גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שתי דעות על הדילמה של אולפן שישי והסערה: האם ראיון עם רוצח ראוי לשידור?

ב"אולפן שישי" ראיין יגאל מוסקו את יונה אברושמי, שרצח פעיל שלום עכשיו בשנות השמונים ● הראיון עורר מחלוקת בעקבות דבריו הקשים של אברושמי והעלה שאלה האם ראיון שכזה בכלל צריך להיות משודר ● דוד ורטהיים ואבישי גרינצייג מציגים שתי דעות שונות

יונה אברושמי שרצח את המפגין בהפגנות שמול משרד ראש הממשלה ב-1983 / צילום: צילום מסך חדשות 12
יונה אברושמי שרצח את המפגין בהפגנות שמול משרד ראש הממשלה ב-1983 / צילום: צילום מסך חדשות 12

זכות הציבור לא לדעת: לא כל מעשה צריך לקבל במה בפריים טיים/ אבישי גרינצייג

זכות הציבור לדעת היא זכות חוקתית בישראל, כחלק מחופש הביטוי וחופש העיתונות. אולם כפי שאמרה העיתונאית סיון רהב-מאיר, יש גם זכות לציבור לא לדעת. לא כל דעה ולא כל מעשה צריכים לקבל במה בפריים טיים של התקשורת הישראלית, ואפילו לא בשולי השוליים של התקשורת. אנחנו לא אמורים להדהד כל הבל ואף גרוע מכך, רק כי הדבר ייצור באזז.

אני מנסה להבין מה האינטרס הציבורי בשמיעת דברי בלע של רוצח שפל ואת הניתוח שלו להפגנות היום. מעשה הרצח הנורא אירע לפני 37 שנה. הרוצח השתחרר לפני 10 שנים מהכלא, ומאז צלל את תהום הנשייה. אני מנסה להבין מה ההצדקה בהחזרתו מהמצולות כדי לומר דברי הסתה שיעוררו סערה, ולא מוצא.

אפשר גם לראיין גם את רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר מתוך הכלא ולשאול אותו מה דעתו על ממשלת האחדות. אפשר לראיין את האנס הסדרתי בני סלע על הצעת החוק להחמיר בעונשם של עברייני מין. אפשר לראיין את מוחמד דף (או מה שנשאר ממנו) לכבוד אזכרת השלושים ליהודה וקסמן ז"ל.

השאלה היא למה. מה נרוויח מהפצת שנאה והסתה. אברושמי לא רלוונטי לאף אחד, ולא מעניין אף אחד. אף אחד לא עולה אליו לרגל, ולא נטען שיש לו השפעה על מישהו. אם רוצים להזהיר מרצח פוליטי, אפשר לעשות זאת גם בלי לתת לאדם עם דם על הידיים מיקרופון כדי להפיץ את משנתו, במיוחד אם על פי טענת עורך דינו, הוא איננו בקו הבריאות הנפשית. אין פה חשיפה של איזשהו גוף מחתרתי שפועל מתחת לרדאר, שמן הראוי לפרסם. אין פה תמרור אזהרה חדש שראוי להוקיע. מדובר באותו רוצח שפל, שביצע את מעשהו הנורא לפני כמעט 4 עשורים, ועכשיו בחדשות 12 החליטו לעשות לו 'הדרן', רק כדי זה מתכתב להם היטב עם ההפגנות בכיכר ציון וברחוב בלפור.

נקודה נוספת בכתבה של יגאל מוסקו שבעיניי הייתה מגוחכת בואכה שערורייתית, היא ההשוואה בין דברי אברושמי בחקירתו במשטרה על מפגיני שלום עכשיו לבין דברי נתניהו על המפגינים נגדו. מוסקו חיבר באופן מאולץ בין טענת נתניהו כי המפגינים מפיצים את מחלת הקורונה לבין דברי אברושמי שהמפגינים הם כמו חיידקים שצריכים להשמיד. מוסקו הציע את מרכולתו לאברושמי שהתלהב מההשוואה, אבל מדובר בהשוואה מופרכת ומטופשת. מפגיני בלפור אינם חיידקים ולא הושוו לחיידקים. הם אנשים כמוני וכמוכם שאם נתקהל באלפים וברבבות נדביק גם אנו את נגיף הקורונה. אפשר לאהוב את האמירה של נתניהו, ואפשר לסלוד ממנה, אבל מה בין זה לבין דבריו המחליאים של אברושמי? ליגאל מוסקו וחדשות 12 הפתרונים.

אבישי גרינצייג הוא כתב משפט ב"גלובס" 

יונה אברושמי שרצח את המפגין בהפגנות שמול משרד ראש הממשלה ב-1983 / צילום: צילום מסך חדשות 12

למרות החשש להסתה, חובה לשדר את המציאות המטורללת/ דוד ורטהיים

גם אם יש משהו בטענות נגד שידור הריאיון המהפנט עם רוצח אמיל גרינצווייג יונה אברושמי, התועלת במבט למציאות כמו שהיא גדולה מהנזק הטמון בו

איך שלא מסתכלים על זה, הריאיון עם יונה אברושמי ששודר ב"אולפן שישי" במסגרת כתבה שצעדה לאחור לעבר ההפגנה בה נרצח פעיל השמאל אמיל גרינצוויג ועוררה את השאלה האם רצח פוליטי של מפגינים יכול להתרחש שוב - היה מסמך עיתונאי מכונן. הכתבה, כצפוי, זכתה ללא מעט טענות, בעיקר משמאל, תחת הנימוק העיקר שמדובר בהסתה וכי "אסור לתת לרוצח כזה במה". אחרים, הסבירו כי דווקא העובדה שאברושמי חזר בו מהחרטה שהביע בעבר והובילה לשחרורו המוקדם, תוך כדי אמירות הקוראות למפגינים "חיידקים" ורומזות לכוחות מימין "להמשיך את העבודה" הן אלו שהיו צריכות להדליק נורה אדומה בחדר העריכה, ולצנזר את הדברים, או לכל הפחות להציגן באור מוגבל.

המעניין הוא שהריאיון הביא גם להתנגדות מימין. לא מעט אנשי תקשורת ימניים הסבירו בטוויטר כי מדובר היה בצעד פופוליסטי מכוון - חלק מ"מסע תקשורתי מוכר" - שמטרתו ציור הימין כאלים.

כך או אחרת, גם אלו וגם אלו ככל הנראה אינם מפנימים את יסוד עבודתה של העיתונות. חשוב לומר באופן ברור: המבחן היחיד התקף במקרים מעין אלו צריך להיות הערך הציבורי שיש בשידור. האם בכוחו להביא לשינוי? האם ראוי להציב תמרור אזהרה משקף מציאות בפני הציבור, כדי שיוכל לראות האם קיימת סכנה? האם העלאת הנושא לסדר היום עשויה למנוע רצח נוסף מסוג זה? האם שיח ציבורי בנושא יכול להועיל בהבנת היסודות של האופן בו לאמירות של פוליטיקאים קיים תרגום מידי לפעולה בקרב חלקים בציבור? האם חשיפת מוגבלות "החרטה" שהביע יכולה להביא לחשיבה מחודשת בפעם הבאה שוועדת החנינה תקל עם רוצח מסוג זה?

כאן גם יש להבין את הקונטקסט, אך לפני כן - להפנים יסוד נוסף: ראיון עיתונאי אינו בונוס שניתן בתמורה להתנהגות טובה, ומניעתו איננה פעולת תגמול על פעולה רעה. הדבר נכון גם באשר לשודד מיליונים, אנס או רוצח ראש מממשלה. הבנת האופן שבו פועל עבריין היא אחת הדרכים היחידות המוכחות שיכולות לסכל אותו. השאלה כמובן, כיצד הוא מוצג. אם אברושמי היה רץ לפוליטיקה או פותח עסק חדש, ייתכן והיה מקום לשקול האם לפרנס אותו במסע יח"צ ומתן לגיטימציה בתמורה לטראפיק או רייטינג. במסגרת כתבה כמו זו שהייתה, לא ממש נראה שבכך מדובר.

ומה באשר להסתה או ללגיטימציה שעלולים גורמים מסוימים לקבל מדבריו של אברושמי? מובן שאין נוסחה סדורה או ברורה למניעתן. השאלה שצריכה להישאל היא האם אלו לא מתקיימות גם בלעדי כתבות מסוג זה. בשני המקרים, יש לאלו תשובה אחת: הדין הפלילי. עשרות התלונות שהגיעו לרשות השנייה לאחר שידור הריאיון לוקות באי הבנה של תפקיד התקשורת, אולם דווקא התלונות שהגיעו על אברושמי עצמו למשטרה - מתבקשות ונכונות מאין כמותן.

דוד ורטהיים הוא עורך מדור נתח שוק וצרכנות ב"גלובס"

עוד כתבות

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית