הקבלנים משוועים לעובדים, אבל המובטלים לא באים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
האבטלה הגואה במשק פלטה לשוק העבודה מאות אלפי עובדים, לפי הערכות יותר ממחציתם צעירים, שעבדו בעבודות זמניות או בענפים שהקורונה השביתה כמו האירועים, ההופעות, התיירות ותחומים אחרים שנפגעו כמו מסעדות ובילויים. מספר המשרות המוצעות במשק ירד דרמטית וקשה מאוד למצוא עבודה בימים אלה. שיעור האבטלה שמפרסם שירות התעסוקה עומד על 21.6%, כלומר כ-880 אלף דורשי עבודה והמספר עולה מדי יום.
אבל ענף אחד עדיין מציע עבודה: ענף הבנייה. במשך שנים הקבלנים מתלוננים על מחסור בידיים עובדות. הפתרון בשנים האחרונות היה גיוס של עובדים זרים מסין, ממולדובה וממדינות אחרות, והקבלנים דורשים בעקביות להגדיל את המכסות לעובדים מחו"ל. כוח אדם חסר ברבים מתפקידי המפתח באתרי הבנייה, בהם מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות וגם עובדי כפיים בעבודות הרטובות. לטענת הקבלנים השכר הוא מעל הממוצע (אם כי מתחילים נמוך), התנאים הסוציאליים מלאים ויש אפשרות לקידום ולהתפתחות בעבודה. אבל הישראלים לא נוהרים.
האם זה משום שהישראלים מייחסים לעבודה פחיתות כבוד? מאז שהחל המשבר אנחנו רואים עובדים במשרות משרדיות ועצמאים ששינסו מותניים, בלעו את הגאווה והלכו לעבוד בניקיון, בשליחויות, או כלקטים וכקופאים בסופר. אבל בענף הבנייה נרשמה התעניינות מועטה בלבד.
"בסופר אתה בכל זאת עובד במיזוג, ופה זו עבודה פיזית של ממש, בחום. הישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודה הזאת", אומרת חוקרת בתחום התעסוקה. "הארכת דמי האבטלה היא מבורכת, אבל אם יש לאנשים אפשרות לשבת בבית ולקבל 5,000 שקל, לעבוד קצת בשחור, או לעבוד בשמש בשביל 10,000 שקל, הם יעדיפו דמי אבטלה".
האם המשבר החריף יגרום למובטלים החדשים לפרוץ את המחסום ולהקים מחדש את מושג הפועל העברי? בינתיים נראה שזה לא כך, אך ייתכן שככל שיתעצם המשבר ובחלוף הזמן תתחיל התעניינות רבה יותר בתחום.
הקבלנים: חסרים לנו טפסנים, רצפים, זגגים ומנהלי עבודה
בהתאחדות בוני הארץ מספרים שהצורך בידיים עובדות בענף הוא אקוטי, אבל המצב הכלכלי כנראה עוד לא כל כך גרוע כי אין הרבה ביקוש מצד מפוטרים. באתר ההתאחדות מפרסמים מודעה שמאפשרת לאנשים להירשם ולקבל מידע, ועל פי גורם בהתאחדות עד כה הגיעו סביב 120 פניות בסך הכול.
"אין נהירה של ישראלים לעבודה בבניין", אומר ל"גלובס" אמנון מרחב, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, "לצערנו אנחנו לא מזהים עלייה בנכונות לבצע הסבה מקצועית ולעבור לעבוד בענף הבנייה. בענף חסרות אלפי ידיים עובדות במקצועות מגוונים: מהביצוע הבסיסי ביותר, דרך טפסנות, עבודות רטובות, ובתחומים ההיקפים יותר כמו מטבחים, זגגות, אלומיניום, חיפויים ועד מקצועות הניהול בשטח וגם הניהול הבכיר יותר. השכר גבוה, מעל הממוצע במשק. היום עובד סיני זר יכול להגיע ל-1,000 שקל ליום עבודה, סביב 25 אלף שקל לחודש".
מרחב מסייג ומוסיף שהעבודות אינן פשוטות, לעתים אפילו מסוכנות (רוב הנפגעים בתאונות עבודה הם מענף הבנייה), וכי העובדים צריכים להיות מוכנים לעבודה קשה, וגם להכשרה לא פשוטה. "אלה מקצועות שההכשרה להם יכולה לקחת חודשים ספורים ועד שנה ויותר".
מרחב סבור שאם ההסברה תהיה נכונה, והתנאים והתמריצים יהיו נכונים, אנשים יראו את התוחלת ויתחילו להגיע: "הישראלים לא אוהבים לעבוד בבנייה, זה נכון, ובגלל זה צריך גם מאמץ הסברתי ויצירת תמריצים נכונים לאנשים לבוא לעבוד. יש היום כמיליון מובטלים, ובחל"ת, ומחלחלת ההבנה שלחלקם לא בטוח יהיה לאן לחזור. אלה אנשים שחלקם יידרשו במוקדם או מאוחר להסבה.
"פועלי במה, למשל, הם פוטנציאל קלאסי להסבה לעובדי בניין. בגלל סוג העבודה שעשו קודם, והעובדה שנכון להיום אין להם עבודה. וזו דוגמה אחת מיני רבות. אפשר לזהות בצורה מושכלת קבוצות מתאימות יותר או פחות ולפנות אליהן, או לגבש תוכנית מיוחדת בשבילן. יותר קשה להסב עובד הייטק לעובד בניין, אבל למי שעובד עבודת כפיים אחרת, יש פוטנציאל טוב הרבה יותר להסבה.
"בינתיים אנחנו מסתמכים על 65 אלף פלסטינים שהם עובדים מצוינים אבל בגלל הקורונה וההנחיות והלינה - בחודשים האחרונים מגיעים רק כ-50% מהם לאתרים. זו בעיה".
יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים במחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ, מספר שהוא שומע על אנשים שמתעניינים לבוא לעבוד בבנייה, אבל ההיענות בפועל לא מאוד גבוהה, למרות השכר הגבוה. "אם יבואו עובדים זה גם יועיל מאוד למשק. כל עובד בעבודות הרטובות שיעבור הכשרה ויתחיל לעבוד ישר נותן מקום לעוד שני עובדים בענף בתפקידים היקפיים יותר. ככה זה עובד, וזה יניע את הכלכלה.
"אנחנו מוכנים להכשיר אנשים - סיני מרוויח סביב 20 אלף שקל לחודש - בעבודות רטובות. אבל קשה מאוד למצוא ישראלים שיהיו מוכנים. יש לנו עבודה לאנשים למחר בבוקר - אבל ההכשרה ארוכה".
המדינה: יש אוזן קשבת, אבל האם היא תנצח את הבירוקרטיה?
"המדינה צריכה לפתוח יותר הכשרות וקורסים, ללמד יותר בקטע הטכני. לא כולם יהיו אנשי הייטק ומחשבים", אומר יו"ר התאחדות ענף השיפוצים ערן סיב. "צריך לעודד את מי שרוצה לעבוד וצריך לתמוך בהם כספית שיגיעו לענף הזה, וצריך סובסידיות למעסיקים. זו עבודה מכובדת, אפשר להרוויח בה טוב מאוד, והתקופה הזו עכשיו היא גם הזדמנות להחזיר לעבודת כפיים את הכבוד שלה", הוא מוסיף.
"אנחנו כמעסיקים רוצים מאוד לקלוט עובדים נוספים, ואנחנו חלק ממאמץ גדול שנעשה במגזר העסקי כולו - לייצר תהליך הרבה יותר איכותי של הסבות הכשרות והשמות מקצועיות", אומר מרחב.
"במודל הקיים היום, המדינה עובדת בלי מעורבות המעסיקים. אנחנו רוצים שהמדינה תעבוד בשיתוף איתנו - שאנחנו נבצע ההכשרות ונגדיר התכנים, לבצע למשל את ההכשרות באתרי הבנייה עצמם - דבר שמייצר הכשרה פרקטית מאוד. ואז המעביד יוכל לקלוט את העובד, זה כמו התמחות - ותהיה המשכיות לקליטה. שהמדינה תממן את ההכשרה עצמה, כולל תשלום של שכר העבודה בתקופת העבודה. זה הרבה יותר טוב מחל"ת כי היום זה תמריץ שלילי לעבוד. אז יבואו גם האנשים, כי זה יהיה כבר משהו משמעותי".
במשרד העבודה והרווחה יש אוזן קשבת לעניין ההכשרות. בשבוע שעבר פרסם המשרד תוכנית להכשרות מקצועיות שאמורה להחליף את ההכשרות המקצועיות הלא אפקטיביות שעמדו לאורך השנים לטובת מובטלים בלבד ולא נתנו תמריצים מספקים להשתתפות בהן. אחד העוגנים המרכזיים בתוכנית של משרד העבודה הוא שיתוף פעולה עם המעסיקים, הגדרת הצרכים באמצעותם וגם השמה במקומות העבודה.
מהמשרד נמסר כי עד לסוף שנה זו צפויים להיפתח 75 קורסים לעוזרי בטיחות ברחבי הארץ. "אף שלאחרונה תם ההסכם מכוחו פעל 'מיזם בונים ישראלים' עם הקרן לעידוד ולפיתוח ענף הבנייה ומשרד האוצר, אשר לא הוארך, תקציבים לצורך הנושא צפויים להתקבל בהקדם מתוקף תוכנית ההכשרות הרחבה שעליה הכריז השבוע שר העבודה והרווחה.
"ההכשרות המקצועיות יתמקדו בענפים והכשרות שיש אינדיקטורים לביקוש אליהן במשק. עבודה שנעשתה בשיתוף אגף אסטרטגיה, האגף להכשרה ומטה הזרוע מיקדה את הענפים וההכשרות, המבטיחים שכר גבוה יחסית, ומציגים ביקוש גבוה בהתבסס על הגידול בשנים האחרונות במדדי שכר, משרות פנויות ומועסקים בתחום".
שכר וביקוש: 20 אלף שקל בחודש? לא לעובדים ישראלים
אז כמה באמת מרוויחים בענפי הבנייה? הנתונים סותרים. כשהקבלנים מדברים על התנאים המפתים, הם מציגים את שכרם של העובדים הזרים. אבל כשהם מספקים את טבלאות השכר היסודי, השכר אינו נראה כך. כך למשל, פועל רגיל שמתחיל את דרכו בענף ירוויח 5,600 שקל ואחרי שמונה שנים - 7,500 שקל. זהו השכר הבסיסי, ללא שעות נוספות או הטבות אחרות. מנהל עבודה יתחיל בשכר של 7,500 שקל בשנה הראשונה ויגיע ל-10,000 שקל אחרי שמונה שנים. מדובר על שכר ברוטו, ל-182 שעות חודשיות.
ממשרד העבודה נמסרו נתונים מפורטים יותר (ראו טבלה): החל בטייחים ששכרם עומד על 6,430 שקל בחודש, עבור דרך חשמלאים שמרוויחים 12,930 שקל וכלה במנהלי עבודה בהפעלת ציוד בנייה שמרוויחים כ-19,456 שקל.
עופרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל, מספרת שדווקא בתקופה האחרונה המחסור בעובדים בתפקידים מסוימים מורגש פחות. "בתקופת הקורונה היו קבלנים שסגרו אתרי בנייה ושחררו את העובדים", היא מספרת. "זה קרה מכמה סיבות - באתרים שאין בהם מכירות, באתרים שלא מתחילים לבנות בהם בניינים חדשים או בגלל סיום פרויקטים כאשר אין להם מכרזים חדשים שזכו בהם.
"אותם עובדים פונים אלינו באופן יזום, ולאחרונה קיבלתי המון קורות חיים. אני מודה שלא זכור לי כזה דבר, כי זה תמיד היה הפוך - אני חיפשתי בנרות מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות ומהנדסים. ואילו היום המצב הוא שאין לי אפשרות לתת מענה לכל הפונים כי יש לי מספיק עובדים.
"אם בעבר, בגלל המחסור, דרישות השכר של מנהלי העבודה היו גבוהות מכיוון שהשוק היה של ביקושים בלבד - היום המצב שונה.
לפי נתוני AllJobs, הביקוש לעובדי בניין ולעובדי שיפוצים היה יציב ב-2019-2020: כ-30 מודעות דרושים בכל תחום בחודש בממוצע. במקצועות כמו מפקח בנייה ומהנדס כן חלה ירידה במספר המשרות המוצעות - 34% ו-17% בהתאמה.
לדברי עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר של AllJobs, "הקורונה הביאה להאטה בגיוסים בכל המשק ולכן אנחנו רואים ירידה בהיצע המשרות ובביקוש לעובדים - כמעט בכל תחום. אבל בעוד שיש תעשיות שעבורן הפגיעה הייתה אנושה, יש כאלו שהצליחו לשמור על ראש מעל המים למרות המצב. ענף הבניין והתשתיות הצליח להחזיק מצבת משרות מכובדת יחסית, ולהמשיך ולתפקד למרות המשבר.
"כשיורדים לרזולוציה של תפקידים, רואים כי התפקידים שהצליחו לשמור על יציבות ואף עלו בדרישה הם תפקידים שקשורים לתחזוק שוטף של הבית ותיקון וטיפול בדברים (לדוגמה, טכנאי שירות, מטכנאי שירות והתקנות או טכנאי קירור ומיזוג). ככל הנראה אנשים נמצאים יותר בבית ויש להם זמן לטפל בדברים שאולי הזניחו עד עכשיו ולתקן בעיות שלא הגיעו אליהן.
ההעדפות: "1,500 קבלנים חדשים בענף השיפוצים"
בניגוד לבנייה החדשה, נראה שבענף השיפוצים דווקא יש לא מעט מובטלים או מחפשי עבודה. "אנחנו רואים שינוי מהותי", אומר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. "אני מעריך שבשלושת החודשים האחרונים, מאי-יוני-יולי, התווספו לענף בערך 1,500 קבלני שיפוצים חדשים. אלה אנשים שפיטרו אותם, אנשים שהוציאו אותם לחל"ת והיו צריכים להמציא את עצמם מחדש. אנשים עם ידיים טובות שחיפשו איך להתפרנס. זה אחד המקצועות היחידים שאתה יכול לעבוד בלי להיות קבלן רשום, עד לעבודות בהיקף של 43 אלף שקל. מעבר לזה אתה צריך להיות רשום ברשם הקבלנים.
גם עינב בוימפלד מ-Alljobs סבורה שיש יותר התעניינות וביקוש של עובדים לעבודה בשיפוצים. "גם שיפוצניקים ועובדי בניין - שהם למעשה אנשי המקצוע שאמונים על שיפוצים קטנים ונקודתיים - שומרים על יציבות יחסית".
סיב מספר שנתקל במפוטרים שמגיעים לתחום השיפוצים מעולמות שונים לגמרי: "אני פוגש אנשי הייטק, כאלו שעבדו 20 שנה מול מחשב במשרד ממוזג, פיטרו אותם, ועכשיו חייבים לעשות משהו. יש מי שהתחיל לצבוע בתים, יש מי שמתקן או מתחזק חדרי מדרגות, ומקבלים לאט לאט עבודות ולומדים. הם היו מוכנים להמשיך לעבוד בנוחות מול המחשב, אבל בלית ברירה, בגלל אבטלה ובגלל קורונה ובגלל הכול - לובשים סרבל וצובעים דירות. זה צורך קיומי.
"לא מעט פנו אלינו ונרשמו. זה היה בעקבות ניסיון לקבל מעמד של קבלן רשום, והם ביקשו שנעזור להם למצוא עבודות אצל קבלנים, ללמוד את העבודה. אנחנו מנסים לסייע להם ולחבר לאנשי מקצוע. ואחרי שיהיו בעלי ניסיון יוכלו להתקדם".
מקצועות העתיד: התקנת גגות סולאריים, תכנון תחבורה חכמה
המקצועות החסרים כעת בענף הבנייה הם המקצועות "הרטובים", כמו רצפים וטייחים, ובעלי מקצועות הדורשים עבודה פיזית. אבל העתיד של ענף הבנייה עשוי להיראות אחרת בגלל מגמות שונות, מתיעוש ועד בנייה ירוקה. בין היתר צפוי צורך בעובדים בתחום משק האנרגיה הסולארית והמיחזור; שדרוג ירוק של מבנים; פיתוח תשתיות לתחבורה מקיימת, למשל תכנון וביצוע של רשת שבילי אופניים; הכשרת יועצי תנועה; נהגים ומתפעלים של תחבורה ציבורית, ועוד.
מהיכן יבוא הצורך? בתחילת 2019 התניעה ממשלת ישראל בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה וה-OECD, תהליך רב מגזרי וחוצה משרדים לגיבוש חזון למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050. את הפרויקט הובילו מצד הממשלה בשת"פ ייחודי חמישה משרדי ממשלה (המשרד להגנת הסביבה, תחבורה, אנרגיה, כלכלה ואוצר מנהל תכנון).
הרקע להתנעת הפרויקט הוא הסכם פריז, מדצמבר 2015, שבמסגרתו התחייבו מדינות העולם ליעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 והתחייבו להגיש עד סוף 2020 תוכניות ארוכות טווח מעודכנת למעבר לכלכלה דלת פליטות עד 2050.
כיום, ישראל אינה עומדת בקצב הביצוע לא בהפחתת פליטות פחמן ולא בשיעור הבנייה בהתחדשות עירונית מכלל הבנייה החדשה, אבל ברוח זו, גיבשו משרדי הממשלה המובילים את הפרויקט "חזון ויעדים מעודכנים לישראל לשנת 2050" ובהתאם שוקדים בימים אלו גיבוש מפת דרכים ליישום החזון והיעדים הנגזרים ממנו. לדברי דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, חלקים נכבדים ממנו כבר מופיעים בטיוטת חוק ההסדרים האחרונה.
בין היעדים הממשלתיים שגיבש מינהל התכנון היו הפיכת תקן הבנייה הירוקה למחייב בכל הארץ החל מ-2021; הגדלת שיעור התחלות הבנייה העומדות במפרט לבנייה מאופסת אנרגיה, ייצור אנרגיה מתחדשת באזורים מבונים, על גגות ובחזיתות מבנים. כמו נקבע ש30% מיחידות הדיור שייבנו יהיו במתחמים להתחדשות עירונית הגדלת הצפיפות בבנייה באופן שיתמוך בתחבורה ציבורית יעילה.
לדברי אבירם ניצן, "יש להפנות חלק לא מבוטל מתקציב ההכשרות המקצועיות להכשרות ממוקדות לתחומים מקיימים וירוקים, המחוללים תעסוקה חדשה ויוצרים ביקוש חדש לעובדים. מוצע לכלול במסגרת מערך ההכשרות המקצועיות שיוצא לדרך בימים אלו גם סדרת הכשרות ממוקדות לתחומי הבנייה הירוקה, אנרגיה מתחדשת, תעשיות המיחזור וכו’, זאת כדי להימנע ממחסור באנשי מקצוע לתחומים הללו, בשלב שבו תוכניות הממשלה יגיעו לשלבי ביצוע".
עוד היא מוסיפה כי "מאחר שחלק לא מבוטל מ’מובטלי הקורונה’ עזבו עסקים שיתקשו לחזור להיקף הפעילות הקודם, יש מקום להפנות חלק משמעותי מהתקציב שיועד להכשרות מקצועיות וכן חלקים נוספים מהתקציב בסך 6 מיליארד שקל שיועד לתִמרץ עסקים לקליטה מחדש של עובדיהם, לצורך הרחבת מערך ההכשרה התעסוקתית בתחומים ובענפים הירוקים, שכן תחומים אלו צפויים לצמוח בשנים ועשרות השנים הקרובות בארץ ובעולם - זאת מתוקף המחויבויות הבינלאומיות להפחתת פליטות גזי החממה".