גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת טיקטוק: כשהממשל האמריקאי מתחיל לחקות את סין

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עלה מדרגה במעורבות שלו במכירת פעילות טיקטוק למיקרוסופט - מפרשנות מרחיבה של סוגיית הביטחון הלאומי ועד דרישה לגזור קופון מהעסקה • האם בחסות מלחמת הסחר, ארה"ב הופכת להיות יותר ריכוזית, על חשבון עקרונות השוק החופשי

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

בסוף השבוע שעבר, בטיסה עם עיתונאים במטוס הנשיאותי "איירפורס 1", יצא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהצהרה: "אם טיקטוק תמשיך לעורר אצלנו דאגה, נאסור את פעילותה בארה"ב".

הבוקר, חתם טראמפ על צו נשיאותי להפסקת האינטרקציה עם טיקטוק ו-WeChat. כרגע נראה שמדובר רק באינטרקציות כלכליות, ולא בשימוש של אזרחים פרטיים באפליקציות. הצו ייכנס לפועל תוך 45 יום.

הפעולה הדרמטית הזאת, שהיא חלק ממאבק רחב ומתמשך בין ארה"ב לסין, תפסה את מיקרוסופט בהפתעה. במשך כמה שבועות מנהלת ענקית הטכנולוגיה משא ומתן לרכישת פעילות טיקטוק בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות, מידיה של בייטדאנס הסינית, הבעלים של טיקטוק.

המשא ומתן בין הצדדים התנהל בידיעה של גורמי ממשל אמריקאים, שמביעים חששות מפני פגיעה של טיקטוק בביטחון הלאומי. במיקרוסופט לא הבינו איך ההצהרה מתיישבת עם רכישה פוטנציאלית, שדרושה אישור של הממשל. המשא ומתן חודש רק לאחר שיחת הבהרה בין מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה לטראמפ. "אמרתי לו שמה שלא יהיה המחיר, נתח משמעותי ביותר ממנו יצטרך להגיע למשרד האוצר האמריקאי, כי אנחנו אלה שמאפשרים את העסקה הזו", סיפר טראמפ על השיחה ביניהם.

הצהרותיו של טראמפ לגבי טיקטוק והחתימה על הצו הנשיאותי מתבצעים על בסיס רפורמה שערך בוועדת ההשקעות הזרות של ארה"ב (CFIUS). הרפורמה, שנועדה לשמש אותו ככלי במלחמה מול סין, מאפשרת לוועדה לבטל עסקאות השקעה ורכישה של חברות טכנולוגיה אם הן מספקות לגורמים זרים גישה לידע טכנולוגי אמריקאי או לתשתיות קריטיות. הוועדה יכולה גם לבטל רכישות רטרואקטיבית. כעת בוחנת הוועדה את המיזוג מ-2017 של טיקטוק עם מיוזיקלי, אפליקציה אמריקאית לשיתוף סרטונים מוזיקליים.

ועדיין, למרות הכיסוי המשפטי מאחורי המהלכים האלו, התפיסות שמציג טראמפ הן מרחיקות לכת - נשיא המדינה שמסמלת את עקרונות השוק החופשי, מתערב באופן חסר תקדים במשא ומתן בין שתי חברות פרטיות, ומעלה שאלות לגבי התהליכים שעוברת ארה"ב: האם היא עושה שימוש נרחב מדי בסוגיות של ביטחון לאומי לצרכיה המדיניים (ראו מסגרת), האם השלטון הופך להיות יותר ויותר מעורב וריכוזי, ואיפה עובר הגבול של השפעת הנשיא על העולם העסקי. ואולי, כך סבורים רבים, זאת בכלל הדרך היחידה להתמודד עם סין, שמתנהלת באופן דומה.

מלחמה מהסוג העסקי

יציאתו של ממשל טראמפ נגד פלטפורמת שיתוף הסרטונים הקצרים טיקטוק מתקיימת במסגרת המאבק בין סין וארה"ב. הן הטילו אחת על השנייה מכסים גבוהים, הקשו על קיומם של יחסי מסחר בין מדינתיים ועיכבו וביטלו עסקאות רכישה, בעיקר בתחום ההייטק. טיקטוק נקלעה גם היא למלחמת הסחר והנשיא ואנשיו יצאו לא פעם נגד האפליקציה ואף הודיעו שיאסרו לחלוטין על פעילותה בארה"ב.

טיקטוק מצאה את עצמה במרכזה של המלחמה, למרות המאמצים של המייסד שלה להימנע מכך. טיקטוק הושקה בסין ב-2016 תחת השם Douyin, והיא נמצאת בבעלות הסטארט-אפ הסיני בייטדאנס של היזם ז’נג יימינג, המחזיק גם באתר חדשות מוביל בסין. כיום, לטיקטוק יש יותר ממיליארד משתמשים, ובני נוער וצעירים בגילאי 16-24 מהווים כ-40% ממשתמשיה, לפי נתוני חברת המחקר Global Web Index ל-2019. עם העלייה בפופולריות שלה במערב, יימינג פעל להפריד את טיקטוק מהפלטפורמה הסינית, כדי להרגיע את חששות המשתמשים ובאחרונה אף מינה את האמריקאי קווין מאייר, לשעבר בכיר בדיסני, לנהל את הפעילות העצמאית.

אך למרות מאמציו של יימינג, האפליקציה הצעירה והפופולרית מצאה את עצמה במרכזה של מלחמת הסחר בין סין וארה"ב. לדברי עוה"ד תהילה לוי לאטי, שותפה ומנהלת מחלקת סין ומזרח אסיה במשרד עורכי הדין הבינלאומי סאליבן, "בסין הגישה היא שעד היום חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם הן חברות אמריקאיות ועכשיו באה טיקטוק והפכה למעצמה טכנולוגית עולמית, והמערב והאמריקאים מפחדים לאבד את ההגמוניה. הם חוששים שטיקטוק תהיה רק ההתחלה, ולכן הם נוקטים בכל מיני צעדים ומתרצים אותם, כשבעצם החשש הוא מתחרות, וכמובן בעיני הסינים זו תחרות הוגנת".

עו"ד תהילה לוי לאטי/ צילום: נטלי שור

המעמד של טיקטוק כרשת חברתית, הופך אותה לבעלת חשיבות מיוחדת בהקשר זה. לוי לאטי: "זו פעם ראשונה שיש להם משהו בתחום הרשתות החברתיות, וכרשת חברתית יש לה הרבה מאוד השפעה. גם אם הסינים יוותרו על הפעילות שלה בארה"ב והחברה תימכר שם למיקרוסופט, הם ימשיכו בהתפתחות של טיקטוק בעולם המערבי באיזורים שאינם ארה"ב. זו גם הסיבה שבמערב מאוד חוששים ממנה. הם חוששים שהיא יכולה להטמיע כל מיני דברים מהתרבות הסינית ולהשפיע על הצעירים שמשתמשים בה.
"כשמסתכלים על כל מה שקרה מאז שהתחילה מלחמת הסחר, ניתן לראות משחק שחמט עדין של צעד לפה וצעד לשם, וההסתכלות של סין היא תמיד לא לטווח הקצר אלא מאוד ארוכה. גם טיקטוק היא כלי משחק בלוח השחמט שבלב התחרות בין ארה"ב וסין".

במסגרת התחרות הזו, ההתערבות של סין בכלכלה לטובת התחרות עם ארה"ב אינה מפתיעה: מדובר במדינה עם משטר טוטליטרי, שבפועל אין בו הפרדה ממשית בין המגזר הפרטי והמגזר הציבורי. לעומת זאת, מבחינת ארה"ב, המעורבות של טראמפ בשוק הפרטי האמריקאי אינה מובנת מאליה.

לדברי לוי-לאטי, "טראמפ מתייחס למלחמה הזו כמו איש עסקים ועושה משא ומתן תוך שימוש בהרבה כוח, ויש בזה הרבה היגיון: אחד הנושאים שהוא העלה זה אי-ההוגנות בחוקים בסין כלפי חברות בבעלות זרה. בעקבות הלחץ, השנה נכנס לתוקף חוק ההשקעות החדש של סין, שאומר שחברה סינית בבעלות זרה תהיה תחת אותם חוקים כמו כל חברה סינית", היא אומרת. "כך גם היום, בסין פייסבוק ויוטיוב לא פועלות, כי הממשל הסיני אומר שהן לא עומדות במגבלות הסיניות, אז טראמפ בא ואומר שטיקטוק לא יכולה לפעול בארה"ב, כי היא לא עמדת במגבלות האמריקאיות. אם מסתכלים על מה שהיה בעבר, יכול להיות שסין תכנע ללחץ גם פה.

"ברור שההתנהלות של ארה"ב לפי הקריטריונים של סין היא נוגדת את מה שארה"ב רוצה לשקף, כי הרי היא מאמינה בחופש ולא מאמינה בצנזורה", היא מוסיפה. "אבל האווירה היא שבמשא ומתן כל האמצעים כשרים למטרה של לייצר תנאים יותר טובים לחברות האמריקאיות שפועלות בסין".

מאבק בסין או תחרות

נשאלת השאלה האם המאבק של ארה"ב בסין מצדיק אימוץ של צעדים כאלה, והאם מדובר בהתנהלות לגיטימית, או כזו שעומדת בניגוד רב מדי לעקרונות של ארה"ב. במערב נהוג לחשוב שהלגיטימציה הציבורית לצעדים כאלה מצד ארה"ב, נעוצה בכך שהיא מדינה ליברלית, דמוקרטית וקפיטליסטית הדוגלת בשוק חופשי. הצעדים האחרונים, שהשיא שלהם עד כה הוא הצהרתו של טראמפ על טיקטוק, מטילים צל על ההנחות הללו.

לדברי עו"ד יאיר גבע, מנהל מחלקת הייטק במשרד הרצוג פוקס נאמן, "מה שמעניין בטיקטוק, זה שכאן אמריקה בעצם הולכת נגד העקרונות שלה עצמה. אם עד היום הסינים נתפסו כמי שמשכפלים את הפלטפורמות האמריקאיות, כאן המייסד של טיקטוק, יזם סדרתי שכבר מכר כמה חברות, המציא משהו חדש ויצירתי שהוא לא העתק של פלטפורמה אמריקאית, ויש פה היפוך יוצרות בהקשר הזה. האמריקאים פתאום הופכים להיות הסינים והסינים לאמריקאים: הסינים ממציאים משהו חדש והאמריקאים תופסים אותו לעצמם".

עו"ד יאיר גבע  / צילום: מושיק ברין

היבט בעייתי של ההתנהלות האמריקאית ביחס לחברות סיניות, הוא הגבלת התחרות והאפשרויות בשוק האמריקאי, שכמובן הם עקרונות מרכזיים בכלכלת שוק חופשי. כך למשל, בחרם על וואווי, ממשל טראמפ פגע גם בחברה הסינית בכך שהגביל בפניה את השוק האמריקאי, אך גם באזרחי ארה"ב. הוא פגע בצרכנים האמריקאים מכיוון שהגביל את האפשרויות שלהם, ומנע מהם גישה לסמארטפונים זולים ואיכותיים מתוצרת סין. בנוסף, הוא פגע גם בחברות אמריקאיות כמו אינטל וקוואלקום, שהן שותפות אסטרטגיות שלה ומוכרות לה שבבים ורכיבים.

במקרים כאלה מדובר בפגיעה עקיפה של ממשלת ארה"ב בחופש הכלכלי האמריקאי או במדינות מערביות אחרות, שנבעה מהחרמה של חברה כזו או אחרת. במקרים אחרים, ארה"ב יצרה נזק כלכלי בשל כך שלא אישרה עסקת רכישה מסויימת, שהייתה פוגעת בביטחון הלאומי. החלטות כאלו הן לגיטימיות אם יש פגיעה מוחשית בביטחון הלאומי, אבל במקרה של טיקטוק טראמפ לוקח את זה צעד קדימה - הוא רוצה שהממשלה תגזור קופון מהעסקה, רק מכיוון שהיא זאת שמחזיקה ביכולת לאשר או לדחות את עצם קיומה.
סוגיה נוספת שעולה כאן היא שאלת חקירות ההגבלים העסקיים נגד ענקיות הטכנולוגיה. בימים אלו מתנהלות חקירות רבות בארה"ב ובאירופה כנגד הענקיות. אולם יש שסבורים כי הממשל האמריקאי צריך להימנע מפירוקן כדי לשמור על השליטה בעולם הטכנולוגיה בידיים אמריקאיות. כך למשל, בשימוע בשבוע שעבר ציין מייסד פייסבוק מארק צוקרברג ש"לפני עשור, רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם היו אמריקאיות, והיום הן מסין". מיקרוסופט לא עומדת במוקד של החקירות, אבל אישור של רכישת טיקטוק על ידה רק יוביל לקונסולידציה נוספת בשוק. גם במקרה הזה, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין תבוא על חשבון הצרכנים האמריקאיים והתחרותיות בשוק.

תקדים מסוכן?

מה המשמעות התקדימית של המהלכים של טראמפ? לפי סקוט קופר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון אנדריסן הורביץ, מהקרנות המובילות בעולם, המהלך הזה צריך לעורר דאגה. בציוץ שפרסם השבוע כתב: "השתיקה מהקהילה העסקית ומהעיתונאים ביחס ליכולת של הממשל לשתק פעילות של חברה בן לילה, היא שתיקה רועמת. טיקטוק תהיה הראשונה בהתקפה ארוכה על המסחר, ולא רק בארה"ב - כל מדינה יכולה להשתמש בתקדים כדי להצדיק פעולות עתידיות". למעשה, הוא אומר, עוד מדינות מערביות עשויות לאמץ גישה זו.

החשש הזה אינו מנותק מהמציאות, וכבר היום מהלכים של ארה"ב מול סין מאומצים גם על ידי מדינות נוספות. כיום ארה"ב לוחצת על מדינות אירופה להחרים את החברה הסינית Nuctech, המייצרת מערכות סריקת כבודה למעברי גבול, בטענה שהיא אוספת מידע מסחרי פרטי. המקרה הבולט ביותר היה כשארה"ב הטילה חרם על וואווי הסינית תוך הפעלת לחץ על בנות בריתה להצטרף, מטעמים של ביטחון לאומי. בחודש שעבר וואווי הוחרמה גם בבריטניה, בעקבות הלחצים מארה"ב.

האם פרשת טיקטוק תשפיע על חברות ישראליות?

מאחורי המהלכים של ארה"ב נגד טיקטוק עומדת רפורמה בוועדת ההשקעות הזרות של ארה"ב (CFIUS), שמאפשרת לבטל עסקאות מיזוגים ורכישות בשל חששות לפגיעה בביטחון הלאומי של ארה"ב. החוק מכוחו פועלת הוועדה מגדיר 27 קטגוריות של טכנולוגיות שמחייבות בדיקה של הוועדה ואישורה, בהן ייצור נשק, כלי טייס, ואנרגיה - אך גם רכיבי תקשורת ומוליכים למחצה, הנפוצים בהייטק. בנוסף, תחומים טכנולוגיים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות ביג דאטה, ביוטכנולוגיה ואוטומוטיב נחשבים לתחומים פורצי דרך, שסמכויות הוועדה חלות עליהן. טיקטוק היא יוצאת דופן כיוון שאינה נחקרת בשל הטכנולוגיה פורצת הדרך שלה, או בשל תשתיות קריטיות, אלא בשל הגישה שלה לנתונים על אזרחי ארה"ב.

לדברי גבע, "טיקטוק אוספת מידע של משתמשים כולל מיקום, כתובות IP, מזהים יחודיים של המכשיר, היסטוריית גלישה וחיפוש ועוגיות. זה לא יוצא דופן וכל רשת חברתית עושה את אותו הדבר. הממשל בא ואומר שעל בסיס הדאטה הזה, יש פה מערכת שיכולה לעקוב אחרי מאות מיליוני אמריקאים, לזהות איפה הם נמצאים, מה הם עושים ולאן הם גולשים.

"חברות ישראליות צריכות להיות עירניות להקצנה בעימות על טכנולוגיות והגמוניה בין ארה"ב לסין ולבחון ספציפית את החשיפה שלהן לביקורת אמריקאית במקרה והן מגייסות הון ומעניקות השפעה או אף שליטה לגופים מסין. בעקבות אירועי טיקטוק, ברור כי כמעט כל פעילות עשויות להיחשב לבעלת השלכות על הביטחון הלאומי האמריקאי", הוא אומר.

עוד כתבות

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים