גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקבלנים משוועים לעובדי בניין, אז למה המובטלים לא באים?

משבר הקורונה הותיר עשרות אלפי ישראלים ללא עבודה • המחסור התמידי בידיים עובדות בענף הבנייה החריף אף הוא כי רק מחצית מהפועלים הפלסטינים מגיעים לעבודה • אז למה המובטלים לא נוהרים?

הקבלנים משוועים לעובדים, אבל המובטלים לא באים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
הקבלנים משוועים לעובדים, אבל המובטלים לא באים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

האבטלה הגואה במשק פלטה לשוק העבודה מאות אלפי עובדים, לפי הערכות יותר ממחציתם צעירים, שעבדו בעבודות זמניות או בענפים שהקורונה השביתה כמו האירועים, ההופעות, התיירות ותחומים אחרים שנפגעו כמו מסעדות ובילויים. מספר המשרות המוצעות במשק ירד דרמטית וקשה מאוד למצוא עבודה בימים אלה. שיעור האבטלה שמפרסם שירות התעסוקה עומד על 21.6%, כלומר כ-880 אלף דורשי עבודה והמספר עולה מדי יום.

אבל ענף אחד עדיין מציע עבודה: ענף הבנייה. במשך שנים הקבלנים מתלוננים על מחסור בידיים עובדות. הפתרון בשנים האחרונות היה גיוס של עובדים זרים מסין, ממולדובה וממדינות אחרות, והקבלנים דורשים בעקביות להגדיל את המכסות לעובדים מחו"ל. כוח אדם חסר ברבים מתפקידי המפתח באתרי הבנייה, בהם מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות וגם עובדי כפיים בעבודות הרטובות. לטענת הקבלנים השכר הוא מעל הממוצע (אם כי מתחילים נמוך), התנאים הסוציאליים מלאים ויש אפשרות לקידום ולהתפתחות בעבודה. אבל הישראלים לא נוהרים.

האם זה משום שהישראלים מייחסים לעבודה פחיתות כבוד? מאז שהחל המשבר אנחנו רואים עובדים במשרות משרדיות ועצמאים ששינסו מותניים, בלעו את הגאווה והלכו לעבוד בניקיון, בשליחויות, או כלקטים וכקופאים בסופר. אבל בענף הבנייה נרשמה התעניינות מועטה בלבד.

אתר בנייה  בבאר שבע. "מעדיפים 5,000 שקל אבטלה על פני 10,000 שקל בחום"    / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"בסופר אתה בכל זאת עובד במיזוג, ופה זו עבודה פיזית של ממש, בחום. הישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודה הזאת", אומרת חוקרת בתחום התעסוקה. "הארכת דמי האבטלה היא מבורכת, אבל אם יש לאנשים אפשרות לשבת בבית ולקבל 5,000 שקל, לעבוד קצת בשחור, או לעבוד בשמש בשביל 10,000 שקל, הם יעדיפו דמי אבטלה".

האם המשבר החריף יגרום למובטלים החדשים לפרוץ את המחסום ולהקים מחדש את מושג הפועל העברי? בינתיים נראה שזה לא כך, אך ייתכן שככל שיתעצם המשבר ובחלוף הזמן תתחיל התעניינות רבה יותר בתחום.

הקבלנים: חסרים לנו טפסנים, רצפים, זגגים ומנהלי עבודה

בהתאחדות בוני הארץ מספרים שהצורך בידיים עובדות בענף הוא אקוטי, אבל המצב הכלכלי כנראה עוד לא כל כך גרוע כי אין הרבה ביקוש מצד מפוטרים. באתר ההתאחדות מפרסמים מודעה שמאפשרת לאנשים להירשם ולקבל מידע, ועל פי גורם בהתאחדות עד כה הגיעו סביב 120 פניות בסך הכול.

