מיטות אשפוז בבית חולים. / צילום: תמר מצפי
בגל הקורונה הנוכחי, הרוב המכריע של החולים - 96%, מטופלים מאבחנה עד השחרור על ידי קופות החולים בבתים ובמלוניות, ולא על ידי בתי החולים. לקראת בואו של החורף, קיים צורך דחוף לחיזוק מרפאות הקהילה והבטחת חוסנן. לשם כך, נדרשת תוספת מיידית של 1,000 מיטות אשפוז בבית למערך האשפוז הלאומי, "אשר תהווה חומת מגן ותהפוך את תרחישי האימה שאנו עדים להם היום, למערכת בריאות המהווה דוגמה לכלל העולם. תוספת זו תהווה 15% מכלל מיטות האשפוז בארץ ותעשיר את מערך האשפוז הלאומי באופן מיידי". כך קובע צוות המומחים המייעץ לרוני גמזו, אשר הגיש היום את הדוח הראשון שלו לפרויקטור הקורונה.
בין היתר, קובע הצוות כי נדרשת הרחבת השירותים בקהילה אשר תהווה את אותה חומת המגן בפני פנייה המונית לבתי החולים: הרחבת שעות הפעילות של מרפאות ומוקדים לרפואה דחופה, אשפוז יום, טיפול בבית ואשפוז בבית.
עוד נדרשת הסדרת התחשבנות והסרת המחסומים בין בתי החולים וקופות החולים, כך שיהיה כדאי לבצע אשפוז בבית, הרחבת הטיפול בבית לאוכלוסייה בסיכון, כאשר ככל שאוכלוסייה בסיכון זו תטופל היטב בבית, כך ימנעו פניות לחדרי המיון ואשפוזים מיותרים ותקטן סכנת ההדבקה, באופן שיהווה חומת המגן בפני העומסים בטיפול נמרץ. הערכת עלות הטיפול הנוסף לאוכלוסייה בסיכון, הנה תוספת 30% ליחידות לטיפול בבית אשר ירכזו את המאמץ בטיפול המורחב .
הצוות, הכולל את פרופ' עידית מטות, דר' מירי מזרחי ראובני, פרופ' סיגל סבירי, דר' איתי פסח ואחרים החל את פעילותו בסוף חודש יוני, במטרה לנטר את היערכות והפעלת בתי החולים לטיפול בחולי הקורונה לצד המשך פעילות השגרה. לאחרונה, הצוות עסק ביצירת תמונת מצב ראשונית בכלל בתי החולים, במיפוי צווארי הבקבוק, נקודות הכשל האפשריות העיקריות, חוסן בתי החולים וחקר הממשקים מול הקהילה.
לאחר שהושג כוח אדם נוסף לבתי החולים רק לאחרונה, הצוות גורס כי יש להפנות משאבים זהים לקופות החולים: "יש להקצות באופן שוויוני תקנים של רופאים ואחיות לקהילה, כפי שמוקצה לבתי החולים. כמו כן הקצאת כ"א תומך כגון: חיילים, פראמדיקים וחובשים לצורך ביצוע חיסוני שפעת, נטילת דגימות קורונה וכסדרנים למניעת התקהלות. לצורך ביצוע חיסוני שפעת בזמן קצר לאוכלוסיה, יש צורך דחוף גם גם בשינויי רגולציה על מנת לאפשר לבעלי הכשרה אחרים לחסן".
זאת, בזמן שקופות החולים נדרשות להערכות מיוחדת לחורף, הכרוכה בעלויות תוספתיות. לדוגמה: עבודה בקפסולות, מודל הפרדת השירותים לקהלים שונים, כ"א למוקדים, תפקידים חדשים כגון דוגמים וסדרנים, תחלואת צוות/בידוד /שחיקה. כל אלו מהווים אתגר עצום המחייב התמודדות דחופה ומשאבים. הצוות מזהיר כי "יש לנהל משאב זה בשום שכל ולמנוע "קניבליזציה" בין הגופים השונים במערכת".
לפי הדוח, ניתן להקים במהירות וביעילות (ובמחצית העלות מבתי החולים) מערך אשפוז לאומי בבית, אשר "ישלים את צרכי הציבור ואת מיטות האשפוז בבתי החולים מבחינת הערכות לחורף, ויהווה חומת המגן בפני הצפת בתי החולים וקריסתם עם פרוץ תחלואת החורף המשולבת שפעת וקורונה".
