גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך לסוציאליזם הרסני ומזיק בחסות הקורונה מעולם לא הייתה מוחשית יותר

ההיסטוריה של המערב מלמדת שמשברים מוליכים להעצמת כוחה של המדינה ולהצרה מתמשכת של מנגנון השוק שנשארת איתנו גם לאחר החזרה לשגרה ● זו העת לעמוד על המשמר ולהתנגד למדיניות הכלכלית הפופוליסטית שמקדמים צמד הסוציאליסטים בנימין נתניהו ועמיר פרץ

ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ
ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ

בשנת 1900 עמדה ההוצאה הממשלתית של בריטניה על פחות מ-12% מהתמ"ג. מעבר לאוקיינוס, בארצות הברית שבאותה שעה ממש הפכה בשקט למעצמה החזקה (גם אם הרדומה) בעולם, ההוצאה הממשלתית הייתה אף נמוכה מההוצאה הנמוכה הבריטית ועמדה על לא יותר מ-3% מהתמ"ג. השיעורים הנמוכים הללו לא היו חריגים. אדרבה, הם ביטאו נאמנה את ההיגיון המסדר של הליברליזם הקלאסי שמשל בכיפה בעולם דובר האנגלית לאורך המאה ה-19. הן בריטניה והן ארצות הברית התייחדו בכך שממשלותיהן היו קטנות באופן יחסי, מוגבלות בכוחן, צנועות ביומרתן החברתית ושמרניות בהתנהלותן הפיסקלית.

חצי מאה לאחר מכן, ההוצאה הממשלתית של בריטניה כאחוז מהתמ"ג גדלה פי 3 וזו האמריקאית טיפסה פי 5. כיום, ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתמ"ג עומדת בשתי המדינות על לא פחות מ-40% בקירוב. כפי ששיעורי ההוצאה הנמוכים לאורך המאה ה-19 לא היו מקריים כי אם ביטוי להיגיון מסדר ליברלי, כך גם שיעורי ההוצאה הגבוהים בחצי השני של המאה העשרים ועד ימינו אינם מקריים אלא תוצאה ישירה של שינוי רעיוני סוציאליסטי עמוק שתפס אחיזה בעולם המערבי.

הייתה זו מלחמת העולם השנייה, יותר מכל חיבור כלכלי סוציאליסטי מבריק, ששכנעה את רוב הציבור כי המדינה צריכה ויכולה לנהל את הכלכלה, להכווין אותה ולפזר את פירותיה על פי מפתחות של צדק, זכאויות והוגנות. כלכלת המלחמה שהנהיגו בריטניה וארצות הברית הוכיחה את עצמה בשדה הקרב ושבתה את הדמיון הציבורי. אם המדינה הצליחה לגייס ולפקד על מיליוני אנשים בצורה כה קפדנית, אם עלה בידה להכווין תעשיות צבאיות מורכבות (שסיפקו עשרות אלפי מקומות עבודה) בצורה כה יעילה, מדוע שלא תוכל לנהל בזמני שלום את מערכות הבריאות, הדיור, החינוך, התעשייה האזרחית ועוד? מדינות המערב לא הפכו אמנם לקומוניסטיות, אך ניתן אור ירוק לתעל הון באמצעות מיסוי מן השוק למדינה ודרכה אל צרכני השירותים החברתיים.

מדינת הרווחה הפכה לעובדה מוגמרת בחסות מלחמת העולם השנייה וההיסטוריה של המערב אכן מלמדת אותנו שמלחמות בפרט ומשברים בכלל מוליכים להעצמתה של המדינה ולהצרה מתמשכת של מנגנון השוק החופשי. הסיבה לכך פשוטה למדי: משברים זורעים חוסר ביטחון וחרדה מהעתיד לבוא שמתורגמים לדרישה ציבורית מהממשלה "לעשות משהו". הדרישה הזו, בתורה, מתורגמת במהרה למדיניות כלכלית פופוליסטית ולנכונות ציבורית לוותר על חירויות, ובפרט על חירויות כלכליות.

משבר הקורונה אינו שונה מכל משבר אחר וגם הוא הוליך להעצמת כוחן של המדינות ברחבי העולם. בדומה למלחמה גדולה, המגפה הפתאומית זורעת חרדה וגובה מאיתנו מחיר כלכלי (ואחר) ממשי. כמו במלחמה גדולה, גם הקורונה מזמנת דרישות חוזרות ונשנות שהממשלה "תעשה משהו" שמתורגמות למדיניות כלכלית פופוליסטית. צאו וראו כיצד פוליטיקאים מימין ומשמאל מתחרים האחד עם השני מי יוציא יותר כספי ציבור על יותר קבוצות לחץ, כיצד אנשי תקשורת שונים מתחרים זה עם זה מי יחבוט חזק יותר בפקידי האוצר "המנותקים" וכיצד הקפיטליזם חזרה להיות מילה גסה בשיח הציבורי. באותה הרוח הציבור, שמעולם לא היה בקיא יותר מידי ברזי הכלכלה, מגלה אדישות יוצאת דופן בכל הנוגע לפזרנות הממשלתית. אין אלא להיווכח כי מערך התמריצים הדמוקרטי בעיצומו של משבר הקורונה יוצר למעשה סחרור סוציאליסטי בעל השלכות כלכליות ארוכות חמורות וכואבות.

בסופו של דבר, משברים חולפים. אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שמעורבות המדינה אינה נמוגה עם המשבר כי אם מתקבעת ואף מתרחבת. לא בכדי קבע הנשיא האמריקאי רונלד רייגן כי תכניות ממשלתיות הן הדבר הכי קרוב שיש בכדור הארץ המתקרב לחיי נצח. למרות כל הדיבורים האקדמיים והציבוריים על העידן "הניאו-ליברלי" שבו אנו חיים, המציאות הינה הפוכה לחלוטין: אנחנו שרויים בעיצומו של עידן סוציאל דמוקרטי שבו מדינות העולם מתבוססות בחובות לאומיים אדירים, מתערבות בכל תחום ותחום בחייו של האזרח, מצירות את פועלו של מנגנון השוק ומתכוונות להמשיך באותו המסלול, רק שהפעם הן עושות זאת בחסות הקורונה.

על מדינת ישראל לסייע בנדיבות למי שבאמת ובתמים נפגעו מן הנגיף. אך עלינו לזכור כי סיוע נדיב הוא רק צד אחד של מטבע המדיניות הציבורית הנבונה והאחראית. הצד השני, סמוי ומושתק, חשוב לא פחות אם לא יותר ועיקרו: קידומם של קיצוצים נרחבים ואמיצים במגזר הציבורי, הפחתתה של הרגולציה המדינתית, מאבק איתן בהשפעתן המשחיתה של קבוצות לחץ ואינטרס צרות כולל ארגוני העובדים ומיסודו של חופש עסקי בישראל. הנהגה אחראית לא תראה במשבר פרצה לקנות קולות על ידי פיזור של כסף כי אם הזדמנות חד-פעמית לחולל רפורמות ליברליות מרחיקות לכת שלא ניתן לקדם בשגרה. זה בדיוק מה שעשתה מרגרט תאצ'ר בבריטניה לנוכח הסטגפלציה שהכתה במדינה.

בנימין נתניהו אוהב להתגנדר בהיותו "מר כלכלה". ואולם התגובה הכלכלית של הממשלה שבראשה הוא עומד חושפת דווקא כי הפער בין "מר כלכלה" לבין עמיר פרץ ואיציק שמולי הוא קטן להחריד וכי למעשה אין ביניהם הבדל. כולם סוציאליסטים בדרכם שלהם. 

הכותב הוא ד"ר להיסטוריה אמריקאית ועומד בראש תוכנית אדם סמית מבית קרן תקווה

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

פעם ביום, על בטן ריקה: גלולת ההרזיה שאושרה ב-FDA ותשנה את השוק

התרופה וויגובי של נובו נורדיסק תשווק בארה"ב החל מ-2026 ● יעילות גלולות ההרזיה של שתי היצרניות נמצאה נמוכה מעט מיעילות הזריקות

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה-אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה"

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בטהרן, ארכיון / צילום: ap

ההיערכות בישראל לעימות עם איראן, והמסר: לא ניקח סיכון

רה"מ קיים פגישה משולשת עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין, כחלק מניסיון לבסס ציר אנטי-טורקי ● ארה"ב פועלת לכינוס ועידה לשיקום רצועת עזה ● הבכיר האמריקאי מאיים: "כנראה שאיראן לא הבינה את המסר" ● ניסוי הטילים באיראן והאיומים: "נגיב באופן נחרץ לכל פעולה עוינת" ● ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הקמת ועדת החקירה הפוליטית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

צים שוב דחתה הצעת רכישה של גליקמן: "מעריכה בחסר משמעותי"

בד בבד מדווחת חברת התובלה הימית כי קיבלה "הצעות תחרותיות ממספר גורמים אסטרטגיים לרכישת כל מניות החברה,הנבחנות תוך התמקדות בהשאת ערך משמעותי לבעלי המניות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר רוצה להטיל מס רווחי יתר של 15% על הבנקים - גבוה מהמלצת הוועדה

המס צפוי להכניס לקופת המדינה 1.13 מיליארד שקל בשנה הקרובה, ולטפס ל-1.5 מיליארד שקל מדי שנה עד לסוף העשור ● איגוד הבנקים בתגובה: "בניגוד לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר קיבל החלטה שרירותית ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי"

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם: ארמיס הישראלית נמכרת

חברת ניהול התהליכים האמריקאית ServiceNow תרכוש את ארמיס הישראלית ב-7.75 מיליארד דולר במזומן ● זוהי עסקת ההייטק הרביעית בגודלה אי פעם בישראל ● קרן אינסייט פרטנרס צפויה לגרוף תשואה של מיליארדים, ובמקביל המייסדים והעובדים יהנו מחבילות שימור נדיבות

השינויים שצפויים בענף החיסכון ב־2026 / צילום: Shutterstock

מקופות הגמל למדרגות המס: השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב־2026

תקרת ההפקדה לגמל להשקעה תעלה, "חיסכון לכל ילד" ייצא מהקפאה והפטור ממס על הקצבאות לפנסיה יגדל מעט ● הבשורה הרעה: דמי הניהול בחלק מקרנות הנאמנות עשויים לעלות ● כל מה שצריך לדעת לקראת 2026

נושאת המטוסים ''שארל דה גול'', שתוחלף ע''י הספינה החדשה / צילום: Shutterstock

נושאת מטוסים גרעינית ב-10 מיליארד אירו: הפרויקט השנוי במחלוקת של מקרון

ממשלת צרפת נאבקת במשבר חוב מתמשך ונכשלת בהעברת תקציב כבר שלוש שנים, אך דווקא כעת מכריז הנשיא עמנואל מקרון על פרויקט גרנדיוזי: בניית נושאת מטוסים גרעינית חדשה בעלות של יותר מ־10 מיליארד אירו ● התזמון מעורר שאלות על סדרי העדיפויות של המדינה

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

מענק של עד 20 אלף שקל: תוכנית הפרישה מרצון של i24NEWS נחשפת

בהנהלת i24NEWS מציעים תוכנית פרישה מרצון לעובדים ● עובדים בעלי ותק של בין ארבעה חודשים לשנה יקבלו 10,000 שקל אם יחליטו לפרוש; עובדים בעלי ותק של מעל לשנתיים יקבלו 20 אלף שקל ● בוועד העובדים ציינו כי "למרות שמדובר בפעולה מאוד לא טבעית בעבורנו, אנו מציעים לכם לשקול בחיוב אופציה להיעתר להצעת ההנהלה"

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

הבכיר שמזהיר: הסיבות להתרחק מהסקטור הלוהט שטס ב-370%

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך שמבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● ממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל" ● ולמה כדאי להתרחק ממדד הביטוח?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בבורסה; ת"א 35 שוב ננעל בשיא - הפעם ה-61 השנה

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ת"א 90 איבד 0.2% ● מיטב: למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל לא ייפגע ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? ● לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש - זו רשימת הסיכונים

מפעל מכונות הדפוס Heidelberger Druckmaschinen מחפש כניסה לתחום הביטחוני / צילום: Reuters, Uwe Anspach/dpa

מרוץ החימוש משנה את הכללים בכלכלה הגדולה באירופה

ברלין התחייבה להוציא סכום של יותר מחצי טריליון דולר על תחום הביטחון בעשור הקרוב ● עבור יצרני תעשייה גרמנים, המתמודדים עם קיפאון בכלכלה ועם ירידה ביצוא לארה"ב ולסין, זו הזדמנות קורצת להמציא את עצמם מחדש כספקים בתחומים הצבאיים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת תל אביב ננעלה בעליות; דוראל השלימה עלייה של 13% מתחילת השבוע

השקל מתחזק ונסחר ב-3.19 שקלים, שפל של כ-4 שנים ● משרד האוצר פירסם הבוקר תזכיר חוק להטלת מס בשיעור של 15% על הבנקים ● זוז אסטרטגיה קיבלה מכתב התראה מהנהלת נאסד"ק ● מיטב: הורדת הריבית בישראל תתרחש כנראה רק בפברואר ● לאחר שהביטקוין צנח ב-30% מהשיא, כך מייקל סיילור מכין את סטרטג'י ל"חורף קריפטו"

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

העתירות על סגירת גלי צה"ל ידונו בבג"ץ בסוף ינואר, לא הוצא צו להקפאת ההחלטה

השאלה המשפטית שתעלה בבג"ץ נוגעת לעצם ההליך עצמו: האם ישנה חובה לבצע את סגירת גלי צה"ל בחקיקה ראשית - או שמא מספיקה החלטת ממשלה ● עובדי גלי צה"ל: "החלטת הממשלה היא החלטה בלתי חוקית, שנפלו בה פגמים מהותיים בהליך קבלתה, היא התקבלה בחוסר סמכות, מתוך שיקולים זרים ובהיעדר תשתית עובדתית מספקת"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר מתחת ל-3.2 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר יומיים רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

יו''ר ועדת החוקה ח''כ שמחה רוטמן הבוקר הזה, כאן ב', 30.11.25 / צילום: יונתן בלום

רוטמן מאשים את לפיד שבגללו המחירים עלו בחדות. מה הוא שכח לציין?

טכנית, רוטמן צודק: תחת ממשלת בנט־לפיד נרשמה עליית המחירים השנתית הגבוהה בעשור האחרון ● אבל באותה שנה קרה משהו ששם את הכול בהקשר שונה לגמרי ● המשרוקית של גלובס

''מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה'' / צילום: באדיבות אירית צרף אדריכלות ובינוי ערים

העיר העתיקה של באר שבע משנה את פניה

מהלך תכנוני רחב־היקף צפוי לשנות את לב העיר העתיקה של באר שבע ● רשת היין והאלכוהול הרמיטאז' משקיעה 4.5 מיליון שקל בפתיחת סניף דגל בכפר סבא ● ותערוכה חדשה של כ־50 אמנים נפתחת במפעל הישן של טרה בתל אביב ● אירועים ומינויים

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

מלון נורדוי בנחלת בנימין / צילום: גלית חתן

פתאל חנך מלון בן 22 חדרים בת"א: "כסף לא עושים פה. זה בשביל היופי והדאווין"

מלון נורדוי בתל אביב נפתח לאחר שנה של שיפוצים ושימור מחמיר, בהשקעה של כ–66.5 מיליון שקל שביצעה קבוצת פתאל ● שורד השבי שגיא דקל חן ייקח חלק במהלך של בנק מזרחי טפחות, לצד הפרזנטורים דביר בנדק וחן אמסלם, כך נודע לגלובס ● וגם: אליעזר (צ'ייני) מרום מונה ליו"ר סמארטי א.א.ר טכנולוגיות ● אירועים ומינויים