גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך לסוציאליזם הרסני ומזיק בחסות הקורונה מעולם לא הייתה מוחשית יותר

ההיסטוריה של המערב מלמדת שמשברים מוליכים להעצמת כוחה של המדינה ולהצרה מתמשכת של מנגנון השוק שנשארת איתנו גם לאחר החזרה לשגרה ● זו העת לעמוד על המשמר ולהתנגד למדיניות הכלכלית הפופוליסטית שמקדמים צמד הסוציאליסטים בנימין נתניהו ועמיר פרץ

ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ
ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ

בשנת 1900 עמדה ההוצאה הממשלתית של בריטניה על פחות מ-12% מהתמ"ג. מעבר לאוקיינוס, בארצות הברית שבאותה שעה ממש הפכה בשקט למעצמה החזקה (גם אם הרדומה) בעולם, ההוצאה הממשלתית הייתה אף נמוכה מההוצאה הנמוכה הבריטית ועמדה על לא יותר מ-3% מהתמ"ג. השיעורים הנמוכים הללו לא היו חריגים. אדרבה, הם ביטאו נאמנה את ההיגיון המסדר של הליברליזם הקלאסי שמשל בכיפה בעולם דובר האנגלית לאורך המאה ה-19. הן בריטניה והן ארצות הברית התייחדו בכך שממשלותיהן היו קטנות באופן יחסי, מוגבלות בכוחן, צנועות ביומרתן החברתית ושמרניות בהתנהלותן הפיסקלית.

חצי מאה לאחר מכן, ההוצאה הממשלתית של בריטניה כאחוז מהתמ"ג גדלה פי 3 וזו האמריקאית טיפסה פי 5. כיום, ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתמ"ג עומדת בשתי המדינות על לא פחות מ-40% בקירוב. כפי ששיעורי ההוצאה הנמוכים לאורך המאה ה-19 לא היו מקריים כי אם ביטוי להיגיון מסדר ליברלי, כך גם שיעורי ההוצאה הגבוהים בחצי השני של המאה העשרים ועד ימינו אינם מקריים אלא תוצאה ישירה של שינוי רעיוני סוציאליסטי עמוק שתפס אחיזה בעולם המערבי.

הייתה זו מלחמת העולם השנייה, יותר מכל חיבור כלכלי סוציאליסטי מבריק, ששכנעה את רוב הציבור כי המדינה צריכה ויכולה לנהל את הכלכלה, להכווין אותה ולפזר את פירותיה על פי מפתחות של צדק, זכאויות והוגנות. כלכלת המלחמה שהנהיגו בריטניה וארצות הברית הוכיחה את עצמה בשדה הקרב ושבתה את הדמיון הציבורי. אם המדינה הצליחה לגייס ולפקד על מיליוני אנשים בצורה כה קפדנית, אם עלה בידה להכווין תעשיות צבאיות מורכבות (שסיפקו עשרות אלפי מקומות עבודה) בצורה כה יעילה, מדוע שלא תוכל לנהל בזמני שלום את מערכות הבריאות, הדיור, החינוך, התעשייה האזרחית ועוד? מדינות המערב לא הפכו אמנם לקומוניסטיות, אך ניתן אור ירוק לתעל הון באמצעות מיסוי מן השוק למדינה ודרכה אל צרכני השירותים החברתיים.

מדינת הרווחה הפכה לעובדה מוגמרת בחסות מלחמת העולם השנייה וההיסטוריה של המערב אכן מלמדת אותנו שמלחמות בפרט ומשברים בכלל מוליכים להעצמתה של המדינה ולהצרה מתמשכת של מנגנון השוק החופשי. הסיבה לכך פשוטה למדי: משברים זורעים חוסר ביטחון וחרדה מהעתיד לבוא שמתורגמים לדרישה ציבורית מהממשלה "לעשות משהו". הדרישה הזו, בתורה, מתורגמת במהרה למדיניות כלכלית פופוליסטית ולנכונות ציבורית לוותר על חירויות, ובפרט על חירויות כלכליות.

