גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק ההון הישראלי לא נותן לקרנות הנאמנות את משקלן הראוי

מגפת הקורונה חשפה את חולשתה הבסיסית של תעשיית הקרנות, שלא התחילה היום ● שיעור קרנות הנאמנות בישראל מתוך סך הנכסים הפיננסיים נמוך מאוד בהשוואה לעולם ● הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שמנהל, בין השאר, גם קרנות נאמנות

חדר עסקאות של אחד מבנקי ההשקעות בתל אביב / צילום: Dan Balilty, Associated Press
חדר עסקאות של אחד מבנקי ההשקעות בתל אביב / צילום: Dan Balilty, Associated Press

קרנות הנאמנות בישראל עמדו במרכזה של ה"סערה המושלמת" שפקדה את שוקי ההון העולמיים ואת שוק ההון הישראלי, והן היו הקורבן הפיננסי הראשון והראשי של המשבר - וזה גם לא מקרה.

בניגוד לניהול תיקי השקעות, קרנות השתלמות וקופות הגמל, שבהן למנהל השקעות יש קשר ישיר עם הלקוחות, כשמדובר בקרנות הנאמנות, מי שעומד מול הלקוחות הם היועצים במערכת הבנקאית. אלה מתקשים לעמוד מול הלחצים של הלקוחות שמבקשים למכור מכל הבא ליד, ולהניא אותם מלעשות זאת, מתוך חשש שהלקוחות יבואו אליהם בטענות בשלב מאוחר יותר. ליצרני המוצרים במקרה זה - מנהלי קרנות הנאמנות - אין נגישות ללקוחות, והם אינם יודעים מיהם בכלל.

וכך, תעשיית קרנות הנאמנות עומדת "חשופה בצריח", כל אימת שמשבר גדול מתרגש על השוק, והתוצאות ניכרות בשטח. מכירות בהולות של הלקוחות, יחד עם ירידת ערך, הביאו את התעשייה מ-357 מיליארד שקל ב-19 בפברואר לכ-258 מיליארד שקל בתוך חודש וחצי בלבד. מאז, התעשייה התאוששה מעט, יחד עם ההתאוששות בשווקים, ונכסיה נכון להיום (סוף יולי) עומדים על כ-299 מיליארד שקל - תוצאה של עליית ערך ההשקעות וחזרה לגיוסים.

השוק הישראלי נכשל במבחן הבגרות

בואו נעזוב לרגע את המשבר הנוכחי, כדי לראות את הדברים לא דרך הפריזמה קצרת הטווח של וירוס הקורונה, אלא בפרספקטיבת זמן ארוכה הרבה יותר.

נהוג למדוד את "רמת הבגרות" של שוק פיננסי, באשר הוא, בדרכים שונות. אחת מהן היא במונחים של רכיב החיסכון של הציבור באמצעות קרנות נאמנות אקטיביות מנוהלות וקרנות נאמנות פסיביות, בין שמדובר בקרנות סל או בקרנות מחקות. את הסכום שהציבור חוסך במכשירים אלה, מעמידים מול שני פרמטרים: הראשון, מהו שיעור החיסכון הזה מתוך כלל הנכסים הפיננסים של הציבור? והשני, מהו שיעור החיסכון הזה מול התוצר (GDP) של אותה מדינה.

בשני המבחנים האלה, מתברר שישראל מפגרת הרבה מרחוק. במונחים של השיעור מתוך הנכסים הפיננסיים, הרי שבארה"ב השיעור הזה עומד על 26.7% ובאירופה על 31.5%. אם מנטרלים מהחישוב את קרנות הנאמנות הכספיות (Money Market Funds), שיש להן מאפיינים ייחודיים ושונים מקרנות נאמנות "רגילות", הרי שהשיעור עומד על כ-21.7% בארה"ב ועל כ-29.2% באירופה.

לשם השוואה, בישראל שיעור הנכסים המושקעים בקרנות נאמנות לסוגיהן עמד על כ-8.6% בלבד מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור (בדצמבר 2019) - סכום של 352 מיליארד שקל מתוך סך נכסים פיננסיים של כ-4.1 טריליון שקל. אם ננטרל את הקרנות הכספיות, הרי שהשיעור יורד מ-8.6% לכ-7.8% - נמוך בהרבה, הן בהשוואה מול אירופה והן בהשוואה מול ארה"ב.

וכיום, אחרי ההלם של משבר הקורונה ותוצאותיו לגבי תעשיית הקרנות, סך נכסי התעשייה עומד על כ-299 מיליארד שקל בלבד - מה שמייצג, להערכתי, כ-7.7% מתוך סך הנכסים הפיננסיים העכשווי של הציבור.

במדידה השנייה אל מול התוצר, בולט מאוד הפער בין ארה"ב לבין אירופה. בארה"ב, שבה השווקים הם עמוקים ונזילים מאוד, השיעור הזה עומד על כ-113% מהתוצר, בעוד שבאירופה הוא עומד על כחצי מכך, 60%.

במונחים של תוצר, התמונה ההשוואתית לגבי ישראל נראית עגומה עוד יותר. ישראל עם שיעור של 25% מהתוצר, מול שיעור יותר מכפול באירופה ושיעור של כמעט פי חמישה בארה"ב. יייתכן כי במדינות שונות מקובלות שיטות מדידה שונות לגבי כמה מהפרמטרים שמוזכרים כאן, אבל אין בכך כדי לשנות את התמונה בכללותה, שהיא ברורה.

היקף הנכסים גדל פי 4 ב-19 שנים

תעשיית קרנות הנאמנות ידעה עליות ומורדות מאז ראשית שנות ה-2000, ובסך הכל יותר עליות ממורדות, וזאת כאשר נכסיו הכספיים הכוללים של הציבור גדלו משנה לשנה באופן רציף כמעט לחלוטין.

מניתוח הנתונים אודות הנכסים הפיננסיים של הציבור לאורך זמן, עולים כמה ממצאים מעניינים:

● הגידול בנכסים הפיננסיים של הציבור ב-19 השנים האחרונות (מסוף 2000 לסוף 2019) הסתכם בשיעור מצטבר של כמעט פי ארבעה: מכ-1.1 טריליון שקל לכ-4.1 טריליון שקל בסוף 2019.

● הגידול השנתי הממוצע של נכסיו הפיננסיים של הציבור באותה תקופה הסתכם בכמעט 7%. רק חלק קטן מהגידול הוא גידול אינפלציוני, שכן האינפלציה השנתית הממוצעת הסתכמה בכ-1.5%, והמצטברת 32.7%, כך שמרבית הצמיחה בנכסים הפיננסיים היא ריאלית.

● רוב הגידול נבע מעליית ערכם של הנכסים הפיננסיים, ובעיקר מניות ואג"ח, וכן מהפניית סכומי כסף גדולים וגדלים לחיסכון של הציבור לטווח ארוך, תודות לגידול בהפרשות, הכנסת קהלים חדשים למעגל החיסכון הזה והשקת מוצרים חדשים.

● משקל מסוים בגידול של הנכסים הכספיים יש גם להפיכת נכסים "לא כספיים" לכספיים, בעקבות, למשל, אקזיטים משמעותיים של חברות פרטיות שנמכרות ותמורתן משולמת לתושבי ישראל.

● בכל שנה פרט ל-2008 (המשבר הפיננסי העולמי הגדול) ו-2011 (משבר החובות באירופה) נרשמה צמיחה בנכסיו הפיננסיים של הציבור. השנה הנוכחית, 2020, תצטרף, אולי, ליוצאים מן הכלל. השנים הטובות ביותר במונחים של גידול בסך הנכסים הפיננסיים של הציבור היו 2003 (היציאה ממשבר 2002), 2005, 2006 ו-2007 (ואז הגיע המשבר של 2008), 2009 (היציאה ממשבר 2008) ,2012, 2013 ו-2014 (היציאה ממשבר 2011). ואכן, השנתיים האלה של 2013 ו-2014 היו פרק הזמן היחיד בכל התקופה הארוכה הזו, שבה שיעור נכסי קרנות הנאמנות מתוך סך הנכסים הפיננסיים של הציבור הגיע למספר דו-ספרתי של 10.3% ו-11.2%, בהתאמה.

התפתחות הנכסים הפיננסיים של הציבור

התעשייה משקפת את התמורות בנכסי הציבור

והיכן נמצאת תעשיית קרנות הנאמנות בכל התמונה הזו של הנכסים הפיננסיים של הציבור? תעשייה זו היטיבה לשקף, ככלל, את התמורות בסך נכסיו הפיננסיים של הציבור. היא הצטמקה ב-2002 (שנה של "דריכה במקום" של נכסי הציבור), בשנת 2008 ובשנת 2011, אבל הצטמקה גם ב-2015, שנה שבה סך נכסיו הפיננסיים של הציבור דווקא גדל.

הנכסים הפיננסיים של הציבור צמחו, כאמור, בקצב ממוצע של 7% בשנה, ואילו הנכסים של תעשיית קרנות הנאמנות גדלו בקצב ממוצע של כמעט 11%. עם זאת, בהשוואה הזו יש ממד מטעה, כי נקודת המוצא של המדידה - סוף שנת 2000 - היא שנה שבה תעשיית הקרנות היתה כמעט על טהרת הקרנות המסורתיות האקטיביות.

מדידה של 10 השנים האחרונות, מסוף 2009 עד לסוף 2019, היא מייצגת יותר, שכן אז (בסוף 2008) נוספו לתעשייה שתי קטגוריות חדשות: קרנות כספיות וקרנות מחקות, וזו (2009) היתה גם הנקודה שבה תעודות הסל התחילו לצבור גובה.

סך נכסי קרנות הנאמנות ב-10 השנים האחרונות הכפילו את עצמם מ-177 מיליארד שקל ל-352 מיליארד שקל, כמובן, לפני הנפילה בנכסים עקב משבר הקורונה. באותה עת, הנכסים הפיננסיים של הציבור עלו מ-2.3 טריליון שקל ל-4.1 טריליון שקל. במלים אחרות, תעשיית הקרנות גדלה בקצב שנתי ממוצע של כ-7% מול כ-6%, קצב הגידול השנתי הממוצע של הנכסים הפיננסיים בעשור החולף.

העובדה שסך נכסי קרנות הנאמנות גדל בקצב מהיר יותר מאשר קצב הגידול של הנכסים הפיננסיים של הציבור הגיונית מאוד, ככל שמדובר בתקופה של גאות בשווקים. שכן, בנכסים הפיננסיים של הציבור כלולים כ-1 טריליון שקל, שמושקעים בעו"ש, פח"ק, פז"ק ו"שאר ירקות" - כלומר, כ-25% מהנכסים הפיננסיים של הציבור.

מובן שהשקעות אלה הניבו בשנים האחרונות תשואה נמוכה ביותר מול איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, שהן רכיב מרכזי בתעשיית קרנות הנאמנות. מבחינה זו הפער שבין 7% ל-6% הוא מאכזב.

יתרה מכך, הירידות החדות בשוקי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות ברבעון הראשון של 2020 השפיעו לרעה, גם על הפער הזה, שכנראה, לא רק שנסגר אלא התהפך, ולו באופן זמני. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

טל אוחנה, ראש עיריית ירוחם / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מערך אפידמיולוגי עצמאי: כך קטעה ראשת מועצת ירוחם את שרשרת ההדבקה והפכה את העיר מאדומה לירוקה

ירוחם הוכרזה אדומה וראשת המועצה לא חיכתה לממשלה ● ביישוב ש-70% מתושביו פוקדים בחגים את בתי הכנסת, היא הותירה אותם נעולים וסגרה את בתי הספר לפני כולם ● היום המועצה כבר ירוקה

עסק שקרס תחת המשבר הכלכלי. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

בנק ישראל: 510 אלף ממפוטרי הסגר הראשון טרם מצאו עבודה מחדש

מהמחקר של בנק ישראל עולה כי לאחר הסגר הראשון, 460 אלף שכירים הצליחו לחזור לשוק העבודה ● נכון לאמצע יוני, 10% מהמעסיקים בישראל הפחיתו שכר לעובדיהם ● האוכלוסיות החלשות נפגעו קשה יותר במשבר

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

אלי רוזנברג צפוי לקבל את היתר השליטה באל על מרשות החברות

את ההיתר תעניק לרוזנברג רשות החברות בכפוף לחתימת שרי הביטחון, התחבורה והדיגיטל ● רק לפני שבוע שלחה אל על מכתב לשרים שאמורה לאשר את העברת הבעלות, בטענה כי רוזנברג הבן לא כשיר לנהל את החברה

מיכל הלפרין,הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

רשות התחרות לבית הדין: אין לאשר ההסדר בין שב"א למס"ב

רשות התחרות טוענת כי שיתופי הפעולה בין החברות האחיות שאחראיות על פלטפורמות התשלומים במשק "מקימים חששות תחרותיים ממשיים" ● שב"א ומס"ב פנו לבית הדין לתחרות בבקשה שיאשר את החיבור העמוק ביניהן לעוד עשר שנים

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: דימה טליאנסקי

ג'מבו נגד ג'מבו: הדיווח של פוקס גרר התערבות של רשות ני"ע

על פי הבהרה שפרסמה קבוצת האופנה, ההסכם עם ג'מבו היוונית תלוי בכך שפוקס תוכל להשתמש בסימן המסחרי של המותג, אבל עשויה להיות לה מחלוקת על כך עם מתחרה בעלת שם דומה ● מבדיקת "גלובס" עולה כי ישנן לפחות עוד שתי מתחרות תחת השם ג'מבו

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

בורסות וול סטריט קטעו רצף עליות של שלושה ימים וננעלו בירידות קלות

מדדי דאו ג'ונס ו-S&P 500 ירדו בכ-0.5% ומדד נאסד"ק נחלש ב-0.3% ● הנפט ירד בחדות וננעל בשפל של שבועיים ● דאקס איבד 0.4%, פוטסי 100 נחלש ב-0.5% וקאק 40 ירד ב-0.2% ● מספר המתים מנגיף הקורונה ברחבי העולם חצה את רף המיליון

מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

מספר המאושפזים במצב קשה עבר את סף אי הספיקה של מערכת הבריאות

לפי אגף המודיעין בצה"ל, בממוצע שבועי, שיעור התמותה היומי מקורונה למיליון נפש בישראל עומד על 3.47 ● בארצות הברית, לשם השוואה, שיעור התמותה מקורונה עומד על 2.25 מקרים למיליון נפש מדי יום ● מנהל המחלקה הפנימית בהדסה: "העתיד לא נראה ורוד לאור הזלזול הציבורי, במיוחד במגזר החרדי, אבל לא רק"

עובדי הייטק. למצולמים אין קשר לכתבה / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות החדשנות מחפשת מנכ"ל חדש. ולא בטוח שהוא חייב לבוא מההייטק

בתעשיית ההייטק מרוצים מתפקוד רשות החדשנות בשנים האחרונות, אך לקראת עזיבתו של המנכ"ל אהרון אהרון נחלקים בנוגע לשאלת מחליפו, שייכנס לתפקיד בזמן משבר • האם יותר חשוב שיכיר את עבודת הממשלה, שיגיע מחברת הייטק או שיהיה בעל ניסיון בעולם ההשקעות

מליאת הכנסת / צילום: אורן בן חקון, פול

בדרך ללילה לבן בכנסת: חוק הקורונה יאושר בקריאות שנייה ושלישית

לפי תיקון החוק שנעשה בוועדת חוקה שהכינה את פרטיו, החוק אמור היה להיכנס לתוקף כבר בחצות הלילה בכפוף לאישורו בכנסת

מפגינים עולים אל הכנסת / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

"הפנימו והבינו, זה קרב על חיינו": אדלשטיין ואוחנה בנסיון להבהיר את ההנחיות

שר הבריאות, יולי אדלשטיין, השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה וממלא מקום המפכ"ל, מוטי כהן, ערכו מסיבת עיתונאים חריגה במרכז תל אביב ● בהצהרות עצמן לא נמסר מידע חדש, אך השלושה נאלצו להתמודד עם הפגנה קולנית במחאה על הזכות להפגין

ד"ר יעקב שיינין / צילום: איל יצהר, גלובס

לא מודל להצלחה: שיינין סוגר קרנות נאמנות ולקוחות ההוסטינג עוזבים

מודלים שוקי הון שבניהול הכלכלן ד"ר יעקב שיינין תנהל לאחר הפירוק הצפוי קרנות נאמנות בהיקף של 54 מיליון שקל בלבד

שריפה בקליפורניה, השבוע / צילום: Noah Berger, Associated Press

אם ארה"ב תתחייב למטרות הסכם פריז, קליפורניה יכולה לפעול ולחסוך 4.5 טריליון דולר

זיהום האוויר מתגבר: חמש מתוך 20 השריפות הגדולות ביותר שתועדו במדינה התרחשו ב-2020

אביגדור וילנץ / צילום: איייל טואג, יח"צ

לייטביטס לאבס של אביגדור וילנץ חתמה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם אינטל

במסגרת ההסכם, תשקיע אינטל קפיטל בלייטביטס לאבס 10-20 מיליון דולר ● שיתוף הפעולה אמור לחזק את כוחה של אינטל בקרב מול אנבידיה ומלאנוקס על הטכנולוגיה שתפעיל את הדאטה סנטרים העתידיים  

שילוט בתחנת דלק של דלק ישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

התמורה תלך לבנקים: קרן ארבל תזרים 450 מיליון שקל כנגד מחצית ממניות דלק ישראל

לאחר השקעתה צפויה הקרן של אמיר הסל וגבי לב לפעול להשבחת חברת תחנות הדלק ולהנפקתה בבורסה, והיא צופה תשואה שנתית של כ-15% ● מניית קבוצת דלק צנחה ב-87% מתחילת השנה, והאג"ח שלה נסחרות בתשואות זבל של עד 90%

רה"מ נתניהו בשיחת וידיאו עם עצרת האו"ם / צילום: צילום מסך מאתר האו"ם

נתניהו באו"ם: לפלסטינים אין זכות וטו על יחסי ישראל והעולם הערבי

במסגרת נאום וידאו מול עצרת האו"ם, אמר ראש הממשלה נתניהו כי "אני מחכה שהפלסטינים יהיו מוכנים ואקיים איתם מו"מ על בסיס תכנית טראמפ"

דונלד טראמפ נגד ג'ו ביידן / צילום: Associated Press

המומחית שמסבירה: זה מה שביידן וטראמפ צריכים לעשות הלילה בעימות

למה למועמדים גבוהים יש גם סיכוי גבוה יותר לנצח בעימות? ● מדוע חשוב לביידן ולטראמפ לשדר מרץ? ● ומה מחיר הרצון להיראות צעירים יותר? 'המדריך לטראמפיסט' מארח את מומחית העימותים, פרופ' צפירה גרבלסקי ליכטמן בכדי להבין איך לצפות בעימות הנשיאותי הראשון ● האזינו

יו"ר שלמה החזקות אסי שמלצר / צילום: אוראל כהן

שלמה החזקות במגעים לרכישת מחצית מתלמה תיירות

קבוצת שלמה דיווחה לבורסה כי היא מנהלת מו"מ ובדיקות נאותות לרכישת עד 50% מחברת תלמה נסיעות ותיירות ● משבר הקורונה בלם את הנפקתה הצפויה של תלמה, שבשוק העריכו את השווי שלה ב-500 עד 600 מיליון שקל

יעקב ליצמן / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

מסתמן: ליצמן יחזור למשרד השיכון כסגן שר

ליצמן התפטר לפני כשבועיים בשל הטלת הסגר בתקופת החגים ●בימים הקרובים הוא צפוי לדון בנושא יחד עם ראש הממשלה כאשר הכיוון הוא מינוי של שר קיים למשרד השיכון בנוסף לתפקיד קיים ולאחר החגים חזרתו של ליצמן למשרד כסגן שר ● ההחלטה תתקבל עד סוף השבוע

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

מאז ראש השנה: מעל ל-110 אלף איש יצאו לחל"ת

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

בני גנץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לאחר הפצת סרטונים: שר הביטחון גנץ הורה להוציא חיילים מאזורי הפגנות

ההנחייה של שר הביטחון הגיעה לאחר פרסום סרטונים שבהם נראות מפגינות גוערות במילים קשות בחיילים שסייעו לשוטרים