הצוותים הרפואיים קורסים תחת הנטל
באשר לבתי החולים, קובע הצוות כי בנקודת הזמן הנוכחית, לרוחב המערכת, בין 30% ל-50% ממשאבי הטיפול הנמרץ וכרבע עד חצי בבתי חולים קטנים ממשאבי האגף הפנימי, מושקעים בטיפול בחולי הקורונה ברחבי הארץ. זאת, בעוד שפיזור התחלואה בארץ יצר חוסר איזון ברמת המענה לו נדרשים בתי החולים באזורים השונים.
בעוד בתי החולים בצפון הארץ ובדרומה מתמודדים עם רמה נמוכה יחסית של תחלואה, שאינה משבשת את הפעילות, בתי החולים במרכז ואף יותר מכך בתי החולים באזור ירושלים מתמודדים לאורך תקופה לא קצרה עם רמת תחלואה בינונית (ובירושלים גבוהה) המחייבת ויסות של משאבים משמעותיים למערכה. בעוד שבתי החולים הגדולים מפגינים חוסן, מזהיר הצוות כי קיים אתגר בבתי החולים הקטנים (אסותא אשדוד או מעייני הישועה, לדוגמה), וכי ההשפעה על היכולת להמשיך בפעילות השגרה היא משמעותית הרבה יותר מאשר בבתי החולים הגדולים.
הצוותים הרפואיים קורסים תחת הנטל מזה תקופה ארוכה; "הצוותים הסיעודיים במרבית בתי החולים עובדים תחת עומסים כבדים ובמיוחד במחלקות הקורונה. לאורך זמן שחיקה זו תפגע ביכולת העמידה של בתי החולים. בחלק מבתי החולים סימני השחיקה כבר ניכרים ויכולת העמידה נפגעת". כדי להתמודד עם הקושי, מציעים מחברי הדוח לפזר את המטופלים בין בתי החולים השונים, ולהקצות משאבים לנושא השחיקה בקרב הצוותים.
לא כל החולים הפוקדים את בתי החולים אכן זקוקים לאישפוז; 30%-50%0 מהמטופלים המגיעים למחלקות לרפואה דחופה יכולים היו להיות מנותבים לטיפול מחוץ לבתי החולים ע"י מיונים קדמיים ומוקדים לרפואה דחופה של הקופות, תוך סגירת מעגלים קצרים עם הפתרונות הקיימים בקהילה.
על כן, מציע הצוות לפעול להרחבה מהירה של היצע שירותים אלו. מבדיקת הצוות עולה כי כ-30% מהמאושפזים במחלקות הקורונה הפנימיות היו יכולים להשתחרר בהינתן תיאום יעיל יותר והרחבת הפתרונות בקהילה.
הקריטריונים לתיוג מטופל כחולה קריטי שונים ממרכז למרכז ותלויים ביכולות ובתפיסת הטיפול הקליני בכל מרכז, ובכך נוצר קושי בקרב מקבלי ההחלטות, שאינם מודעים לתמונת המצב במלואה. ניטור שיעור המטופלים העונים להגדרה זו חיוני ליכולת יצירת תמונת המצב ולניהול ההיערכות, שכן חולים אלו הם החולים הזקוקים למירב משאבי הטיפול הנמרץ ולתמיכה המורכבת של כלל מערכות בית החולים. שיעורם של חולים אלו מתוך אוכלוסיית החולים הקשים אינה משתקפת תמיד מהנתונים הזמינים, למרות שהיא זו שקובעת במידה רבה את העומס על בתי החולים.
לסיכום, מסכם הצוות את הערכת התחלואה הנוכחית ומסביר כי בהינתן המשך עלייה מתונה בתחלואה הקשה והסדרת ויסות העומסים בין בתי החולים, נראה כי בתי החולים יוכלו להכין את החלואה הנוכחית וכי קיימת גמישות במערכת. יחד עם זאת, במזרח ירושלים המצב מדאיג, שכן בזמן שישנה התפרצות באזור, בבתי החולים בירושלים קיים עומס כבד.
ההתפרצות, אם כן, יכולה להוביל את המערכת האישפוזית באזור למצב של אי ספיקה. "המצב באזור ירושלים גבולי ומחייב נקיטת צעדים מיידים להקלת העומס על בתי החולים באזור. הצטברות מהירה של 40-30 חולים קריטיים נוספים יכולה להביא את המערכת בירושלים ובמרכז הארץ לסף הספיקה", מסכמים מחברי הדוח.