"אין נהירה של ישראלים לעבודה בבניין", אומר ל"גלובס" אמנון מרחב, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, "לצערנו אנחנו לא מזהים עלייה בנכונות לבצע הסבה מקצועית ולעבור לעבוד בענף הבנייה. בענף חסרות אלפי ידיים עובדות במקצועות מגוונים: מהביצוע הבסיסי ביותר, דרך טפסנות, עבודות רטובות, ובתחומים ההיקפים יותר כמו מטבחים, זגגות, אלומיניום, חיפויים ועד מקצועות הניהול בשטח וגם הניהול הבכיר יותר. השכר גבוה, מעל הממוצע במשק. היום עובד סיני זר יכול להגיע ל-1,000 שקל ליום עבודה, סביב 25 אלף שקל לחודש".

מרחב מסייג ומוסיף שהעבודות אינן פשוטות, לעתים אפילו מסוכנות (רוב הנפגעים בתאונות עבודה הם מענף הבנייה), וכי העובדים צריכים להיות מוכנים לעבודה קשה, וגם להכשרה לא פשוטה. "אלה מקצועות שההכשרה להם יכולה לקחת חודשים ספורים ועד שנה ויותר".

מרחב סבור שאם ההסברה תהיה נכונה, והתנאים והתמריצים יהיו נכונים, אנשים יראו את התוחלת ויתחילו להגיע: "הישראלים לא אוהבים לעבוד בבנייה, זה נכון, ובגלל זה צריך גם מאמץ הסברתי ויצירת תמריצים נכונים לאנשים לבוא לעבוד. יש היום כמיליון מובטלים, ובחל"ת, ומחלחלת ההבנה שלחלקם לא בטוח יהיה לאן לחזור. אלה אנשים שחלקם יידרשו במוקדם או מאוחר להסבה.

הקורונה הורידה את הביקוש גם למקצועות הבניין, אבל עדיין יש משרות

"פועלי במה, למשל, הם פוטנציאל קלאסי להסבה לעובדי בניין. בגלל סוג העבודה שעשו קודם, והעובדה שנכון להיום אין להם עבודה. וזו דוגמה אחת מיני רבות. אפשר לזהות בצורה מושכלת קבוצות מתאימות יותר או פחות ולפנות אליהן, או לגבש תוכנית מיוחדת בשבילן. יותר קשה להסב עובד הייטק לעובד בניין, אבל למי שעובד עבודת כפיים אחרת, יש פוטנציאל טוב הרבה יותר להסבה.

"בינתיים אנחנו מסתמכים על 65 אלף פלסטינים שהם עובדים מצוינים אבל בגלל הקורונה וההנחיות והלינה - בחודשים האחרונים מגיעים רק כ-50% מהם לאתרים. זו בעיה".

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים במחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ, מספר שהוא שומע על אנשים שמתעניינים לבוא לעבוד בבנייה, אבל ההיענות בפועל לא מאוד גבוהה, למרות השכר הגבוה. "אם יבואו עובדים זה גם יועיל מאוד למשק. כל עובד בעבודות הרטובות שיעבור הכשרה ויתחיל לעבוד ישר נותן מקום לעוד שני עובדים בענף בתפקידים היקפיים יותר. ככה זה עובד, וזה יניע את הכלכלה.

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים בת"א / צילום: רפי דלויה

"אנחנו מוכנים להכשיר אנשים - סיני מרוויח סביב 20 אלף שקל לחודש - בעבודות רטובות. אבל קשה מאוד למצוא ישראלים שיהיו מוכנים. יש לנו עבודה לאנשים למחר בבוקר - אבל ההכשרה ארוכה".

המדינה: יש אוזן קשבת, אבל האם היא תנצח את הבירוקרטיה?