משבר הקורונה אינו שונה מכל משבר אחר וגם הוא הוליך להעצמת כוחן של המדינות ברחבי העולם. בדומה למלחמה גדולה, המגפה הפתאומית זורעת חרדה וגובה מאיתנו מחיר כלכלי (ואחר) ממשי. כמו במלחמה גדולה, גם הקורונה מזמנת דרישות חוזרות ונשנות שהממשלה "תעשה משהו" שמתורגמות למדיניות כלכלית פופוליסטית. צאו וראו כיצד פוליטיקאים מימין ומשמאל מתחרים האחד עם השני מי יוציא יותר כספי ציבור על יותר קבוצות לחץ, כיצד אנשי תקשורת שונים מתחרים זה עם זה מי יחבוט חזק יותר בפקידי האוצר "המנותקים" וכיצד הקפיטליזם חזרה להיות מילה גסה בשיח הציבורי. באותה הרוח הציבור, שמעולם לא היה בקיא יותר מידי ברזי הכלכלה, מגלה אדישות יוצאת דופן בכל הנוגע לפזרנות הממשלתית. אין אלא להיווכח כי מערך התמריצים הדמוקרטי בעיצומו של משבר הקורונה יוצר למעשה סחרור סוציאליסטי בעל השלכות כלכליות ארוכות חמורות וכואבות.

בסופו של דבר, משברים חולפים. אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שמעורבות המדינה אינה נמוגה עם המשבר כי אם מתקבעת ואף מתרחבת. לא בכדי קבע הנשיא האמריקאי רונלד רייגן כי תכניות ממשלתיות הן הדבר הכי קרוב שיש בכדור הארץ המתקרב לחיי נצח. למרות כל הדיבורים האקדמיים והציבוריים על העידן "הניאו-ליברלי" שבו אנו חיים, המציאות הינה הפוכה לחלוטין: אנחנו שרויים בעיצומו של עידן סוציאל דמוקרטי שבו מדינות העולם מתבוססות בחובות לאומיים אדירים, מתערבות בכל תחום ותחום בחייו של האזרח, מצירות את פועלו של מנגנון השוק ומתכוונות להמשיך באותו המסלול, רק שהפעם הן עושות זאת בחסות הקורונה.

על מדינת ישראל לסייע בנדיבות למי שבאמת ובתמים נפגעו מן הנגיף. אך עלינו לזכור כי סיוע נדיב הוא רק צד אחד של מטבע המדיניות הציבורית הנבונה והאחראית. הצד השני, סמוי ומושתק, חשוב לא פחות אם לא יותר ועיקרו: קידומם של קיצוצים נרחבים ואמיצים במגזר הציבורי, הפחתתה של הרגולציה המדינתית, מאבק איתן בהשפעתן המשחיתה של קבוצות לחץ ואינטרס צרות כולל ארגוני העובדים ומיסודו של חופש עסקי בישראל. הנהגה אחראית לא תראה במשבר פרצה לקנות קולות על ידי פיזור של כסף כי אם הזדמנות חד-פעמית לחולל רפורמות ליברליות מרחיקות לכת שלא ניתן לקדם בשגרה. זה בדיוק מה שעשתה מרגרט תאצ'ר בבריטניה לנוכח הסטגפלציה שהכתה במדינה.

בנימין נתניהו אוהב להתגנדר בהיותו "מר כלכלה". ואולם התגובה הכלכלית של הממשלה שבראשה הוא עומד חושפת דווקא כי הפער בין "מר כלכלה" לבין עמיר פרץ ואיציק שמולי הוא קטן להחריד וכי למעשה אין ביניהם הבדל. כולם סוציאליסטים בדרכם שלהם. 

הכותב הוא ד"ר להיסטוריה אמריקאית ועומד בראש תוכנית אדם סמית מבית קרן תקווה

עוד כתבות

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה