גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק ההון הישראלי לא נותן לקרנות הנאמנות את משקלן הראוי

מגפת הקורונה חשפה את חולשתה הבסיסית של תעשיית הקרנות, שלא התחילה היום ● שיעור קרנות הנאמנות בישראל מתוך סך הנכסים הפיננסיים נמוך מאוד בהשוואה לעולם ● הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שמנהל, בין השאר, גם קרנות נאמנות

חדר עסקאות של אחד מבנקי ההשקעות בתל אביב / צילום: Dan Balilty, Associated Press
חדר עסקאות של אחד מבנקי ההשקעות בתל אביב / צילום: Dan Balilty, Associated Press

קרנות הנאמנות בישראל עמדו במרכזה של ה"סערה המושלמת" שפקדה את שוקי ההון העולמיים ואת שוק ההון הישראלי, והן היו הקורבן הפיננסי הראשון והראשי של המשבר - וזה גם לא מקרה.

בניגוד לניהול תיקי השקעות, קרנות השתלמות וקופות הגמל, שבהן למנהל השקעות יש קשר ישיר עם הלקוחות, כשמדובר בקרנות הנאמנות, מי שעומד מול הלקוחות הם היועצים במערכת הבנקאית. אלה מתקשים לעמוד מול הלחצים של הלקוחות שמבקשים למכור מכל הבא ליד, ולהניא אותם מלעשות זאת, מתוך חשש שהלקוחות יבואו אליהם בטענות בשלב מאוחר יותר. ליצרני המוצרים במקרה זה - מנהלי קרנות הנאמנות - אין נגישות ללקוחות, והם אינם יודעים מיהם בכלל.

וכך, תעשיית קרנות הנאמנות עומדת "חשופה בצריח", כל אימת שמשבר גדול מתרגש על השוק, והתוצאות ניכרות בשטח. מכירות בהולות של הלקוחות, יחד עם ירידת ערך, הביאו את התעשייה מ-357 מיליארד שקל ב-19 בפברואר לכ-258 מיליארד שקל בתוך חודש וחצי בלבד. מאז, התעשייה התאוששה מעט, יחד עם ההתאוששות בשווקים, ונכסיה נכון להיום (סוף יולי) עומדים על כ-299 מיליארד שקל - תוצאה של עליית ערך ההשקעות וחזרה לגיוסים.

השוק הישראלי נכשל במבחן הבגרות

בואו נעזוב לרגע את המשבר הנוכחי, כדי לראות את הדברים לא דרך הפריזמה קצרת הטווח של וירוס הקורונה, אלא בפרספקטיבת זמן ארוכה הרבה יותר.

נהוג למדוד את "רמת הבגרות" של שוק פיננסי, באשר הוא, בדרכים שונות. אחת מהן היא במונחים של רכיב החיסכון של הציבור באמצעות קרנות נאמנות אקטיביות מנוהלות וקרנות נאמנות פסיביות, בין שמדובר בקרנות סל או בקרנות מחקות. את הסכום שהציבור חוסך במכשירים אלה, מעמידים מול שני פרמטרים: הראשון, מהו שיעור החיסכון הזה מתוך כלל הנכסים הפיננסים של הציבור? והשני, מהו שיעור החיסכון הזה מול התוצר (GDP) של אותה מדינה.

בשני המבחנים האלה, מתברר שישראל מפגרת הרבה מרחוק. במונחים של השיעור מתוך הנכסים הפיננסיים, הרי שבארה"ב השיעור הזה עומד על 26.7% ובאירופה על 31.5%. אם מנטרלים מהחישוב את קרנות הנאמנות הכספיות (Money Market Funds), שיש להן מאפיינים ייחודיים ושונים מקרנות נאמנות "רגילות", הרי שהשיעור עומד על כ-21.7% בארה"ב ועל כ-29.2% באירופה.

לשם השוואה, בישראל שיעור הנכסים המושקעים בקרנות נאמנות לסוגיהן עמד על כ-8.6% בלבד מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור (בדצמבר 2019) - סכום של 352 מיליארד שקל מתוך סך נכסים פיננסיים של כ-4.1 טריליון שקל. אם ננטרל את הקרנות הכספיות, הרי שהשיעור יורד מ-8.6% לכ-7.8% - נמוך בהרבה, הן בהשוואה מול אירופה והן בהשוואה מול ארה"ב.

וכיום, אחרי ההלם של משבר הקורונה ותוצאותיו לגבי תעשיית הקרנות, סך נכסי התעשייה עומד על כ-299 מיליארד שקל בלבד - מה שמייצג, להערכתי, כ-7.7% מתוך סך הנכסים הפיננסיים העכשווי של הציבור.

במדידה השנייה אל מול התוצר, בולט מאוד הפער בין ארה"ב לבין אירופה. בארה"ב, שבה השווקים הם עמוקים ונזילים מאוד, השיעור הזה עומד על כ-113% מהתוצר, בעוד שבאירופה הוא עומד על כחצי מכך, 60%.

במונחים של תוצר, התמונה ההשוואתית לגבי ישראל נראית עגומה עוד יותר. ישראל עם שיעור של 25% מהתוצר, מול שיעור יותר מכפול באירופה ושיעור של כמעט פי חמישה בארה"ב. יייתכן כי במדינות שונות מקובלות שיטות מדידה שונות לגבי כמה מהפרמטרים שמוזכרים כאן, אבל אין בכך כדי לשנות את התמונה בכללותה, שהיא ברורה.

היקף הנכסים גדל פי 4 ב-19 שנים

תעשיית קרנות הנאמנות ידעה עליות ומורדות מאז ראשית שנות ה-2000, ובסך הכל יותר עליות ממורדות, וזאת כאשר נכסיו הכספיים הכוללים של הציבור גדלו משנה לשנה באופן רציף כמעט לחלוטין.

מניתוח הנתונים אודות הנכסים הפיננסיים של הציבור לאורך זמן, עולים כמה ממצאים מעניינים:

● הגידול בנכסים הפיננסיים של הציבור ב-19 השנים האחרונות (מסוף 2000 לסוף 2019) הסתכם בשיעור מצטבר של כמעט פי ארבעה: מכ-1.1 טריליון שקל לכ-4.1 טריליון שקל בסוף 2019.

● הגידול השנתי הממוצע של נכסיו הפיננסיים של הציבור באותה תקופה הסתכם בכמעט 7%. רק חלק קטן מהגידול הוא גידול אינפלציוני, שכן האינפלציה השנתית הממוצעת הסתכמה בכ-1.5%, והמצטברת 32.7%, כך שמרבית הצמיחה בנכסים הפיננסיים היא ריאלית.

● רוב הגידול נבע מעליית ערכם של הנכסים הפיננסיים, ובעיקר מניות ואג"ח, וכן מהפניית סכומי כסף גדולים וגדלים לחיסכון של הציבור לטווח ארוך, תודות לגידול בהפרשות, הכנסת קהלים חדשים למעגל החיסכון הזה והשקת מוצרים חדשים.

● משקל מסוים בגידול של הנכסים הכספיים יש גם להפיכת נכסים "לא כספיים" לכספיים, בעקבות, למשל, אקזיטים משמעותיים של חברות פרטיות שנמכרות ותמורתן משולמת לתושבי ישראל.

● בכל שנה פרט ל-2008 (המשבר הפיננסי העולמי הגדול) ו-2011 (משבר החובות באירופה) נרשמה צמיחה בנכסיו הפיננסיים של הציבור. השנה הנוכחית, 2020, תצטרף, אולי, ליוצאים מן הכלל. השנים הטובות ביותר במונחים של גידול בסך הנכסים הפיננסיים של הציבור היו 2003 (היציאה ממשבר 2002), 2005, 2006 ו-2007 (ואז הגיע המשבר של 2008), 2009 (היציאה ממשבר 2008) ,2012, 2013 ו-2014 (היציאה ממשבר 2011). ואכן, השנתיים האלה של 2013 ו-2014 היו פרק הזמן היחיד בכל התקופה הארוכה הזו, שבה שיעור נכסי קרנות הנאמנות מתוך סך הנכסים הפיננסיים של הציבור הגיע למספר דו-ספרתי של 10.3% ו-11.2%, בהתאמה.

התפתחות הנכסים הפיננסיים של הציבור

התעשייה משקפת את התמורות בנכסי הציבור

והיכן נמצאת תעשיית קרנות הנאמנות בכל התמונה הזו של הנכסים הפיננסיים של הציבור? תעשייה זו היטיבה לשקף, ככלל, את התמורות בסך נכסיו הפיננסיים של הציבור. היא הצטמקה ב-2002 (שנה של "דריכה במקום" של נכסי הציבור), בשנת 2008 ובשנת 2011, אבל הצטמקה גם ב-2015, שנה שבה סך נכסיו הפיננסיים של הציבור דווקא גדל.

הנכסים הפיננסיים של הציבור צמחו, כאמור, בקצב ממוצע של 7% בשנה, ואילו הנכסים של תעשיית קרנות הנאמנות גדלו בקצב ממוצע של כמעט 11%. עם זאת, בהשוואה הזו יש ממד מטעה, כי נקודת המוצא של המדידה - סוף שנת 2000 - היא שנה שבה תעשיית הקרנות היתה כמעט על טהרת הקרנות המסורתיות האקטיביות.

מדידה של 10 השנים האחרונות, מסוף 2009 עד לסוף 2019, היא מייצגת יותר, שכן אז (בסוף 2008) נוספו לתעשייה שתי קטגוריות חדשות: קרנות כספיות וקרנות מחקות, וזו (2009) היתה גם הנקודה שבה תעודות הסל התחילו לצבור גובה.

סך נכסי קרנות הנאמנות ב-10 השנים האחרונות הכפילו את עצמם מ-177 מיליארד שקל ל-352 מיליארד שקל, כמובן, לפני הנפילה בנכסים עקב משבר הקורונה. באותה עת, הנכסים הפיננסיים של הציבור עלו מ-2.3 טריליון שקל ל-4.1 טריליון שקל. במלים אחרות, תעשיית הקרנות גדלה בקצב שנתי ממוצע של כ-7% מול כ-6%, קצב הגידול השנתי הממוצע של הנכסים הפיננסיים בעשור החולף.

העובדה שסך נכסי קרנות הנאמנות גדל בקצב מהיר יותר מאשר קצב הגידול של הנכסים הפיננסיים של הציבור הגיונית מאוד, ככל שמדובר בתקופה של גאות בשווקים. שכן, בנכסים הפיננסיים של הציבור כלולים כ-1 טריליון שקל, שמושקעים בעו"ש, פח"ק, פז"ק ו"שאר ירקות" - כלומר, כ-25% מהנכסים הפיננסיים של הציבור.

מובן שהשקעות אלה הניבו בשנים האחרונות תשואה נמוכה ביותר מול איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, שהן רכיב מרכזי בתעשיית קרנות הנאמנות. מבחינה זו הפער שבין 7% ל-6% הוא מאכזב.

יתרה מכך, הירידות החדות בשוקי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות ברבעון הראשון של 2020 השפיעו לרעה, גם על הפער הזה, שכנראה, לא רק שנסגר אלא התהפך, ולו באופן זמני. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת הבנייה בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט