גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקומה הראשונה יפעל בית הספר, בשנייה הגן, ומעליהם כולנו נגור

בכדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה צופה המדינה כי יש צורך ב-2.6 מיליון דירות עד שנת 2040 • עקרונות התכנון שהציג מינהל התכנון מבקשים להפוך את הבניינים העתידיים למרובי שימושים

מרכז רמת גן. עוד דירות על חשבון שטחים ציבוריים / צילום: גיא ליברמן, גלובס
מרכז רמת גן. עוד דירות על חשבון שטחים ציבוריים / צילום: גיא ליברמן, גלובס

הגדלה משמעותית של מספר יחידות הדיור בכל תוכנית חדשה, העלאה נרחבת של מספר הנפשות לקמ"ר בערים הגדולות, וצמצום שטחים ציבוריים. אלה הם רק חלק מהעקרונות שהציג מינהל התכנון, שבראשו מכהנת דלית זילבר, בכנס זום רב משתתפים שקיים, ושבמסגרתו הוצגה תוכנית לציפוף משמעותי של החיים בישראל.

זאת לאור הצפי של גידול האוכלוסייה בישראל עד לשנת 2040, ועמידה ביעדים שכבר נקבעו לפיהם נדרשות בישראל עוד 2.6 מיליון דירות עד לשנה זו. לפי הצפי בשנת 2040, יחיו בישראל כ-12.8 מיליון תושבים. כחלק מהכנס הוצג מסמך המדיניות שמרכז את העקרונות לפיהם עומד לפעול עולם התכנון.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר / צילום: ענבל מרמרי

מסמך זה הוא שלב ראשון בקידום תיקון חקיקה לתוכנית המתאר הארצית המכונה תמ"א 35. התוכנית, שאושרה בשנת 2005, נועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל עד שנת 2020. בחודש מאי 2016 אושר תיקון לתמ"א 35, שכלל הגמשה של גבולות המרקמים העירוניים והרחבתם. התיקון החדש, לכשיאושר, יאפשר ציפוף הרבה יותר משמעותי של המרקמים האורבניים במדינה.

גם השפה שבה נשתמש עומדת להשתנות

כבר בתחילת הדיון הסבירה אחת ממחברות המסמך, האדריכלית והמתכננת האורבנית אילנה רודשבסקי, כי גם השפה התכנונית עומדת להשתנות. אם עד כה היה נהוג להתייחס לכמות יחידות דיור לדונם, ביעוד מגורים, "צפיפות נטו", הרי שמעתה השיח יתמקד ב"צפיפות ברוטו". כלומר, כמה נפשות יכולות להיות בקמ"ר. השינוי הזה אינו סמנטי וגם לא טכני. הרעיון הוא שהמרחב העירוני יהפוך להרבה יותר צפוף בזכות הרחבת פוטנציאל מיקום יחידות הדיור גם לאזורי תעסוקה, מסחר ושטחי ציבור.
המסמך, שחלקו המקדים עסק במחקר השוואתי, מציין כי הצפיפות במדינת ישראל גבוהה ביחס למקומות אחרים בעולם (מעל 400 נפש לקמ"ר), אך יחד עם זאת, בתחום הערים הצפיפות לא גבוהה במיוחד. כך למשל בתל אביב היא עומדת על 8,500 נפשות לקמ"ר, לעומת 17 אלף באתונה, ו-20 אלף בפריז.

אז איך נראה בפועל את השינוי? עד היום, היה מקובל לאשר תוכניות חדשות לפי העיקרון ש-25% מהשטח מוקדש למגורים, והשאר לצרכי ציבור וכבישים. היעד החדש שעליו מדברת התוכנית הוא 50% מגורים. במילים אחרות, את אותם יעודי קרקע שנדרשים לחיים איכותיים, כמו פארקים, בתי ספר, גנים ומוסדות תרבות, יהיה צריך לדחוס בעתיד לשטח יותר קטן.

המסמך מציג טבלה החושפת גישה שרירותית, נכון לעכשיו, ביחס למימדי הציפוף העתידיים. כך למשל מוצע כי בישוב שאוכלוסייתו עולה על חצי מיליון נפש, יעד הציפוף יעמוד על 30 אלף נפש לקמ"ר. ישובים שאוכלוסייתם נעה בין 200 אלף תושבים לחצי מיליון, יידרשו לצפיפות של 25 אלף תושבים לקמ"ר. ואילו ישובים שאוכלוסייתם מונה בין 50-200 אלף תושבים. הצפיפות המוצעת תעמוד על כ-20 אלף נפש לקמ"ר. לצורך ההמחשה, לפי נתוני הלמ"ס לסוף 2018, הצפיפות לקמ"ר ברמת גן עמדה על קצת פחות מעשרת אלפים נפש. לפי נתוני הלמ"ס בסוף שנת 2018 גרו בעיר כ-160 אלף תושבים).

הקבלנים מרוצים וגם הארגונים הסביבתיים

הצגת המסמך גררה תגובות נרחבות ומגוונות. מנכ"ל חברת הבנייה, צמח המרמן, וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ, חיים פייגלין, שלקח חלק בכנס, בירך על המהלך אך ביקש לקבוע את שנת היעד לסוף המאה ה-21. "יש לי הרגשה שהגיעו ימות המשיח. מצד שני, בהסתכלות של מדינה, 20 שנה זה אופק התייחסות קצר מאד. כחברות בנייה אנחנו מממשים פרויקטים שיזמנו כבר לפני 20 שנה. גידול האוכלוסייה במדינת ישראל הוא אקספוננציאלי, ולכן ישראל צריכה להסתכל לאופק של סוף המאה, ולהתייצבות האוכלוסייה לסך של 25 מיליון נפש".

לאיתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, ביקורת על מסמך המדיניות שהוצג. "יוזמת מינהל התכנון מכוונת נכון, אבל בכדי שהיא תצליח להשיג את מטרתה, בלי לשפוך את התינוק עם המים, היא חייבת לקבוע עקרונות כלליים ולהשאיר לוועדות המקומיות את שיקול דעת בנוגע ליישום. כן צריך לקבוע מדדים שיהיו ברורים וישימים, ולקבוע גם מדדים של איכות, ולא רק של כמות. איננו תומכים בהצעה למחוק את ההבחנה בין אזורי ארץ. יש לאמץ תפיסה של "תכנון מותאם מקום", ולאפשר צפיפויות נמוכות יותר באזורים בהם יש יותר קרקע פנויה, ופחות ביקוש וזאת על-מנת לאפשר יותר גמישויות ומגוון של דפוסי בינוי, ובכך לחזק את האטרקטיביות של ישובים שמחוץ לאזור המרכז".

פרופסור ראסם חמייסי, מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, הדגיש כי אין ליישם את מודל הציפוף בצורה שרירותית בכל מקום. "התפיסה הבסיסית שצריכה להוביל אותנו היא של איכות חיים ושל האדם במרכז. אנחנו צריכים להסתכל על שונות. בהקשר של הישובים הערבים אנחנו צריכים דגם שונה. תהליך ההתפתחות שלהם שונה ולכן צריך עבורם מודל אחר".

מי שבירכו על המהלך הם אנשי החברה להגנת הטבע. מנהל תחום התכנון בארגון, דרור בוימל, מסר ל"גלובס" כי, "דגם הפיתוח של ישראל מאופיין בריבוי יישובים ומוקדי פיתוח רבים, עם בנייה נמוכה, המתפרשים על שטחים נרחבים, ומסתמכים על פריסת תשתיות נרחבת. המחסור החריף במשאבי הקרקע והנוף הפתוח, והיות והפיתוח של משאב הקרקע איננו הפיך, מחייבים שימוש במשאבים אלה וניהולם בדרך חסכונית וביעילות מירבית והענקת עדיפות לשמירה על משאבי הקרקע והשטחים הפתוחים".

מי שנמנעו מלקחת חלק בדיון הם אנשי המועצות האזוריות. שי חג'ג', יו"ר המועצות האזוריות הודיע ביום חמישי האחרון לזילבר, כי אין בכוונתו להשתתף בדיון. במכתב שהועבר לידיה הוסבר כי, "נציגי המועצות האזוריות, משרד החקלאות, האגף לבנייה כפרית במשרד הבינוי והשיכון ונציגי התנועות המיישבות לא הוזמנו להתייעצויות עם עורכות השינוי לתמ"א 35 ועל כן, הם ימנעו מלהשתתף בו".

עוד כתבות

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים