקאות, והורה על "צו מרווה" בגובה 17.6 מיליון שקל, המהווים את סך הכספים שהתובעים הלוו לחברות ● מדובר בסעד זמני חריג במשפט האזרחי, שכן בניגוד לעיקול רגיל, הצו אינו "תופס" נכס מסוים אלא מופנה אישית כלפי הנתבע

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית מתנגדת להצעת לוין: "פגיעה קשה בציבור"

שר המשפטים יריב לוין מציע לשנות את תקנון הממשלה כך שלא תידרש חוות-דעת משפטית לקידום החלטות והצעות חוק – לרבות חוקים עם משמעות תקציבית ● היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: "פגיעה חמורה בשלטון החוק, החלפת משילות בפריצות מסגרות התקציב"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

ועדת החקירה בפרשת הצוללות מצאה: ליקויים ברכש במיליארדים והחלטות שסיכנו את ביטחון המדינה

ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט, בראשות נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס, מצאה "ליקויים מערכתיים היורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני, בעלות של מיליארדי שקלים, ובתהליכים ביטחוניים-מדיניים רגישים אחרים" ● על המוקד: המל"ל, חיל הים, משרד הביטחון והקבינט המדיני-ביטחוני

קמפיין של לוריאל

100 מיליון שקל על הכוונת: קבוצת לוריאל יוצאת למכרז פרסום ומדיה

תקציב הפרסום והמדיה של ענקית הטיפוח והיופי לוריאל הוא מהגדולים בשוק ומוערך בכ-100 מיליון שקל ● המכרז החדש הוא לשלוש שנים, כך נודע לגלובס ● כיום מטופל התקציב במקאן ת"א

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד מועמדת למכירה; אלו המתחרות עליה

על העסקה מתחרות קרן קוריאנית וקבוצת משקיעים ישראלית, כאשר המחירים שהוצעו משקפים פרמיה של 15%-25% על מחיר המניה בנאסד"ק ושווי של כמיליארד דולר ● המניה רחוקה מאוד מהשיא שרשמה ב-2021, אך עדיין נסחרת בתשואה של 98% ביחס למחיר ההנפקה שלה

הזהב בשיא / צילום: Shutterstock

לראשונה: הזהב נסחר מעל רף של 5,000 דולר

הזינוק במחירי המתכות נמשך, והזהב והכסף שוברים שיאים חדשים ● בין הסיבות: הטלטלות הגיאו פוליטיות, חולשת הדולר ומהלכים של בנקים מרכזיים

מדיניות של חברות התעופה / צילום: Shutterstock

מחשש להסלמה עם איראן: חברות התעופה הישראליות מגמישות את תנאי הביטולים

הצעדים נועדו להעניק לנוסעים גמישות גבוהה יותר בתכנון טיסות בתקופה הקרובה, והם מצטרפים להיערכות תפעולית ושירותית של החברות נוכח אי הוודאות הביטחונית ● אף שמדובר במהלכים דומים במהותם, היקף ההקלות ותנאיהן משתנים מחברה לחברה

רכב צה''לי בדרך לכיוון הגבול עם עזה / אילוסטרציה: Associated Press, Ohad Zwigenberg

בעלי החברה הביטחונית הכי חשאית בת"א מכר מניות ב-345 מיליון שקל

דניאל בלום, בעל השליטה בחברת מוצרי המיגון פמס, ניצל את הזינוק במחיר המניה כדי למכור נתח מהחזקותיו  ● גם לאחר המהלך ימשיך בלום להחזיק במעל מחצית מהמניות ובשווי של 1.35 מיליארד שקל ● בחודשים ינואר-ספטמבר רשמה פמס רווח של 31 מיליון דולר

כך מכווצת הבינה המלאכותית את ענף התוכנה / צילום: Shutterstock

שלושה נתונים שמעידים: הבינה המלאכותית מכווצת את ענף התוכנה

לאחרונה שוק העבודה בהייטק עובר שינוי מבני עמוק ● נוסף על מגמת הירידה המתמשכת של היקף התעסוקה בתחום התוכנה, נשחק השכר ופחות בוחרים ללמוד את המקצוע ● במקביל, גדל פי ארבעה מספר הסטודנטים ​​​​​למדעי הנתונים, בינה מלאכותית והנדסת נתונים

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

סבב הפיטורים באמזון מתרחב: החל מהשבוע יפוטרו עוד 16 אלף איש

החל מהשבוע אמזון מרחיבה את גל הפיטורים שלה לעוד 16 אלף עובדים, בעיקר במשרות מטה ופיתוח ● מייל פנימי בחברה על עליית הבינה המלאכותית מספק הקשר לגל הקיצוצים הגדול בתולדותיה, אך המנכ"ל מנסה להרגיע את העובדים ולייחס את המהלך לעודף כוח אדם

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

ירידות קלות באירופה; בורסת טוקיו ירדה בכ-2%

ירידות בחוזים בוול סטריט לקראת שבוע דרמטי: דוחות של ענקיות הטכנולוגיה והחלטת הריבית, אבל טלטלה מאיימת ממקום רחוק - יפן • מחיר הזהב פרץ הבוקר את רף ה-5,000 דולר לאונקיה ● הדולר נחלש בעולם, היין היפני מתחזק ב-1%

אמנון שעשוע, מייסד ומנכ''ל מובילאיי / צילום: מובילאיי

נותנת עודף מ-10 דולר: מדוע צללה מניית מובילאיי לשפל של כל הזמנים

חברת האוטוטק שמוביל אמנון שעשוע פרסמה תחזית מאכזבת, ונפלה לשווי של 8 מיליארד דולר - פחות ממחצית השווי בהנפקה ● אמנון שעשוע: "פותחים את שנת 2026 עם מומנטום חזק"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חגיגה בבנקים: כמה הכניסו להם העמלות במחצית הראשונה של 2025?

החגיגה בבורסה מנפחת את עמלות ניירות הערך בבנקים: דוח הפיקוח על הבנקים מגלה כי ההכנסות מהעמלות שגבו הבנקים ממשקי בית ומעסקים קטנים בששת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו ב-3.1 מיליארד שקל

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

מתחת לצפי אך עדיין גבוה: יחס החוב לתוצר עמד על 68.6% ב-2025

יחס החוב לתוצר של הממשלה עמד ב-2025 על 68.6% - עלייה של 0.9% משנת 2024 ● העלייה, מטבע הדברים, מיוחסת להוצאות הכבדות של המלחמה, אך נראה כי הדרך לירידה משמעותית, גם בזמן הפסקת האש, עוד ארוכה ● נגיד בנק ישראל: "אנחנו לא ארה"ב ולא יכולים להתנהל עם חוב כפי שהם מתמודדים איתה"

מחיר הזהב בנסיקה / צילום: Shutterstock

חמש סיבות לרף מחיר של 5,000 דולר: מה דוחף את הזהב לשבור עוד ועוד שיאים

בין שזו ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, יוקר המניות או המכסים שמטיל הנשיא טראמפ — רכישת המתכת הזהובה הפכה לתרופת–נגד לכל התקף עצבנות בשוק ● מי מתדלקים את הרכישות, אילו אפיקים נפגעים מהמגמה, ומה יקבע אם המומנטום בזהב יימשך

ישראל תחכיר 16 אלף דונם לארה''ב להקמת עיר טכנולוגית / אילוסטרציה: Shutterstock

מזכר הבנות חושף את התוכנית האמריקאית לנגב. על הפרק: הקמת כור גרעיני

ישראל וארה"ב הגיעו להבנות סביב הקמת מרכז לייצור שבבים ובינה מלאכותית בדרום הארץ, תחת ניהול אמריקאי ישיר ● על פי מסמך שהגיע לידי גלובס, ישראל תעניק לאמריקאים חוזה חכירה לקרקע ל־99 שנה, ועל השולחן עלתה גם אפשרות להקמת כור גרעיני באתר

פרופ' אסף מידני / צילום: עמית שטראוס

הרשות השנייה מינתה חמישה דירקטורים חדשים מטעם הציבור בערוצי הטלוויזיה

אילת אליאב ודניאל בוטוין מונו לדירקטורים בחדשות 13, פרופ' אסף מידני וד"ר מיכל שפירא מונו לדירקטורים בחדשות 12, ופרופ' אילן אבישר מונה לדירקטור בערוץ עכשיו 14