"המדינה צריכה לפתוח יותר הכשרות וקורסים, ללמד יותר בקטע הטכני. לא כולם יהיו אנשי הייטק ומחשבים", אומר יו"ר התאחדות ענף השיפוצים ערן סיב. "צריך לעודד את מי שרוצה לעבוד וצריך לתמוך בהם כספית שיגיעו לענף הזה, וצריך סובסידיות למעסיקים. זו עבודה מכובדת, אפשר להרוויח בה טוב מאוד, והתקופה הזו עכשיו היא גם הזדמנות להחזיר לעבודת כפיים את הכבוד שלה", הוא מוסיף.

"אנחנו כמעסיקים רוצים מאוד לקלוט עובדים נוספים, ואנחנו חלק ממאמץ גדול שנעשה במגזר העסקי כולו - לייצר תהליך הרבה יותר איכותי של הסבות הכשרות והשמות מקצועיות", אומר מרחב.

"במודל הקיים היום, המדינה עובדת בלי מעורבות המעסיקים. אנחנו רוצים שהמדינה תעבוד בשיתוף איתנו - שאנחנו נבצע ההכשרות ונגדיר התכנים, לבצע למשל את ההכשרות באתרי הבנייה עצמם - דבר שמייצר הכשרה פרקטית מאוד. ואז המעביד יוכל לקלוט את העובד, זה כמו התמחות - ותהיה המשכיות לקליטה. שהמדינה תממן את ההכשרה עצמה, כולל תשלום של שכר העבודה בתקופת העבודה. זה הרבה יותר טוב מחל"ת כי היום זה תמריץ שלילי לעבוד. אז יבואו גם האנשים, כי זה יהיה כבר משהו משמעותי".

במשרד העבודה והרווחה יש אוזן קשבת לעניין ההכשרות. בשבוע שעבר פרסם המשרד תוכנית להכשרות מקצועיות שאמורה להחליף את ההכשרות המקצועיות הלא אפקטיביות שעמדו לאורך השנים לטובת מובטלים בלבד ולא נתנו תמריצים מספקים להשתתפות בהן. אחד העוגנים המרכזיים בתוכנית של משרד העבודה הוא שיתוף פעולה עם המעסיקים, הגדרת הצרכים באמצעותם וגם השמה במקומות העבודה.

איציק שמולי,  שר העבודה והרווחה. "הכשרות למקצועות שיש בהם ביקוש" / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מהמשרד נמסר כי עד לסוף שנה זו צפויים להיפתח 75 קורסים לעוזרי בטיחות ברחבי הארץ. "אף שלאחרונה תם ההסכם מכוחו פעל 'מיזם בונים ישראלים' עם הקרן לעידוד ולפיתוח ענף הבנייה ומשרד האוצר, אשר לא הוארך, תקציבים לצורך הנושא צפויים להתקבל בהקדם מתוקף תוכנית ההכשרות הרחבה שעליה הכריז השבוע שר העבודה והרווחה.

"ההכשרות המקצועיות יתמקדו בענפים והכשרות שיש אינדיקטורים לביקוש אליהן במשק. עבודה שנעשתה בשיתוף אגף אסטרטגיה, האגף להכשרה ומטה הזרוע מיקדה את הענפים וההכשרות, המבטיחים שכר גבוה יחסית, ומציגים ביקוש גבוה בהתבסס על הגידול בשנים האחרונות במדדי שכר, משרות פנויות ומועסקים בתחום".

שכר וביקוש: 20 אלף שקל בחודש? לא לעובדים ישראלים

אז כמה באמת מרוויחים בענפי הבנייה? הנתונים סותרים. כשהקבלנים מדברים על התנאים המפתים, הם מציגים את שכרם של העובדים הזרים. אבל כשהם מספקים את טבלאות השכר היסודי, השכר אינו נראה כך. כך למשל, פועל רגיל שמתחיל את דרכו בענף ירוויח 5,600 שקל ואחרי שמונה שנים - 7,500 שקל. זהו השכר הבסיסי, ללא שעות נוספות או הטבות אחרות. מנהל עבודה יתחיל בשכר של 7,500 שקל בשנה הראשונה ויגיע ל-10,000 שקל אחרי שמונה שנים. מדובר על שכר ברוטו, ל-182 שעות חודשיות.

ממשרד העבודה נמסרו נתונים מפורטים יותר (ראו טבלה): החל בטייחים ששכרם עומד על 6,430 שקל בחודש, עבור דרך חשמלאים שמרוויחים 12,930 שקל וכלה במנהלי עבודה בהפעלת ציוד בנייה שמרוויחים כ-19,456 שקל.

עופרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל, מספרת שדווקא בתקופה האחרונה המחסור בעובדים בתפקידים מסוימים מורגש פחות. "בתקופת הקורונה היו קבלנים שסגרו אתרי בנייה ושחררו את העובדים", היא מספרת. "זה קרה מכמה סיבות - באתרים שאין בהם מכירות, באתרים שלא מתחילים לבנות בהם בניינים חדשים או בגלל סיום פרויקטים כאשר אין להם מכרזים חדשים שזכו בהם.

"אותם עובדים פונים אלינו באופן יזום, ולאחרונה קיבלתי המון קורות חיים. אני מודה שלא זכור לי כזה דבר, כי זה תמיד היה הפוך - אני חיפשתי בנרות מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות ומהנדסים. ואילו היום המצב הוא שאין לי אפשרות לתת מענה לכל הפונים כי יש לי מספיק עובדים.

הכשרות בענף הבנייה של משרד העבודה, ללא ניסיון קודם

"אם בעבר, בגלל המחסור, דרישות השכר של מנהלי העבודה היו גבוהות מכיוון שהשוק היה של ביקושים בלבד - היום המצב שונה.

לפי נתוני AllJobs, הביקוש לעובדי בניין ולעובדי שיפוצים היה יציב ב-2019-2020: כ-30 מודעות דרושים בכל תחום בחודש בממוצע. במקצועות כמו מפקח בנייה ומהנדס כן חלה ירידה במספר המשרות המוצעות - 34% ו-17% בהתאמה.

לדברי עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר של AllJobs, "הקורונה הביאה להאטה בגיוסים בכל המשק ולכן אנחנו רואים ירידה בהיצע המשרות ובביקוש לעובדים - כמעט בכל תחום. אבל בעוד שיש תעשיות שעבורן הפגיעה הייתה אנושה, יש כאלו שהצליחו לשמור על ראש מעל המים למרות המצב. ענף הבניין והתשתיות הצליח להחזיק מצבת משרות מכובדת יחסית, ולהמשיך ולתפקד למרות המשבר.

עינב בוימפלד, מנהלת מחקר ותוכן Alljobs / צילום: יניב בן יהודה

"כשיורדים לרזולוציה של תפקידים, רואים כי התפקידים שהצליחו לשמור על יציבות ואף עלו בדרישה הם תפקידים שקשורים לתחזוק שוטף של הבית ותיקון וטיפול בדברים (לדוגמה, טכנאי שירות, מטכנאי שירות והתקנות או טכנאי קירור ומיזוג). ככל הנראה אנשים נמצאים יותר בבית ויש להם זמן לטפל בדברים שאולי הזניחו עד עכשיו ולתקן בעיות שלא הגיעו אליהן.

ההעדפות: "1,500 קבלנים חדשים בענף השיפוצים"

בניגוד לבנייה החדשה, נראה שבענף השיפוצים דווקא יש לא מעט מובטלים או מחפשי עבודה. "אנחנו רואים שינוי מהותי", אומר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. "אני מעריך שבשלושת החודשים האחרונים, מאי-יוני-יולי, התווספו לענף בערך 1,500 קבלני שיפוצים חדשים. אלה אנשים שפיטרו אותם, אנשים שהוציאו אותם לחל"ת והיו צריכים להמציא את עצמם מחדש. אנשים עם ידיים טובות שחיפשו איך להתפרנס. זה אחד המקצועות היחידים שאתה יכול לעבוד בלי להיות קבלן רשום, עד לעבודות בהיקף של 43 אלף שקל. מעבר לזה אתה צריך להיות רשום ברשם הקבלנים.

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים / צילום: יגאל עמר

גם עינב בוימפלד מ-Alljobs סבורה שיש יותר התעניינות וביקוש של עובדים לעבודה בשיפוצים. "גם שיפוצניקים ועובדי בניין - שהם למעשה אנשי המקצוע שאמונים על שיפוצים קטנים ונקודתיים - שומרים על יציבות יחסית".

סיב מספר שנתקל במפוטרים שמגיעים לתחום השיפוצים מעולמות שונים לגמרי: "אני פוגש אנשי הייטק, כאלו שעבדו 20 שנה מול מחשב במשרד ממוזג, פיטרו אותם, ועכשיו חייבים לעשות משהו. יש מי שהתחיל לצבוע בתים, יש מי שמתקן או מתחזק חדרי מדרגות, ומקבלים לאט לאט עבודות ולומדים. הם היו מוכנים להמשיך לעבוד בנוחות מול המחשב, אבל בלית ברירה, בגלל אבטלה ובגלל קורונה ובגלל הכול - לובשים סרבל וצובעים דירות. זה צורך קיומי.

"לא מעט פנו אלינו ונרשמו. זה היה בעקבות ניסיון לקבל מעמד של קבלן רשום, והם ביקשו שנעזור להם למצוא עבודות אצל קבלנים, ללמוד את העבודה. אנחנו מנסים לסייע להם ולחבר לאנשי מקצוע. ואחרי שיהיו בעלי ניסיון יוכלו להתקדם". 

מקצועות העתיד: התקנת גגות סולאריים, תכנון תחבורה חכמה

המקצועות החסרים כעת בענף הבנייה הם המקצועות "הרטובים", כמו רצפים וטייחים, ובעלי מקצועות הדורשים עבודה פיזית. אבל העתיד של ענף הבנייה עשוי להיראות אחרת בגלל מגמות שונות, מתיעוש ועד בנייה ירוקה. בין היתר צפוי צורך בעובדים בתחום משק האנרגיה הסולארית והמיחזור; שדרוג ירוק של מבנים; פיתוח תשתיות לתחבורה מקיימת, למשל תכנון וביצוע של רשת שבילי אופניים; הכשרת יועצי תנועה; נהגים ומתפעלים של תחבורה ציבורית, ועוד.

מהיכן יבוא הצורך? בתחילת 2019 התניעה ממשלת ישראל בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה וה-OECD, תהליך רב מגזרי וחוצה משרדים לגיבוש חזון למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050. את הפרויקט הובילו מצד הממשלה בשת"פ ייחודי חמישה משרדי ממשלה (המשרד להגנת הסביבה, תחבורה, אנרגיה, כלכלה ואוצר מנהל תכנון).
הרקע להתנעת הפרויקט הוא הסכם פריז, מדצמבר 2015, שבמסגרתו התחייבו מדינות העולם ליעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 והתחייבו להגיש עד סוף 2020 תוכניות ארוכות טווח מעודכנת למעבר לכלכלה דלת פליטות עד 2050.

כיום, ישראל אינה עומדת בקצב הביצוע לא בהפחתת פליטות פחמן ולא בשיעור הבנייה בהתחדשות עירונית מכלל הבנייה החדשה, אבל ברוח זו, גיבשו משרדי הממשלה המובילים את הפרויקט "חזון ויעדים מעודכנים לישראל לשנת 2050" ובהתאם שוקדים בימים אלו גיבוש מפת דרכים ליישום החזון והיעדים הנגזרים ממנו. לדברי דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, חלקים נכבדים ממנו כבר מופיעים בטיוטת חוק ההסדרים האחרונה.

בין היעדים הממשלתיים שגיבש מינהל התכנון היו הפיכת תקן הבנייה הירוקה למחייב בכל הארץ החל מ-2021; הגדלת שיעור התחלות הבנייה העומדות במפרט לבנייה מאופסת אנרגיה, ייצור אנרגיה מתחדשת באזורים מבונים, על גגות ובחזיתות מבנים. כמו נקבע ש30% מיחידות הדיור שייבנו יהיו במתחמים להתחדשות עירונית הגדלת הצפיפות בבנייה באופן שיתמוך בתחבורה ציבורית יעילה.

שכר ממוצע בענפי הבנייה

לדברי אבירם ניצן, "יש להפנות חלק לא מבוטל מתקציב ההכשרות המקצועיות להכשרות ממוקדות לתחומים מקיימים וירוקים, המחוללים תעסוקה חדשה ויוצרים ביקוש חדש לעובדים. מוצע לכלול במסגרת מערך ההכשרות המקצועיות שיוצא לדרך בימים אלו גם סדרת הכשרות ממוקדות לתחומי הבנייה הירוקה, אנרגיה מתחדשת, תעשיות המיחזור וכו’, זאת כדי להימנע ממחסור באנשי מקצוע לתחומים הללו, בשלב שבו תוכניות הממשלה יגיעו לשלבי ביצוע".

עוד היא מוסיפה כי "מאחר שחלק לא מבוטל מ’מובטלי הקורונה’ עזבו עסקים שיתקשו לחזור להיקף הפעילות הקודם, יש מקום להפנות חלק משמעותי מהתקציב שיועד להכשרות מקצועיות וכן חלקים נוספים מהתקציב בסך 6 מיליארד שקל שיועד לתִמרץ עסקים לקליטה מחדש של עובדיהם, לצורך הרחבת מערך ההכשרה התעסוקתית בתחומים ובענפים הירוקים, שכן תחומים אלו צפויים לצמוח בשנים ועשרות השנים הקרובות בארץ ובעולם - זאת מתוקף המחויבויות הבינלאומיות להפחתת פליטות גזי החממה". 

עוד כתבות

ג'ונסון אנד ג'ונסון./  צילום: רויטרס

ג'ונסון אנד ג'ונסון מצטרפת למובילי המירוץ לחיסון לקורונה

לאחר שהדגימה שהמוצר שלה יוצר נוגדנים אצל מתנדבים בשלבים המוקדמים של הניסוי, ג'ונסון אנד ג'ונסון החלה בניסוי שצפוי לגייס 60 אלף מטופלים ● זאת לעומת 30,000 בניסוי של חברת מודרנה ו-44,000 בניסוי של חברת פייז

חנות סגורה של ראלף לורן במיין בימי קורונה / צילום: Robert F. Bukaty, AP

ראלף לורן מצמצמת את כוח האדם ב-15% על רקע הקורונה

על רקע הירידה החדה בהכנסות רשת בתי האופנה עם סגירת סניפים רבים בשל הקורונה, ראלף לורן תצמצם משמעותית את כוח האדם שלה ● לא נמסר כמה עובדים בדיוק יפוטרו, אך החברה מתכננת לבצע את הצמצומים עד סוף שנת העסקים הנוכחית שלה (מרץ 2021)

בייביסיטר על חשבון המעסיק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

קשה לעבוד עם הילדים בבית? בהייטק יממנו לכם גם את הבייביסיטר

המעסיקים בתחום ההייטק שמבינים את הצורך החיוני, ומספקים מימון לבייביסיטר להורים לילדים בגיל הרך בתקופת הסגר והשבתת מערכת החינוך: "רבים הם הורים צעירים לילדים בגיל הרך. אנשים עשו מעל ומעבר, וחשבנו איך לעזור" ● השיחה

פגישת השר כ"ץ ויו"ר ההסתדרות בר־דוד. סיכמו להקים צוותים משותפים לגיבוש פתרונות / צילום: דוברות ההסתדרות

קיצוץ שכר השרים לא יספיק: הקורונה היא הזדמנות לתיקון המגזר הציבורי

הפחתת שכר של 10% לשרים ובכירים נוספים היא סמלית וחשובה אבל הגיע הזמן לטפל גם בבעיות העומק של המגזר הציבורי, בדיוק כפי שהבטיח שר האוצר ישראל כ"ץ ● האם הוא גם יקיים?

עסק שקרס תחת המשבר הכלכלי. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

הקלה בקנסות לנפגעים כלכלית מהקורונה

ריבלין וניסנקורן הכריזו על מתווה חנינות עבור בעלי חובות בגין קנסות

בנימין נתניהו / צילום: אורן בן חקון, פול

קבינט הקורונה ננעל: סגר מלא מיום שישי ועד אחרי סוכות; ההפגנות יוגבלו

שרי הממשלה דנים הלילה בהטלת סגר מלא ● נתניהו: "הולכים לסגר מלא בגלל התחלואה. עדיף בחגים ולא אחריהם" ● הפגנות ותפילות עד 20 איש, המגזר הפרטי יושבת למעט מפעלים ושירותים חיוניים ● טרם נתקבלה הכרעה בעניין נתב"ג

משה לארי / צילום: דוברות בנק מזרחי טפחות

הציבור ומשקיעי הנוסטרו נענו להצעת הרכש של מזרחי טפחות לאגוד והמיזוג יוצא לדרך

בעלי מניית אגוד יקבלו כ-1.4 מיליארד שקל, רובם ב-7.8% ממניות מזרחי טפחות כשבעלי המניות הגדולים באגוד יתנו תוספת תמורה לבעלי מניות המיעוט ● מזרחי טפחות דיווח על שיעור היענות של 97.3% ● העסקה נחתמה במקור כבר ב-2017

לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס

ישראל תעמוד בראש קבוצת רגולטורים לתקשורת במדינות הים התיכון

ישראל תעמוד בראשות קבוצת EMERG בשנת 2022 ותהיה סגנית יו"ר ב-2021 ● הקבוצה מהווה רשת קשר ופעילות משותפת לכלל רשויות הרגולציה בתחומי התקשורת

לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

הלמ"ס: מספר מחוסרי העבודה ערב הסגר הגיע לקרוב לחצי מיליון

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום את נתוני סקר כוח האדם לחודש אוגוסט, שחלקם פורסמו כבר לפני שבועיים ● מספר הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ ירד באוגוסט לכ-62 אלף, לעומת כ-75 אלף בחודש הקודם

מייסדי Next Insurance אלון חורי, גיא גולדשטיין ונסים טפירו/ צילום:יחצ

שווי של יותר מ-2 מיליארד דולר: גוגל הובילה השקעת ענק בסטארט-אפ הביטוח הישראלי נקסט

אחרי למונייד והיפו, גם חברת נקסט אינשורנס סוגרת גיוס גדול בתחום הביטוח הדיגיטלי, בהיקף של 250 מיליון דולר ● ניסים טפירו, אחד המייסדים: "בעקבות הקורונה לקוחות מחפשים יותר פתרונות דיגיטליים, ואנחנו מאפשרים להם לחסוך כסף"

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

שוב: מעל לחצי מיליון ישראלים נמצאים בחל"ת

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות

זה המתווה שיציג כ"ץ למניעת סגירת מקומות עבודה בזמן הסגר

לדברי האוצר "תוכנית 'הלב הפועם של הכלכלה' נועדה לאפשר למגזר העסקי להמשיך לפעול גם בתקופת הסגר, לצד שמירה קפדנית על הנחיות הבריאות" ● על-פי האוצר התוכנית מתבססת על הגברת אכיפה והסברה, חתימת אמנה מחייבת עם המגזר הפרטי, ותמיכה בהתאמות נדרשות

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Associated Press

"טראמפ ינסה למכור תקווה, ביידן ינסה לשווק חמלה": מתכוננים לעימות הראשון בבחירות לנשיאות ארה"ב

העימות הנשיאותי הראשון בין טראמפ לביידן בפתח, ולשני הצדדים יש מטרה אחת: לא להפסיד ● ד״ר ישראל ויסמל-מנור מתארח בפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט' ומסביר על המפגש הטלוויזיוני שיכול להכריע קמפיינים ● האזינו

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה ננעלה בירידות על רקע דיווחים על החמרה צפויה בסגר

החשש מהחמרת הסגר לצד חולשת העליות בניו יורק הכבידו על המסחר ● מדד הבנקים צנח ב-2.8%, מדד ת"א 90 איבד 1.7% ● מחזור המסחר בשוק המניות היה חריג יחסית והסתכם ב-1.73 מיליארד שקל

רן פוליאקין / צילום: איל יצהר

השורטיסט והתמונה: האם חברת המכשור הרפואי ננוקס מטעה את המשקיעים?

בנוסף טוען השורטיסט קרסון בלוק כי מפיצות שאיתן התקשרה ננוקס כדי לשווק את המוצר שלה ברחבי העולם, אינן מסוגלות לספק את התמורה ● רן פוליאקין, מנכ"ל ננוקס: "הדוח מלא שגיאות והטעיות ולא מבוסס על בדיקה ישירה מול החברה"

סניף של סופר פארם / צילום: בר אל, גלובס

גם כשמותר זה לא משתלם: סופר-פארם ו-Be סוגרות חנויות לתקופת הסגר בשל חוסר כדאיות

סופר פארם סוגרת 14 סניפים לתקופת הסגר ומסיבה אותם לליקוט עבור האונליין במיקומים בהם נפגעה התנועה בשל מגבלות הקורונה ובראשם קניונים ● גם המתחרה Be סוגרת שלוש חנויות לתקופת הסגר

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

אל על למדינה: אלי רוזנברג איש קש של אביו. יש למנוע את העברת השליטה

במכתב של אל על לשר החוץ ולשרת התחבורה נטען כי הרוכש של החברה הישראלית הוא רוזנברג האב והיותו ללא אזרחות ישראלית מנוגדת לתקנות החברה ● עוד נטען במכתב כי נציגי הרוכש היו מודעים לבעיה: "לקני רוזנברג יש בן שכבר כמה שנים לומד בישיבה בישראל ואנחנו נרשום את המניות על שמו"

נעלי נייקי / צילום: Shuttertstock

נייקי מתאוששת מהקורונה בזכות המכירות ברשת

הכנסותיה של ענקית בגדי הספורט אמנם ירדו ב-1% לעומת הרבעון המקביל, אך המכירות הדיגיטליות זינקו ב-82% ● הרווח לפני מס הסתכם ב-1.52 מיליארד דולר - כמעט פי שניים מציפיות האנליסטים

המתחם ביהוד שהוקם במסגרת פינוי בינוי. פסק דין ליורשי המנוחה / צילום: איל יצהר, גלובס

הדיירת המוגנת שנפטרה לא זכתה להגנה מבית המשפט

דיירת מוגנת שדירתה הייתה חלק מפרויקט פינוי בינוי, נפטרה בטרם נהרסה הדירה ● בית המשפט המחוזי קבע שיורשיה לא יקבלו דירה חלופית

מסעדה ריקה / צילום: כדיה לוי, גלובס

עתירה לבג"ץ: הסירו את המגבלה האוסרת על פתיחתן של מסעדות ואפשרו הפעלת שירות איסוף עצמי

העותרים טוענים כי על המדינה ליצור מתווה אשר יאפשר את פעילותן של מסעדות - גם אם במתכונת חלקית, ומתן אפשרות לשירות איסוף עצמי והושבה באוויר הפתוח ● העותרים מסבירים כי המתווה ישרת את מטרת התקנות - הבטחת בריאות הציבור, לצד מניעת קריסת ענף המסעדנות